לעשות כל יום את מה שמטפח אמור לעשות

(Minghui.org)

במשך יותר מעשור עזרתי לאנשים לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית הסינית(מק"ס), אך לא ספרתי לכמה עזרתי. לא פספסתי אף יום, גם שחברים ביקרו אותי או כשטיפלתי בקרובים מבוגרים. בכל יום שלחתי מחשבה: לא משנה מה מזג האוויר, אני צריכה לצאת החוצה להציל אנשים, גם אם אחלק רק כמה חומרי מידע או אעזור לאדם אחד לפרוש מהמק"ס.

אני מתרגלת מבוגרת ותרגלתי פאלון דאפא מעל עשרים שנה. ברצוני לשתף כמה הבנות שלי לגבי עשיית שלושת הדברים.

אני מתחילה את היום בעשיית התרגילים בבוקר. אני גם שולחת מחשבות נכונות בארבע הזמנים יחד עם כל המתרגלים האחרים ברחבי העולם. לאחר שליחת המחשבות הנכונות, אני לומדת את הרצאה אחת מ"ג'ואן פאלון". ואז אני יוצאת לדבר עם אנשים. אני הולכת לכפרים פעמיים שלוש בשבוע לחלק חומרי הבהרת אמת. אני משוחחת עם אנשים בשעה שאני נותנת להם חומרי מידע ועוזרת להם לפרוש מהמק"ס. רוב האנשים מקבלים את זה ואני שמחה שהם ניצלים. בכל פעם לפני שאני יוצאת מהכפר, אני שולחת מחשבה אחת: גם אם אשאיר חוברת אחת בלבד, בבקשה שתופץ למאות אנשים כדי שהם יוכלו ללמוד את האמת.

בימים שאינני הולכת לכפרים, אני לרוב רוכבת על אופניי לפארקים, לתחנות אוטובוס או למקומות בהם אנשים מתכנסים כדי לדבר איתם ולעזור להם לפרוש מהמק"ס. אני גם משאירה חומרי מידע במקומות שאנשים יכולים לקחת. כמה אנשים קוראים אותם ואז לוקחים אותם. אני גם תולה תמונות של תהלוכות פאלון דאפא או של פעילויות אחרות מחוץ לסין כדי שאנשים יוכלו לראות כמה הפאלון דאפא פופולרי ברחבי העולם. בימים גשומים אני משוחחת כשאני הולכת עם מטריה.

מתגברת על אתגרים

לילה אחד, כשהלכתי לשים בתיבות חומרי מידע, מעדתי ועיקמתי את קרסולי. כף רגלי כמעט ולא יכלה להתיישר קדימה. אמרתי לעצמי:

" . ..כשלא ניתן לסבול את זה, תנסו לסבול; כשזה נראה בלתי אפשרי ואומרים שזה קשה לעשייה, תנסו ותראו אם בסופו של דבר זה אפשרי או לא. " (ג'ואן פאלון).

ביקשתי עזרה מהמאסטר והצלחתי לסיים את חלוקת כל החומר לפני שחזרתי הביתה.

למחרת, בעלי אמר שאני צריכה ללכת לבית החולים. אמרתי: "לא, אני בסדר". אך היססתי לרגע ושאלתי את עצמי: "כדאי לי לצאת החוצה היום?" מיד חשבתי שמכיוון שרגלי בסדר, עליי לצאת. עליתי על אופניי ויצאתי. באותו יום הדברים התנהלו בצורה חלקה מאוד ויכולתי לעזור ליותר אנשים מתמיד לפרוש מהמק"ס. המאסטר ראה שהיו לי הלב והנחישות להציל אנשים, אז הוא הביא אליי המון אנשים. ידעתי שהכול סודר על ידי המאסטר. אני רק פתחתי את פי ודיברתי.

לפעמים אני מרגישה כמו נזיר נודד כשאני מבהירה את האמת לאנשים. יש אנשים שמתייחסים אלי כאל מישהי שבאה להונות אותם. הם אוחזים בחפצי הערך שלהם ובמהירות מתרחקים ממני. חלק מגדפים אותי. גם הותקפתי פיזית. לפעמים הלשינו עליי למשטרה. אני מנסה לא לתת לשום דבר להשפיע עליי. רוב האנשים מודים לי. חלקם לוחצים את ידיי או קדים לי. אני אומרת להם להודות למאסטר.

לא תמיד התנהגתי כפי שצריך. מדי פעם אני נלהבת מדי, או שיש לי קנאה או תחרותיות. כל אלה הן החזקות שעליי לסלק. לפעמים אני בוחרת עם מי לדבר; אני ניגשת לאלו הלבושים יפה ונראים נחמדים ונמנעת מלפנות לאלו שנראים מרושעים או מרושלים.

בגלל הגישה שלי, כמעט פספסתי יום אחד איש עם קשר גורלי. הסתובבתי בפארק כשראיתי פועל מהגר חופר תעלה.

הוא היה קצת שמן ונראה לא ידידותי. אז עברתי ממש לידו ודיברתי עם איש אחר ועזרתי לאיש לפרוש מהמק"ס. אבל אז חשתי רע שהתעלמתי מהפועל אז חזרתי לדבר איתו. תחילה בירכתי אותו לשלום ואז שוחחנו על קומוניזם ומה זה עשה לעם הסיני. סיפרתי לו על הרדיפה נגד הדאפא. ביקשתי ממנו לזכור: "פאלון דאפא הוא טוב" ו"אמת-חמלה-סובלנות זה טוב". הוא אמר לי שהוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית כשהיה בצבא. הצעתי לו לחתום על פרישה בשם בדוי והוא הסכים בשמחה והודה לי. אמרתי לו שהוא באמת צריך להודות למאסטר שלי.

תיקון הפא כבר כמעט מסתיים. אני יכולה רק לעבוד יותר בנחישות כדי לדבר עם יותר אנשים ולהציל אותם כדי למלא אחר הנדרים הפרה-היסטוריים שלי.