(הוקרא בוועידת הפא לציון 20 שנה לאתר מינג-הווי)

(Minghui.org) התחלתי לתרגל לפני 14 שנים לאחר שחיפשתי במשך שנים שיטה לטיפוח הגוף והנפש שתתאים לי. ניסיתי מדיטציה טרנסנדנטאלית במשך שנים, למדתי שיטות שונות של רפואה אלטרנטיבית, חיפשתי פתרונות אצל מְתַקשרים, עד שהגעתי לפאלון גונג. מאז אני מטפחת-מתרגלת בעבודה סיזיפית קשה ומשתדלת לעשות את שלושת הדברים היטב.

עם הזמן השתלבתי בפרויקט של חברת כמתרגמת מאנגלית לעברית. לקח לי תקופה ארוכה להתרגל לראות כל כך הרבה סימנים אדומים על הגהות של מאמרים שתרגמתי. ניסיתי להתאים עצמי לסגנון הכתיבה של המגיהה הספציפית, למדתי לנקד, למדתי לתרגם נכון שמות סינים, למדתי לכתוב משפטים קצרים בצורה פעילה ולא פסיבית, השתלמתי בכתיבה נכונה ועם הזמן התחלתי להתקדם והחשוב ביותר-לשחרר את האגו אחרי ששלחתי את התרגום הלאה.

סניף NTD בארצי נסגר, אך המשכתי מיד לפרויקט הבא: מתרגמת לאתר מינג-הווי. שוב נכנסתי לעבודה מול מתאמת חדשה, אבל מוערכת מאוד בעיניי. התחלתי לסגל לי שיטות תרגום המתאימות לאתר, להרחיב את הידע שלי בנושאי סין, חדשות ואירועים, התנסויות ושן יון. עם סבלנות אין קץ של המתאמת הסתגלתי לביטויים, למושגים החדשים, לצורת הכתיבה, להמתנה לתיקונים בהגהה. אבל ידעתי שהתרגום שלי עדיין בחיתוליו.

נכנסתי לעבודה במשרה מלאה במינג-הווי. אני עדיין פעילה בפרויקטים רבים אחרים במידה זו או אחרת, אבל הפרויקט העיקרי שלי היה ונשאר מינג-הווי.

כשהתחלתי לתרגם במינג-הווי, לאורך תקופה ארוכה לא קיבלתי שום משוב על מה שתרגמתי. לפיכך הייתי נכנסת לאתר וקוראת את המאמר שהועלה ובודקת בצורה כזאת מה תוקן וכך לומדת ומתקנת לפעם הבאה. זה שלא קיבלתי משוב מהמתאמת, מטעמיה היא, גרם לי להתפתח בעצמי. עם הלחץ שהפעלתי עליה היא החלה לשלוח לי מדי פעם הגהות, וציינה טעויות שחזרו על עצמן.

התחלתי קצת להעז ולא להיצמד לטקסט כל כך ולחשוב על כל משפט איך הוא מתקבל בעברית. כך גם העברית שלי השתפרה. המדפים על הארונית בחדר העבודה שלי התמלאו במילונים, בספרי דקדוק, וגם ספר של אמרות וביטויים.

המאסטר אמר ב"הוראת הפא ביום הפאלון דאפא העולמי":

"תלמיד דאפא חייב לעשות כל דבר ביציבות, להשקיע בו את לבו, להיות ללא החזקה לזמן, ולא לחשוב יותר מדי. אתם צריכים לתת את מיטבכם בכל דבר שאתם אמורים לעשות, ואז הוא ייעשה היטב"

וגם: 

"אתם לא יכולים לעשות את הדברים לא מכל הלב".

המשובים שקיבלתי כשקיבלתי, היו תמיד מנוסחים בחיוב ובעידוד ומכוונים לאו דווקא אליי. התחלתי לכתוב על פתקים מילים וביטויים מתוקנים שמדי פעם נשלחו לצוות המתרגמים. התחילו סדנאות עבודה קצרות בסוף כל לימוד משותף ותרגלנו צורות תרגום של משפט, פיסוק נכון וכותרות.

השילוב הזה של עבודת צוות מקדם מאוד את הכתיבה, את ההתחשבות באחר, את הקלות וההנאה של החוליה הבאה בשרשרת ואת התוצאה הטובה יותר כשמעלים לאתר את המוצר המוגמר.

ב-"הוראת הפא ביום הפאלון דאפא העולמי" נאמר:

"תלמיד: כאשר תיקון הפא לוחץ קדימה, חשוב שניצור גוף אחד; לכל תלמיד דאפא יש האחריות למַזג את עצמו לתוך הגוף האחד. אבל יש תלמידים מעטים שעדיין לא הבינו את זה.

המאסטר: המאסטר אף פעם, בענייני טיפוח, לא רצה לכפות סוג כלשהו של אחדות שהיא חוק-בל-יעבור, הקובעת שהדברים צריכים להיות כך או כך. כל דבר בטיפוח נקבע על ידי הרמה, ההבנה, ומצב הטיפוח של האדם עצמו. יש דברים הדורשים את שיתוף הפעולה של כולם. אם יש לך הלב לזה, אז השתתף; אבל אם ההבנה שלך לא הגיעה לרמה ההיא, אז לא תצליח לעבוד עם אחרים אפילו אם תשתתף"

הרגשתי שאני מתקדמת הלאה. השתחררתי באמת מהאגו בעבודת תרגום. אפילו ביקשתי שכשיש לי שגיאה שחוזרת על עצמה, לתקן ולשלוח לי לעיון. כל תיקוני השגיאות שעשיתי נכנסו לפתקים וכך השתדלתי לא לחזור עליהן. מיומנויות הכתיבה שלי השתפרו וסיגלתי לי הרגלי כתיבה ששוחחנו עליהם בסדנה, כמו לתת לתרגום ל"התקרר" לפני שאני שוב בודקת אותו מול הטקסט מילה במילה, משפט מול משפט. באופן זה הטקסט קיבל תשומת לב מחודשת, ותוקנו שגיאות ומילים שנעלמו לי בדרך, ולפעמים אפילו תיקון של משפט שלם. היו פעמים שהתגלה לי שהחסרתי משפט כי דילגתי עליו, או שלא הבנתי נכון את המשפט. הבדיקה צריכה להיות דקדקנית מאוד ויעילה כדי לחסוך גם עבודה רבה מהמגיהה.

אחד הדברים שקידם מאוד את האחריות שלי לפרויקט ולטקסט הכתוב היה מילוי המקום שקיבלתי על עצמי בזמן הוועידה בניו יורק. מאחר שלא נסעתי, קיבלתי את האחריות לאתר במהירות האפשרית את כל המאמרים הרלוונטיים לוועידה, לתרגם אותם בקפדנות יתרה כי לא היה מי שיגיה אחריי, ולהעביר לפרסום במהירות האפשרית. זו הייתה תקופה אינטנסיבית מאוד עם אחריות גדולה להוציא מוצר טוב ומדויק.

מיומנות נוספת שעזרה לי להתקדם הייתה, שילוב כמה מאמרים למאמר אחד שצרפנו לו הקדמה. או שהתמקדנו על נושא אחד בכמה מאמרים, כמו ערים תאומות, סקירה של דוחות מהתקופות או המאסטר אמר ב"ג'ואן פאלון":

מהשנים האחרונות עם דוגמאות בולטות מפרובינציות שונות. למדתי לתמצת, להתייחס למשפטים על-פי קו זמן ליניארי, להתעלם מפרטים המסיחים את הדעת מהנושא המרכזי ולהתמקד בעיקר.

"במובנים של ניהול פרויקטים של מחקר מדעי, או ביצוע משימות שקיבלנו מהאחראים עלינו, או ביצוע עבודות אחרות, יש לנו ראש בהיר וצלול מאוד ואנחנו מבצעים אותם היטב" ("ג'ואן פאלון" הרצאה תשיעית "הארה")

חשוב מאוד לדעתי להתייחס לעבודה שאתה עושה כ"עבודה" מקצועית לכל דבר ולהיכנס למשטר עבודה כמה שיותר קבוע כמו בעבודה רגילה. נכון שתמיד חסר כוח אדם ואנחנו מתנדבים בפרויקט אבל ההתייחסות שלנו צריכה להיות מקצועית עם כל הלב והכוונה לתרום לאתר, במיוחד שהאתר מספק את המידע העדכני ביותר לכל מה שקורה בסין של היום, לפעילויות של מתרגלים בכל העולם להפסיק את הרדיפה, ולהחלפת התנסויות של מטפחים שתורמת רבות להתקדמות של כל אחד ואחד. האתר מתעמק בתרבות הסינית המסורתית (ובכלל זה שן יון), ומצין מועדים ותאריכים חשובים לפאלון גונג. וכמובן שיש בו גם את מאמרי המאסטר.

המיוחד בפרויקט הזה הוא עבודת צוות. האיזון הזה בין כל האנשים הפועלים יחד מושג גם על ידי גיבוש הצוות שנעשה בלימוד פא שבועי, שיתופים מקצועיים ואישיים שתורמים רבות להרגשת הביחד, להרגשה אינטימית יותר של קרבה, לפתיחות להגיד כל דבר, לעידוד ולהערכה הדדית. נכון ש

"כל המחמאות שתקבל הן ניסיונות" ("יסודות להתקדמות במרץ"- "המטפח נמצא בתוך זה באופן טבעי")

אבל בעבודה מקצועית חשוב לשמוע הערכה אמיתית, עניינית ואובייקטיבית לעבודה שאתה עושה – בלי להגזים כמובן.

ישנה גם בעייתיות שצריך לתת עליה את הדעת כשאתה מתמקד בנושא מסוים וממשיך בו לאורך זמן. אני למשל התמקדתי זמן ארוך בנושא סין והרגשתי שאני רוצה לגוון קצת בנושאים אחרים כמו התנסויות, אירועים בעולם, שן יון. הגיוון מדי פעם בנושאים אחרים מאפשר לנו להרחיב את עולם המושגים והידע ולא לאבד את הערנות ולשקוע בתרגום חדגוני שעלול לגרום לקהות חושים לגבי הכתיבה או התכנים.

הייתי רוצה לסיים בקטע פא מהוועידה האחרונה בוושינגטון די.סי שהעניק לי ואני מאמינה לעוד רבים מעובדי מינג-הווי גאוות יחידה והערכה שהעבודה שאנחנו עושים כל כך חשובה.

"תלמיד: מינג-הווי צריך אנשי צוות רבים במשרה מלאה ואנשים מקצועיים שיקדישו את עצמם לזה. אבל, בלי משרד, בלי מערכת מוחשית, בלי משכורת או קצבה, אנשי הצוות שלנו עובדים בפרופיל נמוך במשך תקופות זמן ארוכות ואינם יכולים לספר לאחרים במה הם עסוקים. זה גרם לחברי צוות רבים להיגרר על ידי פרויקטים אחרים. יש כאלה שהמשיכו לעבוד במשרה חלקית ולא מנסים לשפר את הכישורים המקצועיים שלהם. אלה שיש להם כישורים מקצועיים צריכים משכורות ותארים ותפקידים בחברה, ולכן הם לא באמת יכולים להצטרף אלינו ולהתייחס לזה כאל האחריות שלהם. תוכן אתר האינטרנט שלנו, הקידום שלו, העיצוב, השיפורים הטכניים – כולם מפגרים מאחור

המאסטר:כל כלי התקשורת מצילים אנשים והם יוצאים מן הכלל. כולם מילאו תפקיד חשוב בתיקון הפא וצברו מוסריות אדירה חסרת גבולות. אבל, רק מינג-הווי הוא חלון [עבור העולם החיצוני] לתוך הדאפא והוא פלטפורמה לשיתוף בטיפוח עבור תלמידי הדאפא. הוא פלטפורמה לשיתופים עבור תלמידי דאפא בכל פינה של העולם, כולל אלה שבסין. זה משהו שאף כלי תקשורת אחר לא הצליח לעשות. הוא ללא תחליף. המוסריות האדירה אפילו יותר חסרת גבולות !

כמו שנאמר זה עתה, הם צריכים לעשות דברים בשקט, מבלי לקבל הכרה, ואף אחד לא יודע מה הם עושים, ויש אנשים שאפילו חושבים שהם לא משתתפים באופן פעיל בפעילויות של תלמידי דאפא. יש כאלה שעובדים קשה מאוד גם פיזית וגם מנטלית עד אמצע הלילה, ויש מעט ידיים שיכולות לעזור. הם עובדים בתנאים קשים. אז בטיפוח, מהו היוצא מן הכלל ביותר והמפואר ביותר? במיוחד כשתלמידי דאפא הנמצאים במצבים הקשים ביותר צריכים לשמוע קול, (רואים שהמאסטר מתרגש) ישנו אתר מינג-הווי – בבקשה חישבו על זה כולם: איזה דבר יוצא מן הכלל! אתם חייבים להוקיר את זה! לא משנה כמה זה קשה, זאת המוסריות האדירה שלכם".

יתר על כן, רק מתרגלים אמינים מאוד יכולים לעבוד במינג-הווי משום שהם בקשר ישיר עם מתרגלים בסין. הם חייבים להיות מתרגלים אמינים מאוד, וגם ממוקדים מאוד וכאלה שבאמת יכולים להקדיש את עצמם. מה שהכי צריך זה מתרגלים צעירים, אבל הם אלה שהכי פחות סביר שיהיו ממוקדים ודבקים במשימה. אז זה היה קשה מאוד. אם הייתם באמת מסוגלים להבין את זה בטיפוח, אז הייתם נלחמים בשביל להצטרף. אבל, אף אחד לא רואה את המוסריות האדירה שלהם. אף אחד לא רואה אותם; זה נעשה בשקט ובלי לקבל הכרה".("הוראת הפא בוושינגטון די.סי. ב-2018")