ביצוע התרגילים דורש גם כן לב טהור ומחשבה טהורה

(Minghui.org) אני מתרגל פאלון דאפא כבר14 שנה. במהלך השנים שמתי דגש על החשיבות של לב ומחשבה טהורים בזמן לימוד הפא, אך לא בזמן ביצוע התרגילים.

עבורי, ביצוע התרגילים היה כמו משימה, כך שלעתים קרובות במוחי היו מחשבות על דברים אחרים בזמן שאני מבצע אותם. לעתים אני לא ממש מקשיב לקול של המאסטר והתנועות שלי לא תואמות להנחיות של המאסטר. מדי פעם אני מודע לכך שהמחשבות שלי נודדות, אבל לרוב המחשבות שלי מושפעות מדברים רבים המסיחים את דעתי, ומוחי נודד עם המחשבות הללו בזמן שגופי עדיין עושה את התנועות. כך אני "מסיים" את התרגול.

מצב זה הפך אצלי להרגל ואפילו חשבתי שמכיוון שאני מצליח להשלים את חמשת הסטים של התרגילים בכל יום, אני טוב יותר מכמה אנשים, למרות שאולי אינני משתווה עם המתרגלים הטובים יותר. היות שאני עושה את שלושת הדברים, אולי אינני יכול להיחשב כמטפח המתקדם במרץ, אבל אני עדיין בסדר. לכן הייתי עדיין שמח ומרוצה מהמצב הנוכחי שלי.

בהדרגה החלו להופיע אצלי בעיות בריאות. הרגשתי כבד ולא יכולתי להרים את רגלי בזמן ההליכה. לעתים קרובות אני מועד ויכול רק ללכת לאט. לא הצלחתי ללכת מהר יותר לא משנה כמה רציתי. הרגל השמאלית והמרפק השמאלי שלי כאבו כמה שנים אבל לא משנה כמה הסתכלתי פנימה. הכאב לא נעלם. גם יכולת ההליכה שלי התדרדרה אבל לא ידעתי מה הגורם לבעיות הללן. מאוחר יותר הבנתי שיש לי החזקה שורשית נסתרת מאז תחילת הטיפוח לעשות שימוש בדאפא לרפא את המחלות שלי.

אחרי שהמאסטר פרסם את מוזיקת התרגול החדשה, הבנתי: המאסטר מעניק לתלמידיו אנרגיה נוספת, דוחף אותנו קדימה ומגביר את מהירות טרנספורמציית הגוף שלנו. מאחר והמאסטר דוחף אותנו קדימה, עלינו לעמוד בקצב שלו. עליי להבין לעומק את החלטת המאסטר, ומעולם לא עלתה בי מחשבה שאוכל לסיים את התרגיל השני בגרסה של שעה שלמה.

כששמתי את מלוא תשומת הלב בהאזנה למוזיקה ולהוראות של המאסטר ללא מחשבות המסיחות את דעת, הצלחתי להשלים את התרגילים בקלות. כאשר התמדתי לתרגל במצב זה כל יום, לעקוב אחר ההוראות והמוזיקה של המאסטר בתשומת לב ומוח צלול, הצלחתי להיפטר מהמחשבות מסיחות הדעת ברגע שהן הופיעו במוחי, ממש כמו שאני עושה בשעה שאני לומד את הפא. נעשיתי ערני בכל עת, וברגע שהופיעו מחשבות מסיחות דעת, נפטרתי מהן מיד.

המאסטר רמז לנו בבירור ("הרצאה בסידני") (1996):

"התרגול הוא אמצעי להגעה לשלמות"

אין עלינו להזניח עניין זה או להתייחס לכך בקלילות.

לאחר שהשין-שינג שלי וההבנות שלי השתפרו, תוך ימים ספורים נעלמו התסמינים הלא טובים שהיו בגופי במשך כל כך הרבה שנים. הבנה שלי את הפא הייתה למעשה כל כך עלובה ובזבזתי זמן רב כל כך! המאמץ שעשיתי לתרגל את התרגילים בעבר היה בזבוז. עבור מי אני מתרגל כך? האין זה מראה על חוסר כבוד כלפי המאסטר וכלפי הפא? כמה גדולה הטעות שלי? הייתי תקוע בבעיה הזו כל כך הרבה שנים ולא התעוררתי. רק בעזרת ההדרכה של המאסטר, הוראת הפא שלו והכוח שהוא נסך בי הבנתי סוף סוף את הבעיה שלי.

המאסטר הרחום והנכבד שלנו לא רוצה להשאיר מאחור אף אחד מתלמידיו, ואני מקווה שעמיתיי המתרגלים שהייתה להם בעיה דומה יוכלו להתעורר במהירות. בנקודת זמן קריטית זו בסוף תקופת תיקון הפא, עלינו למצוא את ההחסרות שלנו מנקודות מבט רבות, ולתקן את כל המצבים הלא נכונים שאנו נמצאים בהם כדי שנוכל לחזור עם המאסטר הביתה.

אני אסיר תודה ומלא הוקרה למאסטר הנכבד והרחום!