מחשבות של מתרגל מעבר לים על יחסים בין בני זוג

(Minghui.org) לאחרונה התבוננתי במתרגלים צעירים רבים והקשבתי למחשבותיהם על נישואין. מתוך כך, ומהניסיון שלי, יש לי קצת מחשבות על הצורה הזאת של טיפוח.

נישואים בין מתרגלים שונים מאלה של אנשים רגילים. הפורמליות נראית לכאורה דומה, אבל המהות היא שונה.

כמטפח, אדם צריך לסלק את הרגשות. בנוסף לרגשות חיבה שבין גברים לנשים, רגשות כלפי משפחה וכלפי מתרגלים עמיתים משתקפות גם הן בתוך הנישואים.

במיוחד כששניהם מתרגלים, קל יותר להסתכל החוצה כשנתקלים בקונפליקטים. וזה בייחוד מאחר שלא נראה שסביבת הטיפוח מחוץ לסין חווה את הלחץ מהרדיפה.

אם איננו מטפחים באופן יציב ומסתכלים פנימה בכל מחשבה ומחשבה, קל יותר להרחיב את החשיבה האנושית. כשמושגים אנושיים נעשים מוגזמים, זה ישפיע על המאמצים שלנו להציל אנשים.

היחסים בין בעל ואישה קרובים יותר מאשר היחסים עם מתרגלים עמיתים וזה ממש מצב של גוף אחד. במקרה כזה, אם אחד מתקדם במרץ והשני לא, בקלות יכול להיווצר חיכוך.

המתרגל המתקדם במרץ ימהר קדימה בתהליך הצלת אנשים ולפעמים ייתקל בקשיים. ואז בן הזוג המתרגל יחווה גם כן לחץ כלשהו.

אם איננו יכולים לראות את המהות של המצב, זה שאינו מתקדם במרץ יוסט בקלות על ידי חשיבה אנושית ויפריע לבן הזוג. אם גם המתרגל המתקדם במרץ אינו ברור לגבי זה, הוא או היא ירגישו מודאגים או יפתחו תרעומת.

אם החשיבה האנושית אינה מתוקנת בזמן, היא עלולה ליצור פערים ופרצות. כמובן שבטיפוח ישנם שלבים של התקדמות במרץ או לא וזה לא קבוע.

המצב הטוב ביותר הוא הוא להסתכל תחילה פנימה ואז אם היחסים הם בין בעל ואישה, הטוב ביותר הוא להקדיש תשומת לב למצב הטיפוח אחד של השני. שניהם צריכים לקפוץ החוצה מהרגשנות ולהתייחס אחד לשני רק כאל מתרגל עמית ולעודד ולעזור זה לזה בטיפוח.

אם שני בני הזוג מתקדמים במרץ בטיפוח, בין אם הם עובדים במשרה מלאה או מתנדבים בפרויקטים של דאפא, הם יגלו שהם לחוצים בזמן בסביבה שמחוץ לסין, וזה כדי לראות אם יוכלו לשחרר את האני ולשתף פעולה ביניהם.

לגביי מתרגלים שאינם ביחסים של בני זוג, אז זה קורה בשיתוף פעולה בפרויקטים של דאפא. שם אנשים לרוב זוכרים שהם מטפחים, והם יסתכלו פנימה כשהם נתקלים בבעיות.

אולם לאלה שיש ביניהם יחסים של בעל-אישה, יש קושי אחד נוסף, שהוא לשתף פעולה בחיי היומיום, והאם הם מסוגלים לשחרר את האגו האישי ולהתחשב באחר.

לא רק שצריך להתחשב בחיי בן (או בת) הזוג, אלא אף חשוב יותר להתחשב ביוזמות הבהרת האמת שלו. כשאחד מבני הזוג נתקל בהתנגדות ולחץ בפרויקט, השני צריך להתייחס באמת לאותו אדם כמתרגל עמית, לתמוך בו או בה בעזרת מחשבות נכונות וביחד לעזור להתגבר על מצוקות.

המאסטר אמר:

"בלב אחד באתם לעולם,

קיבלתם את הפא כבר קודם לכן.

יום אחד תעופו אל השמים,

תהיו חופשיים בפא האין-סופי". ("הגשמת המשאלה", "הונג יין I")

כשאנחנו משחררים באמת את האני, יש לנו מטרה משותפת. כשהכוח של שני תלמידי דאפא יכול להפוך באמת לאחד, הוא בלתי ניתן לעצירה.