(Minghui.org)

לפני שהתחלתי לתרגל בפאלון דאפא (פאלון גונג) נהגתי לעשן סיגריות, לשתות אלכוהול, ואף להמר על בסיס קבוע. אורח החיים הלא בריא שלי גרם לבעיות רבות בגופי, כולל בעיות רציניות בבטני. עם זאת, כשהתחלתי לתרגל פאלון דאפא בשנת 1996 – זנחתי את אורח החיים הנורא שלי ונעשיתי בריאה. הסיפור הזה הוא על איך המשטרה התנכלה לי רק בגלל אמונתי, וכיצד ההליכים הלא חוקיים שהוטלו עליי שמים ללעג את מערכת המשפט הסינית.

בשלהי 2014 אדם שקיבל ממני עלון מידע על רדיפת הפאלון דאפא, דיווח עלי במשטרה. המשטרה חקרה אותי ולקחה ממני טביעות אצבעות בעל כורחי. שוחררתי ב -2:00 לפנות בוקר ביום המחרת.

כעבור חודשיים, בזמן שלא הייתי בדירה, המשטרה ערכה בביתי חיפוש. הם לקחו את עלוני הבהרת האמת וגרמו לבעלי לחתום על מכתב שהוכן מראש בו הוא מוותר על הפאלון דאפא. הם אמרו לבעלי כי כל מה שהם צריכים זה חתימה.

ביולי 2015 גבר ואישה הגיעו אל ביתי כדי להגיש זימון לבית המשפט. סירבתי לקבל את ההזמנה, אך הם פשוט השאירו אותה. בסופו של דבר שרפתי אותה.

כמה חברים הציעו לי לעזוב את הבית לכמה ימים או להעמיד פנים שאני חולה כדי למנוע את הדיון בבית המשפט. לא הקשבתי לעצתם משום שלא עשיתי שום דבר רע ולא ביצעתי כל פשע. לא הייתה לי כל סיבה לברוח או להסתתר.

ב- 11 באוגוסט יצאתי מביתי כבכל יום, עם חומרי מידע על פאלון דאפא בתיקי, צעיר עצר אותי ליד הדלת. הוא אמר שבכוונתו ללוות אותי לשימוע בבית משפט המתוכנן לאותו היום.

התחלתי לשוחח אתו על הרדיפה הבלתי צודקת ושאלו שהיו מעורבים בהתעללות במתרגלים מקבלים בסופו של דבר את גמולם. נראה כי הוא שוקל בכובד ראש את מה שאמרתי לו.

לפתע הופיעו כתריסר אנשים ונכנסו אל ביתי. הם היו מהוועד השכונתי המקומי, מבית-המשפט וממשרד התביעה. הם ניסו לקיים דיון משפטי בביתי כדי לשפוט אותי על אמונתי בפאלון דאפא.

שאלתי אותם: "במה אני מואשמת? האם יש לכם ראיות נגדי? "

הם לא יכלו לענות. הם ניסו לגרום לי לחתום על תיק חקירה באורך של שישה עמודים; אך אני כתבתי על זה "מבוטל."

הם דרשו שאופיע במשרד המשפטים המקומי בכל פעם שהם מתקשרים אלי. אמרתי שאין בכוונתי לעשות זאת. אמרתי להם לזכור שפאלון דאפא הוא טוב, ושאמת-חמלה-סובלנות זה טוב. אחרי עשר דקות הם הלכו לדרכם בזה אחר זה.

לאחר שכולם עזבו, הבחור שקודם לכן הופיע בפתח דלתי חזר וביקש ממני לעזור לו לפרוש מהחלוצים הצעירים הסינית ומליגת הנוער, שהם סניפיה של המפלגה הסינית הקומוניסטית.

חודשיים לאחר מכן, הודיעו לי כי בית המשפט קנס אותי בסכום של 3,000 יואן, על סעיף כלשהו של עבירה קטנה על החוק. לא הייתה לכך כל עילה חוקית, ולכן אמרתי לבעלי ולבני לא לשלם את הקנס עבורי, כי אין לו שום בסיס משפטי.

מאז, אף אחד לא התנכל לנו יותר.