China Fahui: שמונה עשרה השנים של מסע הטיפוח שלי

(Minghui.org)

התנסות מהוועידה האינטרנטית השלוש-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

אני מטפח פאלון דאפא כבר 18 שנה. אמנם מעדתי מדי פעם במסע הטיפוח שלי, אך אני תלמיד דאפא, וגאה על כך שחיי הוקדשו לעזור למאסטר לתקן את הפא.

קשר גורלי

התגייסתי לצבא בשנת 1979. כעבור כמה חודשים נמסר לי שאצטרף לקבוצת אימונים ומשמעות הדבר הייתה שאקבל קידום. בכל אופן, במשמרת האחרונה של אותו היום התעלפתי והקאתי דם. סבלתי מכאבי בטן עזים והרגשתי שאני על סף המוות. הייתה זו נקודת שפל בחיי.

עברתי בדיקות בבתי החולים הטובים ביותר של שנחאי וטיאנג׳ין. הרופאים איבחנו קרע בכבד שגרם לדימום בלתי פוסק. הם לא מצאו פתרון כדי להפסיק את הדימום ונאלצתי לשכב במיטה זמן רב. פיתחתי פצע לחץ ענקי בגב. העור שלי נדבק לסדין וסבלתי מחום גבוה שלא ירד גם עם התרופות.

שני רופאים מתמחים מאמריקה הציגו בפני שתי תרופות הייטק. הקרע התאחה חלקית והדימום הואט. נאמר לי שעליי לקחת את התרופות באופן קבוע, אולם מצבי הורע.

לא יכולתי להגיע לאימון, ונזקקתי למישהו שיטפל בי. התבקשתי לחלוק את חדרי עם המזכיר שלנו. אביו היה מומחה לרפואה סינית וסיפרו לי שיש לו יכולות על טבעיות. פעם כשהוא בא לבקר את בנו הוא ביקר גם אותי. דיברנו כל הלילה. להפתעתי, הוא אמר לי שאינני הולך למות למרות שאחווה אסונות רבים. הוא אמר לי שכשאהיה בן 40 אפגוש אדם מיוחד שיהפוך למורה שלי. הוא אמר לי שאם לא אפגוש את האיש הזה, חיי אכן יהיו בסכנה. הייתי צעיר מאוד בשעתו, והייתי המום ונבוך מהנבואה שלו.

אחרי שהשתחררתי מהצבא התחתנתי. לי ולאשתי נולדו ילדים. סבלתי ממחלות רבות כמו דלקת פרקים או מחלות במערכת העיכול. לא יכולתי לעמוד על רגליי ונאלצתי לישון במיטה מחוממת. איבדתי כל תקווה להירפא יום אחד.

הגשמת הנבואה

קרובת משפחה שלי החלה לתרגל פאלון דאפא ב-1998 וכל מחלותיה נעלמו. לא יכולתי להאמין והחלטתי לבקר אותה. היא המליצה לי לקרוא את הספר "ג׳ואן פאלון". פתחתי את הספר וראיתי את התמונה של המורה. הוא היה צעיר נאה ונראה אצילי. תמונתו הבהיקה וקרנה אור צבעוני. חשבתי שאני שיכור ולכן ביקשתי מאחרים להסתכל. הם אמרו לי שהם אינם רואים משהו בלתי רגיל. הפכתי את הדפים והתחלתי לקרוא את ה"לון יו". ראיתי שכל אות בטקסט היא בודהא. לפתע עלתה מגופי אנרגיה חמה וחזקה, והתחלתי להזיע.

הכרתי בכך שהפאלון גונג עוצמתי מאוד והחלטתי לתת לשיטה הזדמנות. הבנתי שנבואתו של הרופא הסיני מתגשמת. אכן, מצאתי מורה מיוחד.

כשעשיתי את תרגיל העמידה והחזקתי את הגלגל מעל הראש הרגשתי מכה חזקה ומכאיבה מאוד בבטן. כרעתי על ברכיי, אחזתי בבטני והתחלתי להקיא נוזל ירוק ודם.

אחרי כן היה לי תיאבון רב. המאסטר ניקה את גופי, ומאז לא היו לי עוד בעיות קיבה.

התחלתי את הטיפוח בפאלון דאפא ואט אט התחלתי להבין שלהיות אדם כרוך בסבל. אולם עבור מטפח סבל הוא הדרך להפוך לבודהא.

המאסטר אומר:

"בהגעה לשלמות הוא משיג את פרי הבודהא, אל הקשיים מתייחס כאל אושר. כאבי הגוף אינם נחשבים כסבל, טיפוח הלב הוא הקשה ביותר. כל מחסום ומחסום צריך לעבור, השדים נמצאים בכל מקום. מאה קשיים נוחתים בבת אחת, כדי לראות כיצד יחיה אז. עם היכולת לסבול את הקשיים שבעולם, הוא יֵצֵא מהעולם כשהוא בודהא." ("הונג יין I" "לחשל את הלב ואת הרצון")

פקידים בכירים בפלגה הקומוניסטית הסינית (מק״ס) מזהים אדם טוב

אחי הצעיר סובל מפיגור שכלי וזקוק לטיפול. אחי הבכור נהג לטפל בו. כשאחי הבכור הלך לעולמו, טיפלתי אני באחי הצעיר, כיוון שמטפח צריך לחשוב בראש ובראשונה על אחרים.

הייתי עסוק בחווה בת 30 דונם, עבדתי במשמרת לילה בבית החרושת, תיקנתי טלוויזיות ומוצרים אלקטרוניים ללא תשלום לתושבי הכפר שלנו. בנוסף לכל אלה אחי הצעיר היה זקוק להרבה עזרה.

מילות המאסטר עודדו אותי מאוד. המאסטר אומר:

"כשקשה לסבול אתה יכול לסבול את זה, כשקשה לעשות את זה אתה יכול לעשות את זה." ("ג'ואן פאלון")

אחרי שש שנים של טיפול באחי, הוא הלך לעולמו ב-2004. כולם בכפר ידעו שמעולם לא הזנחתי את חובתי. אני יודע בוודאות שלא הייתי יכול לסבול זאת לולא הייתי מתרגל פאלון דאפא.

גם כשהרדיפה נגד הפאלון דאפא הייתה קשה מאוד, מזכיר המק״ס אמר שאחי בורך בזכות הדאפא.

פעם הגיעה משלחת של בכירי מק״ס לכפר שלנו כדי לדרוש מהמתרגלים לוותר על אמונתם.

״אתה מטפח דאפא אמיתי, מאחר שטיפלת באחיך ותיקנת את הטלוויזיה בחינם לכולם בכפר״, אמר אחד הפקידים.

מחשבה צלולה

ב-2005 הילדים שלי עברו לעיר אחרת לצורך לימודים. בית החרושת שעבדתי בו עמד להיסגר ומצבנו הכספי היה קשה. עזבתי את הכפר ועבדתי כחשמלאי במכרה. עבדתי קשה, וחוכמת הפא שניחנתי בה במהלך הטיפוח עזרה לי מאוד. עד מהרה הפכתי לחשמלאי בכיר במכרה.

אחרי שעבדתי מספר שנים מחוץ לעיירה מצבנו הכלכלי השתפר. אולם במצב זה של רווחה כלכלית אישתי ניהלה הרפתקת אהבים. ניסיתי לשכנע אותה להישאר אתי. אולם היא עברה לגור עם החבר החדש שלה.

בדיוק באותה עת קודמתי למעמד של שותף בכיר במכרה. למרות שהייתי עסוק מאוד הרגשתי שכבודי נפגע. חשתי עצב, כעס והשפלה. זה פגע קשות בעבודתי ובחיי. כיצד אוכל להסתכל בפני שכניי. שקלתי נקמה.

אולם הבנתי שכמטפח אין עליי לעשות דבר שעלול לפגוע במוניטין של הדאפא.

המאסטר אמר:

"אבל בדרך כלל כשמתהווה קונפליקט, אם זה לא מפריע לו בלב זה לא נחשב, או שזה חסר תועלת ולא יכול לגרום לו להשתפר." ("ג'ואן פאלון")

"אולי בעתיד תקבל שתי סטירות בפנים ותבויש לפני מישהו שאתה רוצה הכי פחות שכבודך ייפגע מולו. זה כדי לראות איך אתה מתמודד עם העניין הזה ואם אתה יכול לשאת את זה." ("ג'ואן פאלון")

"כשקונפליקט בין אישי קורה, אם אינך יכול לשאת את זה או אפילו לא מסוגל להתייחס אל עצמך כמתרגל כשאתה מתמודד עם זה, הייתי אומר שזה לא ילך." ("ג'ואן פאלון")

מילות המאסטר חיזקו את המחשבות הנכונות שלי. כדי להשמיד את ההפרעה קראתי את הפא יותר, ועדיין התקשיתי להרגיע את לבי. אולם לא וויתרתי. אט אט נרגעתי ומחשבתי נעשתה רציונלית יותר.

חזרתי לכפר. קרוביי היו מודאגים כי הכירו אותי כחם מזג. הוקל להם לראות עד כמה אני רגוע.

״אני הולך בדרך ישרה ואינני מפחד שכבודי יפגע. לכל אחד יש את היעוד שלו וקשה לדעת מראש מהם קשרים גורליים. איני יכול לעצור בעדה אם היא רוצה לעזוב אותי״, הסברתי להם.

מתוך דבריי והתנהגותי, קרוביי יכלו להיווכח במחשבתו הצלולה והבהירה של תלמיד דאפא.

כוחו המופלא של הדאפא

פעם במכרה, ארעה תקלה במערכת הקידוח החשמלית. כשבדקתי את התקלה הטסטר שלי התפוצץ ועלה באש. פני ובגדיי נשרפו. לא פחדתי כי הרגשתי שיד גדולה מגנה עלי. ידעתי שזה המורה שמגן עלי.

במקרה של תאונה כולם חייבים לעזוב את המכרה. בדרך-כלל במקרה כזה של תאונה מי שמחזיק את הטסטר עלול להפגע קשות ואף למות. כתלמיד דאפא חשבתי שאהיה בסדר. צריך היה לתקן את מערכת הקידוח אחרת נשקף נזק נוסף למכרה. עבדתי עד שהבעיה נפתרה.

למרות שחבריי לעבודה והמנהל שלי אמרו לי לקבל טיפול רפואי, סירבתי. אמרתי להם שלא נשקפת לי שום סכנה מכיוון שאני מתרגל פאלון דאפא. חזרתי לחדרי. כשהסתכלתי במראה ראיתי שפניי השחירו והתנפחו. עיניי היו לא יותר מסדק קטן, עור פניי החל להתקלף ונוזל צהוב ודביק ניגר מהן. זה היה מפחיד מאוד.

בבוקר השלישי פניי העלו גלד. המנהל שלי נתן לי 100,000 יואן כפיצוי על התאונה. חשבתי לעצמי שלמרות הכאב, זה לא היה נורא כל-כך. לא רציתי ממנו אגורה. כשהחזרתי לו את הכסף, הגלד נשר ועור חדש התגלה מתחת לגלד. הדאפא הוא מופלא.

בעל החברה ובכירים במכרה ביקרו אותי בלילה השלישי. כשהם ראו את פניי הם חשבו שזה לא יאמן. הם לא חדלו לומר :״אתה יצור שמימי!״

רבים מעמיתיי לעבודה יודעים שאני מתרגל פאלון דאפא.

בני מפיק תועלת מתמיכתו בדאפא

בני בר מזל מאחר שיש לו דעה טובה על הפאלון דאפא ועל המתרגלים. למרות הרדיפה הוא מגן על הדאפא. הוא פתח עסק מצליח ויש לו מוניטין מצויינים.

שני מטפחים נעצרו אחרי שתבעו את ג׳יאנג בשנה שעברה. אני ומטפחים נוספים ביקרנו אותם בבית המעצר. לא רציתי שבני וכלתי ידאגו ולכן לא סיפרתי להם. כשבני גילה זאת הוא אמר: ״היית צריך לספר לי. זוהי פעולה נכונה וישרה. בעתיד קח אותי אתך, זה יחזק את עוצמת הפעולה״.

פעם החברה של בני התקינה שלט פרסום לבעל חנות, לצורך כך העובד העלה פיגום בגובה של 13 מטר.

העובד נפל מהפיגום אולם הוא לא נפגע כלל למרות שהפיגום נשבר. בעל החנות אמר לבני: ״המשפחה שלך בעלת מוסריות גדולה [הכוונה להרבה מזל טוב הנובע ממוסריות]״.

בתי נרפאה משיתוק מוחין

בתי נמצאת עכשיו בשנות ה-30 לחייה. בילדותה היא אובחנה כסובלת משיתוק מוחין. היא לא יכלה ללכת או לדבר ולא ללכת לבית-ספר. לפני כמה שנים כשלא הייתי בבית, אמה נעלה אותה לבד בבית. נזק רב נגרם לבתי. החלטתי לחזור הביתה ולטפל בה. לקחתי חופשה בת שנה מהעבודה כדי לטפל בה.

ידעתי שאין שום דבר שהטכנולוגיה המודרנית יכולה לעשות אבל ידעתי שהדאפא הוא על טבעי. כשלמדתי את הפא, היא הקשיבה. היא ישבה לידי והקשיבה לפא.

אחרי שנה היא התחילה ללכת בכוחות עצמה. עכשיו היא יכולה ללכת למכולת אם אני כותב לה את רשימת הקניות. היא מסוגלת לעשות דברים רבים.

לפני כן, הגבות שלה היו קפוצות ופניה היו נטולות הבעה. עכשיו היא מחייכת תמיד ומנסה לדבר.

הרופאים בבית החולים עשו לה מבחנים ומצאו שהיא אינה סובלת עוד משיתוק מוחין ויש רק להצטער על הזמן שהחמיצה ללמוד לדבר. אבל אני חושב שבמוקדם או במאוחר היא תדבר. היא למדה את הפא והשתתפה בהצלת יצורים חיים.

המשימה של המטפחים היא לאמת את הפא ולהציל יצורים חיים. הטיפוח הוא מאוד רציני. ככל שתיקון הפא מתקדם הדרישות לתלמידי דאפא גבוהות יותר. הזמן אינו ממתין לאיש, ולכן עלינו לטפח בחריצות.