איך המשטר הקומוניסטי כפה על הוריי לוותר על אמונתם

(Minghui.org)

אני מתרגלת פאלון גונג ועובדת במשרה מלאה בחברת נדל"ן. הייתי רוצה לתעד את ההתנסויות של הוריי כמתרגלי פאלון גונג ואיך הם נרדפו בסין בשל אמונתם.

לְמה שקרה לאמי הייתה השפעה עצומה עליי ישירות ועברנו דרך קשיים רבים ביחד. אני העדה העיקרית לכל מה שהיא חוותה כמתרגלת בזמן שנרדפה וכפו עליה "שינוי" (לוותר על אמונתה) ואיך היא עכשיו כשהיא נמצאת בבריטניה.

על בסיס הוראה שהוצאה על ידי דיקטטור קומוניסטי לשעבר, הוריי – גב' יאו-לי ג'אנג ומר צ'אנג-גנג לי – נאלצו לוותר על תרגול בפאלון גונג. הם עברו עינויים, היו תחת מעקב, נחשפו לשטיפת מוח ובסופו של דבר עברו "שינוי" [שטיפת מוח בכפייה] על ידי הרשויות הסיניות. זהו פשע חמור מאוד והפרה של זכויות אדם.

אני משתפת את הסיפור שלנו לא רק כדי להבהיר מה קרה להוריי או על ההשפעה עליי במשך 20 השנים האחרונות, אלא כדי למקד תשומת לב לרדיפה שעדיין נמשכת ולמתרגלי פאלון גונג אחרים שעדיין נרדפים בסין.

התועלת שקיבלנו מהפאלון גונג וממה שהוא מלמד

באוגוסט 1998 משפחתי גרה בצ'אנג-שה שבמועצת טיאן-שין. אבי ואני הלכנו לאצטדיון הה לונג ששם היה אתר לתרגול פאלון גונג. שם התחלנו למעשה לתרגל. שיתפנו את אמי ואת סבתי בתגלית החדשה וגם הן התחילו לתרגל את השיטה.

אחרי בית ספר למדתי בקביעות בדירה שלנו את "ג'ואן פאלון" (הספר העיקרי של הפאלון גונג) עם אמי ומתרגלים אחרים. בדרך כלל זה היה בערבים ובסופי שבוע. כולנו תרגלנו את תרגילי השיטה באתר המקומי שלנו ג'י-דזי-לינג. כמו כן לימדנו את התרגילים והצגנו את הפאלון גונג לאנשים שרצו ללמוד.

בין אוגוסט 1998 ליולי 1999 אמי ואני השתתפנו בפעילויות לקידום הפאלון גונג במקומות שונים, כמו בפארק ליה-שי, בפארק נאן-ג'יאו ובשדרות יאן-ג'יאנג. באותו פרק זמן היא אירחה בחברה שלה קבוצת לימוד מקומית.

אני זוכרת שבעבר היא לא הרגישה טוב פעמים רבות, אבל החלימה לגמרי אחרי שהחלה לתרגל פאלון גונג. ראיתי גם שהיא נעשתה שמחה יותר במשפחתה ובעבודתה אחרי שלמדה את עקרונות השיטה: "אמת-חמלה-סובלנות". לעתים קרובות הייתי מלווה אותה כשהציגה את הפאלון גונג לבני משפחה אחרים, לחברים לעבודה ולשכנים.

המתרגלים שפגשנו בסביבה באותו זמן היו בגילאים שונים, בשכבות חברתיות שונות, ברמות השכלה שונות ובמצבי בריאות שונים, אבל כולנו חווינו והערכנו את ההשפעה הפלאית שהייתה לפאלון גונג עלינו. היה לנו ברור מאוד שפאלון גונג הוא טיפוח תרגול עצמי נפלא.

נרדפנו בשל תרגול בפאלון גונג

עד 1999 כבר היו יותר מ-100 מיליון מתרגלי פאלון גונג בסין. באותה שנה המנהיג הסיני הקומוניסטי לשעבר, ג'יאנג דזה-מין, הורה שהוא אוסר לתרגל את השיטה, אף על-פי שפאלון גונג לא הזיק לחברה או הפר חוקים כלשהם.

ג'יאנג פתח בקמפיין שיטתי להכחדת הפאלון גונג שכלל שידור חדשות כוזבות, הכפשת הפאלון גונג בתקשורת המנוהלת על ידי המדינה, איסור הוצאה לאור של ספרי פאלון גונג, סגירת אתרי תרגול ומעצר, ו"שינוי" של מתרגלי השיטה.

אני חוויתי זאת והייתי עדה ישירות ולא ישירות לאין ספור פעולות בלתי חוקיות של רדיפה שבוצעו על ידי הרשויות המקומיות נגד אמי, נגדי ונגד שאר בני משפחתי.

בדצמבר 1999 החלטנו אמי ואני, תוך סיכון הביטחון האישי והחיים הנוחים שלנו, לנסוע למחות בכיכר טיאננמן שבבייג'ינג, כדי לספר לרשויות את העובדות לגבי הפאלון גונג והרדיפה ולעתור למען סביבה שקטה וחוקית להמשיך בתרגול.

בכיכר תרגלנו במשך זמן קצר את התרגיל השני- תרגיל המדיטציה בעמידה – כשבלשים בבגדים אזרחיים עצרו אותנו ולקחו אותנו למרכז המעצרים של צ'או-יאנג. הוחזקנו שם מספר שעות ולאחר מכן העבירו אותנו למרכז צ'אנג-שה בבייג'ינג למשך 3 ימי מעצר. אחרי זה מנהל המחלקה של אמי בעבודה, יואו ג'ואו, בליווי השוטר המקומי וואנג, החזירו אותנו לעיר מגורינו.

בסביבות ה-13 במאי 2000 אמי נעצרה שוב באופן בלתי חוקי. היא נחקרה ללא הרף במשך 23 שעות רצופות במרכז המעצרים וסיימה בכך שהסגירה שמות של מתרגלי פאלון גונג אחרים ופעילויותיהם.

ביולי 2000 היא נעצרה שוב והוחזקה במרכז המעצרים של צ'אנג-שה. ביקרתי אותה במהלך אותה תקופה. ליחידה בה הייתה עצורה היה שער ברזל נעול.

בדצמבר 2000 אמי, סבתי ואני נסענו שוב לבייג'ינג למחות ולעתור למען הפאלון גונג. בלשים בלבוש אזרחי עצרו אותנו והעלו אותנו למכונית משטרה.

בראש השנה הסינית [פברואר] של 2001 השוטרים פשטו על הדירה שלנו בבאו-טא-שאן ועצרו את אמי.

ראש מינהל התלמידים בבית ספר היסודי שלי ברחוב 31 בצ'אנג-שה סיפר לי שהוריי רשומים ברשימה השחורה בשל תרגול בפאלון גונג. הלחץ על הוריי גרם להם להחליט לעבור ב-2001 לשן-ג'ן ואני עברתי ללמוד בחטיבת הביניים בו-שין בעיר שן-ג'ן.

פעם אחת עקבו אחרי שני בלשים כשסיימתי ללמוד. הם ניסו לגלות אצל מנהל התלמידים ומנהל הכיתה היכן גרה אמי.

ב-2004 נסענו לבנגקוק שבתאילנד לחקור את האפשרות למקלט באמצעות האו"ם. הייתי בחופשת הקיץ מבית ספר תיכון בצווי-יואן שבשן-ג'ן. לאחר מכן עקב הטרדות מתמידות של הרשויות המקומיות, הוריי החליטו לעזוב את שן-ג'ן ולעבור לשי-אן כדי שיוכלו להתפרנס. נותרתי לבדי בשן-ג'ן.

ביולי 2009 הרשויות פשטו על דירתה של אמי, עצרו אותה ושלחו אותה למשך שנה וחצי למחנה עבודה בכפייה בשנחאי. במשך עשור שנים של רדיפה, אמי התמידה בתרגול אמונתה והגנה על הפאלון גונג בכבוד. היא פעלה לעורר מודעות לרדיפה ולהביא לסיומה.

במהלך הזמן הזה, עוד לא הייתי בת 18 וסבלתי רבות עקב המעבר ממקום למקום, מעקב והטרדות. כתוצאה מכך, לא יכולתי להתפרנס וקרובי משפחה נאלצו לתת לי מקום לגור. אחרי שעברנו מצ'אנג-שה לשן-ג'ן, היה עליי לשהות בדירות של חבריי לכיתה כדי שהרשויות לא יגלו באמצעותי היכן גרים הוריי.

בזמן שהייתה במחנה עבודה בשנחאי בשנים 2009 עד 2011, למדתי באוניברסיטה של שן-ג'ן והייתי מודאגת במיוחד ממצב בריאותה ובטחונה של אמי. הגרוע ביותר הייתה המחשבה על שיטות העינויים האיומות שאולי השתמשו בהן כדי לנסות לכפות עליה לוותר על הפאלון גונג.

ההטרדות המשיכו גם אחרי שאמי עברה "שינוי"

אמי הפסיקה לתרגל פאלון גונג במחנה העבודה בכפייה ואחרי שחרורה ב-2011.

על-פי כתבות באתר מינג-הווי, אחת השיטות הנפוצות ביותר "לשנות" מתרגלי פאלון גונג הייתה לכוון אותם לקרוא כתבים של אסכולות אחרות כמו אסכולת הבודהא המודרנית. נראה שזה צמצם את הסיכוי לחזור לפאלון גונג בעתיד.

השיטה הזאת נוסתה על אבי בין יוני לספטמבר 2010 כשהוחזק במרכז לשטיפת מוח שי-לי שבשן-ג'ן. על-פי שיחת טלפון שהייתה לי עם סגן נשיא המרכז, צ'יו-הו צ'ן, שהיה אחראי "לשנות" אותו, הוא אמר: "רק באמצעות כך שנַפנה את המתרגלים שנכנעו [וויתרו על הפאלון גונג] לאסכולה אחרת, הם לא יחזרו בקלות לפאלון גונג אחרי שחרורם".

כך אבי עבר "שינוי" ומכאן ואילך הייתה לו השפעה עמוקה על אמי אחרי שחרורה ממחנה העבודה בשנחאי וגם היא ויתרה על הפאלון גונג.

בשנים 2012 עד 2014 למדתי בבית ספר לאמנויות בגלזגו. כשרציתי להזמין את הוריי לטקס הסיום, הבנתי שאף אחד מהם לא יוכל לקבל דרכון ואשרת כניסה עקב ההגבלות הממושכות עליהם, גם אחרי שהם הכריזו שהם לא יתרגלו עוד פאלון גונג. זה הפתיע אותי וכמובן הפר את זכויות האדם הבסיסיות של אזרחים סינים.

כדי לעזור להם, כתבתי לחבר הפרלמנט שלי קייר סטארמר על הרדיפה בסין ועל מקרים כמו של הוריי. קיבלתי את תשובתו במכתב רשמי ממשרדו בבית הנבחרים.

הבנו גם שאמי נמצאת עדיין במעקב במקום מגוריה האחרון. המכתבים ששלחתי אליה דרך הדואר המלכותי ב-2016 עד 2017 הוחזקו בדואר המקומי. היא התעוררה לכך שהמכתבים מכילים מידע בלתי מצונזר ונאמר לה לאסוף אותם מהרשויות המקומיות.

בספטמבר 2017 לא נתנו לה רישיון מעבר להונג קונג או מקאו לפני בואה לבריטניה. אחד מפקידי ההגירה כיוון אותה לשוטר ביטחון המדינה בצ'אנג-שה שאמר לה שהיא מנועה לצאת מפני שמה שעשתה בטיול שלה לבריטניה ב-2016 היה "בלתי ראוי". כששאלה למה הם מתכוונים, היא לא קיבלה תשובה.

שוטר בטחון המדינה הורה לה לדווח חזרה בעצמה למשרד בצ'אנג-שה. ברגע שהייתי מודעת לכך, סידרתי לה לעזוב את שן-ג'ן מיידית לבריטניה. היא לא חזרה לצ'אנג-שה וניתקה כל קשר עם שוטר בטחון המדינה.

קריאה לפעולה

משפחתי היא אחת ממיליוני משפחות הסובלות מהרדיפה הזאת. רק באמצעות נקיטת צעדים להגברת הלחץ או באמצעות פעולה ישירה לסיים את הרדיפה בסין, נוכל לפתור את הבעיה בצורה יסודית, נספק סביבת מחייה בטוחה למתרגלי פאלון גונג ולמשפחותיהם בסין ונגן על זכויות האדם הבסיסיות שלהם.