מתרגל מסצ'ואן כמעט מת מהעינויים במעצר ובכלא

(Minghui.org) מתרגל הפאלון גונג מר לֶנג טאו מסצ'ואן נעצר ב-13 בינואר 2001 בשל אמונתו ונגזרו עליו 10 שנים בכלא. מר לנג כמעט מת מעינויים בלתי אנושיים שעבר במרכזי מעצר ובכלא דה-יאנג.

מר לנג מספר על המצוקות שעבר, כמו גם על מקרי מוות חשודים שהיה עד להם בבית החולים של המשטרה, שיכולים להיות קשורים לקצירת איברים בכפייה.

נעצרתי בשל תליית שלטים של פאלון גונג

שמי הוא לנג טאו. עמדתי בראש משרד התיירות של תחום שיפוט Aba בפרובינציית סצ'ואן. ב-1995 התחלתי לתרגל פאלון גונג, הידוע גם בשם פאלון דאפא.

ב-21 בדצמבר 2000 אני וחמישה מתרגלים אחרים הצמדנו עלונים של פאלון גונג על עמודי חשמל ותלינו שלטים על גדרות לאורך דרך מהירה ראשית המובילה לאתר תיירות. אנשים רבים הללו את המתרגלים המתמידים באמונתם.

מזכיר המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) ג'ואו יונג-קאנג, החשיב זאת כתקרית הרצינית ביותר של פאלון גונג בסצ'ואן וכתקרית מרכזית כלל ארצית. מערכות הביטחון הציבורי בסצ'ואן הקצו כוח אדם רב לחקור, לערוך חיפושים ולעצור מתרגלים המעורבים במקרה.

עברתי עינויים ב-3 מרכזי מעצרים

בעקבות מעצרי ב-2001 הייתי ב-3 מרכזי מעצר שונים בסך כולל של 23 חודשים ועוניתי שם. היכו אותי, כפו עליי לשבת בישיבה שפופה, לעמוד ללא תזוזה נשען על קיר מול נורת חשמל וחשמלו אותי.

במקרה אחד הסוהר הסית כמה אסירים לדחוף אותי לתוך ערימה של ניירות בוערים, כאילו הצתתי עצמי, ממש כמו בתרמית "ההצתה העצמית" בכיכר טיאננמן. כתוצאה מכך, שיערי וגבותיי נשרפו ועל עורי הופיעו שלפוחיות.

אחרי שהצלחתי לברוח ב-4 באפריל, כל המחוז הושם תחת משטר צבאי. הם שלחו הוראות מעצר לכל רחבי המדינה והעבירו לתגבור אלפי שוטרים כדי ללכוד אותי.

ב-12 באפריל תפסו אותי והחזירו אותי למרכז המעצרים של וון-צ'ואן. סגן מפקד מחלקת המשטרה של נפת מאו כלא אותי בתוך כלוב מתכת וחשמל אותי במשך זמן ארוך. התעלפתי כמה פעמים וכמעט מתתי.

הם כפתו אותי בשלשלאות במשקל של יותר מ- 18 קילוגרם, שלשלאות שמשתמשים על רוצחים שהורשעו.

כמו כן האכילו אותי בכוח ובכפייה בסמים בלתי ידועים. בעקבות זאת איבדתי את התחושה ברגליי ויכולתי ללכת רק עם קביים.

עינויים בלתי אנושיים בכלא דה-יאנג

מאוחר יותר, ב-6 בנובמבר 2001, גזרו עליי 10 שנים בכלא דה-יאנג.

הסוהרים בכלא הפעילו כל מיני שיטות אכזריות ונבזיות כדי לענות מתרגלי פאלון גונג. הם היו אומרים דברים כמו: "להכות אותך למוות ייחשב כהתאבדות", או "לשבור את זרועותיך ורגליך ייחשב כפגיעה עצמית" ו-"מתור לי לעשות כל דבר כל עוד זה יצליח 'לשנות' מתרגלי פאלון גונג".

עינויים באגף מס' 2

ב-6 בנובמבר 2001 העבירו אותי לאגף מס' 2 בכלא. היה נהוג שאסירים חדשים מוכנסים לשם.

רגליי שותקו מרוב עינויים במרכז המעצרים. השיתוק הפך רציני יותר אחרי שבית החולים של הכלא הזריק לי סמים בלתי ידועים. בית החולים קבע שיש לי חולשה בשרירים ושאחיה רק 6 חודשים.

מסיבה זאת בית החולים שלח אותי ל"מרכז הבריאות", שם ראיתי עשרות אסירים שקיבלו טיפולי אקופונקטורה ומתו. נמסר שכמה מתרגלים מתו במרכז הבריאות ובבית החולים.

גם לי נתנו את טיפולי האקופונקטורה הברבריים במשך יותר מחודש. הזריקו לי סמים בלתי ידועים והייתי מתעלף אחרי כול זריקה כואבת כזאת. עם אמונה נחושה בדאפא שרדתי.

התרחשויות חשודות בבית החולים הכללי של המשטרה בסצ'ואן

ביוני 2005 לקחו אותי לבית החולים הכללי של המשטרה בסצ'ואן בעיר צ'נג-דו. הקומה הרביעית נועדה לאסירים, כך שהיו סורגים על כל חלונות הקומה הזאת.

3 ימים לאחר הגיעי לבית החולים הזה, עברתי בדיקה פיזית מלאה. כמו כן בדקו גם את מח העצם שלי. הם הורו לי לחתום על הצהרה, בה אני מתחייב לקחת אחריות על כל תאונה כלשהי שתקרה לי במהלך ניתוח.

הייתי ספקן לגבי מטרת הבדיקה וביקשתי שיוודאו את הסכמתם וחתימתם של קרוביי על כל ניתוח. הבקשה שלי הושבה ריקם, לכן סירבתי לחתום והם לא העזו לנתח. באותו זמן, העולם בחוץ לא היה מודע לפשעי המק"ס הנוגעים לקצירת איברים חיים.

הייתי בבית החולים הכללי במשך יותר מחודש. התקריות הבאות שהייתי עד להן הן ראיות שהמק"ס השתמשה בבית החולים הזה כדי לקצור איברים בסצ'ואן והשתמשה בו כתחנת מעבר.

בוקר אחד השותף שלי לחדר בבית החולים, צ'ינג ליי-צ'נג, לשעבר מנכ"ל חברת הטבק שן-פאנג, נותח כדי [לכאורה] להסיר גידול סרטני. הוא היה עדיין חסר הכרה כשהחזירו אותו לחדר. הבחני בחור בבטן התחתונה שלו. למחרת היום הוא התעורר למשך כמה דקות, אבל לא הכיר אותי. הוא אמר כמה דברים שלא הבנתי לאחות ואיבד שוב את הכרתו. כעבור 3 ימים הוא מת באמצע הלילה. הרופא נכנס, בדק בחטף את אישוני העיניים שלו ועזב.

למחרת היום הגיעו שני עובדים של בית ההלוויות לקחת את גופתו של צ'ינג. שאלתי אותם לגבי שתי מתרגלות מכלא הנשים בסצ'ואן ששבתו רעב. הם אמרו ששתיהן מתו.

לאחר מכן הגיע שוטר ואיים עליי באומרו: "אסור לך לספר לאף אחד מה ראית ושמעת בבית החולים הזה. אם תעשה זאת, נאריך את תקופת המאסר שלך בכלא ותיגזר עליך תקופה נוספת על פשע 'הדלפה מודיעינית של המדינה'".

ערב אחד איש צעיר בשנות ה-20 החל לצעוק בצורה מחרידה תיכף ומיד אחרי שהגיע לקומה שלי. שלושה אחים החזיקו בו בזמן שאחד הרופאים נתן לו זריקה. הוא הפסיק מיד לצעוק. הם אמרו שהוא מת וגופתו נלקחה משם במהירות.

כשנודע לי אחרי ששוחררתי על קצירת האיברים בכפייה, תהיתי שמא האיש הצעיר הזה היה אחד הקורבנות.

ב-2006 הניחו מסכות פנים על 26 מתרגלי פאלון גונג צעירים ובריאים שנלקחו מהכלא ב-6 מכוניות משטרה. אחד מהם מת מיד אחרי שנשלח לביתו עקב מחלה. על שאר ה-25 לא שמעו עוד מעולם.

עינויים באגף מס' 1 ומס' 5

אחרי שחזרתי מבית החולים הכללי, שלחו אותי לאגף מס' 1. הסוהרים באגף הזה נהגו תמיד להסית אסירים שיתקפו מתרגלים שסירבו לעבור "שינוי". הם היכו בנו בפנים עם נעליים, שרפו את פנינו במרק חם, הטיחו את ראשנו כנגד הקיר, כפו עלינו לעמוד, אילצו אותנו ללקק בדלי סיגריות וקיללו אותנו.

יום אחד נתפסתי כשאני מעביר הרצאות של פאלון גונג. הם ערכו חיפוש בכל דבר שלי. הם הכניסו את ראשי תחת הברז והשפריצו עלי מים קרים.

בנובמבר 2007 לקחו אותי לאגף מס' 5 וכפו עלי לעבוד שעות נוספות. כמו שעשו למתרגלים אחרים, האסירים הכו ובעטו באחוריי העירומים עם נעליהם. הפצעים היו כה חמורים שלא יכולתי לשבת במשך חודש.

במקרה אחד, קשרו אותי בסרטי פלסטיק והשאירו אותי לבד בחדר. לא יכולתי לזוז או לעשות את צרכיי. זה כל כך כאב שכמעט איבדתי את הרצון לחיות.

ביולי 2009 שחררו אותי סוף סוף. רוב החפצים האישיים שלי הוחרמו בזמן שהשוטרים ערכו חיפוש וביזה בביתי, אבל מצאתי להפתעתי בין הדברים שנשארו עותק של "ג'ואן פאלון", הספר העיקרי של הפאלון גונג.

אחרי שחידשתי את התרגול בפאלון גונג, הצלחתי כעבור שבוע ללכת שוב.