עינויים במחנה העבודה בכפייה בטיאן-ג'ין גרמו למתרגל לאבד את בריאותו ושפיותו בהיותו בן 22, ועתה הוא מת בגיל 40

(Minghui.org)

וואנג ג'יאנג היה בן 22 כשנעצר ללא עילה חוקית. אחרי 7 חודשי עינויים במחנה עבודה בכפייה בסין. הוא סבל מהתמוטטות נפשית.

וואנג נכלא רק משום שתרגל פאלון גונג, שיטה רוחנית הנרדפת עד היום על ידי המשטר הקומוניסטי הסיני. במשך 18 השנה שלאחר התמוטטותו הנפשית, וואנג חי במאבק על יציבותו הנפשית ותוך התדרדרות פיזית, וכל אותן שנים הוא הוטרד בביתו ללא הרף על ידי המשטרה.

עשרה ימים לפני ראש השנה הסיני של 2019 מר וואנג לא עמד בזה. הוא מת ב-26 בינואר 2019 בגיל 40.

מר וואנג ג'יאן

מר וואנג למד אנגלית באוניברסיטה לטכנולוגיה בטיאן-ג'ין כמקצוע ראשי. הוא היה מבריק, עניו ונדיב לב. כשהמשטר הקומוניסטי פתח ב-1999 קמפיין כלל ארצי נגד הפאלון גונג – שנתיים אחרי שהחל לתרגל את השיטה הרוחנית – הוא נסע בהתלהבות לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג.

המשטרה עצרה אותו באוקטובר 2000. הוא נשלח לשנה למחנה עבודה בכפייה שואנג-קואו בטיאן-ג'ין.

מאחר שסירב לוותר על אמונתו בפאלון גונג, מנעו ממנו הסוהרים מזון וכפו עליו לשתות מים ששימשו לשטיפת סמרטוט רצפה. כמו כן אילצו אותו לעשן סיגריות ביודעם שמתרגלי פאלון גונג אינם מעשנים.

במהלך סבב אחד של עינויים הסוהרים דחסו אותו – אדם בגובה 1.80 מטר – מתחת מיטה בגובה של פחות מחצי מטר. אחרי ששלפו אותו משם הוא סבל כאבי תופת.

איור: צורת עינויים בה דוחסים בכוח אדם מתחת למיטה

פעם אחת הסוהרים צעקו על מר וואנג: " אם היית פושע זה היה בסדר, אבל אתה לא יכול לתרגל פאלון גונג".

כשהוא לא יכול עוד לשאת את העינויים הפיזיים העצומים, כמו גם את הלחץ הנפשי וההשפלות המתמידות, מר וואנג איבד בסופו של דבר את שפיותו. בני משפחתו היו שבורי לב כשראו אותו יוצא ממחנה העבודה ביום השחרור שלו, האדם שעמד לפניהם לא היה עוד אותו אדם צעיר ואופטימי שהם הכירו בעבר. עיניו הבהירות שבעבר נוצצו היו עייפות ועמומות.

אחרי שחרורו נהגה המשטרה להטריד אותו לעתים מזומנות. בריאותו המשיכה להתדרדר במשך השנים ובסופו של דבר הוא מת אחרי 18 שנות מאבק.

מתרגלים נוספים שמתו כתוצאה מהתעללות במחנה העבודה בכפייה שואנג-קואו

לפחות עוד ארבעה מתרגלי פאלון גונג מתו כתוצאה ישירה של שהות במעצר במחנה העבודה בכפייה שואנג-קואו. רובם נחשפו למכות חמורות חוזרות ונשנות.

מר לו דה-וואנג- היה בשנות ה-40 כשנשלח למחנה העבודה בכפייה שואנג-קואו בעקבות מעצרו ב-1999. באחד במאי 2000 אחרי שראו אותו יושב ברגליים מוצלבות הסוהרים חשמלו אותו באלות מחשמלות. הוא סבל מכוויות קשות. על צווארו התפתחו זיהום וכיבים פתוחים. על אף שהפציעות לא החלימו גם אחרי כמה חודשים, כפו עליו הסוהרים לעבוד בעבודת פרך, מה שגרם להחרפת מצבו.

בסוף 2000 הוא שוחרר מהמחנה על סף מוות. הוא מת כעבור 5 או 6 ימים.

מר ליו פינג- טייס צעיר בשנות ה-20 אולץ לעבוד במיון פסולת פלסטיק במחנה העבודה בכפייה. אחרי כל יום עבודה, שארך לפעמים עד מאוחר בלילה, הסוהרים לא אפשרו לו ולמתרגלים אחרים לרחוץ ידיים לפני האוכל. תוך זמן קצר התפתחה אצלו מחלת השחפת. רשויות המחנה שללו ממנו את האפשרות להשתחרר מסיבה רפואית וכלאו אותו בבידוד ללא מיטה או חימום. הוא ישן על לוח עץ ומצב בריאותו התדרדר במהירות.

בחורף 2001, כשהיה על סף מוות, מר ליו נכנס לתרדמת ורק אז הסכימו הרשויות לשחרר אותו, אחרי שאשתו כתבה בשמו הצהרה בה הוא מוותר על הפאלון גונג. אבל זה היה מאוחר מדי בשבילו, מר ליו מת במאסר מבודד כמה ימים לאחר מכן. גופתו נשרפה מיד על ידי הסוהרים לאחר שהתפתחו אצלו חיידקים ובקטריות בדם.

מר צ'ן-באו-לינג- הוכה עד מוות אחרי שקם להגן על מתרגל עמית, ליאנג פנג, וניסה לעצור אסירים פליליים מלהכות אותו. ליאנג פתח בשביתת רעב ב-15 באוגוסט 2002 כמחאה על שהוכה על ידי אסירים. כמה מהם גררו אותו ברגליו במורד המדרגות. אם לא היו מחזיקים בראשו באותו זמן הוא היה נהרג מהמכות שחטף מהמדרגות. מר צ'ן קם לעצור את האסירים והוכה בעצמו. האסירים סגרו את פיו, קשרו את ידיו ורגליו ונשאו אותו למחסן. אחד האסירים רמס אותו ברגליו ואז סגרו את החדר והכו אותו כ-40 דקות לפחות. לאחר מכן יצא מתנודד החוצה והתמוטט כעבור 20 מטרים. הוא מת לאחר כמה דקות. הוא היה בן 66 במותו.

מר טאנג ג'יאן- נשלח ב-2000 לשנה למחנה העבודה בכפייה. כל הזמן האריכו את תקופת מאסרו שם בשל סירובו לוותר על הפאלון גונג. הסוהרים נהגו לחשמל אותו לעתים קרובות באלות מחשמלות ולהכות אותו. הם שחררו אותו ביולי 2000 כשהיה על סף מוות. בדיוק כשהחל להחלים קצת, נעצר שוב בספטמבר והוחזר למחנה שואנג-קואו.

הסוהרים הסיתו אסירים נגדו כדי לענות אותו. הם תלו אותו מעל מיכל מלא במים והיו מורידים אותו פנימה עד שנחנק מהמים.

במאי 2004 סבל מר טאנג מחום גבוה ונכנס לתרדמת. הוא חלה בדלקת ריאות קשה וסבל גם מבעיות בקיבה. הוא מת ב-9 ביולי 2004, זמן קצר לאחר ששוחרר. הוא היה בן 39 במותו.

עדויות אנשים ששרדו: סיפורים על עינויים מחרידים

כמה אנשים ששרדו את העינויים מאותה תקופה במחנה העבודה לכפייה שואנג-קואו, סיפרו על עינויים מחרידים שעברו. העינויים כללו מניעת שינה, קשירה, דקירות של אצבעות במחטים והכנסת צואה לפיהם.

מר דו ג'ינג-גואנג- ב-18 במאי 2001 נשלח לתקופת מאסר של שנתיים וחצי במחנה. הוא נחשף לסוגים שונים של עינויים, כולל חשמול באלות מחשמלות, מכות פראיות, מניעת שינה במשך 10 ימים רצופים וכוויות בכפות הידיים באמצעות סיגריות בוערות.

פעם אחת קשר אותו אחד הסוהרים לכיסא והורה לאסירים לשפוך צואה לתוך פיו ונחירי אפו. סוהר נוסף הזריק מי חרדל לתוך אפו.

במקרה אחר, כפו עליו הסוהרים לשבת ברגליים מצולבות. הם קשרו את ידיו בחבל שנקשר לצווארו, כך שראשו כמעט נגע בחזהו. הוא הושאר בתנוחה כואבת כזאת במשך שעתיים.

מר לי וון-ג'אנג- בן 69 נקשר באזיקים למיטה והוכה וחושמל בעזרת אלות מחשמלות. כל גופו כוסה חבלות ופצעים. כשעדיין סירב לוותר על אמונתו בפאלון גונג אחרי המכות, הסוהרים המשיכו להכות אותו. עיניו התמלאו בדם והיו חבולות. לאחר מכן שפכו עליו הסוהרים מים קרים וכיוונו לעברו מאוורר. קרסוליו סבלו מזיהום בגלל האזיקים. הוא לא יכול היה ללכת אבל עדיין כפו עליו לעבוד במשך יותר מ-10 שעות כל יום.

מר ג'ו גאנג- מהנדס בחברת צינורות פלדה. במהלך כליאתו במחנה, הסוהרים הצליפו על פניו בנעל, מה שגרם לנפיחות חמורה בפניו. חשמלו אותו באלות מחשמלות, תלו אותו והחדירו בדלי סיגריות בוערות לתוך אפו. כתוצאה מכל זה הוא רזה עד מאוד. אבל כיוון שהיה נחוש עדיין באמונתו, שלחו אותו הסוהרים לבית חולים לחולי נפש להפעיל עליו את שיטות העינויים שם.

מר שיאו שו-צ'ינג- בשנות ה-70 נעצר ב-18 בינואר 2001. אחרי שנשלח למחנה העבודה שואנג-קואו, הסוהרים כפו עליו לעבוד יותר מ-10 שעות כל יום. הוא סבל מכיני גוף, ועל ידיו התפתחו כיבים מזוהמים. הכיבים נטפו מוגלה והעצם נחשפה תחתם. כשסירב להמשיך לעבוד עקב מצב ידיו, הסוהרים הכו אותו.

מר לי וואן-בינג- נעצר ב-2000 ונשלח למחנה העבודה. כתוצאה משעות עבודה ארוכות בכפייה התפתח אצלו זיהום בקרסול. האסירים השתמשו במברשת שיניים מלוכלכת כדי לקרצף את הפצע המזוהם שלו. החלק התחתון של רגלו השחיר והתנפח. על אף כל זאת, כפו עליו לעבוד בעבודת פרך מדי יום. כשמצבו התדרדר, הסוהרים ניאותו לקחת אותו בסופו של דבר למרפאה. אחרי שהפצע החלים אילצו אותו לעמוד ללא תזוזה במשך 15 עד 16 שעות רצופות, מה שגרם שוב למצב בריאותו להתדרדר.

כתבות קשורות:

 Practitioners Liu Ping and Guo Jianxuan Tortured to Death at Shuangkou Labor Camp in Tianjin City

Guards Incite Criminals to Beat Dafa Practitioner Chen Baoliang to Death in Tianjin City's Shuangkou Forced Labor Camp

Outstanding Teacher and Falun Dafa Practitioner Mr. Tang Jian Was Tortured to Death at the Shuangkou Forced Labor Camp

Falun Dafa Practitioner Mr. Du Yingguang from the Wuqing District, Tianjin City Ruthlessly Tortured

Torture, Beatings, Hard Labor and 16-Hour Workdays at Shuangkou Forced Labor Camp in Tianjin

Practitioners Subjected to Inhumane Slavery and Torture at Shuangkou Forced Labor Camp in Tianjin

Falun Dafa Practitioners Are Severely Tortured at Tianjin's Shuangkou Forced Labor Camp