מתרגל בן 72: "האמונה שלי אינה ניתנת לערעור"

(Minghui.org)

הייתי בר מזל להתחיל לתרגל פאלון דאפא ב-1998. אף על-פי שעברתי הרבה מצוקות בזמן שסייעתי למאסטר בתיקון הפא, אף פעם לא נעשיתי פסימי או פסיבי. כשנתקלתי בקשיים לא וויתרתי.

במהלך ראש השנה הסינית של 2013, יצאתי לכפר מרוחק לחלק חומרי מידע על הפאלון גונג. היה חשוך ואיבדתי את דרכי בסופת שלג. היה עליי להדליק את הפנס שלי. מישהו ראה אותי והתחיל ללכת לקראתי. כיביתי את הפנס ושמתי במהירות עלון ותקליטור של "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" בכל דלת, לפני שיצאתי במהירות מהכפר.

האדם הזה היה במרחק של כ-90 מטרים ממני כשעזבתי את הכפר בשלג שעומקו כ-60 סנטימטר. הוא עקב אחר טביעות רגליי בשלג, והמשיך לעקוב אחריי. לא פחדתי. שלחתי מחשבות נכונות וביקשתי את עזרת המאסטר. האדם הזה הפסיק ללכת אחרי, אבל במקום זאת הוא ניסה לבלום אותי בהליכה במסלול אחר.

כשהגעתי לקצה הרכס, ראיתי שני רכבי משטרה ממהרים לכיוון שלי. מצד מזרח שלי ניסה אדם נוסף עם פנס לחתוך אותי בדרך. השחר הפציע. מצאתי שביל ללכת בו ויצאתי מכלל סכנה. חזרתי הביתה בשלום. בני משפחתי סיימו בדיוק לאכול ארוחת בוקר והיו חרדים שלא חזרתי עדיין הביתה. תחת הגנת המאסטר, המצב המסוכן הפך להרפתקה בלבד.

באותו יום הלכתי 70 קילומטרים כדי להציל ישויות חיות. רוב האנשים יחשבו שזה לא סביר שאדם בן 70 יכול לעשות זאת ומשיג בחור צעיר. אבל הרגשתי שזה טבעי מפני שהלכתי על הנתיב שתכנן לי המאסטר.

בעבר, בני משפחתי עתרו למען הפאלון דאפא בבייג'ינג. השוטרים החליטו שאנו אנשי מפתח חשובים והצמידו לנו מעקב. הייתי במעצר בלתי חוקי 4 פעמים. לאחרונה, בעודם פושטים על דירתי, השוטרים צילמו בווידיאו את ביתי, הרסו את השלטים שלי והחרימו את התמונה של המאסטר. לא הייתי בבית באותו זמן. כשסיפרו לי על כך, עזבתי את הבית לשמונה ימים כדי להימנע מרדיפה נוספת.

לאחר מכן שוב חשבתי על המעשים שלי. נזכרתי בדבריו של המאסטר מ“Teaching the Fa in New York City”, March 23, 1997 from Lectures in the United States":

"אם תוכל לוותר על חיים ומוות, אתה אלוהות. אם אינך יכול לוותר על חיים ומוות, אתה בן אנוש – זהו ההבדל." (תרגום זמני, לא מדויק)

אשתי נזקקה לי בבית, והיה צריך לעשות את העבודות בשדות, כך שחזרתי הביתה. אבל לא עבר זמן רב ונעצרתי. נלקחתי למרכז לשטיפת מוח.

בדרכי למרכז לשטיפת המוח אמרתי למאסטר בלבי: "עליי לצעוד על נתיב תיקון הפא שלי בדרך ישרה כשאני מציג תדמית חיובית של תלמיד דאפא, ולחלוטין לא אשתף פעולה עם הרוע".

ארבעה 'משתפי פעולה' הקיפו אותי וניסו לשטוף את מוחי. הם שיתפו אותי בהתנסויות שלהם, במצוקות ובחזיונות שהם טענו שראו בעין השלישית שלהם. היו שניסו לרכוש את אמוני בכך שעזרו לי. היו שהעמידו פנים שהם דואגים למשפחתי, כשהם מציעים להכיר לבן שלי נשים למטרת נישואין.

כשלא מצאו משהו שישפיע עליי הם שינו את האסטרטגיה שלהם. הם ניסו לעוות את המשמעות של כתבי הדאפא כשהם משתמשים במונחים מהבודהיזם, וניסו להפחיד אותי באיומים ובעונשים אם לא אכתוב הצהרת ערבות שבה אני מוותר על התרגול בפאלון דאפא.

אמרתי להם: "אני מתרגל טיפוח יותר מ-10 שנים והאמונה שלי אינה ניתנת לערעור. אין לכם כל השפעה עליי".

כשהגיעו כמה בכירים מ"משרד 610" לפקח על המתקן, הם שאלו לגילי. כשאמרתי להם שאני בן 72 הם היו מופתעים. הם שאלו אותי איזה תרופות לקחתי ועניתי להם: "אני מתרגל טיפוח יותר מ-10 שנים ואף פעם לא לקחתי ולוּ גלולה אחת יחידה ולא קיבלתי אף זריקה...".

תוך חמישה ימים בלבד שוחררתי וחזרתי הביתה בשלום תחת הגנת המאסטר.