(Minghui.org)

למרות שהמשטר הקומוניסטי בסין רדף את הפאלון דאפא (פאלון גונג) בעשרים השנים האחרונות, מתרגלים באזורנו יחסית לא הושפעו, וזאת בזכות מאמצינו להבהיר את האמת ותמיכת בני משפחתם במאמצים אלה. למעשה, קצינים מ"משרד 610" ומהמשטרה נמנעו מלקחת חלק ברדיפה כשהיא רק התחילה, זה לא היה משום שהם הבינו את העובדות האמיתיות, אלא הם נבהלו מההתנגדות המאורגנת של קהילת המתרגלים המקומית ושל בני משפחתנו, שהיו מפרסמים במהירות רבה מידע בכל רחבי העיר כדי לחשוף מעשי רדיפה.

בשל מאמצינו המתמידים, אנשי ממשל אלה מבינים כעת את העובדות אודות פאלון דאפא.

אני רוצה לחלוק כמה סיפורים על איך בני משפחתם התומכים של מתרגלים חילצו את יקיריהם. והייתי רוצה לנצל הזדמנות זו כדי להביע בפניהם את הערכתי העמוקה.

בעל אמיץ

מחלותיה של מתרגלת נעלמו כולן לאחר שהתחילה לתרגל פאלון דאפא. הקיבה שלה, במיוחד, שהייתה במצב נורא והיו בה נקבים, הבריאה לחלוטין. זה היה כאילו היא קיבלה קיבה חדשה לגמרי.

בנוסף ליתרונות הבריאותיים, גם האופי שלה השתפר. היא נעשתה יותר מתחשבת והתייחסה טוב יותר לחמיה ולחמותה. בעלה היה עד לכל זה ושמח מאוד עבורה.

לאחר שהמתרגלת הזו נעצרה במארס 2000 בגלל הוצאת תקליטורי DVD על פאלון דאפא, בעלה וחמותה כעסו מאוד והיו נסערים. הבעל מצא את לי, ראש "משרד 610", ואתגר אותו בנוגע למעצר.

הבעל האשים את לי בכך שלקח שוחד וכסף מתחת לשולחן ברדיפת הפאלון גונג. הוא גם אמר שהוא לא יוותר על דרישת צדק עבור אשתו אם יקרה לה משהו. "אני לא אשחרר אותך בקלות", הוא אמר.

"אל תכעס," מחה לי. "אפשר לנהל משא ומתן על כל דבר".

"שחרר את אשתי!"

"אני לא יכול לקבל את ההחלטה לבד. זה צריך לקבל אישור מראש המחלקה לביטחון פנים" .

הבעל מצא את ג'או, ראש המחלקה לביטחון פנים המקומית, בקזינו. הוא אמר לו: "מה אתה עושה כאן? שמעתי שהפסדת כאן הרבה כסף בפעם הקודמת, והיית צריך למשכן את האקדח שלך בבית עבוט. האם זה נכון?"

ג'או נלחץ מאוד וליווה את הבעל החוצה כדי לדבר איתו.

"אתם עצרתם את אשתי. אמי מאוד מודאגת לגביה. אנא שחרר אותה".

"אתה צריך לקבל אישור מהמנהל לי."

"דיברתי איתו. אין לו שום בעיה עם זה".

"בסדר, למה לא אמרת לי קודם? זה קל, בוא נחזיר אותה אם כך. זה לא סיפור גדול".

בתמיכתו הנפלאה של הבעל, המתרגלת שוחררה 12 יום לאחר מעצרה. כשבעלה הלך לקחת אותה הביתה, הוא השיג גם את שחרורו של מתרגל אחר שנעצר עמה.

לפעמים הבעל חילק חומרים על פאלון גונג ממש מול המשטרה והם פשוט העמידו פנים שהם לא רואים כלום.

גמול על עשיית מעשים טובים

זוג שניהל חנות פופולרית באזורנו נעצר בשנת 2003 והחנות שלהם נסגרה. בנם בן השש נשאר עם סבתו מצד אמו ובכה כל יום מגעגוע לאמו.

הסבתא כעסה אך לא ידעה מה לעשות. היא לקחה את נכדה למחלקת המשטרה ול"משרד 610" כדי לבקש צדק, אך ללא הועיל.

כדי לעזור למשפחה זו, מתרגל עמית הכין 600 פוסטרים אודותיהם ואנחנו פרסמנו אותם בכל האזור. רבים מתושבי המקום היו המומים כשנודע להם על עיוות דין זה שנעשה למשפחה הזו. אך למרות כל מאמצינו, הרשויות עדיין סירבו לשחרר את הזוג.

אדם שבעבר קיבל עזרה מחמיה [אבא של בעלה] של אותה מתרגלת, שמע על המצב. כדי לגמול לו על העזרה שקיבל, הוא השתמש בקשריו עם גורמי הממשלה ובסופו של דבר גרם לשחרורם של בני הזוג.

אף על פי שאבי בעלה של המתרגלת {חמיה], לא תירגל פאלון דאפא, הוא קיבל גמול טוב על תמיכתו בבנו.

הוא היה מעורב בתאונת דרכים בשנת 2009. הוא נפגע על ידי משאית והועף מהאופנוע שלו לאוויר, איבד את הכרתו ונלקח לבית החולים. בהמשך הוא אמר לי שבזמן שהיה בבית החולים הוא שמע מישהו שואל אותו: "האם אתה מאמין בפאלון דאפא?" הוא ענה שבנו וכלתו הם שניהם מתרגלי פאלון דאפא והוא תומך בהם לחלוטין. הקול שאל אותו שוב: "אתה מאמין בפאלון דאפא?" "אני מאמין שפאלון דאפא הוא טוב", הוא ענה. ואז הוא אמר לי: "מיד הרגשתי זרם צלול שזורם מהראש אל אצבעות הרגליים שלי, מה שגרם לי להרגיש מאוד בנוח. כשהוא הגיע לרגלי התיישבתי פתאום. אנשים שהיו לידי היו המומים. למעשה, לא היו לי כאבים בכלל. יצאתי מבית החולים למחרת והתאוששתי מהר מאוד".

מאמצים קבוצתיים

מתרגלת שלישית נעצרה כשהפיצה חומרי מידע להבהרת אמת במחוז הסמוך. ברגע ששמענו על כך, מצאנו את בעלה ושכנענו אותו לעבוד איתנו בכדי להציל אותה. למרות שהוא היה סקפטי בהתחלה, היושר והכנות שלנו נגעו בליבו והוא הסכים לעבוד איתנו.

מיהרנו למקום שבו נעצרה ונודע לנו שהיא כבר הועברה למקום אחר.

למחרת בבוקר הצטרפו אלינו מתרגלים רבים, כולל אלה מהמחוז האחר, והלכנו יחד לבקש את שחרורה.

המתאמת במחוז ההוא עזרה לנו מאוד. היא אמרה לנו את המיקום המדויק של בית המעצר ונתנה לנו את שמות האחראים לתיק של המתרגלת העצורה ואת פרטי הקשר שלהם. היא גם ארגנה לנו חדר במלון שנוכל לשהות בו.

שניים מאיתנו הלכנו לביתו של האחראי על מרכז המעצר. הוא הופתע מאוד לראות אותנו. בהתחלה הוא סירב לעזור לנו, אך בהמשך, אחרי שדיברנו איתו, הוא התרכך ואיפשר לנו לבקר אותה.

אולם כשהגענו למתקן המעצר, האחראי במקום לא נתן לנו לראות אותה כי זה היה סוף השבוע. "כל מה שאתה רוצה לעשות, אתה צריך לחכות עד יום שני", הוא אמר.

חזרנו למלון אבל לא רצינו לחכות עד יום שני כדי לנקוט בפעולות נוספות.

בעלה של המתרגלת כבר הלך עם מתרגלים מקומיים למצוא את סוכני משרד יחידה 610 והמשרד לביטחון פנים וביקש את עזרתם.

בשל מעשינו המיידיים והמחשבות הנכונות והחזקות שלנו, סוכני משרד 610 המקומי שלנו הלכו למחוז השכן והביאו אותה הביתה בסביבות הצהריים ביום שלמחרת.