(Minghui.org)

כמי שמתרגלת 23 שנים, אני נחשבת למתרגלת וותיקה, אך במשך שנים רבות לא פעלתי היטב בטיפוח אמיתי ובהסתכלות פנימה. לעתים קרובות השתמשתי בתירוץ של היותי עסוקה בעבודה ודחיתי את לימוד הפא, את תרגול התרגילים ושליחת המחשבות הנכונות. כתוצאה מכך, עודדתי הפרעות רבות שהובילו לפיטוריי מהעבודה ב-2013.

לקח לי כמעט שנתיים למצוא עבודה אחרת. בשנתיים האלה נאבקתי להתגבר על אכזבה. באותו הזמן, למדתי בהדרגה איך להסתכל פנימה. בסופו של דבר, תחת התכנונים של המאסטר מצאתי עבודה מתאימה לי.

להלן ההתנסות שלי בטיפוח במשך השנתיים האחרונות.

תחושת אבדן

איבדתי את עבודתי ב-2013 אחרי שגיליתי שהממונה עיי מעלה בכסף של החברה. היא פחדה שמא אחשוף אותה יום אחד והשתמשה בהשפעה שהייתה לה כדי להביא לביטול המשרה שלי בחברה.

עזבתי את החֶברה מלאת תרעומת. רציתי למצוא חֶברה טובה יותר עם שכר גבוה יותר, אבל החֶברה שמצאתי לא הייתה טובה מספיק ותוך פחות מ-5 חודשים התפטרתי.

הייתי אישה לא נשואה בשנות ה-40 לחייה, ועמדתי לפיכך לנוכח אתגרים רבים תוך כדי חיפוש עבודה בזמן שהכלכלה בסין הייתה בהאטה ב-2014 וחברות נעשו בררניות יותר ויותר בשכירת עובדים.

באותה שנה הלכתי להרבה ראיונות עבודה ונתקלתי בכל מיני אנשים שונים שחקרו אותי, גערו בי או לפעמים אף הטרידו אותי מינית.

ככל שלמדתי את הפא יותר, הצלחתי לשלוט על עצמי כדי שלבי לא יזוז בגללם. אבל לא יכולתי להתאפק שלא להסתכל על תמונתו של המאסטר בכל פעם לפני שלמדתי את הפא ולשאול: "מאסטר, באיזה נושא אני עדיין משתרכת מאחור?"

בכמה מראיונות העבודה לא עמדתי בשלב האחרון וניתנו לי מספר סיבות לסירוב. לפעמים החברות אפילו לא יכלו לספק לי סיבות כלשהן לכך שדחו אותי. זה קרה מספר פעמים.

יום אחד הרגשתי שאני עומדת להתמוטט נפשית. נהגתי לאזור פחות צפוף ופרצתי בבכי קורע לב.

להסתכל פנימה

בחורף האחרון אחד הקולגות שלי לשעבר הזמין אותי לארוחה. סיפרתי לו על הסיבה לעזיבת החברה ושאלתי אותו: "אתה חושב שטעיתי?"

הוא ענה באופן בלתי צפוי: "כן, אני חושב שטעית". חשבתי דווקא שהוא יתמוך בי.

הוא הוסיף: "אני יכול לחוש בהתמרמרות שלך כלפי הממונה עלייך. אף על-פי שהזכרת שסלחת לה, את צריכה עדיין צריכה לשחרר זאת בתוך לבך. את עדיין חושבת שהיא גרמה למצב הנוכחי שלך. אם יום אחד תוכלי להגיב ב-'מי זאת?' בטון כאילו את מדברת על איזו עוברת אורח שמישהו הזכיר את שמה, אז תדעי שבאמת שחררת זאת".

הבטתי בו וידעתי שהמאסטר משתמש בפיו של הקולגה הזה שלי לשעבר כדי להאיר אותי. לפני שנפגשתי איתו למדתי את ההרצאה האחרונה של המאסטר: "הוראת הפא בוועידת הפא של שנת 2014 בסן פרנציסקו":

"רק כשיש לך החזקה הלב שלך יזוז; אם אין לך החזקה, אז זה יהיה כמו בריזה שנושבת מעליך – אתה לא תרגיש דבר. אם תשמע מישהו שאומר שאתה רוצה לבצע פשע איום, אז אתה רק תחשוב שזה משעשע (המאסטר צוחק). אתה תחשוב: "איך זה יכול להיות?" ותתייחס לזה בביטול. אתה לא תיקח את זה ברצינות בכלל. משום שאין לך אפילו המחשבה הזאת, המילים האלו לא יכולות לגעת בך. אם אין לך מחשבה מהסוג הזה, הן לא יכולות לגעת בך. כשזה כן נוגע לך בלב, הדבר אומר שכן יש לך [החזקה]! ואם באמת יש לך הרגשה חזקה שהתנהגו כלפיך בצורה לא הוגנת, אז [ההחזקה שלך] היא גדולה למדי (מחיאות כפיים). אז האם אין עליך לטפח את עצמך?"

מחשבה עברה במוחי: "האם ישנה החזקה שעליי לסלק שגרמה לכל כך הרבה פיתולים וסיבוכים במהלך חיפוש העבודה שלי? מה עוד אני צריכה לשחרר? אם לא, מדוע אינני יכולה להתבדח על זה?"

המאסטר השתמש בפיו של הקולגה שלי לשעבר לתת לי רמז: זה היה למעשה היחס שלי שגרם לי להיכשל שוב ושוב בראיונות.

בשנה שבה חיפשתי עבודה נצמדתי לנקודת מבט אנושית כדי לאמוד נכון ומוטעה, וחשבתי שעשו לי עוול בכך שתמכתי בצדק. למעשה, כמטפחים, טוב או רע בחברה האנושית אינם חשובים. היה זה משום שלא שחררתי החזקות שגרם לי להיכשל שוב ושוב במבחן. לא שמחתי לשמוע שהממונה עלי קודמה למשרה בחו"ל. המשרה שלי הוחזרה לתֶקן עם עובד חדש. הקרובים שלי שמחו לאידי לנוכח מצב האבטלה שלי.

התמרמרתי וכעסתי והרגשתי מקופחת ש"אנשים רעים" נהנים מהחיים, בה בעת שאני מובטלת ומסתובבת בחיפוש עבודה. השאלה "למה הם לא קיבלו את גמולם הקארמתי?" הגיחה לעתים קרובות למחשבתי.

הסתכלתי פנימה וגיליתי שהמחשבות האלה נגרמו מההחזקה שלי לתהילה ולמוניטין, ממנטליות תחרותית ומגאווה שהתבטאו בחיפוש עבודה בחברות שהן בין 500 החברות הטובות ביותר בעולם, תשוקה למצוא חֶברה ועבודה עם שכר טוב יותר, רצון להימנע מפגישה עם קולגות שלי לשעבר. יתר על כן, הייתה לי החזקה חזקה לקנאה – סבלתי ממש "כאבים" כשמישהו שלא הערכתי קיבל את העבודה שרציתי.

חשבתי שבמשך ה-20 שנה האלה ויותר, תמיד הלכתי על-פי אמת-חמלה-סובלנות. אבל כשנתקלתי במצוקות, פעלתי פחות טוב מאדם רגיל. שמרתי על התדמית שלי ולא שחררתי את ההחזקות האלה.

אמרתי לעצמי שעליי לשחרר את ההחזקות האלה, אבל הן צפו על פני השטח ללא שליטה. ניסיתי ללמוד את הפא, אבל לא הצלחתי. באותו רגע, צץ במוחי השיר של המאסטר " Discarding Attachments" מ"הונג יין 2" – תרגום זמני, לא רשמי):

"מה שאתה מוותר עליו איננו עצמך אלא האיוולת של האשליה."

ביקשתי מהמאסטר לעזור לי להיפטר מההחזקות האלה.

כל דבר הוענק על ידי המאסטר

המאסטר השתמש בדרכים ושיטות שונות כדי להאיר את עיניי בכל פעם שנתקלתי במצוקות וקשיים. מאז 2013 ראיתי באתר מינג-הווי שמתרגלים רבים משתפים התנסויות בנושא שינון הפא. התרגשתי מכך וניסיתי לשנן גם כן, אבל לא הצלחתי. לבסוף, אחרי שנוכחתי שאפילו מתרגלים מבוגרים שיננו בהצלחה את הספר, נעשיתי נחושה לשנן את "ג'ואן פאלון".

בסוף חודש מאי 2014 התחלתי לשנן את "ג'ואן פאלון" ולקח לי שנה שלמה לסיים את הספר, משום שנתקלתי בהפרעות רבות כמו קארמת מחלה במשך ההליך הזה. כשעמדתי כבר לסיים לשנן את הספר אמרתי לאמי: "אני מרגישה שאצליח להשיג עבודה בקרוב". ובאמת, חודש לאחר מכן, התחלתי לעבוד.

כל ההיבטים בעבודה החדשה שלי ממש אידיאלים. רבים מחבריי שהם ציידי כישרונות חשו שזה נס שהצלחתי למצוא עבודה תחת הנסיבות הקשות האלה של המצב הכלכלי. כל החברות שחשבתי בעבר שהן טובות, מצמצמות השנה את כוח האדם שלהן.

ידעתי שהעבודה החדשה שלי תוכננה על ידי המאסטר.

במהלך 20 שנות העבודה שלי החלפתי 4 או 5 פעמים משרה, ושיניתי את ההתמחות המקצועית שלי 3 פעמים. אבל כל זה לא השפיע על השכר שלי, והרווחתי שכר גבוה אפילו יותר כשהחלפתי עבודה. תמיד חשבתי שזה בגלל רמת ביצוע חזקה והניסיון הקודם שלי שאפשרו לי לעבור לעבודה טובה. למעשה, המאסטר הזכיר בעבר ב"ג'ואן פאלון":

"מנקודת המבט של חיים גבוהים יותר, ההתפתחות של החברה האנושית מתקדמת בסך הכול לפי חוקי ההתפתחות הקבועים. לכן מה שהאדם יעשה בכל חייו לא מתוכנן לפי היכולת שלו. בבודהיזם מאמינים בגמול קארמתי. החיים של האדם מתוכננים לפי הקארמה שלו. זה לא משנה כמה גדולות היכולות שלך, אם אין לך דה אולי לא יהיה לך שום דבר בחיים האלה. אתה רואה שהאדם הזה לא מסוגל לעשות שום דבר, אבל יש לו דה רב, אז הוא יהיה פקיד גבוה או ירוויח הרבה כסף. אדם רגיל לא יכול לראות את הנקודה הזאת ותמיד חושב שהוא צריך לעשות את מה שהוא חושב שמתאים לו לעשות. לכן הוא מתחרה ונלחם כל חייו. לבו נפגע נורא והוא מרגיש מר מאוד, עייף ותמיד לא מאוזן בלב." ("ג'ואן פאלון")

אף על-פי שהיכרתי את הקטע הזה בפא, לא שיניתי במשך שנים רבות את המושגים האנושיים שלי, ובכלל זה קנאה והתמרמרות כלפי הממונה הקודמת שלי. למעשה חייו של אדם רגיל תלויים ביחסים קארמתיים. דבקתי בהיבטים האנושיים ולא טיפחתי את עצמי.

במבט על עצמי, האם אין זה המאסטר שהעניק לי כל דבר? זה כולל את מיומנויות הקריירה שלי. כשאני נזכרת בכך ההתנסויות שלי בעבודה במשך שנים רבות, המאסטר הוא שתכנן כל צעד וצעד.

עם זאת התהליך של חיפוש עבודה לא היה חלק הפעם. המשכתי לשנן את הפא, להסתכל פנימה ומצאתי החזקות רבות. במהלך התקופה הזאת הוארתי לכך שהטיפוח הוא רציני וקשה.

כהערת שוליים הייתי רוצה לשתף התנסות נוספת.

פעם אחת נסעתי לטיאן-ג'ין לראיון עבודה. אחרי שחזרתי הביתה הייתה לי הרגשה לא נוחה לגבי המקום הזה ואפילו עורי הצטמרר. כך שלא המשכתי הלאה אחרי הראיון הזה. רבים מחברי ביקרו אותי שהחמצתי הזדמנות טובה. ב-12 באוגוסט 2015 קרתה בטיאן-ג'ין התפוצצות ענק. ראיתי שהחברה שביקשתי לעבוד בה הייתה רק 1000 מטרים ממקום ההתפוצצות, כך גם אולם השינה של החברה שהיה קרוב מאוד לאירוע.

זה העיר אותי פעם נוספת. המאסטר תכנן ממש כל צעד וצעד עבורי ועדיין הייתי כל כך שקועה בחברה האנושית.

עליי להאמין במאסטר ובפא ולהתקדם במרץ בטיפוח אמיתי.