סוף סוף למדתי לוותר על צורת המחשבה הרגילה שלי

(Minghui.org)

התנסות מוועידת פאלון דאפא לשיתוף התנסויות בסן פרנסיסקו בשנת 2016

ברכות למאסטר, ברכות למתרגלים עמיתים!

אני מתרגל מאזור מפרץ סן פרנסיסקו, והתחלתי לתרגל פאלון דאפא ב 1997. אני מעריך מאוד את ההזדמנות לסכם את מסע הטיפוח שלי ולשתף בו.

 1. לוותר על צורת המחשבה הרגילה שלי

לפני שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא, היו לי כמה מחלות, כולל סכרת קשה. הרופאים שלי האמינו שיש גידולים באזור בלוטת יתרת המוח שבמוחי, ושהדרך היחידה לרפא זאת זה בניתוח. אך לאחר כמה צילומי CT ו-MRI, וכל הבדיקות המודרניות האפשריות, לא נמצא אף גידול. נאמר לי שזה בגלל שהגידולים קטנים מדי, אז נאלצתי לחכות שיגדלו כדי שאפשר יהיה להסירם. כיוון שהאבחנה נעשתה על ידי אחד המומחים הרפואיים הנחשבים ביותר בתחום, כל בית חולים שהלכתי אליו לאחר מכן פשוט חזר על האבחנה שלו: לעשות אם אר איי כל כמה זמן ולחכות שהגידולים יגדלו.

ב-6 באפריל 1997 המאסטר לימד  את הפא בסן פרנסיסקו, והתמזל מזלי עד מאוד להיות שם. מיד לאחר מכן התחלתי לתרגל. בשנתיים הראשונות הייתי נחוש מאוד בתרגול חמשת התרגילים, אך רק לעתים רחוקות קראתי את "ג'ואן פאלון". כתוצאה מכך, ההבנה שלי את הפא הייתה מוגבלת מאוד. לפני שהתחלתי לטפח, בגלל החולי שלי, גופי תמיד סבל מיובש ולא יכולתי לשאת חום. לדוגמא, בקיץ כשהטמפרטורה הגיעה ל-26 מעלות. אם רק ישבתי בשמש ליותר מעשר דקות, הדופק שלי הגיע ל-160 בדקה. אם ישבתי לזמן ארוך יותר יכולתי להתעלף. הייתי יוצא מביתי הממוזג, נכנס למכונית ממוזגת ומשם למשרד ממוזג. לאחר שהתחלתי לתרגל ב-1997, אף שהפסקתי לקחת תרופות, לא שיניתי את שגרת הקיץ: לא יכולתי לחיות ללא מיזוג. אף פעם לא יצאתי החוצה אם הטמפרטורה הייתה גבוהה מ-26 מעלות.

ב-1999 המפלגה הקומוניסטית הסינית(מק"ס) פתחה ברדיפה של הפאלון גונג. זמן קצר לאחר מכן, מתרגל מקומי מבוגר ביקש ממני ללכת לקונגרס האמריקני ולהאיץ בנציגי הקונגרס לעזור. הוא אמר, "בוא נלך לוושינגטון די.סי. ונעתור לעזרה מהם". הוא ראה שהיססתי, אז הוא אמר, "איני יודע לדבר אנגלית. אהיה חייב להסתמך עליך לעשות את הסדרי הטיסה והמלון ולדבר עם האנשים". הרגשתי שזה הדבר הנכון לעשות, אז אמרתי לו שעלינו לעשות זאת. לקחתי חופש מהעבודה, דאגתי לכרטיסי הטיסה, ועשינו את המסע הראשון לוושינגטון הבירה.

אני עדיין זוכר את היום שהגענו לבירה! זה היה סוף יולי, בתקופה החמה ביותר של הקיץ. זה היה יום חם מאוד –  הטמפרטורה הגיעה ל-97 מעלות עם לחות של 97%. כבר תרגלתי פאלון דאפא במשך יותר משנתיים, אך מתוך הרגל, עדיין לא יצאתי החוצה בקיץ, אך כבר מזמן שכחתי שפעם הייתי חולה. לאחר שהגענו, לקחנו מונית ונסענו ישר משדה התעופה לקונגרס. הגענו לגבעת הקפיטול אחר הצהריים והיה חם מאוד. לפתע נזכרתי שאינני אמור אף פעם להשתתף בפעילויות בחוץ בימים חמים, אך כבר הייתי שם. מה עליי לעשות? הסתכלתי סביב וראיתי מתרגלים רבים יושבים על המדשאה ומתרגלים את התרגיל החמישי. אמרתי למתרגל המבוגר, "לך ועשה איתם את המדיטציה". ואז הסתובבתי והתחלתי ללכת אל עבר עץ גדול בתקווה להישאר בצל. איך שהגעתי אל העץ, מתרגל קרא בשמי ואמר, "נסעת מרחק כה גדול כדי להגיע לכאן, למה שלא תצטרף לפעילות?" הבנתי שעליי להצטרף. אמרתי לעצמי, "אם אני אמור למות היום, אז אמות על גבעת הקפיטול".

מה שקרה אחר כך היה הפתעה גמורה! במשך 8 שנים לא יכולתי להזיע. גם בימים חמים מאוד, כשאנשים אחרים היו מזיעים בכבדות, אני לא יכולתי להזיע. אך באותו יום, פחות מדקה לאחר שהתיישבתי למדיטציה, כל גופי היה ספוג זיעה. דמעותיי התערבבו באגלי הזיעה, וידעתי סוף סוף שאני בריא.

בהתבוננות לאחור כמה שנים לאחר מכן, אני מבין שבאותו יום לא הבנתי מה קורה. אף שידעתי לעומק שהפאלון דאפא מדהים, הבנתי את הפא הייתה עדיין רדודה מאוד. הסתכלתי רק על השינויים הגופניים שלי ולא הבנתי שעליי לשנות את דרך המחשבה הרגילה שלי.

לאחר כמה שנים של טיפוח, אני מבין עכשיו לעומק שכדי להתקדם ללא הרף בטיפוח שלנו, עלינו להמשיך לסלק את מחשבות האנשים הרגילים שלנו.

2. לוותר על המחשבות הרגילות זה לא אומר שאנחנו אדישים

לאחר שהרדיפה החלה, בעקבות הדרכתו של המורה התחלנו להבהיר את האמת לזרם המרכזי של החברה המערבית. ב-2000, דיברתי בפני הוועדה ליחסי אנוש של המדינה שלנו וסיפרתי להם על הדאפא ואיך הוא נרדף ללא צדק על ידי המק"ס. חברי הוועדה היו אוהדים מאוד ועשו שימוע על כך. ביום השימוע, מתאם אגודת הפאלון דאפא המקומית שלנו ומתרגלים רבים באו לדבר עם הוועדה. בינואר 2001, בהמלצת הוועדה, הגוף המחוקק של המדינה (Board of supervisors) העביר הצהרה לתמוך במאמצינו לחשוף את הרדיפה בסין.

הבנתי שזה יעיל לדבר עם ארגוני זכויות אדם עירוניים או מדיניים שונים ולהבהיר להם את האמת. לכן התחלתי ללכת לכמה ארגוני זכויות אדם כדי להבהיר את האמת. הלכתי לפגישה השנתית של הוועדה ליחסי אנוש המדינית כדי להבהיר את האמת. כשהגיע תורי לדבר על הרדיפה של הפאלון דאפא, אמרתי לנוכחים שפאלון דאפא קיבל תמיכה גדולה בארצנו. להפתעתי המוחלטת, מנהל הוועדה ליחסי אנוש של מדינתנו קם ותיקן אותי: "אנחנו לא תמכנו בפאלון דאפא, אך היינו נגד הרדיפה". המילים שלו הפתיעו אותי. מול הנציגים של מספר ארגוני זכויות אדם מכל המדינה, לא ידעתי מה לומר.

מנהל הוועדה ליחסי אנוש במדינתנו היה בצעירותו כומר, ולאחר מכן נהיה מנהל הוועדה ליחסי אנוש. הוא אימץ 14 ילדים, ותמיד חשבתי שהוא אדם טוב. הוא היה הראשון בוועדה שתמך בפאלון דאפא. מדוע הוא מסר הצהרה כזו בציבור?

ידעתי שעלינו להסתכל פנימה בכל פעם שצצה בעיה. נרגעתי והתחלתי להסתכל על העניין מזווית הראיה שלו. התרבות האמריקנית מכבדת חופש אמונה ומפרידה בין הכוח של הכנסייה ולבין המדינה. הממשל האמריקני לא תומך באופן ספציפי באף דת אך הוא נגד רדיפה של כל דת שהיא, כי האמריקנים מכבדים את חופש האמונה. בפגישה באותו היום נכחו אנשים רבים מדתות שונות. אולי ההצהרה שלי הייתה מקיפה מדי. כמנהל  ועדה ליחסי אנוש של ממשל מקומי, ברור שהיה עליו להבהיר את עמדת הוועדה.

המאסטר אמר,

"עליכם לשמור תמיד על לב של חמלה ועל מצב לב שליו. אז כשאתם נתקלים בבעיה תוכלו לפעול היטב כי יהיה לכם זמן ומרחב למתן את העימות. אם תהיו תמיד בחמלה, תתייחסו לאחרים בטוּב לב ותתחשבו באחרים בכל דבר שאתם עושים, ובכל פעם שתיתקלו בבעיה תחשבו ראשית האם אחרים יכולים לשאת את זה או האם זה יפגע במישהו, אז לא יהיו בעיות." ("ג'ואן פאלון")

כשאני משווה את התנהגותי עם הפא של המאסטר, אני מבין שאף שאני צריך לשחרר את מחשבות האנשים הרגילות שלי, אין עליי להתעלם ממה שחשוב לאדם שאינו מטפח. כשאני מדבר לזרם המרכזי בחברה, אם אקדיש קצת זמן לנסות להבין את התרבות המערבית ומה הם מרגישים שחשוב להם, אוכל לדבר איתם בצורה יעילה יותר.

שנים לאחר מכן, כשאני מביט לאחור על החוויה הזו, אני באמת מרגיש את החמלה האדירה של המאסטר. לפני שהרדיפה החלה, תלמידי דאפא הפיצו את הפא ועזרו לאנשים לקבל את הפא. לאחר שהרדיפה החלה, הכוחות הישנים העלו את הרָף להצלת אנשים לרמה שאי אפשר להגיע אליה. התירוץ של הכוחות הישנים לעשות כך היה שזה כדי להגן על העתיד הבהיר של היקום, אך התוצאה היא להשמיד את כל היצורים חיים.

כדי להציל את כל היצורים חיים, המאסטר הוריד את הרָף לרמה של לעזור לעצור את הרדיפה. עם השינוי הפשוט הזה, המאסטר הבטיח שרמת הקושי עבור הצלת החיים האלו במהלך תקופת תיקון הפא תהיה אחידה. המאסטר פתח את הדלת בצורה כה רחבה כדי להציל את כולם, אך כשהבהרתי את האמת, למעשה הקשיתי על הדברים. נראה שפעולותיי לא היו בכוונה, אך כשבחנתי את עצמי גיליתי שלא הייתה בי מספיק חמלה. והסיבה האמיתית היא שלא הקדשתי מספיק זמן ללמוד את הפא או להרים את השין-שינג שלי.

3. לתקשר יותר ביעילות בהבהרת האמת

ב-2008, ניתנה לי הזדמנות לעזור בפרויקט ה"שן יון". חשתי לחץ עצום מההתחלה. ה"שן יון" מחייה את התרבות הסינית המסורתית בת 5000 השנה. אך האם אני מבין באמת מהי התרבות המסורתית שלנו?

סיימתי את לימודי הקולג' שלי בסין בשנות ה-80. אף שהמסלול העיקרי שלי היה הנדסה, התעניינתי בהיסטוריה הסינית מאז היותי ילד קטן. בתיכון, ובקולג' ביליתי זמן רב בקריאה על ההיסטוריה הסינית. במבט לאחור, הבנתי שספרי ההיסטוריה הסינית שקראתי נכתבו בהתבסס על תרבות המפלגה וערכיה. זו באמת טרגדיה גדולה של דורות רבים של סינים. אולי אנחנו מכירים כמה סיפורים מההיסטוריה שלנו, אך נותקנו מערכי התרבות העתיקה שלנו. עכשיו עליי להסביר מה המשימה של ה"שן יון". איך אעשה זאת?

אין זמן לחכות כדי להבהיר את האמת. כדי לעשות זאת באחריות, החלטתי לערוך מחקר מסוים. הלכתי לחנות ספרים ונכנסתי לאינטרנט, רכשתי ספרים רבים על תרבות סין. בחרתי במכוון ספרים שנכתבו על ידי מלומדים הטייוואנים, ובדקתי את הרקע שלהם כדי להימנע מסופרים שזוהמו מתרבות המק"ס. לאחר שביליתי יותר מ-6 חודשים בקריאה ולימוד, הייתה לי בערך הבנה על התרבות הסינית העתיקה.

ב-2009, למדנו שמתרגלים מלוס אנג'לס השתמשו במצגות power point. מתרגלים מקומיים החליטו להקים צוות מצגות ולעשות משהו דומה.

החברה המודרנית היא נחפזת מאוד, ולאנשים אין מספיק זמן להאזין למצגת שלנו. לעיתים קרובות יש לנו רק 20-25 דקות לעשות מצגת, עם עוד כמה דקות לשאלות ותשובות. בזמן קצר כל כך, אני צריך להציג את התרבות הסינית העתיקה, את ה"שן יון", ואיך המק"ס הרסה את המסורת ואת התרבות הנהדרת הזאת. פשוט לא היה מספיק זמן כדי לעשות זאת ביעילות. איך אגרום לזה לקרות? חשבתי על איך המאסטר משתמש בדוגמה של שאקיאמוני והאמבטיה ביער (מהספר "ג'ואן פאלון").

בסיפור הקצר הזה, המאסטר לא רק לימד אותנו איך להסתכל על דברים הקשורים להריגה, אלא גם הבהיר באמת את המשמעות של רִיק. הבנתי שבטח יש דרכים טובות ויעילות יותר לעשות את המצגת. כיוון שהתרבות המזרחית והמערבית גם יחד חולקות את אותו מקור של אמת, חמלה וסובלנות, ואם לאנשים בעולם כולו יש יחסים גורליים עם הדאפא,  אז אני אמור להצליח לגשר בין התרבויות. החלטתי לבנות את המצגת שלי כגשר בין התרבויות השונות שלנו.

לדוגמה, התרבות האמריקנית מדגישה אהבה, משפחה ושלטון מקומי. במצגת שלי אני מציג קודם את שני האלמנטים הבסיסיים של התרבות הסינית העתיקה: כיבוד הורים ונאמנות. אני מסביר שבקונפוציוניזם, נאמנות משמעה לאהוב את כל האנשים כמו שאוהבים הורים. ואז אני מספר בקצרה לקהל את הסיפור על מולאן. ואז אני אומר: מולאן לקחה על עצמה את האחריות הצבאית של אביה לשרת את המדינה ואת החברה, וזה מציג את נאמנותה לקיסר. לאחר המלחמה היא דוחה את הצעתו הנדיבה של הקיסר וחוזרת לביתה כדי לטפל באביה הזקן, וזה מציג את כיבוד ההורים. אז אני שואל את הקהל שלי שאלה אחת: מי הכי פחות חשוב בסיפור הזה? מאזינים מהירים רבים יכלו למעשה לענות: הכי פחות חשוב הוא הקיסר, או השלטון. בכמה משפטים מועטים, הזיכרון שנחרט עמוק במחשבתם התעורר. במשך המצגת, הבנתי שכדי להשתמש במושגים של האנשים הרגילים כדי לתקשר ביתר יעילות, אנו צריכים שתהיה לנו חוכמה, והחוכמה יכולה לבוא רק מהפא.

4. ללמוד את הפא ולשלוח מחשבות נכונות כדי להבהיר את האמת ביעילות

לאחר שהבהרתי את האמת במשך שנים, הבנתי שיש לי החזקה חזקה מאוד לעשות דברים. אני רוצה לעשות דברים, ואני אוהב לעשות דברים. אני שמח מאוד כשיש לי משהו לעשות, ומרגיש אומלל ולא מוגשם כשאין לי משהו לעשות. אך כשאיני עסוק, אני לא באמת מנצל את זמני ביעילות ללמוד את הפא. כתוצאה מכך, יש לי תמיד הפרעות מהכוחות הישנים בזמן פרויקטים של הדאפא. הייתה לנו הזדמנות להעביר מצגת של "שן יון" לארגון. הפגישה נערכה במלון מפואר, ויותר מ-160 איש נכחו בה. מתאמת הצוות שלנו התייחסה להזדמנות ברצינות רבה. כשנסענו לאירוע, התחלתי לחוש בחילה, ואז התחלתי להקיא. עדיין חשבתי כמו אדם רגיל. חשבתי: "פשוט תמשיך, זה בסוף ייעלם". מתאמת הצוות הבינה במהרה שזו הפרעה מהכוחות הישנים. היא מיד התקשרה לאנשי הצוות שלנו וביקשה מכולם לשלוח מחשבות נכונות. כשהגענו למלון, הייתי בסדר לגמרי.

המאסטר לימד אותנו:

"אם אינך לומד את הפא, איך תוכל לעשות את הדבר הזה? אתה אולי אומר שאתה יכול. אם אתה מתבסס על מחשבה ערמומית ושכל חריף אנושיים כדי לעשות דברים, אז בטוח שלא תוכל לעשות את זה. מדוע? אתה יכול לעשות את זה בעסקים או בעבודה בקרב אנשים רגילים, אבל אינך יכול לעשות את זה בדבר הזה, משום שלמילים שאתה אומר אין אנרגיה והן לא בהתאמה לפא. אתה רוצה להציל אותו, אבל המילים שאתה אומר לא יכולות לסלק את הקארמה שלו ולהסיר את ההחזקות שלו – איך תוכל להציל אותו?! אם אתה רוצה להציל אותו, אתה בעצמך חייב להיות מטפח, כך שלמילים שאתה אומר תהיה אנרגיה שתוכל לסלק את הדעות הקדומות ואת ההחזקות שלו – יש לה השפעה כזאת והיא יכולה לרסן את הדברים הרעים האלה שמפריעים למחשבותיו באותו הזמן – רק אז תוכל להציל אותו. זה כך גם לגבי הבהרת אמת בסביבות שונות," (הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק 2016)

כשקראתי את הפא של המאסטר הבנתי מדוע השין-שינג שלי לא התרומם במהירות: הסיבה שטיפחתי לא הייתה טהורה. לאחר שהתחלתי לתרגל את הדאפא, הבראתי והשגתי חוכמה רבה מהפא. הפקתי תועלת מהפא, זה נכון. אך רגשות המימוש העצמי והסיפוק הם רגשות אנוכיים. בגלל האנוכיות שלי לא הצלחתי לזכור לאורך כל הזמן את השליחות שלי כתלמיד דאפא. זאת הסיבה שחשתי סיפוק כשהצלחתי לעשות כמה דברים, אך שכחתי שהחוכמה הזאת והיכולות ניתנו לי על ידי המאסטר כדי להציל יצורים חיים. שכחתי שיש עדיין הרבה עבודה להיעשות. התייחסתי להבהרת האמת כמשימה של אנשים רגילים, ולא התייחסתי לזה כמשהו קדוש. כתוצאה מכך ייתכן שהחמצתי הזדמנויות רבות להצלת אנשים.

הזמן שנותר לנו להבהרת האמת יסתיים בקרוב. כדי לפעול טוב יותר, עלינו באמת לפנות זמן ללמוד את הפא כך שכל הזדמנות להצלת אנשים תהיה יעילה.

תודה לך, מאסטר. תודה לכם, מתרגלים עמיתים.