אם שכולה משתפת את כאבה על בנה היחיד שמת מעינויים בכלא כי סירב לוותר על הפאלון גונג

(Minghui.org)

וו שו-ג'יה הייתה עדיין כלואה על לא עוול בכפה משום שתרגלה פאלון גונג כשנודע לה שבנה מת מעינויים בכלא חארבין. בנה מת ב-17 ביוני 2003 משום שסירב לוותר על אמונתו בפאלון גונג. זה קרה כמה שבועות לפני יום הולדתו ה-24.

האם ובנה, וואנג וויי-הואה, מהעיר צ'י-צ'י-האר בפרובינציית היילונג-ג'יאנג, נעצרו שוב ושוב בשל אמונתם. גב' וו הייתה כלואה במשך שנה וחצי במחנה עבודה בכפייה ו-7 שנים בבית סוהר. הבן וואנג עונה ונרצח כשהיה כלוא ל-4 שנים בכלא.

עם שחרורה ב-2010, גב' וו יכלה בקושי ללכת. כיום, 6 שנים לאחר מכן, היא נחושה לשתף במצוקה שלה ושל בנה, כדי שהעולם יזכה להצצה חטופה של הרדיפה האכזרית נגד הפאלון גונג.

מחיים עלובים לחיים מלאי תקווה

חייה של גב' וו היו מלאים בחוסר מזל. אביה נפטר כשהייתה בת 10. בעלה התעלל בה, הכה אותה ואף שבר פעם אחת את זרועה. כשמלאו לבנה 12 שנים היא התגרשה מבעלה וגידלה לבדה את בנה.

גב' וו סבלה ממחלות רבות ובכללם כאבי ראש כרוניים, דלקת פרקים ושחפת. מאז 1993, התרגול בפאלון גונג ריפא את מחלותיה והביא שמחה לתוך חייה. בנה הצטרף גם כן לתרגל בשיטה וחייהם התמלאו שוב בנחת ובשמחה.

האם והבן נעצרו ועונו

הרדיפה האכזרית ניפצה את שמחת החיים בביתם. אחרי שהחלה הרדיפה ב-1999, נסעו האם והבן לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג [זכות של כל אזרח על פי החוקה]. הם נעצרו ב-20 באוקטובר 1999 והוכו בהיותם במעצר. על גב' וו גזרו שנה וחצי במחנה עבודה בכפייה והבן שוחרר.

בתחילת דצמבר 1999 חזר הבן לבייג'ינג ונעצר שוב. במהלך המעצר הפשיטו אותו מבגדיו, וכשהוא רק בבגדיו התחתונים, שפכו עליו מים קפואים עשרות פעמים כשהוא מבודד בתא עם חלון פתוח. רק מאוחר יותר שחררו אותו.

במחנה העבודה בכפייה וואן-ג'יה, נאלצה גב' וו לעבוד בעבודת פרך מהשעה 6:00 בבוקר ועד השעה 9:00 בערב. היא נחשפה לשטיפות מוח בניסיון לכפות עליה לוותר על אמונתה בפאלון גונג.

כשסירבה להיענות, נעלו אותה בבידוד במשך חודשיים וחצי. הסוהרים אילצו אותה לעמוד יום ולילה, קשרו אותה לכיסא הברזל והכו אותה בכל פעם שנרדמה. היא שוחררה מהמחנה ב-15 במאי 2001.

הבן, מר וואנג נעצר שוב על ידי שוטרי העיר צ'י-צ'י-האר ב-8 בינואר 2001. בביתו נערכו חיפוש וביזה והוחרמו ממנו חפצים אישיים. השוטרים הכו אותו, תלו אותו, כבלו אותו לכיסא הברזל ומחצו את אשכיו.

כך שכשהאם שחרורה מהמחנה, בנה אושפז בבית החולים במצב קשה עקב עינויים ושוחרר בערבות לטיפול רפואי דחוף.

על האם והבן גזרו עונשי מאסר

ב-20 בספטמבר 2001, כמה חודשים לאחר שהאם והבן שבו לחייהם ביחד, נעצרו בביתם על ידי שוטרים. הפעם, שוחררה גב' וו במארס 2002, ואילו על בנה גזרו 4 שנות מאסר בכלא חארבין בינואר 2002.

גב' וו נעצרה שוב בתחילת 2003 כשביקרה חברה מתרגלת בעיר חרבין. במהלך מעצרה הכו אותה השוטרים, כפתו אותה לכיסא הברזל וחשמלו את קצות אצבעותיה באלות מחשמלות. כשהתעלפה, שפכו עליה מים קרים והמשיכו לענותה.

ב-12 במאי 2004, לאחר שהות ארוכה במעצר, גזרו עליה 7 שנות מאסר בכלא הנשים בהיילונג-ג'יאנג. הרשויות לא טרחו ליידע את אחותה ומשפחתה לגבי מקום הימצאה.

לאם נודע על מות בנה רק לאחר שנה

בעודה במעצר, לא ידעה כלל גב' וו שבנה כלוא באותה עיר ושהוא מת בכלא חארבין ביוני 2003. רק ב-2004, חודש לאחר שהועברה לכלא, נודע לה ממתרגלת אחרת על מות בנה בכלא.

התעללות בכלא הנשים בהיי-לונג-ג'יאנג

בכלא הייתה גב' וו כלואה ב"אגף למשמעת חמורה", שיועד במיוחד לכפות על מתרגלות פאלון גונג לוותר על אמונתן. היא סבלה ממכות, כפו עליה לעמוד למשך פרקי זמן ארוכים, כמו גם עונשים גופנים נוספים. משום ששמרה על אמונה יציבה, לא הרשו לה לצאת מתאה במשך כ-6 שנים מתוך 7 שנות המאסר שנגזרו עליה.

בזמן שחרורה ב-2010, כל שיערה הפך לבן. היא איבדה את רוב שיניה ובקושי יכלה ללכת בכוחות עצמה.