יבול שופע על אדמה שאיש לא רצה בה

(Minghui.org) אחרי שאיבדתי את עבודתי ב-2000 בשל סירובי לוותר על פאלון דאפא, ידיד שלי שהיה מנהל מכון העוסק במחקר חקלאי, שאל אם ארצה לקחת אחריות על חלקה בגודל של 650 מטרים רבועים של אדמה צחיחה, ועל מטע פירות בגודל של כ-40,500 מטרים רבועים שאף אחד במכון שלהם לא רצה.

הוא אמר לי שכל מה שהאדמה תניב יהיה שייך לי, ושאני רק צריכה לשלם לו 2000 יואן בכל שנה. אבל אם שום דבר לא יגדל שם, אז אין צורך לשלם

מעולם לא עבדתי בחקלאות, שלא לדבר על טיפול בעצי פרי, אבל בהיעדר אפשרות אחרת, נעניתי לאתגר הזה.

למחרת היום הלכתי לשדה. הוא היה מכוסה בבוץ יבש מתיקוני כביש שנערכו בסמוך. האדמה הייתה קשה מאוד וגיליתי שזה ממש בלתי אפשרי לתחח אותה.

היה כבר אמצע יוני. המשקים הסמוכים תפקדו היטב, ואצל חלקם כבר הניבו ניצני ירקות.

מטע עצי הפרי היה במצב גרוע אף יותר. רוב העצים נראו חצי מתים. העלים היו מכוסים בלכלוך ושורשי העצים היו חשופים. עכברושים כרסמו את קליפות העצים ואת השורשים.

האמנתי שהמאסטר ידאג לכל דבר

תיכף ומיד התחלתי לעבוד בשדה. חפרתי את הבוץ היבש וזרעתי קצת זרעי מלון. כמו כן שתלתי קצת ירקות ליד עצי הפרי, כמו כרוב, תפוחי אדמה, מלפפונים ושעועית ירוקה.

כל יום השכם בבוקר הלכתי לשדה עם הרמקול שלי. בתחילה תרגלתי את תרגילי הפאלון דאפא, ותוך כדי האזנה להרצאות של מאסטר לי הונג-ג'י, עבדתי במשך כל היום בשדה.

בעלי, לא האמין שהאדמה הצחיחה הזאת תוכל להניב משהו. הוא התנגד שאלך כל יום לשדה. לא הקשבתי לו והמשכתי את עבודתי בשדה.

חודש לאחר מכן, הפירות של החוואים האחרים היו בשלים ומוכנים למכירה, ושלי רק התחילו. עצי השזיף החלו לתת פירות, אבל זעירים מאוד. הזכרתי לעצמי לא להיות מושפעת – פשוט להמשיך לעשות את מה שאני צריכה לעשות והמאסטר ידאג לשאר.

חוויתי את הכוח של הדאפא

כשהפירות של האחרים נמכרו, השזיפים שלי החלו להבשיל תוך זמן קצר. הם היו גדולים, שחורים, מבריקים ומתוקים. נתתי לעוברים ושבים גישה לחוות הפירות שלי והרשיתי להם לקטוף בעצמם את הפרי ולשלם לי על-פי המשקל.

חוות המלונים הניבה מלונים עסיסיים ומתוקים מאוד.

נתתי ארגז מלא מלונים למנהל שנתן לי את האדמה. הוא נדהם ואמר שכבר שנים לא טעם מלונים טובים כאלה.

הוא המליץ על המלונים למנהלים ב"מרכז משאבי הפירות המרכזי". מכרתי 25 ארגזים של מלונים. כל ארגז שקל כ- 30 קילוגרם. גביתי מהם 50 יואן עבור כל ארגז, פי 3 מהמחיר הרגיל של מלונים בשוק.

המנהל היה נרגש מאוד ואמר: "אדמה צחיחה שאף אחד לא רצה בה הניבה תשואה מדהימה תחת השגחתך".

באותה עונה הרווחתי יותר מ-10,000 יואן. כמו כן קטפתי כל מיני ירקות. חיי חזרו למסלולם.