(ההתנסות הוקראה בוועידת הפא בניו יורק 2019)

(Minghui.org) ברכות למאסטר, ברכות לעמיתיי לטיפוח.

אני מתרגל מבריטניה והייתי רוצה לשתף בכמה מההתנסויות שהיו לי לאחרונה בעת שתיאמתי פרוייקטים הקשורים לחברי הפרלמנט הבריטי.

בחודשים האחרונים, היו לנו בבריטניה פעילויות שונות הקשורות להעלאת המודעות לקצירת האיברים בכפייה, כולל דיון בפרלמנט וקמפיין החתמות של חברי הפרלמנט הקורא לאסור את תיירות השתלות האיברים בסין, כמה יוזמות קטנות יותר, ושימוע שני של "הטריבונל בנושא סין" שהתקיים גם כן בלונדון.

אני תיאמתי את המאמצים בנוגע לדיון, לקמפיין ההחתמות ועוד כמה פרוייקטים הקשורים לנושא. הטיפוח הוא תמיד מסע ולא יעד, ובחודשים האחרונים המסע שלי היה רצוף עליות ומורדות. זה הזכיר לי תמיד להתקדם עוד יותר במרץ בטיפוח, לבטוח יותר במאסטר, ופשוט לעשות כמיטב יכולתי בכל מצב שאני נקלע אליו.

מוקדם יותר השנה העמותה שאני עובד איתה איפשרה לי לקחת אחריות רבה יותר ולקבל תפקיד משמעותי יותר, ובמקביל הפרוייקטים של הפרלמנט שאירגנתי דרשו זמן ומאמצים רבים יותר. כמעט מיד קיבלתי את ההחלטה להתחיל לעבוד במשרה מלאה על התפקידים האלה ובו בזמן עשיתי כמיטב יכולתי לאזן ביניהם לבין העסק שלי.

לאחר מספר פגישות עם אחמי״ם שונים הצלחנו לארגן קמפיין נוסף של EDM בבית הנבחרים. EDM שמשמעותו Early Day Motion היא פלטפורמה פרלמנטרית המאפשרת לחברי הפרלמנט הבריטי להתאסף ולחתום על מסמך האומר שהם תומכים במטרה מסוימת או קוראים לנקוט בפעולה.

הגשנו EDM חדש שכותרתו: ״עקירת איברים בכפייה מאסירי מצפון בסין״. המסמך תיאר את רדיפת הפאלון גונג ומיעוטים דתיים נוספים בסין ואת פסיקת הביניים של "הטריבונל בנושא סין" וקרא לממשלת בריטניה לאסור את תיירות ההשתלות.

ניתנה לנו ההזדמנות לקיים דיון בן 90 דקות בפרלמנט הבריטי, בנושא קצירת האיברים תחת הכותרת של ״עקירת איברים בכפייה בסין.״

כאשר קיבלנו אישור לדיון ולפלטפורמה, נזקקנו למתרגלים נוספים שיתמכו בנו. ניסיתי לארגן פגישה עם מתרגלים. אולם בכל פעם שניסיתי לארגן פגישה עם מתרגלים מסויימים שרציתי שישתתפו, לא הצלחתי להשיג אותם, ואחרים היו עסוקים מדי במטלות אחרות.

היה לי קונפליקט של שין-שינג עם מתרגל מסויים ומתוך כעס אמרתי כנראה דברים קשים. אחרי המקרה הזה הסתכלתי פנימה, והבנתי שאין לי מספיק חמלה ושאינני מתחשב במצבו של אותו מתרגל.

קראתי את ההרצאה של ״וועידת הפא הבין-לאומית של 2012 בבירת ארה״ב״, היה שם קטע שהסב את תשומת לבי במיוחד:

"בטיפוח בטוח יהיו מבחנים שלא תעברו היטב, ושתצטרכו לעבור אותם שוב, או שלא תטפלו היטב בקשיים מסוימים ותצטרכו לפגוש בהם שוב. זה טיפוח." ("ועידת הפא הבין-לאומית של 2012 בבירת ארה"ב")

ככל שחשבתי על כך יותר, כך הבנתי שהתפקיד שלי כמתאם הוא לעזור לתמוך במתרגלים ולתמוך בהם מכל הלב, גם אם פירוש הדבר היה להתמודד עם לחץ ועם כמה אתגרים נוספים.

עם התובנה הזו ניסיתי למחרת שוב לקבוע פגישה עם המתרגלים שרציתי להשיג. בתוך שעות ספורות הצלחתי ליצור קשר עם כל מי שרציתי לדבר איתו. התהליך הפך פתאום חלק באופן בולט מאוד. כששיתפתי עם אותם מתרגלים, התברר שכולם כמעט חוו את אותה החוויה של לחץ שהיו נתונים לו, ואתגרים וקשיים שהיה עליהם להתמודד איתם.

הייתה לי תחושה שהמאסטר רוצה להראות לי שכאשר המתרגלים עובדים יחד, החשוב ביותר הוא לעזור זה לזה ולתמוך זה בזה. כולנו מנסים ללהטט בין כל כך הרבה משימות ומחוייבויות לפרוייקטים שונים בנוסף למשפחה ולעבודה, אבל כשאנו נפגשים עם הלב לעזור זה לזה, המאסטר יעזור לנו להתיר מצבים שונים ויאפשר לפרוייקטים להתקדם.

התוצאה הייתה שבאותו היום מאוחר יותר, הייתה לנו פגישה חיובית ומעודדת מאוד, שאיפשרה לנו להתחיל בהכנות לתמיכה בדיון בפרלמנט ובפלטפורמה של ה- EDM.

הייתה זו תזכורת עבורי, וכמו בכל הסיטואציות שנתקלתי בהן בחודשים האחרונים. השתדלתי לשמור על מחשבה נכונה, לחשוב באופן חיובי, ומעל לכול להמשיך גם כשהסיטואציות היו מאתגרות. בעבר לא הייתי ממש טוב בזה, כך שבמובנים רבים הרגשתי שמסדרים עבורי את המצבים האלה כדי שאוכל להשתפר בטיפוח. בדיוק כשעמדנו להתחיל לעבוד על הקמפיין ולתמוך בדיון ובפלטפורמה של ה-EDM, אחד המתרגלים שעבדתי בצמוד אליו עבר קשיים אישיים ונאלץ לעזוב את הפרוייקט לזמן מה. באותה עת זה עורר בי חשש שכן הייתה לפנינו עבודה רבה וידעתי שכל הלחץ והעבודה הנוספת יפלו בחלקי. כשהסתכלתי פנימה הבנתי שעליי להגדיל את היכולת שלי ואת כושר הסיבולת שלי ולהרחיב את לבי.

המצב הזה אילץ אותי להסתכל פנימה, ועזר לי להבין שהכי חשוב זה לתת אמון במאסטר ולהאמין בו ואז הכל יהיה כשורה. לא הפסקתי לחשוב על דברי המאסטר:

"הדברים תוכננו זמן כה ארוך, וזה אירוע כה מרכזי, אז הדברים הם באמת מסודרים היטב! אילו אמרתי לכם שאפילו כל צעד שאתם עושים כאשר אתם הולכים, ואפילו מהו גודל הצעד שלכם, תוכננו, אז אולי לא הייתם מאמינים לזה." ("הוראת הפא בוועידת הפא של שנת 2014 בסן פרנציסקו")

במובן מסויים העובדה שזכרתי את הקטע הזה סייעה לי לשמור על הדברים פשוטים – הכל כבר מתוכנן, כל מה שעליי לעשות הוא פשוט לעשות את הדברים כמיטב יכולתי. כך שכאשר מצאתי את עצמי במצב שבו הייתי צריך לעבוד קצת יותר קשה או תחת לחץ נוסף, ידעתי שזה תוכנן לצורך הטיפוח האישי שלי.

כשאני מסתכל לאחור בעת כתיבת ההתנסות הזאת אני רואה שפעמים רבות המאסטר באמת עזר לי, עודד אותי, תמך בי ודאג לי.

כשהתחלנו בקמפיין לתמיכה בדיון וב-EDM הייתה לי עבודה רבה מאוד כיוון שהיה עליי לכתוב ולהכין דו״ח שאמור היה לתמוך ביוזמות האלה, ובה בעת לארגן את הצוות שתמך בקמפיין. למרות שידעתי שהדו״ח חשוב, הייתי עסוק מאוד והשארתי את הכתיבה לרגע האחרון, כלומר כשהתחלתי בכתיבה נותרו לי יומיים או שלושה בלבד.

נאלצתי אם כן, לעבוד ברציפות יום ולילה במשך כמה ימים עם מעט מאוד זמן שינה. ביום השלישי בדיוק כשסיימתי את העריכה הסופית הרגשתי צורך לצאת כדי להתאוורר קצת, מאחר שלא הייתה לי הזדמנות לכך מזה כמה ימים.

זה היה לקראת שליחת המחשבות הנכונות של אחר הצהריים, שלאחריהן רציתי לצאת לשאוף אוויר. כשהתיישבתי לשלוח מחשבות חשתי פתאום עייפות רבה. הצלחתי בקושי להתרכז ונראה היה שאני חש את כל העייפות של הימים האחרונים ושלא נותרה לי עוד אנרגיה. בנוסף, בדיוק קיבלתי כמה מיילים שדרשו ממני לשלוח הודעות לתקשורת, ולארגן ולהכין כמה דברים.

באותו הרגע לא הייתי בטוח אם אני רוצה ללכת לישון, לצאת לשאוף אוויר, או פשוט לנשום עמוק ולהמשיך. למרות שהייתי עייף ידעתי שעליי להתמקד בעבודה ולכן התיישבתי מול המחשב והתחלתי לשלוח מיילים. כמעט מיד מילאה אותי תחושה כמו בתרגיל החמישי. יכולתי לחוש בסיבוב הפאלון לא רק בתוכי אלא בכל החדר שבו עבדתי. יכולתי להרגיש שהמאסטר מעודד אותי להמשיך.

נזכרתי בציטוט מתוך ההרצאה הראשונה של הספר ״ג׳ואן פאלון״:

"הטיפוח תלוי באדם עצמו – הגונג תלוי במאסטר." ("ג'ואן פאלון" הרצאה ראשונה")

הזכרתי לעצמי שעליי להתמקד במאמץ לעשות כמיטב יכולתי והמאסטר יסדר הכל – ואם אוכל להתמקד בטיפוח שלי ולעשות את הדברים כמיטב יכולתי, המאסטר יסדר עבורי כל מה שאני צריך. אחרי כן הרגשתי רענן מאוד, לא עייף כלל, ויכולתי להרגיש שהמאסטר אתי.

באותה עת, במקביל לקמפיין להעלאת מודעות ליוזמות האלה שהתקיים בפרלמנט, היה לנו צוות שעזר לגייס תמיכה בקרב כל המתרגלים שבאנגליה. עזרנו להם לפנות לחברי הפרלמנט של אזורי המגורים שלהם ולארגן איתם פגישות. כבר בתוך שבוע או שבועיים קיבלנו תגובות מעודדות מהמתרגלים, וכולם רצו לעזור.

היו דוגמאות רבות של מתרגלים שיצרו קשר עם נציגי האזור שלהם בפרלמנט, לאחדים מהם היה מעט מאוד ניסיון בנושא או בכלל לא. לאחר שהנציגים שוחחו עם המתרגלים הם תמכו יותר בדיון ובפלטפורמה. כשיש אפשרות לעשות הבהרת אמת בארבע עיניים יש לכך תמיד יותר השפעה ויותר עוצמה, וכשאנו נאספים יחד כגוף אחד אז למאמצים שלנו תהיה תמיד השפעה רבה יותר, בדיוק כפי שהמאסטר הדגים לנו לפני שנים אחדות כשהרים את כף ידו וקפץ אותה לאגרוף בשעה שדיבר על המתרגלים העובדים יחד.

אני מאמין שלגישה המשולבת הזו של מתרגלים רבים כל כך הפועלים מתוך אותו הלב היה תפקיד משמעותי בפריצות הדרך שבריטניה הצליחה לעשות בתהליך הזה.

עבודה מסוג זה, על פרוייקטים הקשורים לפרלמנט מספקת אתגר מעניין. לדוגמה, שכשאנו עובדים על סיטואציות מסויימות כמו ה-EDM, שבו התפקיד שלנו לעזור לחברי הפרלמנט לחתום, מתעוררת הסוגייה של ההחזקה לרדיפה ולהשגים. זה די מאתגר ואינני בטוח שמצאתי את האיזון הנכון עדיין, לעבוד במאמצים רבים לקראת משהו ובה בעת לא להיות קשור לתוצאה.

בהרצאה השנייה של ״ג׳ואן פאלון״ המאסטר אומר:

"כל עוד בטיפוח-תרגול תהיה במצב של ווּ-ווֵיי ותתרכז רק בטיפוח השין-שינג שלך, כך הרמה שלך תעשה פריצות דרך, ומובן שתשיג דברים שצריך שיהיו לך. אם לא תוכל לוותר על דברים האין זו החזקה?" ("ג'ואן פאלון" הרצאה שנייה)

זה גרם לי לחשוב על הכוונה שלנו כשאנו עובדים על פרוייקטים מסוג זה ולהיזכר במצב דומה שחוויתי לפני שנים אחדות.

ב-2016 כשעבדנו על הפרויקט של ההצהרה הכתובה של הפרלמנט האירופי, תיאמתי את הצוות של בריטניה וסייעתי גם לאזורים אחרים. יום אחד התבקשתי לשתף התנסויות עם המתרגלים כדי לעודד אותם ולתמוך בהם, ולאחר מכן היתה לנו פגישה שבה שוב התבקשתי לדרבן את המתרגלים לדבר עם נציגי הפרלמנט האירופי.

באותה עת עוד הייתה לפנינו דרך ארוכה לפני שההצהרה הכתובה הפכה להצלחה, לא אמרתי דבר למתרגלים, אך הרגשתי שמופעל עלי לחץ, שכן על פני השטח הפרויקט היה די חשוב. באותו הלילה כששכבתי לישון התפללתי פשוטו כמשמעו למאסטר שינחה אותי ויעזור לי.

ביקשתי עזרה כדי שכל חברי הפרלמנט יחתמו על ההצהרה, ופתאום הרגשתי חסימה. זה הפתיע אותי. הסתכלתי פנימה וראיתי את ההחזקה לרדיפה ולהישגים. המטרה שלי אינה צריכה להיות השגת חתימות של חברי פרלמנט אלא להשתמש בפרוייקט הזה להציל את כל מי שאני פוגשת – את חברי בית הנבחרים, את העוזרים שלהם. באותו הרגע הרגשתי פרץ עצום של אנרגיה עובר בכל גופי וראיתי את הפא-שן של המורה. השעה הייתה מאוחרת והייתי עייף קצת, אבל התייחסתי לזה כאל רמז לתת אמון במורה.

למחרת הייתה לי ולמתרגל נוסף פגישה עם חברי פרלמנט בכירים ממפלגה מסוימת. במהלך הפגישה הם הביעו תמיכה בהצהרה, אולם אמרו שאינם ששים לחתום בשל סוגיות הקשורות לפוליטיקה המפלגתית. עד מהרה חבר מאותה מפלגה ראה אותנו והצטרף לפגישה. הם אמרו שהם שוקלים לחתום. לאחר כמה דיונים ופניות אישיות שני חברי הפרלמנט אמרו שהם יחתמו. שאלתי אותם אם הם יוכלו לעודד חברי מפלגה נוספים לתמוך בהצהרה. הם הזמינו אותנו להצטרף אליהם לבר המיועד לחברי הפרלמנט בלבד והציעו להציג אותנו לפני הקולגות שלהם. כשנכנסנו לבר היה שם חבר מפלגה נוסף. הציגו אותנו לפניו ואחד מחברי המפלגה שהזמינו אותנו הסביר לו שהם חותמים על ההצהרה הכתובה. שניהם עודדו אותו להקשיב לנו. רגע אחרי שהתחלתי לדבר, נכנסו חברי פרלמנט נוספים מאותה המפלגה והתהליך חזר על עצמו – שוב הציגו אותנו, הפעם התנצלתי בפני חבר המפלגה שבדיוק דיברתי איתו ואמרתי שהייתי רוצה להתחיל את ההסבר מהתחלה. ואז קרה משהו שאין לי מילים לתאר אותו אלא במילה "כנס". התהליך הזה שב ונשנה עד שהיו לנו שבעה חברי פרלמנט ועוזריהם שישבו כולם מסביב לשולחן. בכל פעם הגיע חבר מפלגה אחר והרגשתי שחשוב להתחיל מחדש – לא רציתי להחמיץ את ההזדמנות לכן התנצלתי בכל פעם מחדש, אולם למרבה המזל הם כולם תמכו מאוד.

בסוף כשהצלחתי להסביר את המצב לכולם, היה ברור שרובם תומכים בהצהרה ואמרו שהם יחתמו. שוב כמו בתחילת הפגישה שאלתי אותם אם הם יוכלו לעודד נציגים נוספים ממפלגתם לתמוך בהצהרה. הם התחילו לשוחח ביניהם ושאלו אותי אם ארצה לבוא להציג את הדברים בפגישה פנימית של המפלגה שתתקיים מאוחר יותר באותו ערב. מובן שהסכמתי והודיתי להם על התמיכה. במהלך כל אותו התהליך הרגשתי שהמאסטר מסדר את הכל ופותח את הדלתות.

נאמר לי שהוקצבו לי חמש דקות לדבר על קצירת האיברים ושכפי הנראה תהיה זו ישיבה מצומצמת הכוללת 20 עד 30 איש. כמה שעות לפני הפגישה קיבלתי שיחת טלפון ונאמר לי להכין נאום קצר יותר שכן יהיו לרשותי כ-3 עד 4 דקות בלבד, אבל ייתכן שיהיו כמה אנשים נוספים באולם. התברר שאחד הפוליטיקאים הבכירים בדיוק התפטר ומיד לאחר הישיבה עמד להתקיים אירוע. בסופו של דבר היו כ-80 איש בישיבה שלנו. אמנם לא כולם היו חברי פרלמנט, והיו ביניהם גםעוזרים פרלמנטריים רבים, אבל הרגשתי שכולם נמצאים שם כדי לשמוע את האמת.

כשקראו בשמי כדי לדבר, נאמר לי שמוקצבות לי 90 שניות בלבד. המתרגל שהגעתי אתו הסתכל עלי ואמר: ״מה תעשה?״ אבל לא חשבתי אפילו... אמרתי שעליי לשאת את הנאום בשלמותו. זה בלתי אפשרי לשנות אותו ככה ברגע אחד, וכך עשיתי. כולם הקשיבו בתשומת לב ונראה היה שאיכפת להם. אחרי הנאום שלי, יו"ר הישיבה ביקש ממני להבהיר נקודה מסוימת ואז שאל אותי שאלה. יכולתי להרגיש שהוא מזועזע מקצירת האיברים ושהוא לא יודע הרבה על הנושא. מיד אחר כך שני חברי פרלמנט – אחד מאיטליה והאחר מצרפת – אמרו שהם חתמו ודירבנו את כולם לעשות כמוהם.

החווייה הזו תישאר תמיד חקוקה בלבי כתזכורת עוצמתית לא לרדוף אחרי תוצאות אלא להשתדל לפעול עם הלב. הפרוייקטים שעבדנו עליהם לאחרונה בבריטניה דומים מאוד באופיים– במונחים של להשתדל לפעול לקראת מטרה מבלי שתהיה החזקה לתוצאה.

עזר לי מאוד לשתף עם כמה מתרגלים שהתמידו להזכיר לי ולאחרים שאין עלינו להתמקד בתוצאה אלא פשוט להשתדל להציל את האנשים שאנו באים איתם במגע באמצעות התהליכים האלה.

ברוח זו, לפחות על פני השטח נראה היה שכמה מהפרוייקטים שעבדנו עליהם נתנו עוד ועוד אנרגיה בפרלמנט ונראה היה שהמאסטר פותח דלתות נוספות למאמצים עתידיים.

קמפיין EDM הקורא לאסור את תיירות ההשתלות בבריטנה נחתם על ידי 47 חברי פרלמנט. במהלך הדיון בפרלמנט שנערך ב-10 במרץ, נציגי בית הנבחרים דיברו על רדיפת הפאלון גונג ועל קצירת האיברים על ידי המשטר הסיני ועל האקלים של הרדיפה הדתית בסין כיום.

כמה פעמים צוינו קווי דימיון בין הרדיפה וקצירת האיברים לבין השואה במלחמת העולם השנייה. אחד מחברי הפרלמנט אמר שמדובר ״לא פחות מרצח-העם של המאה 21״. היו כמה קולות עזים שקראו לבריטניה לאסור את תיירות ההשתלות לסין. הקריאות האלה קיבלו תהודה בכלי התקשורת המרכזיים, כמו גם במדיה המקומית והבין-לאומית.

ההזדמנות הזו לעבוד יחד עם מתרגלים רבים כל כך לנסות לתמוך בהם ולעשות כמיטב יכולתי הייתה חווייה שאוקיר תמיד, כמו חוויות רבות אחרות. אני מקווה שבעתיד אפעל טוב יותר ועם יותר חמלה ולב רחב.

תודה לך מאסטר, תודה למתרגלים העמיתים.