לפסול את המושג "מחלה" ולסלק קארמת מחלה

(Minghui.org)

ראיתי מתרגלים רבים העוזבים את העולם הזה עקב קארמת מחלה. ישנם גם רבים הסובלים בעת הנוכחית מקארמת מחלה. לבעיה הזאת יש השפעה ניכרת על מתרגלי פאלון דאפא המאמתים את הדאפא. כל יום אני קורא באתר מינג-הווי, ובמשך זמן ארוך אני חושב על כמה מ"המחלות" המוזכרות במאמרי שיתוף. הייתי רוצה לשתף את ההבנות שלי עם מתרגלים עמיתים בנוגע לקארמת מחלה.

המאסטר אמר:

"אם אדם לחלוטין בתוך הפא אף אחד לא יכול לגעת בו. האם אין זו היכולת להגן על עצמך?" ("לימוד הפא בסן-פרנציסקו בשנת 2005")

כפי שאני מבין את זה, אם מתרגל נמצא עמוק פנימה "בתוך הפא" הוא יכול לעבור כל מבחן שהוא. מה משמעות הדבר להיות "לחלוטין בתוך הפא"? פירושו של דבר שמחשבותיו ופעולותיו של מתרגל הם בהתאם לפא. במילים אחרות, המחשבות והפעולות שלו ישרות ונכונות. לכן לכולנו יכולים להיות מחשבות ופעולות נכונות וישרות ולעבור כל מבחן ומבחן פשוט באמצעות תיקון המחשבות והכוונות שלנו. איך נוודא שהמחשבה שלנו נכונה? הפעולות והמעשים שלנו יוכיחו זאת. אם הפעולות של אדם בהתאם לפא, אז אפשר לומר שמחשבתו היא בהתאם לפא. אם פעולותיו של אדם אינן לחלוטין בהתאם לפא, אז מחשבתו אינה בהתאם לפא – זה בטוח.

בואו נבחן את המצב של מתרגלים הסובלים מקארמת מחלה. יש כאלה העומדים לנוכח מצבים חמורים מאוד, עד לנקודה שהם אינם יכולים לחיות עוד חיים נורמליים ולטפח ולתרגל. יש כאלה המתייחסים לעצמם כאנשים חולים ונחים בביתם. מאחר שאדם זה מתייחס לעצמו בפועל כאל אדם חולה, משמעות הדבר שבמחשבתו הוא מתייחס לעצמו כאל אדם חולה. יכול להיות שאדם הזה לא מבין זאת אפילו. אולם פה בדיוק נמצאת הבעיה. המאסטר אמר לנו בפא שלמתרגלים אין כלל מחלות. אז האם אין זאת שהמתרגל למעשה אינו מאמין למאסטר?

כשקורה מה שנראה כמצב של מחלה, המתרגלים בדרך כלל מצהירים שלמטפחים אין מחלות. בדרך כלל יש להם המחשבה הנכונה הזאת. אולם יכול להיות שמושג שהתפתח בעבר לגבי מחלה או חולי ישחק כאן תפקיד שיגרום למתרגל לחוש שזו אכן מחלה. התוצאה היא מאבק בין מחשבות נכונות לבין מושגים שצברנו כאנשים רגילים. אם המחשבות הנכונות מתעלות על המושגים, אז ידן תהיה על העליונה והמתרגל לא יתייחס למצב כאל מחלה. אבל אם המושגים ישלטו על המחשבות הנכונות ייתכן שהאדם יתייחס לעצמו כאל אדם חולה ולא יהיה מסוגל לעבור את המבחן הזה.

מצב אחר עלול לקרות: יכול להיות שהמחשבות הנכונות של המתרגל היו חזקות בהתחלה, אבל לא מוצקות מאוד. הוא יוכל להצליח להתייחס למצב הזה ככוזב וימשיך לעשות מה שצריך לעשות, ואת שלושת הדברים. אבל אם הוא לא יצליח להסתכל פנימה ולסלק כמה החזקות, המצב עלול להימשך. ככל שהזמן עובר, אם הביטחון העצמי שלו ילך ויפחת והמושגים ישתלטו, הוא יתחיל להתייחס למצב שלו כאל מחלה.

אם אדם מתייחס לכביכול "מחלה" כמחלה, ומחזיק ברעיון הזה, תיווצר החזקה למחלה. כתוצאה מכך ייתכן שהוא יפתח מצב מחשבה שהוא רוצה להיפטר מהמחלה ושהוא מפחד שהיא תלך ותחמיר. אם שהיא באמת תחמיר ותהפוך לסכנת חיים, הוא יפתח פחד למות. ייתכן שיהיו כמה מתרגלים שאפילו יתלוננו שהמאסטר לא דואג להם.

כשלאדם יש במחשבה את הרעיון של מחלה, הוא למעשה מחזיק במחלה עצמה. בתחילה זו לא הייתה מחלה, אבל אם מתייחסים אליה כמחלה, זו למעשה פעולה המזמינה את המחלה להידחק פנימה.

המאסטר אמר:

"אם אינך יכול לוותר על הלב ההוא ואינך יכול לוותר על המחלה ההיא, לא נוכל לעשות שום דבר ולא נוכל לעזור לך." ("ג'ואן פאלון")

בנקודה זאת, לא המאסטר ולא מתרגלים אחרים יכולים לעזור לו. המוצא היחידי מזה הוא לשחרר מהמחשבה את הרעיון של מחלה. רק כאשר מתרגל בוחר לשחרר את הרעיון של מחלה, המאסטר והמתרגלים יוכלו לעזור לו. מתרגלים רבים עם קארמת מחלה חמורה מתו בסופו של דבר למרות העזרה שקיבלו ממתרגלים אחרים. זה בעיקר בגלל שהמתרגל לא באמת שחרר את הרעיון של המחלה.

איך אפשר לטפל בקארמת מחלה? המפתח הוא להסתכל פנימה. אדם צריך לחפש את ההחזקות פנימה ביסודיות ולבחון בצורה שיטתית את כל המושגים הנוגעים למחלה, כמו ההחזקה למחלה, הרצון להיפטר מהמחלה, פחד שהמחלה תחמיר, פחד ממוות, תשוקה לחיים, ספקות לגבי המאסטר, ספקות לגבי יעילות הדאפא ועוד. את כל ההחזקות או המושגים הגורמים למצב הזה צריך לסלק אחד אחד. בסוף, רק מחשבה אחד צריכה להישאר: "למטפח אין מחלות". אז המטפח יצטרך להתמקד על מה שנדרש ממנו לעשות ולעשות את שלושת הדברים היטב. כשתהיינה לנו מחשבות ופעולות נכונות, נהיה מסוגלים לעבור את המבחן הזה.

תזכורת נוספת למתרגלים הסובלים מקארמת מחלה היא: עלינו להסתכל פנימה כל הזמן. כמו כן אין עלינו להתמקד על לעבור מבחן בטיפוח. אלא עלינו לטפח את עצמנו בצורה רצינית ומכובדת במקום לפתח החזקה למבחן עצמו. ברגע שאנחנו מפתחים החזקה למבחן עצמו, קל מאוד ליפול למלכודת של לעשות הכול בגלל ולמען המבחן, כולל לימוד פא, תרגול התרגילים, הסתכלות פנימה, שליחת מחשבות נכונות והבהרת האמת. מטרת הטיפוח שלנו היא לא לעבור את המבחן, אלא להשתפר באמת. אנחנו צריכים לעשות שימוש נכון במבחן, להתייחס לפא כמורה, לחפור החוצה את ההחסרות ולתקן את עצמנו בתוך הפא. אם נוכל לעבור את המבחן היטב באמצעות מחשבות ופעולות נכונות, אולי נוכל להפוך הכול לדבר טוב.

אם אדם יוכל ללכת תמיד בהתאם לפא באמצעות מחשבות ופעולות נכונות, הדרך לאימות הפא תהיה חלקה. אם לא ניישר קו עם הפא, ניתקל במבחנים. במהלך תקופת תיקון הפא, מתוכננים לנו כמה ניסיונות ומבחנים שתוכננו על ידי הכוחות הישנים. כשלא ניישר קו עם הפא הם ינצלו פרצות. איך נטפל בזה? אנחנו לא צריכים לשים לב לכוחות הישנים, אלא במקום זאת רק לעשות כל דבר בהתאם לפא ולתקן כל מה שאינו נכון וישר. כשנשיג מחדש את המחשבות והפעולות הנכונות שלנו, הכוחות הישנים יאבדו את התירוץ שלהם והמבחן יוכל להיות מסולק.

"לטיפוח הגונג יש דרך, הלב הוא הנתיב..." ("הונג יין I", "פאלון דאפא")

אף אחד מהמבחנים במהלך טיפוח בפאלון דאפא אינם קארמת מחלה, חטיפה מרושעת [למעצר], הטרדות מצד שוטרים, מצד מתרגלים אחרים, או מצד אנשים רגילים. הם כולם לגבי הלב שלנו. אם אנחנו רוצים באמת לעבור את המבחן, עלינו לעבוד על הלב ועל המחשבות שלנו, להסתכל פנימה ולשפר את השין-שינג. מבלי לשפר את השין-שינג כל השיטות המכוונות לעבור את המבחן הן למעשה להביט החוצה ולחפש דרך דמונית, והן אינן דרכים לעבור מבחנים במהלך טיפוח.

כל מה שכתבתי הוא ההבנה האישית שלי.