מתרגל מערבי מלטביה: להוקיר את נתיב הטיפוח שלי

(Minghui.org)

שותף בוועידת הפא האירופית בשנת 2018

ברכות, מאסטר נכבד! ברכות, מתרגלים עמיתים!

השגת הדאפא

אני מלטביה, ואני בן 25. מצאתי את הספר "ג'ואן פאלון" בסוף שנת 2014 בשעה שעיינתי בחנות ספרים.

מאז ומתמיד התעניינתי מאוד במדיטציה, בתרגול, ברוחניות ובטיפוח אישי. לפני שקיבלתי את הדאפא עשיתי כמה דברים אחרים וניסיתי להבין מהי מדיטציה ומהו היקום. בנקודה מסוימת הבנתי שאני זקוק למאסטר שידריך וילמד אותי.

כשחשבתי על כך לראשונה, התחלתי לעלעל באינטרנט וללמוד כמה שיטות אחרות, אך עמוק בפנים ידעתי שהשיטות האלו אינן טובות, אז הפסקתי. אך תשוקתי לטפח הייתה גדולה מאוד.

תמיד הייתה לי משמעת עצמית ותמיד אהבתי ללמוד דברים בעצמי. אך עם המדיטציה והטיפוח איכשהו הרגשתי שאני צריך מאסטר. אני מאמין שמאסטר לי ראה את המשאלה הזו בלבי וסידר הכול בשבילי. זה בדיוק כמו שהמאסטר אמר:

"לכן המחשבה הזאת שמופיעה יקרה ביותר. בבודהיזם מדברים על טבע הבודהא. כשטבע הבודהא מתגלה, הישויות המוארות יכולות לעזור לו." ("ג'ואן פאלון")

לכן אני מאמין שגם לפני שנעשיתי מטפח המאסטר כבר דאג לי.

יום אחד בשעה שהלכתי בעיר ראיתי מתרגלי פאלון דאפא מתרגלים את מדיטציית הישיבה. התעניינתי מאוד, וגם נדהמתי לראות אישה מבוגרת יושבת בלוטוס מלא בנוחות. זה הדהים אותי כי אני בחור צעיר ואינני יכול להצליב את רגליי כך. מתרגל אחד הגיש לי עלון. קראתי אותו ולקחתי אותו איתי.

בהתחלה לא הקדשתי תשומת לב לעלון אך האמנתי שהוא יקר ערך. יום אחד הלכתי לחנות ספרים וביליתי שם זמן רב בבחינת כמה ספרים, אך לבסוף רק ספר אחד תפש את תשומת לבי. זה היה ספר עם כריכה מוזהבת – "ג'ואן פאלון".

שכחתי לגבי כל שאר הספרים וקניתי רק אותו. הלכתי הביתה והתחלתי לקרוא בו ואיכשהו חשתי שראיתי כבר את הספר הזה קודם לכן - וזה היה נכון. חיפשתי בחפציי ומצאתי את עלון הפאלון דאפא. נדהמתי כשראיתי שהספר הזה הוא על השיטה הזו.

ללא היסוס חיפשתי באינטרנט והתחלתי ללמוד את התרגילים. ידעתי שמצאתי את מה שחיפשתי. הספר הסביר לי הכול. חשתי שהוא יקר-ערך ביותר. מאז לא הנחתי אותו, והפכתי למתרגל פאלון דאפא.

להוקיר את ההזדמנות לטפח

לאחר שהתחלתי לטפח נדרתי שאטפח עד הסוף, עד שאגיע לשלמות. אז התחלתי לקרוא את הספר יותר ויותר וגם קראתי את כל ההרצאות האחרות של המאסטר והכתבים שלו. גם התחלתי לשנן את הספר "ג'ואן פאלון" וכתבים אחרים. פיתחתי משאלה ללמוד סינית ולהבין את הפא מהטקסט המקורי שלו.

מאז למדתי בשקט דקדוק סיני, סימניות ואת השפה בכוחות עצמי. עכשיו אני יכול לזהות רבות מהסימניות הסיניות ולהבין את הדקדוק, ואני יכול לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון" בסינית, אף שעדיין לא את כולו.

גם התחלתי להעתיק בכתב יד את הספר "ג'ואן פאלון" במכחול ודיו. באמצעות זה חשתי את התפארת של הפא ושל השפה הסינית. לדוגמה, כשאני עושה קליגרפיה ומעתיק בכתב יד את הטקסט, אני תמיד מרגיש בנוח, קליל, ושליו מאוד. אחר כך כל גופי רגוע ומחשבתי מלאה בסימניות ובפא.

כדי לקבל הבנה מעמיקה יותר לגבי טיפוח אישי ותרבות מסורתית, גם קראתי את כל סיפורי הטיפוח העתיקים באתר מינג-הווי. זה עזר לי מאוד להבין טוב יותר את הספר "ג'ואן פאלון" וכמה רציני ומעורר כבוד הוא הטיפוח. אני מרגיש בכנות שעליי להוקיר את ההזדמנות חסרת התקדים הזו לטפח בפא הגדול של היקום.

באמצעות קריאת כל כתבי המאסטר, חוכמתי גדלה, והבנתי הכול לגבי החיים והמטרה של בואנו לכאן. חשתי שהשיטה הזו היא יקרת-הערך ביותר, ושאני נחוש להגיע לסטנדרט של מתרגל אמיתי.

ברור שטיפוח אינו דבר קל, ואינו משהו שאפשר לקלוט בהתחלה. אני מאמין שזהו תהליך של חקירה ומחשבה מעמיקים כדי להבין את העקרונות העמוקים יותר. וכפי שהבנתי, טיפוח אינו משהו צורני ושטחי. אדם חייב לפעול על פי העקרונות שהוא הבין, לסלק החזקות ולסבול, ואני מאמין שזהו החלק הקשה ביותר.

כשקראתי ושיננתי טקסטים שונים מהוראת המאסטר, בהתחלה חשתי שהבנתי איך לנהל את עצמי. אך החלק הקשה הגיע כשהייתי צריך להתנהל על פי העקרונות האלו בחיי היום יום, לטפח בין מבחני שין-שינג שונים, להתנהל כמו מתרגל, ולהסתכל פנימה.

לדוגמה, בהתחלה לא ידעתי איך להסתכל פנימה ולשקף על כל המצבים בעצמי. תמיד מצאתי אשמה באחרים, בייחוד בקבוצת לימוד הפא המקומית שלנו. תשומת לבי הייתה על אחרים ולעתים קרובות ראיתי את החסרותיהם של האחרים וחשבתי כמה הם טועים. וכך לבי התמלא בתרעומת, איבה ויהירות. תשומת לבי הייתה על החיצוני.

יום אחד לאחר לימוד פא, מתרגלים שיתפו ביניהם. קונפליקט פרץ והרבה דברים אנושיים יצאו החוצה. הבנתי שאני צריך להסתכל פנימה, אך לא ידעתי מה לחפש. התחלתי לקרוא את הפא לבד ולא התייחסתי לוויכוחים שלהם. אך מאחורי כל זה היו מחשבות של סלידה והאשמה, מחשבות שהם לא יודעים מהו טיפוח. מאחורי כל זה הסתתרה המחשבה ש"אני טוב יותר מאחרים".

באמצעות לימוד הפא, שיקוף וכתיבת מחשבותיי, הבנתי ששום דבר אינו מקרי; כל המצבים האלו הצביעו על ההחזקות שלי והמחשבות הלא נכונות שלי. הם קרו כדי שאוכל לראות את האנוכיות שלי וההחזקה של היותי צודק.

המאסטר אמר:

"יש אנשים שאפילו אומדים את עצמם לפי קנה המידה המדורדר של המוסר וחושבים שהם טובים יותר מאחרים." ("ג'ואן פאלון")

אחרי שהבנתי שאני ממקד את תשומת לבי בהסתכלות החוצה במקום פנימה, ראיתי את היהירות הזאת בי והתחלתי לשים לב לכך. החלטתי לעבוד קשה על לבי ולמצוא את ההחסרות רק בעצמי, לא באחרים. כתוצאה מכך, לבי הגדיל את תכולתו ועכשיו כבר אינני מוצא יותר פגמים באחרים. ואם כן, אז אני מהרהר בזה, מחפש בתוכי פנימה, ומנסה להבין אחרים מנקודת מבטם הם. אך לא תמיד קל לסלק את המחשבות האלה המאשימות אחרים.

עדיין אינני יכול להתייחס לעצמי תמיד כאל מתרגל אמיתי, להסתכל תמיד פנימה, ולסלק את החזקותיי. לפעמים זה מכאיב מאוד. לדוגמה, כשאני עובד ומישהו עושה משהו שמרגיז אותי, אני יודע שאינני אמור להתרגז ולכעוס מאוד, אך פעמים רבות אני לוקח זאת ללב ומרשה לזה להשתלט עליי. אך עכשיו הבנתי שהדברים האלו אינם אני, ושההחזקות האלה הן בדיוק מה שהמאסטר רוצה שאסלק: כעס, חוסר סבלנות ורוגז. אז אני באמת מנסה בכל יום לדכא ולסלק אותם ולפנות מקום לחמלה.

פעם דיברתי עם חברה שלי והיא החלה לומר דברים שהכעיסו אותי והתרגזתי. אך באותו רגע נזכרתי שאני מתרגל דאפא ושעליי להתאים לדרישות גבוהות. אף שהרגשתי שההחזקות האלה היו על הגבול של להשתלט עליי, לא הלכתי אחריהן, ובמקום זאת השתמשתי בטוב לב כדי להתייחס למצב. כתוצאה מכך, לא נוצר שום קונפליקט והכול המשיך כרגיל. באותו רגע הבנתי שעליי תמיד לנהל את עצמי בהתאם לדרישות גבוהות ולא לאפשר לקארמת מחשבה ולהחזקות להשתלט עליי.

המאסטר אמר:

"יש אנשים שהג'ו-אי-שה שלהם לא חזק, אז הם פועלים לפי הקארמה של המחשבה ועושים דברים רעים. האנשים האלה יהיו גמורים וירדו למטה, אבל רוב האנשים יכולים לסלק אותה ולהתנגד לה עם מחשבות סובייקטיביות חזקות מאוד (ג'ו-אי-שה חזק). זה מראה שאדם זה ניתן להצלה ויכול להבחין בין טוב לרע." ("ג'ואן פאלון")

אני מבין עכשיו שכל היבט בחיי הוא חלק מהטיפוח שלי, וזה כולל איך אני מתייחס לעצמי בבית ובעבודה. בכל מצב עליי להפגין התנהגות של תלמיד דאפא.

לדוגמה, נהגתי לתת לאמי לעשות את כל עבודות הבית ולא חשבתי על זה יותר מדי. אך עכשיו אני מנקה את הבית, שוטף את הרצפה ואת הכלים. אמי לא ביקשה ממני לעשות זאת. יום אחד פשוט קמתי והרגשתי שעליי לעשות זאת.

אך אני עדיין מרגיש שאני רחוק מאוד מהסטנדרט של מתרגל אמיתי וש"הבקבוק" שלי עדיין מלא בדברים רעים ואינו יכול להתרומם לגמרי. עדיין יש בי אנוכיות רבה. למרות זאת, אנסה את מיטבי לטפח החוצה את כל הדברים הרעים האלו ולחזור לטבע המקורי האמיתי שלי.

להבהיר את האמת בחמלה

לאחר שלמדתי את הוראת המאסטר, הבנתי את החשיבות של הבהרת האמת כדי לעזור בהצלת ישויות חיות. אז התחלתי להשתתף באופן פעיל בכל פעילויות הבהרת האמת המקומיות וגם למדתי הרבה על הרדיפה של המק"ס.

הבנתי שבזמן שאני עוזר להציל ישויות חיות עליי להיות בחמלה ורק חמלה יכולה להמיס את לבבות האנשים הרגילים. לפני אירועים ציבוריים למדתי איך להשתפר בהבהרת האמת מאתר מינג הווי וגם מסרטוני הבהרת אמת, כדי להבין מה לומר לאנשים ולגבות את הסיפור שלי בעובדות.

בתחילת חורף 2016, מתרגלי דאפא ארגנו אירועים ציבוריים כדי להבהיר אמת על הרדיפה ועל ראש המפלגה הקומוניסטית הסינית ג'יאנג דזה-מין. אף שהשתתפתי באירועים ודיברתי עם אנשים, לא נכחתי באירועים האלו באופן פעיל מההתחלה ועד הסוף, והלכתי משם מתי שהתחשק לי. לא הייתי רציני לגבי זה. מתרגל הצביע על הגישה השגויה הזו ולאחר האירוע אמר בטון חמור: "אתה מתייחס לזה כאל משחק, אתה בא והולך כרצונך". וזה באמת היה כך. הסתכלתי פנימה וראיתי את הגישה השגויה הזו. הצלחתי לסלק אותה ולקחת את הפעילויות יותר ברצינות.

החלטתי להיות נחוש יותר. התחלתי להשתתף באופן פעיל בכל האירועים ואפילו עזרתי לארגנם. לדוגמה, כשעזרתי בארגון האירוע "להביא את ג'יאנג דזה-מין לדין", הפכתי ליותר נחוש ובעל חמלה. במשך האירועים תמיד החזקתי במחשבות נכונות כגון ש"שדה האנרגיה החומל שלי יכול לתקן כל מצב לא נכון", "אני בעל חמלה", ו"אנשים עם קשר גורלי יבואו בזה אחר ויעשו את בחירתם".

לעתים קרובות שיננתי את השיר של המאסטר:

"חמלה ממיסה שמים וארץ, מביאה את האביב מחשבות נכונות יכולות להציל את אנשי העולם." (הפא מתקן את הקוסמוס", הונג יין II")

ברגעים שאיני מדבר עם אנשים אני שולח מחשבות נכונות ושומר את לבי נקי וטהור, ובגלל זה שום מחשבות שליליות לא יכולות להיכנס. כשאני באמת במצב הזה אני מרגיש ששדה האנרגיה שלי יכול לתקן את כל המצבים הלא תקינים, וזה מעניק לי חוכמה בשעה שאני מבהיר את האמת.

לדוגמה, כשאיש אחד מיהר כשעבר ליד אירוע שלנו, בירכתי אותו ושלחתי את מחשבותיי הטהורות וחמלה רבה, אז הבהרתי לו את האמת. בתחילה נראה שזה הטריד אותו, אך אז הוא נפתח, וחתם על העצומה.

בפעם אחרת גברת הלכה עם הכלבים שלה. בהתחלה היא לא רצתה לשמוע, אך מיד היא נרגעה ושאלה: "מה חתימה על העצומה יכולה לעשות?"

השבתי: "אם למישהו לא אכפת והוא לא נוקט בצעד אז שום דבר לא ישתנה". הגברת חתמה מיד על העצומה ובירכה אותנו בהצלחה. אני מאמין שטוב-לב המיס את לבה והטבע המקורי שלה יצא החוצה והיא עשתה את הבחירה הנכונה.

הבהרתי את האמת כמעט לכול חבריי ועמיתיי. כשאני מדבר עם אנשים אני תמיד מנסה לדבר אליהם כאילו הם חבריי הטובים ביותר. אני מברך אותם בנימוס ומשוחח איתם כאילו יש בינינו קרבה. בדרך כלל זה פותח את לב האנשים והם מקשיבים בתשומת לב לאמת.

פעם אחת כשעבדתי, בסוף המשמרת שלי קבוצת תיירים של כ-8-10 אנשים הגיעה לבית הקפה שלנו. באותה תקופה הבהרתי את האמת על הרדיפה לחבריי. חשבתי: "זו הזדמנות גורלית גדולה. עליי להבהיר להם את האמת על ג'יאנג דזה-מין ועל הרדיפה".

בתחילה לא ידעתי איך לפתוח בשיחה וחששתי קצת, אך פרצתי את זה ופשוט העליתי את הנושא. שאלתי אותם אם הם ידעו על הפאלון גונג ועל הרדיפה. דיברתי איתם בטוב לב וכאילו שאני משוחח עם ידיד קרוב. הם הקשיבו בתשומת לב. שאלתי אם הם רוצים לחתום על העצומה. כולם חתמו.

בשעה שדיברתי איתם והתגברתי על הפחד שלי לדבר עם אנשים, חשתי שכל גופי נעשה קל יותר והרגשתי פאלון מסתובב בבטני התחתונה. מצבים דומים קרו כשסילקתי את הפחד שלי ושוחחתי עם אנשים על פאלון דאפא.

עכשיו אני מרגיש שאני עדיין רחוק מאוד מהסטנדרט של מתרגל אמיתי, אך אשתדל לפעול טוב יותר בכל צעד בדרך, לחשל את רצוני, לעשות את שלושת הדברים, ולהטמיע את עצמי בתכונת היקום כדי לעזור למאסטר בתקופת תיקון הפא.

תודה לך, מאסטר. תודה לכם, מתרגלים עמיתים.