אם אינך מצליח לשמור על כף יד זקופה בזמן שליחת מחשבות נכונות, איך תפעל היטב?

(Minghui.org)

כשאדם אינו יכול לשמור על כף יד זקופה בזמן שליחת מחשבות נכונות, זוהי בעיה רצינית מאוד. משמעות הדבר שהוא אינו עושה את כל שלושת הדברים שהמאסטר מבקש מאתנו לעשות.

אדם כזה אולי מחשיב את עצמו לרוב למתרגל ומאמין במאסטר ובדאפא, הוא אינו בקו אחד עם הסטנדרטים של הפא.

המאסטר אמר בשיר "טיפוח בפועל":

"למד את הפא, השג את הפא, השווה איך אתה לומד, השווה איך אתה מטפח; אֱמוד עצמך בכל דבר אל מול הפא, ליישם זאת בפועל, זהו טיפוח". ("הונג ין")

בנוגע לכך למדתי כמה שיעורים רציניים, ואני רוצה לשתף אותם עם מתרגלים אחרים כדי לעזור להם להתגבר על הסיבות המהותיות לכך שאינם יכולים לשמור על כף יד ישרה וזקופה בזמן שליחת מחשבות נכונות.

כששוחררתי ממרכז מעצרים, מצב הטיפוח שלי יצא לגמרי מהמסלול. ברגע שהתחלתי לשלוח מחשבות נכונות, נעשיתי מנומנמת מאוד ולא יכולתי לשמור על כף ידי זקופה. מה שהיה רציני יותר הוא, שברגע שזקפתי את כף ידי למעלה, כוח חזק בלתי נראה דחף אותה למטה.

היה מקרה אחד שבו עברתי מצוקה של חיים ומוות ולא הייתי מסוגלת לשבת. בכל פעם שניסיתי לשבת והתכוננתי לשלוח מחשבות נכונות, עוד טרם זקפתי את כף ידי ישרה למעלה, כל גופי נדחף מטה למיטה כאילו מסמרו אותי למיטה, ומחשבתי התרוקנה כליל.

כשניסיתי עדיין לשלוח מחשבות נכונות כחצי שעה לאחר מכן, עדיין לא הצלחתי להחזיק את כף ידי למעלה.

ידעתי בבירור שלא טיפחתי עצמי היטב. בטיפוח היום יומי שלי לא הצלחתי לשמור על כף יד זקופה. הבנתי שידיים שחורות, רוחות רקובות ואלוהויות שמפריעות ממלאות את השדה הממדי שלי. כיצד אוכל לעשות את שלושת הדברים היטב? הבנתי שהכוחות הישנים ניסו לרדוף אותי.

צעקתי עליהם: "כוחות ישנים! אתם משתוללים מדי. אני אף פעם לא אכיר בכם". לאחר מכן התחלתי להתייחס ללימוד הפא ברצינות.

בסופו של דבר למדתי את הפא כל הלילה. למדתי את הפא במשך שעה ואז שלחתי מחשבות נכונות במשך 15 דקות. עשיתי כך במשך 12 שעות רצופות. לאחר מכן הפסקתי לחוש רדומה. המחשבה שלי התבהרה והצלחתי להחזיק כף ידי ישרה בזמן שליחת מחשבות נכונות.

זה קרה לפני חמש שנים ומאז, הטיפוח שלי במצב אופטימלי. אני חושבת שהצלחתי מאז לעשות את שלושת הדברים די טוב, וזה גרם לכך שהמאסטר ניקה את הישויות הרעות ואת החומרים רקובים מהשדה הממדי שלי.

הייתי במצב בו כמעט ולא הצלחתי לשרוד, אז מה יכולתי בכלל לעשות בעצמי?! זה היה המאסטר שהציל אותי, אבל עדיין היה צריך שהמחשבות הנכונות שלי עצמי יישלחו החוצה.

ההבנה שלי היא שאנחנו נמצאים בתקופה ההיסטורית המיוחדת הזאת של תיקון הפא ושאנו בני מזל שניצלנו על ידי המאסטר רב החסד שלנו. קשה להשיג את ההזדמנות היקרה הזאת המגיעה פעם באלפי שנים. כשאנחנו מסוגלים לעשות דברים בהתאם לדרישות הפא, המאסטר יכול להתערב ולעצור את הכוחות הישנים המפריעים לנו.

במהלך שנים רבות של טיפוח פגשתי מתרגלים רבים שאינם יכולים לשמור על כף ידם זקופה בזמן שליחת מחשבות נכונות. חלקם התנסו בכך במשך זמן ארוך. הם אינם פועלים היטב בשלושת הדברים. הם היו מיואשים, נרפים, ובאמת לא התקדמו במרץ. היו כאלה שהפריעו לתיקון הפא.

למעשה, לא להיות מסוגל במשך תקופה ארוכה לשמור על כף יד זקופה בזמן שליחת מחשבות נכונות, זה לא להתקדם במרץ קדימה במשך זמן ארוך. כנראה שמתרגל כזה מתופעל על ידי הכוחות הישנים, שעושים כך עקב ההחזקות והמושגים של המתרגל. אחרי זמן מה, המתרגל עלול להתרגל למצב הזה.

אם מישהו אינו יכול לעשות את שלושת הדברים היטב, איך הוא יוכל בכלל להציל ישויות חיות?

כדי שאדם יוכל לשנות באופן יסודי את המצב הזה, הוא חייב לשנות את לבו. זה לא קשה לפתור את הבעיה הזאת, זוהי בעצם בעיה של שין-שינג.

זוהי למעשה ההבנה האישית שלי. אנא ציינו כל דבר שאינו ראוי.