(Minghui.org)
קראתי את הספר ״ג׳ואן פאלון״ מאות פעמים מאז שקיבלתי אותו, וגם שיננתי אותו פעמים רבות. במהלך 19 השנים של הטיפוח שלי הפקתי תועלת רבה מהפאלון דאפא, וחוויתי באופן אישי דוגמאות של מה שהמאסטר דיבר עליו ב״ג׳ואן פאלון״.
תמיכה מגיעה ממקומות בלתי צפויים
בני ואני תרגלנו פאלון דאפא כמה שנים לפני שהחלה הרדיפה. אני נאסרתי לתקופה כוללת של שש שנים, ובני לשלוש שנים. הנישואים שלי עמדו בפני משבר כי בעלי איים עליי בגירושין. עמדתי איתנה באמונתי בפאלון דאפא והמשכתי ללכת בעקבות עקרונות הדאפא של 'אמת, חמלה וסובלנות'. אבל לא רציתי לפרק את משפחתי. לא היה קל להבין איך לעשות זאת לאחר שאיבדתי את חירותי ואת מקור הכנסתי. אבל האמנתי בנחישות במאסטר ובדאפא.
המאסטר אמר:
"הפָא-שֶן שלי יודע כל דבר, הוא יודע כל דבר שאתם חושבים, ויכול לעשות כל דבר." ("ג'ואן פאלון”) אני מאמינה שהמאסטר היה אתי ועזר לי להתגבר על הקושי. בעלי הגיע לבקר אותי במרכז המעצרים כדי להשלים את מסמכי הגירושין. מנהל מרכז המעצרים התנגד לכך ואמר לו זאת. גם עמיתיי המתרגלים ביקשו ממנו להימנע מתביעת גירושין. האסירות ייעצו לי לכתוב מכתב לבעלי ועזרו לי לערוך אותו. המאסטר בירך אותי בחוכמה ובחמלה בזמן כתיבת המכתב. בעלי התרגש ממכתבי והפסיק את הליכי הגירושין.
לאחר ששוחררתי מהכלא, בעלי טיפל בי. הוא היה תומך מאוד, ונשא בעול עבודות הבית, כך שיכולתי ללמוד את הפא ולעשות את שלושת הדברים.
המאסטר אמר:
"האם תוכל לעשות את זה בעצמך? לא תוכל. הדברים האלה מתוכננים על ידי המאסטר, המאסטר עושה אותם. לכן קוראים לזה "הטיפוח תלוי באדם עצמו – הגונג תלוי במאסטר". לך יש רק הרצון הזה ואתה חושב כך, למעשה הדבר הזה מתבצע על ידי המאסטר." ("ג'ואן פאלון") אני אסירת תודה מעומק לבי על חמלתו של המאסטר, אשר הצילה את משפחתי מפירוק.
להאמין במאסטר ובפא
הייתי המתרגלת הראשונה שנעצרה על ידי הרשויות באזורנו בנובמבר 1999. משפחתי דאגה לחיי, כי סבלתי ממחלות רציניות וכמעט מתתי לפני שתרגלתי בדאפא. גם אני דאגתי שלא אוכל ללמוד את הפא במרכז המעצרים. למרות זאת האמנתי בנחישות שהמאסטר ימצא דרך עבורי לטפח. כתוצאה מכך, הצלחתי ללמוד את הפא ולעשות את התרגילים כמעט כל בוקר.
כל פעם שהמאסטר פירסם מאמרים חדשים, עמיתיי המתרגלים מצאו דרך להעבירם אליי. המאסטר חנן אותי בזיכרון טוב, כך שיכולתי לשנן אותם במהירות ואז העתקתי אותם, כך שמתרגלים אחרים יוכלו לקבל עותק. העתקתי את ״הרצאת הפא בוועידה בפלורידה, ארה״ב, שיננתי אותה ואז כתבתי בכתב ידי עותקים עבור יותר מ-10 מתרגלים.
כוחו המופלא של הדאפא הראה את עצמו. שומר הבחין פעמיים שאני כותבת משהו מתחת לשמיכה, אבל לא מצא דבר למרות חיפוש מקיף. לאחר שיצא, המשכתי להעתיק. למרות שהשומרים השגיחו עלי הם לא יכלו למצוא דבר. המאסטר הגן עליי ועודד אותי.
מתרגל עמית הבריח לתוך מרכז המעצרים לא רק את ״ג׳ואן פאלון״, אלא גם את כתביו האחרונים של המאסטר, ״היו צלולים״ ו״הונג יין כרך 2״. זאת למרות שעבר חיפוש קפדני.
במהלך שש השנים של מאסרי, זכיתי בהבנות עמוקות איך הבלתי אפשרי יכול להיעשות למציאות כאשר מאמינים במאסטר ובפא.
להתעורר ממילותיו של המאסטר
לאחר ששוחררתי פחדתי להיאסר שוב. למדתי את הפא בבית ולעתים רחוקות יצאתי החוצה. סירבתי למגע עם מתרגלים עמיתים, בגלל ששלושה מתרגלים הסגירו אותי למשטרה כאשר לא עמדו בעינויים.
המאסטר תכנן שמתרגלת עמיתה תביא לי מאמר נוסף שהתפרסם בינתיים: ״הניחו את הלב האנושי, הצילו את אנשי העולם״.
המאסטר כתב:
"החל מעכשיו, במיוחד תלמידי הדאפא בסין, מתרגלים חדשים וותיקים, מניחים את הלבבות האנושיים שהם אחזו בהם במשך תקופה ארוכה ומתחילים להזדרז להציל באופן מקיף את אנשי העולם. ברגע שהשלב הנוכחי הזה יחלוף, הסינון הראשון של יצורים חיים בסקאלה רחבה יתחיל. כתלמיד דאפא בתקופת תיקון הפא, השחרור האישי אינו המטרה של הטיפוח-תרגול. כשבאתם, הצלת יצורים חיים הייתה השאיפה הכבירה שלכם והאחריות והיעוד שההיסטוריה העניקה לכם במהלך תיקון הפא." ("הניחו את הלב האנושי, הצילו את אנשי העולם", "יסודות להתקדמות במרץ III")
מילותיו של המאסטר נגעו בי ועוררו אותי. הבנתי שהטיפוח שלי היה מוגבל ל"שחרור האישי״ שלי, ושזו אנוכיות.
ההבנה החדשה גרמה לי להחליט להבהיר את האמת לגבי הדאפא. מתרגלים עמיתים נתנו לי הקלטות של מאמרים לשיתוף התנסויות מאתר מינג הווי ושל ״תשעת הדיונים על אודות המפלגה הקומוניסטית״. כאשר המשכתי ללמוד התבהרה לי המשמעות של הפא ורמת הטיפוח שלי עלתה.
התחלתי להבהיר את האמת פנים אל פנים וחילקתי חומרי הסברה על הדאפא. פגשתי באנשים כשחיכיתי בתחנה או כשנסעתי באוטובוס. עזרתי להם לפרוש מהארגונים של המפלגה הקומוניסטית הסינית. פעם אחת כאשר האוטובוס לא עצר בתחנת היעד שלי, פגשתי בחברה לשעבר לכיתה, אשר לא ראיתי עשרות שנים. היא האזינה בתשומת לב למה שסיפרתי לה והחליטה לפרוש מהמפלגה.
לפי הבנתי, היכולת לדבר עם אנשים תלויה יותר בהבנה של הפא וברמת הטיפוח שלנו מאשר מכושר השכנוע שלנו.
תפקידי התיאום משיבים את הפחד
המתרגלים באזור שלנו לא יצרו גוף אחד. לכן הציעו מתרגלים עמיתים שאמלא תפקיד של מתאמת ואצור קשר עם מתרגלים לשעבר.
היססתי, כי פחדתי להיעצר שוב, או לאבד את משפחתי. כל מיני מושגים אנושיים חסמו אותי מליצור קשר עם מתרגלים עמיתים.
המאסטר אמר:
"....מה שבאמת מפריע לאדם זה הלב." ("ג'ואן פאלון") כאשר קראתי ב״ג׳ואן פאלון״ ב-2009, המשפט הבא נגע עמוק בלבי:
"כל ההחזקות האלה, כל עוד יש לך אותן, צריכות להיות מסולקות בסביבות שונות. יגרמו לך למעוד וכך תתעורר אל הטאו. באופן זה אדם עובר את הטיפוח-תרגול." ("ג'ואן פאלון")
"אם לא מוותרים על הצ'ינג הזה אי אפשר לטפח ולתרגל. אם אתה יוצא מהצ'ינג הזה אף אחד לא יכול להשפיע עליך. לב של אדם רגיל לא יוכל להשפיע עליך. מה שמחליף את הצ'ינג הוא חמלה – שהיא משהו אצילי יותר." ("ג'ואן פאלון") מילותיו של המאסטר נגעו בלבי. שאלתי את עצמי איך אני יכולה להיות חומלת אם אינני יכולה לשחרר את רגשותיי. הדבר הניע אותי לוותר על החזקותיי וליצור קשר עם מתרגלים לשעבר.
המאסטר הוא זה שבשליטה
שבוע לאחר שהתחלתי ליצור קשר עם מתרגלים עמיתים, שוטרים מקומיים התחילו לחפש אותי. הם עקבו אחרי משפחתי וחבריי כדי למצוא אותי. היה עליי לעזוב את הבית כדי להימנע מרדיפה נוספת.
כשהייתי בחוץ וחילקתי חומרי הסברה עם מתרגלת עמיתה, ראיתי את מנהל תחנת המשטרה המקומית. חשבתי: ״המאסטר לא ייתן לו לראות אותי.״ עברנו זה על פני זו, אבל הוא לא ראה אותי. זה אישר לי שהמאסטר הוא בשליטה.
מצאתי מתרגלים שאיבדו את הקשר עמי. למשל כשנסעתי לעיר אחת בלי לדעת את כתובתו של המתרגל, האדם הראשון אותו פגשתי היה אמו של המתרגל שחיפשתי. היא עזרה לי למצוא את כל המתרגלים באותה עיר.
הודות למאסטר, מצאתי מתרגלים עמיתים רבים, כולל אחת שהיה עליה לעזוב את ביתה. היא עזרה לנו למצוא מתרגלת אחרת שהיו לה כישורים טכניים כדי לייסד אתר לייצור חומרי הבהרת אמת.
לא יכולתי שלא לשיר באותו יום: ״מאסטר, מאסטר, אתה חומל ואדיר! אני חייבת, חייבת להישאר על הנתיב…״ עיני כוסו בדמעות של הכרת תודה.
ייסדנו שמונה אתרים לייצור חומרי הבהרת אמת. התקנו גם צלחות לוויין רבות כדי שאנשים יוכלו לקלוט את תכניות ערוץ ״NTDTV״, תחנה סינית הממוקמת בניו יורק ובה דיווחים לא מצונזרים על סין.
לשחרר את התרעומות על מתרגלים עמיתים
ביוני 2015, לאחר שרכשתי ניסיון בהגשת תלונה רשמית משפטית נגד ג׳יאנג דזה-מין, המנהיג לשעבר של המשטר הקומוניסטי, עזרתי למתרגלים רבים לערוך את המסמכים עבור תלונותיהם.
בתואנה של אימות עדויות, עצר משטרו של ג׳יאנג מתרגלים רבים והחרים את רכושם. חלק מהמתרגלים לא יכלו לעמוד בפני הרדיפה והאשימו אותי בבעיותיהם. עקב כך הייתי תחת מעקב מאז אוגוסט 2015.
מתוך התחשבות בביטחונם של אחרים, יצרתי רק לעיתים רחוקות קשר עם מתרגלים. הבהרתי את האמת בעצמי כשהייתה לי האפשרות. כמו כן למדתי את הפא הרבה והוארתי לעקרונות פא רבים. הסתכלתי פנימה, מצאתי ותיקנתי את בעיותיי.
מאז שהחלה הרדיפה, שישה מתרגלים הסגירו את זהותי למשטרה, מה שגרם לי להיאסר. שנים מהם הצטערו מאד על שפעלו כך תחת לחץ. הייתה לי תרעומת עליהם. אבל מצאתי את ההחזקה שלי לרגשות ולהישגים. מחשבתי הלא טהורה גרמה הפסדים לגוף השלם. מצאתי את המתרגלים העמיתים הללו, הבאתי להם את כתביו של המאסטר, וקיוויתי שהם יחזרו לטיפוח.
המאסטר האיר לנו על ש:
"בטיפוח-תרגול אמיתי יש לטפח את הלב, לטפח כלפי פנים, ולחפש פנימה ולא החוצה." ("ג'ואן פאלון”)
להתייחס לקשיים כאל תהליך של טיפוח
יום אחד עברתי מול מקום העבודה של מתרגלת צעירה, וראיתי אותה מתרכזת בקריאת מסמך. חיוכה טוב הלב והחומל נגע ללבי. החמלה שלה ניערה אותי. התמונה של חיוכה נצרבה במוחי. היא עזרה לי למצוא הצד הלא-כל-כך חומל שלי, שנוצר כתוצאה ממאסרי.
המתרגלת הזו אמרה לי שמספר שוטרים הגיעו לביתה עם צווי חיפוש בגלל התלונה הרשמית שהגישה נגד ג׳יאנג. היא סיפרה להם מדוע היא מתרגלת פאלון דאפא, איך השתנתה, למה המפלגה הקומוניסטית רודפת את הפאלון דאפא ולמה היא הגישה את התביעה. היא קיוותה בכל לבה שהשוטרים יבחרו לעמוד בצד של הטוב. חמלתה פוררה את הרוע ועוררה את המצפון בלבם. הם הקשיבו לה, ועזבו מבלי לומר מילה.
בהשוואה אליה, אני לא הייתי טובת לב כאשר השוטרים בזזו את ביתי. הם החרימו את ספרי הדאפא שלי והחזיקו בי זמן רב. חשבתי שהם מרושעים, אבל לא הצלחתי להסתכל פנימה על ההחסרות שלי. לא טיפלתי בזה כתהליך של טיפוח.
כשאני מסתכלת לאחור על השנים של הטיפוח, כל צעד מראה לי שהמאסטר עזר לי.
המאסטר אמר:
"הטיפוח תלוי באדם עצמו – הגונג תלוי במאסטר." ("ג'ואן פאלון")
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved