מתרגל משאן-דונג מת במעצר בגיל 45, המשפחה חושדת בהתעללות פסיכיאטרית ובקצירת איברים

(Minghui.org) מר הֶה לי-פָאנג, תושב העיר צ'ינג-דאו בפרובינציית שאן-דונג, מת במעצר ב-2 ביולי 2019, חודשיים לאחר מעצרו האחרון. הוא נעצר בשל סירובו לוותר על אמונתו בפאלון גונג.

פאלון גונג הידוע גם בשם פאלון דאפא הוא שיטת מדיטציה המתבססת על העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות". מאז החלה המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) לדכא את השיטה ביולי 1999, מספר גדול של מתרגלים נעצרו, נכלאו, עונו, ואיבריהם אף נקצרו בכפייה בשל אמונתם. (ראה: http://he.minghui.org/cc/8/)

משפחתו של מר הה הבחינה בחתך שנתפר על חזהו וחתך פתוח על גבו. המשטרה טענה בתחילה שהחתכים הם כתוצאה מניתוח שלאחר המוות ושיגיע בקרוב חוקר ובוחן רפואי, אבל אף חוקר מקרי מוות לא הופיע.

בני משפחתו של מר הה חושדים שמא איבריו נקצרו, בין אם זה היה בהיותו בחיים עדיין או זמן קצר לאחר מותו, ושזו הסיבה האמיתית לחתכים. כמו כן הם חושדים בהתעללות פסיכיאטרית, מפני שהוא איבד את היכולת לדבר ונכנס לתרדמת תוך 17 ימים בלבד מאז מעצרו.

מר הה לי-פאנג, מתרגל פאלון גונג מהעיר ג'י-מו בשאן-דונג

מוות ללא עת לאחר שנים רבות של מצוקות

מותו של מר הה סימן את סיומן של שנות הסבל הרבות בשל אמונתו. האיש בן ה-45 נעצר שוב ושוב ועונה. פעם אחת הוכה על ידי 17 אסירים בבת אחת (כתבה באנגלית). תעודת הזהות שלו בוטלה והוא נאלץ לחיות 17 שנים מחוץ לביתו כדי להימנע ממעצר נוסף.

ב-5 במאי 2019 המשטרה רימתה אותו בהבטיחה להנפיק לו תעודת זיהוי חדשה. ברגע שהגיע לתחנת המשטרה נעצר, ולאחר מכן עונה בעינוי ברוטלי של "האכלה בכפייה" וכנראה גם להתעללות פסיכיאטרית. בריאותו התדרדרה והוא הובהל לבית החולים ב-30 ביוני.

יותר מ-200 שוטרים הוצמדו למקום בין ה-30 ליוני ועד ה-3 ביולי, כדי לחסום מתרגלים מקומיים ובני משפחה להגיע לבית החולים או בסמוך לו.

מר הֶה מת ב-2 ביולי, אבל את ההודעה מסרו למשפחתו רק למחרת היום. השוטרים לחצו עליהם להסכים לשריפת הגופה באותו היום. לשריפה גויסו יותר מ-30 בכירים ועוד 4 רכבי משטרה כדי לפקח על התהליך.

מחוץ לבית במשך 17 שנים

מר הה, תושב קהילת ביי-אן במועצת ג'י-מו בעיר צ'ינג-דאו, עבר הטרדות ונעצר פעמים רבות בשל תרגול בפאלון גונג. גם העסק שלו סבל ומשפחתו הופלתה לרעה וסבלה מלגלוג והתגרות בשל אמונתו [הערת העורך: אזרחים רבים הוטעו להאמין שתעמולת ההשמצה של המשטר נגד הפאלון גונג היא נכונה ושיתפו פעולה עם הרדיפה בדרכים שונות].

בהתאם לזכותו החוקתית, הגיש מר הה תלונה פלילית רשמית נגד ג'יאנג דזה-מין, המנהיג לשעבר של המק"ס על שיזם את הרדיפה נגד הפאלון גונג. הוא כתב: " כשהחלה הרדיפה ב-1999העסק שלי היה מצליח מאוד. אבל עקב התעמולה המכפישה, רבים מהלקוחות שלי הולכו שולל והתייחסו אלי כאויב. אחד השכנים שהיה בידידות איתי, קילל אותי ואת משפחתי. לפעמים אפילו ילדים היו מקללים אותנו מפני שגם הם הושפעו מהתעמולה המסיתה".

ב-2001, כשהיה עצור במרכז המעצרים של ג'י-מו, 17 אסירים הכו אותו והוא נכנס לתרדמת. האבחנה הייתה שמוחו סבל מחוסר חמצן ודם. הרופאים גילו כשלים באיברים רבים וטענו שאין טעם להצילו. הוא שוחרר לביתו.

בהיותו בביתו, הוא השתקם באמצעות תרגול בפאלון גונג. אולם נודע לו שהמשטרה מתכוונת לעצור אותו שוב, והוא עזב את ביתו. ב-17 השנים הבאות הוא עבר ממקום למקום כדי להימנע ממעצר.

בכירים מהוועדה הפוליטית משפטית, מ"משרד 610" וממשטרת תחנת ביי-אן ביטלו את רישום התושבות שלו ואת תעודת הזיהוי שלו, וכך נותר במצב שאינו יכול לעבוד באף מקום מהוגן או מסודר.

17 ימים אחרי מעצרו נכנס למצב קריטי לחייו

לאחר שתיאר לפרטי פרטים בתלונה הפלילית שהגיש את הסבל שעבר בשל תרגול בפאלון גונג, "משרד 610" התייחס אליו כמטרה מרכזית לרדיפה.

בהיותו במשך זמן כה רב מחוץ לבית התגעגע מר הה מאוד להוריו, בתחילת 2019 הוא נסע חזרה לביתו, אבל נעצר על ידי שוטר תנועה שביקש להציג בפניו תעודת זיהוי. הוא נקנס ב-200 יואן משום שלא החזיק ברשותו תעודה מזהה, שנשללה ממנו. הקנס היה גבוה עבורו, משום שללא תעודת זהות הוא לא יכול היה לעבוד בעבודה מסודרת. הוא החליט להגיש בקשה לקבל תעודה חדשה. כשהגיע לתחנת המשטרה בבאי-אן ב-5 במאי 2019 הוא נעצר במקום ונשלח למרכז המעצרים של פו-דונג. ב-14 במאי אישרו את מעצרו ותיק החקירה הועבר לבית הדין ב-23 במאי. כשפתח בשביתת רעב במחאה, הסוהרים "האכילו" אותו בכוח ובכפייה והכו אותו כשהם מותירים אותו מכוסה בחבלות על פני כל גופו. כתוצאה מכך מר הה לא שלט עוד על איבריו וחייו היו בסכנה.

בית הדין של מועצת ג'י-מו

עד ה-22 במאי 2019, עורך הדין לא קיבל אישור לבקר את מר הה. כשכבר הצליח לבקרו, מלווה בבן משפחה, הוא הבחין שהוא אינו מסוגל ללכת בעצמו, והוא נישא על אלונקה. על פניו הייתה מסכה וכול גופו היה עטוף בשמיכה כבדה. כשדיבר עם מר הה, מר הה לא הגיב.

זה היה חודש מאי חמים ועורך הדין ובן משפחה חשדו שהשמיכה העבה והמסכה על הפנים נועדו להסתיר חבלות מעינויים, ושאבדן הדיבור וחוסר התגובה הם כנראה תוצאה של התעללות פסיכיאטרית.

מרכז המעצרים של פו-דונג

הבקשה לשחרור נדחתה

עורך הדין חזר למרכז המעצרים ב-5 ביוני, אבל לא אישרו לו להיפגש עם לקוחו במשך כל הבוקר. הוא סירב לעזוב ולבסוף אפשרו לו לראות את מר הה אחר הצהריים.

מר הה נישא שוב על אלונקה ולא הגיב לסביבה.

הוריו של מר הה, בשנות ה-80 לחייהם, ניגשו למשרד העתירות ולתחנת משטרת באי-אן לבקש לשחרר אותו. אך לא הרשו להם להיכנס או לראות מישהו האחראי על המקרה של בנם.

בני הזוג הקשישים ובתם ניגשו ב-13 ביוני למחלקת המשטרה ול"משרד 610" בג'י-מו, לדרוש את שחרורו של מר הה. הם הצליחו להיכנס, אבל התבקשו להמתין בחדר פגישות.

מחלקת המשטרה בג'י-מו

כשאף אחד לא יצא לדבר איתם, ניגשו השלושה לתחנת משטרת באי-אן. אחותו של מר הה בכתה וביקשה עזרה באומרה שאחיה עלול למות בכל רגע. השוטרים איימו לעצור אותה, אך התרככו כשזוג ההורים החלו לבכות גם כן. לאחר מכן הוציאו אותם מהבניין.

תחנת משטרת באי-אן

עורך הדין כתב לתובע ממשרד התביעה בג'י-מו שהוא מציע לשחרר את מר הה בערבות בהתחשב במצב בריאותו העלוב. התובע סירב בטענה שמר הה שובת רעב.

משרד התביעה בג'י-מו

כשהגיע עורך הדין למרכז המעצרים ב-24 ביוני לבקש להיפגש עם לקוחו בפעם השלישית, אחד הסוהרים הסכים בהתחלה, אבל כשבדק עם סגן המנהל, הוא דחה את הבקשה בטענה שמר הה אינו מסוגל לדבר.

אינו מגיב לסביבה אבל נאלץ לעמוד למשפט

ב-25 ביוני נערך במרכז המעצרים של פו-דונג שימוע למר הה, על אף שלא היה מסוגל לכך. כמה פקידי בית הדין נשאו אותו לאולם המשפט ודחפו אותו לתוך כיסא, כשאחד מהם מנגב כל הזמן נוזל מאפו של מר הה.

במהלך כל המשפט היה מר הה חסר תחושה ולא הגיב לכלום. אמו הקשישה ביקשה טיפול רפואי לבנה אבל התעלמו ממנה.

הראיות שמנה התובע כללו תליית כרזות פאלון גונג בשנת 2001, את התלונה הפלילית שהגיש מר הה נגד ג'יאנג ואת בריחתו מהבית. עורך הדין הפריך את הראיות אחת לאחת ודרש עדויות על ידי עדים. הוא חזר על כך שחופש האמונה מותר על ידי החוקה הסינית, ודרש שמר הה ישוחרר ללא כל תנאי.

לדברי מקורות פנים, השופט גאו המשיך כל העת לקבל הוראות משני בכירים שצפו במשפט בווידיאו מחדר אחר. אחד הבלשים צילם בווידיאו כל הזמן את בני משפחתו של מר הה, ועשרות שוטרים עמדו על המשמר מחוץ ובתוך מרכז המעצרים.

מחשש שמא מר הה סומם, בני משפחתו של מר הה צלצלו לשופט כעבור 3 ימים ודרשו לשחרר אותו על תנאי עקב מצב רפואי. השופט גאו ביקש מהם להמתין לתוצאות המשפט.

המשפחה שבורת לב לראות את מר הה ממשיך לסבול בבית החולים

ב-30 ביוני נשלח מר הה לבית החולים בצ'נג-יאנג. יותר מ-20 מכוניות משטרה ואנשי צוות של ועדת השכונה מביי-אן שונעו לשם לשמור סביב מר הה. למשפחה הודיעו על כך רק למחרת בבוקר.

בית החולים הממוקם במרחק של יותר מ-30 קילומטר ממרכז המעצרים, הוא ברמת איכות נמוכה של עיירה והתפרסם במכירת תרופות פגומות ובכך שפציינטים נדבקו שם בווירוס מחלת הכבד במהלך דיאליזות.

בני משפחתו של מר הה תהו מדוע עשרות רכבי משטרה צריכים ללוות אותו למקום הזה כשהם פוסחים על בתי חולים קרובים יותר וטובים יותר.

בית החולים בצנג-יאנג

אחרי שהגיעו לבית החולים, הדאגה התגברה בלב בני משפחתו של מר הה. הוא שכב במיטה כשכול גופו מחובר לצינורות ולא הראה תגובה כלשהי. אחד הרופאים אמר שריאותיו ניזוקו במהלך ההאכלה בכפייה במרכז המעצרים.

אחותו וגיסו של מר הה היו עדים לכך כשראו רופא מחדיר צינורית לפיו ושגופו של מר הה הזדעזע מכאב עם כל החדרה פנימה. זה היה כל כך חמור שזה נראה כמעט כמו שוק חשמלי.

אחותו של מר הה בכתה עד שאיבדה את קולה. אחד השוטרים מנע מהם להתקרב. כשהציע גיסו לקחת אותו הביתה להחלים, שוטרי תחנת באי-אן לא הסכימו לכך.

יותר מ-200 שוטרים הועברו למקום להרחיק את בני המשפחה

בערב ה-1 ביולי אחד הסוהרים הורה להוריו של מר הה לחזור הביתה כדי להגיש בקשה לשחרור על תנאי לבנם. ההורים הלכו אבל חזרו מיד לבית החולים אחרי שקלטו שבנם חסר האונים נמצא בסכנה. השוטרים לא הרשו להם להתקרב אליו.

השוטרים בדקו את מכשירי הטלפון שלהם לוודא שלא הקליטו או צילמו דבר. לאחר מכן הוציאו אותם מבית החולים.

באותו לילה של ה-1 ביולי, תגבר "משרד 610" את כוחות המשטרה. בני המשפחה ומתרגלים שידעו על כך היו במעקב צמוד של המשטרה. אחד השוטרים איים שאם מישהו יתערב, הוא ייעצר. תשומת לב מיוחדת ניתנה לגיסו של מר הה שהיה במעקב צמוד לכל מקום שהלך. חברי ועדות המפלגה בכפר מונו לפקח על בני משפחה נוספים.

בבוקר ה-2 ביולי סוהרים ממרכז המעצרים של פו-דונג עזבו והחליפו אותם שוטרים ממשטרת באי-אן. השוטרים שהגיעו גירשו את כל בני המשפחה שהמתינו מחוץ לבית החולים. בהמשך היום אף בן משפחה לא הורשה להישאר ליד בית החולים שהיה מוקף כולו בשוטרים. מתרגלי פאלון גונג הוזהרו להתרחק מהמקרה הזה.

מעריכים שבין ה-30 ביוני לבין ה3 ביולי, כ-200 שוטרים ויותר מ-20 מכוניות משטרה הועברו למקום ממחלקת המשטרה ותחנות משטרה. השוטרים הביאו עימם אזיקים רבים והיו מוכנים למעצרים בכל רגע. אחד השוטרים מוועדת השכונה הזהיר מתרגלי פאלון גונג להתרחק במיוחד מהמקרה הזה.

חתכים פתוחים בחזית ובגב הגופה

משפחתו של מר הה מאמינה שהוא מת בין אחר הצהריים לערב של ה-2 ביולי, אף על-פי שהודיעו להם על מותו רק בבוקר ה-3 ביולי. לא הרשו להם לראות את גופתו של מר הה בבית החולים.

ב-3 ביולי אחר הצהריים הלכו בני המשפחה לראות את הגופה בחדר המתים בביי-אן, אבל מפקד תחנת משטרת ביי-אן אסר עליהם לראות את הגופה. אחרי בקשות חוזרות ונשנות נאמר להם לחכות במרכז העתירות במקום. מאוחר יותר מזכיר המק"ס הצטרף לבקשתם. שעתיים לאחר מכן התירו לבני המשפחה לראות את הגופה.

אחד משני החתכים הפתוחים שזוהה על חזהו של מר הה היה כבר תפור. על פניו הייתה הבעת כאב, ופיו היה פעור לרווחה. על פיו ואפו היה דם וגם בין שיניו טפטף דם. פצעים בצבע סגול שחור עם חורי מחטים נראו על פני כל גופו, במיוחד על רגליו וזרועותיו. על צווארו נראו שלפוחיות.

לשאלת המשפחה מדוע יש חתכי ניתוח על הגופה, אחד השוטרים אמר שאלה תוצאות הנתיחה שלאחר המוות. הוא הוסיף שהבדיקה צריכה הייתה להיערך על ידי רופא משפטי, אבל אף רופא כזה לא הגיע.

משטרת באי-אן ארגנה את שריפת הגופה ב-3 ביולי ופיקחה על כל התהליך. יותר מ-30 בכירים, שוטרים מזוינים ובלשי משטרה שמרו על חדר המתים מבחוץ ומבפנים. אפילו לאחר השריפה, סיירו 4 מכוניות משטרה בכפר.

למחרת היום במהלך קבורת האפר, שוטרי תחנת משטרת באי-אן המתינו במקום ערוכים עם אזיקים ואיימו לעצור מתרגלי פאלון גונג שיעזו להשתתף בקבורה.

כשבני משפחתו של מר הה הפנו את האחריות למותו למרכז המעצרים, בכירים מהמרכז התחמקו מאחריות בטענה שהם הזריקו לו חומרים מזינים אחרי שפתח בשביתת רעב. עמיתיו של מר הה בכפר סתרו את הטענה הזאת ואמרו: "קשה לדמיין שאדם בריא וערני כל כך יכול למות אחרי פחות מחודשיים במעצר".