לחלק הראשון

לחלק השני

לחלק השלישי

(Minghui.org) פעם שמעתי סיפור על לקוח במסעדה שהציע לבת הקטנה של הבעלים משהו לאכול. הילדה הקטנה דחתה את הצעתו באומרה: "אימא שלי לא מרשה לי לאכול את האוכל במסעדה שלנו מפני שהוא גרוע".

הסיפור מצביע על תופעה עצובה אך אמיתית בסין: בעלי מסעדות מסרבים לאכול את האוכל שלהם עצמם, בידיעה ברורה מה בדיוק הוא מכיל. בדומה, בנאים אינם גרים בבתים שהם בונים, ספקי חלב אינם שותים חלב שהם מוכרים ויצרני חיסונים אינם חולמים אפילו לקבל זריקת חיסון שהם הכינו.

כשכל אחד מרמה את כל האחרים, כל אחד הופך לקורבן. התכונות המסורתיות הנעלות נעלמות בסין. אנשים נוהגים בדיוק להיפך מ"ואהבת לרעך כמוך".

תרבות השוחד והמרמה בסין משחיתה את איכות החיים של כל אחד: ילדים שהוריהם אינם נותנים מתנות למורים שלהם, מופלים לרעה בבתי הספר; פציינטים שאינם משחדים את הרופאים שלהם מקבלים טיפול גרוע יותר. בכל מקום אליו תפנה ייתכן שירמו אותך.

כשאנשים מנווטים דרך הזמנים האפלים האלה, בל נשכח שיש אנשים שעדיין רוצים לעשות את הדבר הנכון ואינם מבקשים דבר בתמורה. אלה הם מתרגלי פאלון דאפא, והתנהגותם היא באמת השראה לכולם.

פאלון דאפא הידוע גם בשם פאלון גונג הוא שיטה רוחנית למדיטציה המתבססת על 3 עקרונות-ליבה: "אמת-חמלה-סובלנות". מתרגלי דאפא באים מכל שדרות החיים ומכל המעמדות בחברה. הם חיים על-פי שלושת העקרונות ושואפים לסטנדרטים מוסריים גבוהים.

זהו החלק הרביעי של סדרה בת ארבעה פרקים המשרטט פרופיל של מתרגלי פאלון דאפא ואיך הם חיים בהתאם לעקרונות הדאפא.

תוכן הסדרה:

  • 1.רופאים הרוצים את המיטב עבור הפציינטים שלהם
  • 2.מורים המסרבים לשוחד
  • 3.בעלי עסקים ישרים ואמינים
  • 4.אנשים המחזירים ארנקים אבודים ופריטים אבודים אחרים

חלק רביעי: אנשים המחזירים ארנקים אבודים ופריטים אבודים אחרים

בסין, אם אתה ממתין למישהו שיחזיר את הטלפון הנייד שאבד לך ששוויו 1,000 יואן, אתה תבזבז את זמנך. אבל מתרגלי פאלון דאפא מחזירים חפצי ערך אבודים לבעליהם, ומחזירים כסף עודף שקיבלו מסוחרים. הם שואפים ללכת על-פי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות" ולהתייחס לאינטרס אישי בקלילות.

שמרו על תיק שהכיל 700 יואן במזומן

גב' שו שיאן ובעלה, שניהם מתרגלי פאלון דאפא, ניהלו חנות קטנה באחת העיירות שבפרובינציית ליאו-נינג. ב-1996 אישה בגיל העמידה השאירה תיק בחנות אחרי שקנתה שם. בני הזוג לא ידעו למי שייך התיק, כך ששמרו עליו במקום בטוח והמתינו לבעלת התיק שתחזור.

בערב נכנסה אישה לחנות כשהיא נראית די עצבנית. היא שאלה בהתרגשות אם התיק שאיבדה נמצא כאן בחנות. בני הזוג ביקשו ממנה לתאר את התיק ותכולתו. בתיק היו 700 יואן במזומן ביחד עם רישיון העסק ותעודת הזיהוי שלה שתאמו לתיק שמצאו. הם החזירו לה אותו בשמחה.

האישה הודתה להם שוב ושוב. הם סיפרו לה שהם מתרגלים פאלון דאפא וביקשו ממנה להודות למאסטר לי הונג-ג'י מייסד הפאלון דאפא במקום להודות להם, מפני שהוא לימד אותם להיות אנשים טובים יותר.

בני הזוג מצאו גם פעמיים טבעות בחנות. לבעלי הטבעות הוקל כשהוחזרו להם הטבעות. כשדובר בפריטים אבודים קטנים, הם הציגו אותם במקום בולט כדי שבעליהם ייקחו אותם בחזרה. היו לקוחות שהופתעו לראות את החפצים האבודים שלהם.

סירבה לקבל מתנות על מעשה טוב

גב' צ'ינג יון, מתרגלת פאלון דאפא מפרובינציית הה-ביי ניגשה לבנק להפקיד 10,000 יואן מתלוש המשכורת שלה בחשבון הצ'קים שלה לתעודת פיקדון. כשחזרה הביתה, היא הבחינה שלא העבירו את -10,000 היואןלתעודת הפיקדון החדשה שלה.

היא חזרה מיד לבנק כדי לדבר עם הכספרית, אישה בת 23 שפתחה לה את החשבון החדש אך שכחה להעביר לשם את הכסף. היא שוחחה עם האישה בפרטיות, מפני שלא רצתה לגרום לה להיכנס לצרה עקב טעותה. הכספרית תיקנה מיד את הטעון תיקון ורצתה לקנות לגב' צ'ינג מתנות יקרות כדי להודות לה.

גב' צ'ינג סירבה לקבל דבר וסיפרה לכספרית על פאלון דאפא ועל מאסטר לי. הכספרית הודתה למאסטר לי עם דמעות בעיניה.

פעם אחת מצאה גב' צ'ינג פנקס בנק שהיו בו 2,890 יואן בחיוב. היא החזירה זאת לבעלים כשהיא משתמשת בשם המצורף ובכתובת. בעל הפנקס העריך מאוד את מה שעשתה גב' צ'ינג ורצה לפרסם את המקרה הנדיב בטלוויזיה המקומית. היא דחתה את ההצעה וסיפרה לו על פאלון דאפא. בעל הפנקס אמר בהערצה: "מתרגלי פאלון דאפא הם באמת אנשים טובים".

תיק מלא כסף הוחזר לבעליו

יום אחד מתרגלת קשישה ראתה תיק בפח האשפה בשכונתה. התיק היה עדיין במצב טוב, כך שהיא לקחה אותו. כשניקתה את התיק בביתה, היא גילתה כמה חבילות שטרות של 100 יואן בתיק. היא ווידאה עם מתרגלת נוספת שאלה אכן שטרות אמיתיים. כדי למצוא את הבעלים, היא הפיצה שמועה על המציאה שלה בשכונה.

כמה ימים לאחר מכן, 3 אנשים הגיעו לדלת ביתה ושאלו אותה לגבי התיק. הם תיארו אותו וכמה כסף היה בתוכו. היא אישרה שהתיק ברשותה והזמינה אותם להיכנס.

היא סיפרה להם על הרדיפה אותה מנהלת המפלגה הקומוניסטית הסינית נגד הפאלון גונג והם הסכימו לפרוש מחברותם במק"ס. מאחר שהכסף נועד לטיפול בילד חולה, הם הודו לה בכנות. הם רצו לתת לה קצת כסף כמחווה להערכתם, אבל היא סירבה בנימוס ודחתה את ההצעה. היא סיפרה להם שפאלון דאפא מלמד את המתרגלים להתחשב באחרים ולא לחפש גמול על מעשים טובים.

תיק עם שלושה כרטיסי אשראי הוחזר

גב' דזי ג'ן, מתרגלת פאלון דאפא מפרובינציית הה-ביי ראתה בקיץ שעבר תיק בית ספר חדש מונח לצד הדרך. היא הרימה אותו ובדקה את תכולתו. בפנים היה תיק יד של אישה שהכיל 3 כרטיסי אשראי, תעודת זיהוי וספר טלפון קטן. היא הבינה שבעלת התיק כנראה מודאגת.

באותו זמן הטלפון של גב' דזי לא היה עמה, כך שהיא הלכה למקום עבודתו של בעלה וצלצלה מהטלפון שלו לכמה מספרים שהיו בספר הטלפון וכך בסופו של דבר הגיעה לבעלת התיק.

בעלת התיק סיפרה לה שהתיק נגנב ממנה ושהיא דיווחה על כך למשטרה והיא לא זקוקה עוד לתיק. גב' דזי הייתה מבולבלת, אבל בעלת התיק צלצלה מיד וביקשה מגב' דזי לשלוח לה את התיק למקום במרחק של כ-5 קילומטר. גב' דזי אמרה לה שהיא אינה מכירה את המקום ואין לה זמן ללכת לשם. היא לא הבינה מדוע אותה אישה ביקשה זאת ממנה.

אבל בעלת התיק צלצלה שוב והודיעה שתבוא לקחת את התיק. גב' דזי נתנה לה את הכתובת המדויקת. כשהגיעה, בעלה של גב' דזי המתין לה. הוא ווידא את זהותה וצלצל לגב' דזי לבוא עם התיק.

בעלת התיק בכתה כשראתה את התיק וסיפרה את כל הסיפור לגב' דזי. התיק שלה נגנב באוטובוס. היא חשדה שגב' דזי מנסה לסחוט ממנה כסף, כך שהיא באה מוכנה והביאה עמה אפילו 2 גברים למקרה הצורך.

גב' דזי סיפרה לה שהיא מתרגלת פאלון דאפא ושמאסטר לי לימד אותה להתחשב תמיד קודם כל בצרכי האחר. בעלת התיק הודתה לגב' דזי שמצאה את התיק האבוד. היא הוציאה 100 יואן כאות תודה, אבל גב' דזי סירבה לקבל זאת.

בעלי חנות הגונים

גב' צ'ינג ליאן פתחה את חנותה לפני כ-10 שנים בעיר ווי-האי בפרובינציית שאן-דונג. יום לאחר הפתיחה עצר אצלה השכן וסיפר לה שכמה מרכולים ומסעדות שם לא צלחו בעסקיהם. גב' צ'ינג ענתה שהיא מתרגלת פאלון גונג ושהכול יהיה בסדר.

10 שנים לאחר מכן העסק של גב' צ'ינג משגשג עדיין. היא סוחרת ביושר ומביאה מוצרים איכותיים במחירים סבירים. היא מצליחה לנהל את החנות היטב עם דברים ערוכים בקפידה בסביבה נקייה. כמו כן היא קישטה את חנותה עם פרחי לוטוס מאוריגאמי, בלוחות שנה המכילים מידע על פאלון דאפא ובחרוזי פיוט על פאלון דאפא. הלקוחות שלה מבחינים בהם בקלות.

היא שמרה בקפידה פריטים שאבדו ללקוחותיה והמתינה לבעלים לבוא לקחת אותם. אישה אחת שכחה בחנות את הארנק שלה שהכיל כמה אלפי יואן. אף אחד לא הגיע לדרוש את התיק אחרי חצי יום אז גב' צ'ינג חיפשה רמזים בארנק ומצאה כרטיס ביקור עסקי. כשצלצלה למספר שעל הכרטיס, האישה ענתה וגב' צ'ינג ווידאה שהיא אכן ביקרה בחנותה. היא לא ידעה כלל שהיא איבדה את ארנקה עד שגב' צ'ינג צלצלה אליה. היא הייתה אסירת תודה על טוב לבה של גב' צ'ינג.

עמידה בפני פיתוי של רווח כספי שלא כראוי

גב' פנג לי תושבת העיר ג'י-לין בפרובינציית ג'י-לין גדלה במשפחה ענייה. הכסף הפך לדבר היקר ביותר בחייה. היא לא בזבזה אף אגורה סתם כך.

היא החלה לתרגל פאלון דאפא ב-1998 וניהלה סניף קטן של מרכול ששכרה מקבלן. בכל פעם שאחסנה מוצרים מהקבלן שלה, היא שילמה תחילה, ואז לקחה את כל מה שהזמינה לבדיקה בחנות.

פעם אחת היא הזמינה 10 בקבוקי שמפו, אבל גבו ממנה רק עבור אחד. היא חזרה למחרת לקבלן ושילמה את החשבון המלא–יותר מ-100 יואן. הקבלן התרגש מכנותה, מפני שלא היה שם לב להפסד אם לא הייתה מעירה את תשומת לבו. אותו תסריט קרה גם בפעם אחרת וגב' פנג נהגה באותה דרך.

גב' פנג שילמה לכל סוחרי הסיטונות במקום וזכתה באשראי מצוין מצדם. כשסגרה את החנות הם קיבלו בחזרה את המוצרים שנותרו לה.

פעם אחת גב' פנג מצאה צמיד יהלומים שאבד למישהו בחנותה. מיד לאחר מכן, הגיעה אישה לחנות ושאלה אם היא מצאה צמיד. התיאור שנתנה תאם לצמיד שגב' פנג מצאה והיא החזירה לה אותו. האישה הודתה לה.

לגב' פנג היו ההזדמנויות רבות לקנות סחורות בערך מוזל ולשמור חפצי ערך שמצאה, אבל היא בחרה בדרך הפוכה. כמתרגלת היא שמחה לעזור לאחרים במקום לשמור את הרווח לעצמה.

איש צעיר נדיב לב

מר לי מין-ג'ון הוא מהנדס מהעיר וו-האן בפרובינציית הו-ביי. בשנתו הראשונה באוניברסיטת הואה-ג'ונג למדע וטכנולוגיה הוא ראה כמה מדענים סינים מפורסמים חוקרים צ'יגונג. הוא החל לחקור שיטות צ'יגונג שונות ובחר לתרגל פאלון דאפא.

כל מחלותיו נעלמו כעבור חודש ימים והוא נעשה אדם צעיר שמח נדיב וישר. גם הביצועים האקדמיים שלו השתפרו והוא זכה להמשיך בלימודי הדוקטורט שלו ללא כל מבחן.

כשלמחשב במעבדה שעבד נגמר מרחב האחסון בדיסק, הוא קנה בכספו כונן קשיח גדול יותר ושיתף בו את כולם. כמו כן התנדב לנקות את המעבדה.

על לוח המודעות של בית הספר התנוסס מכתב תודה שנשלח אליו. במכתב צוין שהוא החזיר לבעליו ארנק שאבד עם מזומן וכרטיסי אשראי מבלי לקבל דבר בתמורה.

טלפון נייד הוחזר

אישה אחת מפרובינציית שאן-שי סיפרה איך השיגה מחדש את הטלפון הנייד שלה, שעלה יותר מ-2,000 יואן שחסכה במשך זמן ארוך. היא לא ידעה שאיבדה את הטלפון עד שניסתה לשלם איתו בחנות. היא מיהרה הביתה לחפש את הטלפון. בני משפחתה עזרו לה בחיפוש בכל הבית אבל לא מצאו את הטלפון.

כשכבר איבדה תקווה וכמעט בכתה, אביה קיבל צלצול מהמספר שלה. אישה בצדו השני של הקו סיפרה להם שהיא מצאה את הטלפון והיא ממתינה לה שתבוא לקחת אותו.

היא מיד הלכה, ופגשה שתי נשים בגיל העמידה. היא הודתה להם בחום והציעה לקנות להן ארוחת ערב, אבל הן סירבו בנימוס. היא גם ניסתה לתת להן 50 יואן, אבל הן סירבו לקחת את הכסף. הם אמרו לה לזכור ש"פאלון דאפא הוא טוב" וש"אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב".