(Minghui.org)
בנקודה אחת בטיפוח שלי התרשלתי בלימוד הפא והפסקתי להסתכל פנימה באופן פעיל. כתוצאה מכך הטיפוח שלי התרפה. נעצרתי ונשלחתי לשלוש שנות מאסר ב-2014.
כשהגעתי לכלא, השומרים הורו לאסירים להכות ולקלל אותי. הקפטן "שוחח" אתי כל יום כדי ללחוץ עליי לכתוב "מכתב חרטה" שבו אני מבטיח לוותר על האמונה שלי בפאלון דאפא.
המחשבות שלי לא היו נכונות, והרגשתי רק פחד משתק. זה הרגיש כמו הר ענקי. לא משנה כמה ניסיתי לסלק את הפחד שלי, הוא תמיד היה שם.
יום אחד, כמה אסירים זרקו אותי לרצפה והכו אותי. אחד מהם שפך מים רותחים על צווארי וחזי. הכאב היה נורא, ומיד התיישבתי. לפתע חשבתי לעצמי: "סלק את המושג שהמים הרותחים גורמים לכאב".
בו ברגע שהייתה לי המחשבה הזאת, לא חשתי יותר את הכאב.
במהרה העור על חזי הפך כהה, ומספר שלפוחיות הופיעו. העור על גבי כוסה בשלפוחיות גם כן.
אסיר אחד עינה אותי על ידי ששפשף את צווארי וקרע את העור מעליו. צווארון חולצתי היה ספוג במוגלה צהובה שבעבעה החוצה ואז התקשתה. לא חשתי כל כאב.
לאחר עינוי המים הרותחים התחלתי להסתכל פנימה. הבנתי שאם המחשבות והפעולות שלי היו נכונות יכולתי לעצור את האסירים מלפגוע בעצמם בכך שהם מענים אותי. אז החלטתי לשנות את אופן המחשבה שלי.
הבנתי שהסכמתי בחוסר מודעות למושג ש"הכלא הוא מקום לשנות מתרגלים; כל מי שמסרב להתכחש לאמונתו יעונה".
התרכזתי בסילוק המושג הזה. ברגע ששיניתי את צורת חשיבתי, הסביבה שלי השתנתה במהרה גם כן. הקפטן הפסיק ללחוץ עליי לכתוב את "מכתב החרטה", והאסירים הפסיקו להכות ולקלל אותי.
לאחר שסילקתי את המושג ש"אי השתתפות בפגישות ופעילויות תסתיים בענישה", לא נדרשתי יותר להשתתף בפגישות או בפעילויות אחרות.
לאחר שסילקתי את המושג ש"סירוב להצטלם או לחתום על מסמכים יסתיים בענישה", הקפטן לא הכריח אותי לחתום על דבר או להצטלם.
התחלתי לשלוח מחשבות נכונות לעתים תכופות שכל דבר שאני חווה צריך לאמת את הפא, לסלק את הרוע, להציל אנשים, ולהתנתק מהתכנונים של הכוחות הישנים.
דוגמה טובה לכך הייתה המקלחת. הוכנסתי לכלא בקיץ. היה חם, וכדי להעניש אותי, הקפטן לא הרשה לי להתקלח. לאחר כחודש של הזעה, ריח גופי נעשה חריף יותר ויותר. זה הטריד את האסירים והם קללו אותי.
שלחתי מחשבות נכונות כדי להתנתק מהתכנונים של הכוחות הישנים, ולשנות את העניין הזה למשהו לטובת אימות הדאפא והצלת ישויות חיות.
לאחר ששלחתי את המחשבות הנכונות האלו, הקפטן הרשה לי להתקלח.
כשהגיע החורף והטמפרטורות החלו לצנוח, הכוחות הישנים גילו שיש לי עדיין מושגים אנושיים, והחלו לרדוף אותי שוב.
הקפטן חזר ודרש ממני לכתוב את "מכתב החרטה". כשסירבתי, הוא לא הרשה שיהיה לי מעיל חורפי. היה לי קר מאוד.
אסיר חדש שאל אותי מדוע אין לי מעיל חורף ואמר שעליי לבקש אחד מהקפטן. האסיר קיבל משימה לפקח עליי ולדווח לקפטן על השיחות שלנו.
שלחתי מחשבות נכונות שאוכל לנצל את העניין הזה לאמת את הדאפא, ולסלק כל הפרעה. לאחר מכן הקפטן הרשה שיהיה לי מעיל חורפי.
אחרי שאנו מוותרים על המושגים האנושיים, דברים רעים יכולים להפוך לדברים טובים, ודברים טובים יכולים להפוך לטובים אף יותר. בפעילויות שלנו בהבהרת האמת והצלת אנשים, עלינו לבחון את אופן החשיבה שלנו ולוודא שאיננו מקבלים באופן לא מודע את ההפרעות ואת הרדיפה.
אלו ההבנות שלי בהתבסס על ההתנסויות שלי. אנא הצביעו בחמלה על כל דבר שאינו הולם.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved