(Minghui.org)

ביום אחד בנובמבר האחרון, עשרות מתרגלי פאלון דאפא באזור שלנו נחטפו על ידי המשטרה ובתיהם נבזזו. בשבוע שלפני המעצרים ההמוניים, אתר מינג-הווי דיווח שפקידים בכירים בפרובינציית היי-לונג-ג'יאנג מתכננים מעצר של מתרגלי דאפא בקנה מידה גדול. האזורים שהמטרה כוונה אליהם כללו את צ'יצ'יהאר, דא-צ'ינג, חארבין וכמה ערים ומדינות אחרות. האזור שלנו היה אחד המקומות שהוזכרו.

האווירה הייתה מתוחה ומתרגלים מקומיים תהו אם להישאר באזור או לעזוב. מתרגלת בשם מיי (שם בדוי) אמרה לי: "לכי להתחבא באיזשהו מקום. שמעתי שהן מתכננים להמשיך לעצור מתרגלים במאה הימים הבאים, עד שהם יעצרו כאלף מאיתנו. הם מתכננים לעשות זאת בשלושה סיבובים. הם גם משתמשים בתוכנת מעקב על התקשורת שלנו. אל תסתכני במעצר; שמרי על בטיחותך".

לאחר שהמעצרים החלו, מיי באה שוב לדבר איתי. היא אמרה שכמה מתרגלים החליפו את הטלפון הנייד שלהם ואת כרטיסי הטלפון, ואחרים עזבו את האזורים המסומנים כמטרה.

משפחתי, שכולם בה מתרגלים, חשבה שהמצב בשליטה, אבל אני התלבטתי אם עלינו ללכת או להישאר. חשבתי: "אולי כדאי שאעזוב מהר. המשטרה תגיע בכל רגע". ואז חשבתי: "אני מתרגלת דאפא. כשהדאפא נמצא תחת מתקפה, האין זה מבחן לראות אם אנחנו יכולים לשמור על מחשבה נכונה? אם אברח, האין זה אנוכי? עליי פשוט לבטוח במורה [מייסד הפאלון דאפא]".

לאחר שחשבתי על זה בכובד ראש בחרתי להישאר. כרעתי על ברכיי מול תמונת המורה וחשבתי: "המורה, אף שלא טיפחתי לתחום בו לבי לא זז, אני מרגישה שעליי להישאר כאן. זה לא בגלל שאני מחפשת נוחות או רוצה לאמת את עצמי. אני חושבת שכשהפרעה מגיעה, עליי להראות את אמונתי המוצקה במורה ובדאפא. בבקשה חזק אותי". יכולתי לחוש שהחומר של הפחד הוסר ממני.

הסביבה שלנו משקפת את מצב הטיפוח שלנו

כשחשבתי על הטיפוח שלי, הבנתי מדוע הרדיפה התרחשה באזור שלנו.

הייתי מודאגת מסביבת הטיפוח המקומית שלנו. אף שמתרגלים היו עסוקים בלעשות את שלושת הדברים, לא היינו חומלים אחד לשני. נראה היה שמתרגלים ומתאמים לא סובלים זה את זה ולא היה בינינו אמון.

כולם חשבו שהם עושים את הדבר הנכון ושהם פועלים היטב. כשהם דיברו על הטיפוח שלהם, הם לא הסתכלו פנימה, ולעתים קרובות נכנסו לוויכוחים. כמה מתרגלים שעבדו יחד אהבו לדבר מאחורי גבם של אחרים ולמתוח עליהם בקורת. כשהם עבדו על פרויקטים, הם עבדו זה נגד זה במקום לעזור זה לזה. כמה שפטו אחרים בהתבסס על המושגים שלהם, ואפילו אמרו שמתרגלים מסוימים הם מרגלים או שהם מערערים את הפא.

אפילו עורכי דין ששכרנו להגן על מתרגלים שמו לב לכך. אחד מהם שאל: "מדוע המתרגלים באזור הזה מתנהגים כך?"

גם אני לא התנהגתי כפי שמתרגל אמור להתנהג, וידעתי שמצב הטיפוח הכולל שלנו אינו טוב. דאגתי ואמרתי למורה: "אני באמת רוצה לטפח היטב. אני רק רוצה שאנשים יוכלו להינצל".

המורה סידר בחמלה שכמה מתרגלים מחוץ לעיר יבואו ויעזרו לחלץ מתרגל ממעצר ולהבהיר את האמת למשפחתו. זה נגע ללבי, אך תהיתי מדוע אנחנו צריכים שמתרגלים מאזור אחר יבואו ויעזרו לנו. חשתי שזה בגלל שלא בצענו היטב את עבודתנו. המתרגלים האלו גם עזרו להבהיר הרבה דברים שאנחנו לא ידענו איך לטפל בהם.

המתרגלים האלה נתקלו באזור שלהם במרגלים שבאו לגרום צרות. אך הם המשיכו להסתכל פנימה וראו היכן הם צריכים להשתפר. לא רק שליבם לא זז, הם גם הצליחו לעזור למתרגל שהפך למרגל להפסיק לעשות צרות. המורה אמר לנו את רצונו:

"...אציל גם את המרגלים." ("לימוד הפא בוועידת הפא הבין-לאומית של 2009 בניו-יורק רבתי")

המתרגל חזר לטפח, ומאז והלאה לאזור שלהם לא היו עוד שום הפרעות ממרגלים.

כשלמתרגלים באזור ההוא היו קונפליקטים, הם הסתכלו פנימה ואף אחד לא האשים מישהו אחר. הם הוקירו את ההזדמנות לבוא במגע זה עם זה ודיברו על הסוגיות שהם נתקלו בהן.

לאחר שהם חשפו את הרדיפה באזור שלהם, פקידים בכירים מקומיים יצרו יחידה מיוחדת שתרדוף אותם.

מתרגלת אחת הייתה מסומנת כמטרה ונעצרה באופן בלתי חוקי. נאמר לה: "את המנהיגה, וסוף כל סוף תפשנו אותך. כבר החלטנו שאת תישפטי לעשר שנות מאסר לפחות".

המתרגלת לא התרגשה. כשהיא נעצרה, היא הסתכלה פנימה והמשיכה לשלוח מחשבות נכונות. היא הרגישה שכל השומרים והשוטרים היו אנשים שצריך להצילם, אז היא הבהירה להם את האמת. חודש לאחר מכן, אפילו לפני תאריך המשפט המיועד, היא שוחררה ממרכז המעצר.

המתרגלת הזאת הצליחה לפרוץ דרך הסידורים של הכוחות הישנים כי היא לא חשבה על עצמה או איך להתחמק מלהיות נרדפת. במקום זאת, הייתה לה חמלה לכל האנשים שנתקלה בהם כולל אלו שרדפו אותה. היא לא התלוננה או האשימה אף אחד. במקום זאת, היא ניסתה להציל את כל מי שפגשה.

לבדוק את עצמי

לאחר ששמעתי את הסיפור שלה הסתכלתי שוב על הטיפוח שלי. אף שעזרתי להרבה אנשים לדעת על הדאפא, האם באמת טיפחתי את עצמי? לעתים רחוקות הסתכלתי פנימה, וראיתי פער גדול ביני לבין המתרגלת הזו.

אף שלא הייתה לי כל תרעומת כלפי אלו שרדפו אותי, עדיין היו לי כמה החזקות אנושיות והגנתי על עצמי כשהבהרתי להם את האמת. עדיין הייתה בי אנוכיות.

שמתי לב שלמתרגלים רבים היו החזקות דומות כאלו לאנוכיות כשהם עשו את שלושת הדברים. הזכרתי זאת כשדברתי עם כמה מהמתאמים שלנו. לחלק זה נגע בלב, אך אחרים עדיין חשבו שהם צודקים.

התייחסתי להתנהגות של כולם כמראה, המשקפת עבורי היכן אני צריכה להשתפר. ראיתי שיש לי החזקה גדולה לאמת את עצמי. ראיתי גם שהתנשאתי על אנשים מסוימים ושיש לי קנאה. אהבתי גם להעביר בקורת על אחרים וחשתי עליונות.

בהדרגה, כבר לא ניתחתי אחרים או התמקדתי בהחסרותיהם. במקום זאת, בכל פעם שפגשתי בסוגיות, בחנתי את עצמי ללא תנאי כדי לראות היכן שגיתי.

כשאנחנו נרדפים, אם המחשבה הראשונה שלנו היא להגן על עצמנו במקום להציל אנשים, אנחנו אנוכיים. זה גם להכיר ברדיפה וללכת לפי הסידורים של הכוחות הישנים.

המורה אמר:

"כדי שאפשר יהיה לזקק את הלב נדרש רצון כן." ["הפאלון גונג", "פרק שלישי – טיפוח השין-שינג (טבע הלב)"]

בין אם אני מטפחת היטב או לא, המורה דואג לי. אני מתרגלת דאפא שבאה לסייע למורה לתקן את הפא.

יום אחד, אחרי ששלחתי מחשבות נכונות הלכתי לחלון וראיתי שתי מכוניות משטרה מגיעות מהכביש. הן עצרו ליד ביתי. לבי היה שליו ולא פחדתי. כשהסתכלתי עליהם חשבתי: "הם באו לכאן כדי להינצל. אני חייבת לומר להם לזכור שפאלון דאפא הוא טוב". ברגע שהייתה לי המחשבה הזאת, מכוניות המשטרה המשיכו לנסוע.

המורה אמר:

"טוב או רע באים מהמחשבה האחת הזאת של האדם." ("ג'ואן פאלון")

תהיתי מדוע המקרה הזה קרה. כשהסתכלתי פנימה, הבנתי שעדיין יש לי כמה מחשבות שליליות על המשטרה.

לזכור להוקיר זה את זה

סיפרתי למתרגלים על ההבנה שלי מדוע הרדיפה התעצמה באזור שלנו ואיך זה קשור למצבי הטיפוח שלנו.

הצבעתי על כך שאנחנו עובדים יחד כגוף אחד, אז אין עלינו להאשים או לבקר מתרגלים אחרים שנרדפו. במקום זאת עלינו לנצל את ההזדמנויות האלה לבחון את עצמנו, להשתפר, ולעזור לחלצם.

כמה מתרגלים הסכימו עם הבנתי ואספו פרטי מידע על הרדיפה כך שנוכל לחשוף אותה. עזרתי בזה ששוחחתי עם משפחות המתרגלים הנרדפים. כשהם הבינו כמה מרושעת היא הרדיפה הזו, הם הניחו בצד את רגשות הדיכאון וחוסר האונים שלהם, ועבדו איתנו כדי להחזיר את בני משפחותיהם הביתה.

אני מקווה שאלה שנרדפו יוקירו את ההזדמנות הזאת להרגיע את ליבם, להסתכל פנימה ולא להתמקד בהחסרות של מתרגלים אחרים. ברגע שנוותר על המושגים השליליים שלנו נוכל באמת לטפח את עצמנו. נוכל לשתף פעולה אחד עם השני ולעזור למורה להציל עוד הרבה אנשים.

אם לא נבחן באמת את עצמנו ולא נעבוד יחד, לא נצליח לחלץ מתרגלים נרדפים וייתכן שגם נסבך את המצב, מה שיגרום למורה לשאת עוד קשיים עבורנו.