ההבנה שלי לגבי קארמת מחלה

(Minghui.org)

כשיש סימפטומים של מחלה, יש מתרגלים שבאופן אוטומטי חושבים שזה נגרם כהפרעה על ידי הכוחות הישנים. ואז הם נוהגים לפי דפוסי החשיבה של אנשים רגילים שרוצים למצוא פתרון לבעיה הספציפית שלהם, והפתרון לגביהם הוא הסתכלות פנימה ושליחת מחשבות נכונות. אבל הם לא מסתכלים פנימה כמו שמתרגל צריך לעשות, ואינם מתייחסים לסיטואציה כהזדמנות גדולה לשיפור בטיפוח. למעשה, דפוסי מחשבה כאלה כבר הכירו בסידורים של הכוחות הישנים, כי ההסתכלות שלהם פנימה היא על תנאי, עם רדיפה חזקה של פתרון הבעיות שלהם. התבוננות בבעיות מנקודת מבט כזו מתאימה בעצם למנטליות של אנשים רגילים ומובילה באופן טבעי את המתרגלים האלה ל"טפח" באמצעות מצוקות המאורגנות על ידי הכוחות הישנים.

כדי להסתכל פנימה באמת, יש לעשות זאת בלי שום החזקות או רדיפה. המטרה האמיתית של התבוננות פנימה היא לחסל את המושגים האנושיים שלנו, לשפר את השין-שינג שלנו ולהיטמע בדאפא. התבוננות פנימה עם מחשבה של השגת מטרה, משקפת מצב של היגררות על ידי רדיפה. איך נוכל לעבור מבחן עם החזקה של רדיפה אחרי משהו?

למדנו מההוראה של המאסטר כי לא משנה אם אנחנו נתקלים בדברים טובים או בדברים רעים, הם כולם טובים עבורנו. אבל כמה מאיתנו מתייחסים לתסמיני קארמה של המחלה כאל דברים טובים? ברגע שהסימפטומים האלה מופיעים המושגים האנושיים שלנו, המושרשים עמוק בתוכנו, מתחילים לשחק תפקיד. אנו מתייחסים לסימפטומים של מחלה כאל דברים רעים שעלינו לפתור בהקדם האפשרי. מוּנָעים מתוך רצון עז לסלק את ביטויי קארמת המחלה, אנו מסתכלים פנימה ושולחים מחשבות נכונות. איך הבעיה יכולה להיפתר כך? ברור שהיא לא יכולה. אם זה נמשך זמן רב יותר, האמונה בדאפא מתחילה להתערער, והפחד עלול להתגלות, מה שעלול להפוך את הסימפטומים של קארמת המחלה ליותר חמורים. אם הדברים יתפתחו עוד יותר, האדם יכול לאבד לחלוטין את אמונתו ולהחליט ללכת לבית חולים, או שלא יחזיק מעמד ואולי יאבד את חייו.

כיצד עלינו להתייחס להופעה של קארמה מחלה? קודם כל, עלינו להבין שזה דבר טוב ושזו הזדמנות מצוינת לשיפור בטיפוח. על ידי הסתכלות פנימה בלי תנאי נוכל לסלק את המושגים האנושיים שלנו, לשפר את השין-שינג שלנו ולהיטמע בדאפא. אז אנחנו יכולים להשיג מחשבות נכונות ופעולות נכונות. זה לא מספיק רק להבין שלמתרגלים אין מחלות ושתסמיני המחלה הם הופעות שקריות שנוצרו על ידי המושגים האנושיים שלנו. אנחנו צריכים, בהתנהגות שלנו, להתייחס לזה כאל מצב שקרי. אם אנחנו מבינים שמדובר בקארמת מחלה שקרית, ובמקום לשכב במיטה פשוט נמשיך לעשות מה שמתרגל בריא צריך לעשות, אז המבחן יעבור.

כל התהליך של לעבור מבחן אינו קשור כלל לכוחות הישנים. גם אם הכוחות הישנים אכן קיימים ואכן ארגנו את המצוקה הזו, אין אנו מכירים בקיומם או פועלים על פי מה שהם ארגנו. הנתיב היחיד שאנו הולכים בו הוא זה שתוכנן על ידי המאסטר. לא משנה כמה קשה זה נראה, נהיה מסוגלים לעבור את המצוקה תחת הגנתו של המאסטר.