(Minghui.org)

המאמר הזה מכוון לשפוך אור על הקושי לפרוץ את החזקת התאווה, במיוחד מפרספקטיבה מערבית.

מחסום בטיפוח שלי

אני גבר מערבי בן 26 ונולדתי בארצות הברית, בה חייתי כל חיי. גדלתי כמורמוני, שזהו סוג של נצרות, והייתה לי קצת השפעה מערבית בחיי. בסביבות שנת 2001 כשהייתי בן 14, מצאתי עותק של "ג'ואן פאלון" בספרייה המקומית. קראתי את הספר כולו במהירות, ומאותו רגע ואילך האמנתי תמיד בהוראה של מאסטר לי הונג ג'י. על אף זאת, לא הייתי נחוש בטיפוח.

תמיד נאבקתי בהחזקה של התאווה. בכל פעם שנעשיתי שוב רציני בטיפוח, השתפרתי תמיד למשך אותו פרק זמן והצלחתי להתנגד להחזקה הזאת של התאווה מספר פעמים. אך אז הייתי נכשל במבחן שוב.

אחרי שנכשלתי פעם אחת התחרטתי, אך אז נכשלתי שוב – אפילו שידעתי שאתחרט על זה לאחר מכן – שוב ושוב. לבסוף התעייפתי מתחושת החרטה החוזרת ונשנית אך שום דבר לא השתנה. אז הפסקתי להתחרט על זה ואיבדתי לחלוטין את הביטחון בטיפוח שלי.

נראה שהצלחתי לטפח היטב רק לתקופה קצרה עד שנתקלתי שוב ב"מחסום התאווה" הזה. בכל פעם שנתקלתי במחסום הזה, הטיפוח שלי ירד מהפסים ובסוף נפלתי כל הדרך מטה עד התחתית וויתרתי. הזמן שבין הוויתור על הטיפוח לבין הניסיון לטפח שוב התקצר יותר ויותר כל פעם, אז מנקודת המבט הזאת אני משתפר. אבל אני יודע שכדי להתקדם באמת, עליי לפרוץ באמת את המחסום הזה שתמיד מפיל אותי.

המאסטר אומר:

"....כל אחד חייב לעבור את המבחן הזה. אנחנו מתחילים לטפח כאנשים רגילים. הצעד הראשון הוא המבחן הזה וכל אחד ייתקל בו." ("ג'ואן פאלון")

חלק מהסיבה לחוסר יכולתי לפרוץ את המחסום הזה היה שתמיד היה לי קשה להבין מדוע פעילויות מיניות כלשהן הן רעות. חשתי שהדברים האלו הם מהנים, אינם פוגעים באף אחד, ואם מדובר בשניים, זה לא רע אם שני השותפים מסכימים לכך. ידעתי שהמאסטר לא מאשר התנהגות כזו ואמר שזהו חטא, אך לא הבנתי מדוע.

הסתכלתי על דברים מנקודת מבט של אדם רגיל. ידעתי באותו זמן שעליי להסתכל על דברים מנקודת מבט גבוהה יותר, אך עדיין לא הצלחתי לעשות זאת. בהמשך אספר על כמה דברים שגיליתי על ההחזקה לתאווה מהימים האחרונים של לימוד פא, מקריאה באתר מינג-הווי ומשיחות עם מתרגלים עמיתים.

למערביים אין את המושג "לאבד את התמצית החיונית"

מתרגל סיני עמית סיפר לי שהסינים תמיד מחשיבים פליטת זרע כשחרור של התמצית החיונית של אדם. הם מאמינים שפליטה מרובה תגרום לחולשה, למחלה ולקיצור החיים. הוא אמר שהאמונה הזאת כל כך שכיחה שאפילו אנשים שאינם מטפחים הכירו בה מזמן. אך אנשים שאינם מטפחים מטפלים בנושא של איבוד התמצית החיונית באמצעות עשבי מרפא.

למערביים, למיטב ידיעתי, אין תפיסה כזאת. מערביים לא חושבים שתוחלת החיים תתקצר מעודף פעילות מינית. הם לא מתייחסים לזרע כאל תמצית חיונית יקרת ערך, אלא פשוט כאל נוזל ביולוגי המשמש להפריית נקבות. הם לא רואים אותו כ"כוח חיים", ולא מוצאים שום ערך ב"לשמור עליו".

הבנתי הרבה יותר לאחר ששמעתי את דברי המאסטר:

"ברגע שתחשבו על זה, ייתכן שתפלטו ותהפכו את זה למציאות. חישבו על זה כולכם: בתרגול הגונג שלנו משתמשים בתמצית של הגוף לטפח חיים, אתם לא יכולים לפלוט כך כל הזמן." ("ג'ואן פאלון")

תאווה ושליטה על ידי רוחות

באחד מתקופות ההתנהגות המינית הבלתי הולמת שלי, פגשתי נערה שהאמינה ש"עין הרוח" שלה פתוחה. היא סיפרה לי שהיא יכלה לראות שיש סביבה או עליה כל הזמן שלוש רוחות של שועל, ושהיא באמת יכולה לראות הרבה דברים.

מכיוון שלא תרגלתי באופן פעיל פאלון דאפא במשך זמן רב, זה הרשים אותי והאמנתי להרבה דברים שהיא אמרה שהיא רואה, ונמשכתי אליה.

כשלקחתי שוב את "ג'ואן פאלון" ולמדתי אותו ברצינות, הוארתי למה שקרה.

המאסטר אמר בקטע "על הלב להיות ישר" כשהוא דיבר על אנשים הנשלטים על ידי פו-טי:

"מובן שאם אתה בא אתם במגע, אם אתה יכול לשמור שלא תקבל מהם שום דבר וגם לא תרצה שום דבר, ורק תהיה חבר רגיל, אז לא תהיה בעיה גדולה. אבל אם האנשים האלה באמת נושאים משהו, זה רע מאוד, ועדיף לא להתרועע אתם." ("ג'ואן פאלון")

הבנתי שהנערה הזו נשלטת על ידי פו-טי, וזה מה שהעניק לה את היכולת של משיכה מינית. למעשה, בחברה המערבית, כינוי שכיח ל"מיני" זה "שועלי" [foxy]. כשהבנתי את זה סיימתי את הקשר איתה.

זה גרם לי לתהות לגבי הנושא של פו-טי.

המאסטר אומר:

"אני אומר לכם שלחיה בעצם יש המטרה שלה ושהיא לא נותנת לכם דבר ללא סיבה. יש עיקרון ביקום הזה: אין הפסד – אין רווח. מה היא משיגה? האם לא דיברתי עכשיו על הנושא הזה? היא רוצה להשיג את התמצית של גופך כדי לטפח צורה אנושית, והיא אוספת בדיוק את התמצית האנושית מגוף האדם." ("ג'ואן פאלון")

"מדוע? אם היא עוזבת מוקדם את גופך, ארבעת הגפיים יהיו חלשים מאוד. אחר כך אתה תישאר כך לשארית חייך כי היא לקחה יותר מדי מהתמצית שלך. אם היא עוזבת מאוחר את גופך, תיעשה צמח, תשכב במיטה עד סוף חייך ותוכל רק לנשום" ("ג'ואן פאלון")

מטפח אמר לי אתמול שבפולקלור הסיני יש סיפורים על רוחות של שועל המטפחות במשך שנים רבות והשיגו את היכולת להפוך עצמן לצורה אנושית. חלקן הפכו עצמן לנשים יפהפיות שפיתו גברים וקיימו איתם יחסי מין שוב ושוב עד שהגברים מתו, אז השועל יעיף את הגופה כאילו הייתה פסולת, ויעבור הלאה לגבר הבא.

האם זה לא הוסבר בפא? אני מרגיש כאילו עכשיו אני מבין מדוע תאווה היא רעה כשמסתכלים מרמה גבוהה. "שד התאווה" להבנתי, יכול להיות חיה בממד אחר, או קארמה, קארמת מחשבה, או כל ישות שמשתמשת במחשבות תאוותניות כדי לסחוט את התמצית שלך.

תאווה כ"חיית טרף"

כשחתול בר רעב, הוא יקניט ויתקוף את היצור שהוא חושב לאכול. אם חתול בר ינעץ מבט באדם, הוא ייראה לאדם מפחיד ומאיים מאוד. אך ברגע שחתול הבר הרג את טרפו והחל לאוכלו, הוא אפילו לא יביט באדם אחר הנמצא בקרבת מקום. ברגע שקיבל את מה שרצה, אין לו כלל עניין במשהו אחר.

להבנתי תאווה היא כמו חתול הטרף הזה. אם, כאשר אנחנו מתפתים, אנחנו נותנים לה את מה היא רוצה – התמצית שלנו – היא מיד תעזוב אותנו לזמן מה. לפרוץ את ההחזקה של התאווה זה לא להאכיל את היצור הזה, המתנהג כטפיל ומוצץ את התמצית החיונית שלנו, עד שהוא ירעב למוות ובסופו של דבר ימות.

הבנתי שיכולתי תמיד להתנגד לדחף התאווה מספר פעמים בעבר כי היצור הזה נחלש מפעם לפעם. אך אז, כשהוא כמעט גווע מרעב, הוא השתמש בכל מה שהיה לו ומתחיל להשתולל ולשלהב. אז נראה שלא ניתן להתנגד לו והייתי נכנע. ברור! הוא יעשה כל דבר שהוא יכול כדי להציל את חייו.

וידוי בפני מתרגל עמית עזר לי לפרוץ דרך

ההבנה ששיתפתי במאמר הזה הגיעה אחרי ששמתי לב למה שהמאסטר אמר:

"לפעמים כשאני רואה את הדברים האלה שאתם עושים, אני באמת עצוב. אבל אם הייתי באמת מוותר עליכם, זה גם באמת היה מכאיב ללבי ואני באמת לא רוצה לוותר עליכם בקלות. אבל אתם דווקא כל-כך לא יודעים לשאוף לשיפור! כל-כך לא יודעים לפעול בכבוד! אתם אפילו מכתימים את הדאפא ועושים דברים שאפילו לא ראויים למילה "בנאדם", אתם עדיין אומרים שאתם תלמידי דאפא! אגיד את זה ככה, מה שאמרתי עכשיו, כלומר כל האנשים האלה שעשו דברים שלא ראויים לתואר של תלמידי דאפא, כדאי שתדברו על זה באופן פתוח. באופן זה, הרבה דברים שלכם יסולקו ובאותו הזמן זה יחזק את הנחישות שלכם." ("הרצאת פא וביאור פא בוועידת הפא באזור ניו יורק רבתי")

התקשרתי למתרגל וסיפרתי לו על התנהגותי וזה סילק הרבה דברים, ובאמת חיזק את ההחלטה שלי לתקן את דרכיי וגם נתן לי רמת הבנה גבוהה יותר לגבי השאלה מדוע תאווה היא דבר רע, כך שיכולתי לתקן את התנהגותי.

אני מקווה שזה יעזור לעוד מתרגלים. אנא הצביעו על כל דבר שאינו הולם.