ועידת הפאלון דאפא ה-14 לשיתוף התנסויות בישראל הסתיימה בהצלחה

ועידת הפאלון דאפא ה-14 לשיתוף התנסויות בישראל התקיימה ב-12 בנובמבר 2016. כ-50 אורחים מחו"ל הגיעו לוועידה ותרמו להצלחתה.

13 מתרגלים שיתפו מעל בימת הוועידה על חוויות הטיפוח בפאלון דאפא (פאלון גונג), ואיך שיפרו את מחשבתם והתנהגותם על פי עקרונות הפאלון דאפא: אמת-חמלה-סובלנות. זאת תוך שהם פועלים בדרכים שונות להבהיר את העובדות האמיתיות לגבי הרדיפה שמנהלת המפלגה הקומוניסטית הסינית נגד עמיתיהם בסין.

ב"איחולים לוועידת הפא של טייוואן", כתב מאסטר לי הונג-ג'י, מייסד ה"פאלון דאפא": "ועידת הפא שלכם מיועדת לשתף ביחד בתהליך הטיפוח ולגלות את ההחסרות שלכם בטיפוח, וכך להתקדם עוד יותר במרץ."

אחד מהנושאים שעלו בשיתופים היה תהליך של יציאה ממצב מחשבה של "אני צודק". אחת המתרגלות שיתפה: "כבר לפני זמן רב שמתי לב שאחת הסיבות שבגללן אני נקלעת לקונפליקטים ומתקשה להסתכל פנימה ולטפח היא ההרגשה שאני צודקת. אני מבינה שתחושת הצדק שמלווה אותי היא חזקה כל כך כיוון שהיא מבוססת על מושגים מוטעים שבניתי לעצמי במשך שנים, סט של עקרונות שלפיהם אני מודדת סיטואציות ואנשים. כתלמידת דאפא שקוראת את הספר 'ג'ואן פאלון' אני מבינה מזמן שסט הערכים האנושי שלי שגוי". בהמשך היא סיפרה על תהליך הטיפוח שעברה ואיך התעוררה להבין ולתקן את עצמה, ולהגיע לשיתוף פעולה טוב יותר גם בבית וגם בפרויקט התקשורת שהיא משתתפת בו. לה, ולמתרגל נוסף שדיבר על אותו נושא, עזר מאוד שיר של מאסטר לי הונג-ג'י מתוך ספר השירים "הונג יין 3".

"מי צודק, מי טועה

כמטפח אדם תמיד יחפש את הליקויים של עצמו זו הדרך היעילה ביותר להיפטר מהחזקות לא ניתן לדלג על מצוקות, גדולות או קטנות [אם תמיד תוכל לזכור:] "הוא צודק, אני טועה", אז על מה יש להתווכח?"

מתרגלת אחרת דיברה על התמודדות עם נושא של תרעומת ושל סובלנות כלפי אחרים. היא חשבה שהבעיה ייחודית רק לה, אך גילתה אותה גם אצל אחרים. לכן החליטה לשתף עם כולם את מה שהיא עברה לאחר שהרבה זמן חשה תרעומת. "תרעומת היא חומר", כתבה בהתנסות. היא סיפרה איך יום אחד, תוך כדי אינטראקציה עם מתרגל עמית, היא החלה פתאום לחשוב עליו ועל העומס והדאגה שלו במקום לחשוב על עצמה ועל המצוקה שלה כפי שעשתה עד אז. זה פתח לה הבנה לראות את האנוכיות שהייתה בהתנהגות הקודמת, ואיפשר לה להרחיב את לבה ואת יכולת הסובלנות והקבלה מול אחרים, מה שבהדרגה איפשר לה לצאת מהדפוס של תרעומת.

מתרגלת שיש לה 7 ילדים שיתפה איך הפסיקה להסתכל עליהם בביקורתיות ולגנות אותם בלבה אם לא שיתפו פעולה. היא הבינה שלכל אדם יש "טבע בודהא" (צד מואר), ושעליה להתייחס רק לצד הזה של ילדיה. ברגע שהחלה להוקיר כל אחד מהם ולהתייחס רק לצדדים הטובים שלו – כל האווירה בבית השתנתה.

בימים שלאחר הוועידה אמרו מספר מתרגלים שההתנסויות נגעו בלבם ושהם למדו מהן רבות. אחת מהם ציינה כי "ההתעוררות וההבנות החדשות המשיכו אצלי באופן שוטף גם בימים שאחרי הוועידה. כמו שובל או אפקט שאחרי הוועידה."

להלן תמונות מהוועידה ומהתרגול הקבוצתי (הערה: סימן הסוואסטיקה המופיע בתוך סמל הפאלון בדגל שעל הבמה הוא סמל עתיק יומין המופיע גם בבתי כנסת עתיקים שנחשפו בישראל, הן ברצפת הפסיפס בבית הכנסת העתיק של מעוז חיים, והן בפסיפס של בית הכנסת העתיק בעין גדי).