(Minghui.com) כמי שגדל בסין, מעולם לא הכרתי דרך חיים אחרת עד שפגשתי בקולג' מרצה מחו"ל. הוא גרם לי להבין שהחיים הם יותר מסתם ציונים טובים, קבלת תואר, מציאת משרה טובה וחתירה להרוויח יותר כסף.
השראה ממרצה זר
המרצה הזה יזם אתנו יום אחד שיחה בקמפוס. משהו שהוא אמר הפתיע אותי מאוד. הוא אמר לנו שהוא מאמין באלוהים.
"באמת יש אלוהים?" הקנטתי אותו.
הוא חייך אליי ואמר בוודאות: "כן, כמובן. אלוהים אכן קיים".
הבנתי פתאום שהוא נמצא בדרך שונה משלי, והמחשבה שהייתה לי קודם ללעוג לו, נעלמה לפתע. נאלמתי דום.
איש לא הזכיר "אלוהים" ו"שמימי" כפי שעשה המרצה הזר הזה. עבורנו הסינים, הסיבה לכך שזרים מאמינים באלוהים הייתה שיש להם חיים טובים יחסית, אך הם נאלצו למצוא משהו כדי למלא את חלל הריקנות הרוחנית. אבל הדרך בה המרצה הזר הזכיר את "אלוהים" לא הייתה כזאת כלל.
רבים מעמיתיי באוניברסיטה פיתחו דרכי התנהגות די מנוונות – לווים כספים כדי לנהל תחרויות שתייה מתחת לשולחן ולהתפאר ב"יכולת השתייה שלהם", להתחמק משיעורים ולשחק קלפים במעונות, לרמות בבחינות וכו'.
"האם אנו, הדור חדש של צעירים, מלאים באידיאלים גדולים ובאמירות שאפתניות גדולות כפי שנכתב עלינו?" ספקות התעוררו בלבי.
הזיקה שלי לפאלון גונג
בשנות השמונים והתשעים צ'יגונג נהיה מאוד פופולרי בסין. גם אני תרגלתי מגוון צורות של צ'יגונג לריפוי מחלות ולשמירה על כושר, וקראתי ספרים רבים בנושא הבודהיזם והטאואיזם.
יום אחד, המליצה לי פרופסורית אחת על הפאלון גונג משום שהיא התעניינה מאוד בתרגול.
צפיתי בסרטונים של מאסטר לי הונג-ג'י מלמד את הפא בג'י-נאן בסוף 1995, והרגשתי שאני הולך לקראת אמונה, כמו שהזכיר המרצה הזר.
ידעתי שיש מספר סטודנטים המתרגלים פאלון גונג, למרות שלא היה לנו הרבה קשר זה עם זה. כולנו ניסינו להפוך לאנשים טובים עם בריאות טובה וערכי מוסר.
העתירה השקטה של ה-25 באפריל עזרה לי לראות את המק"ס כפי שהיא
עד 25 באפריל 1999 הייתי די בור בנוגע לפוליטיקה של המק"ס וכיצד היא השתמשה בפוליטיקה כדי לדכא ולתקוף אמונות שמחוץ לתחום הדוקטרינות שלה.
בתחילת אפריל 1999, מדען סיני בשם הֶה ג'ואו-שיו פרסם מאמר בפרסום רשמי של המכללה לחינוך באוניברסיטת טיאן-ג'ין, תחת הכותרת "אני נגד זה שבני נוער יתרגלו צ'יגונג" בו ציטט מקרה שבו נמתחה ביקורת על הפאלון גונג. למעשה, המקרה הועלה לטלוויזיה בבייג'ינג מוקדם יותר בשנת 1998 והוכח כשקרי.
"מה לא בסדר עם הכביכול-מדען הזה?" חשבתי לעצמי כשקראתי את כותרת המאמר: "איך הוא יכול להסיק מסקנות כאלה בלי לבסס אותן על עובדות?"
באופן אישי ראיתי את היתרונות שרבים מהצעירים המתרגלים הפיקו מתרגול הפאלון גונג.
היו ילדים שנהגו לספר שקרים, או שהיו עצלים מאוד בעבר, השתנו לטובה לאחר שתרגלו פאלון גונג. היו ילדים שנהגו לפרוץ בהתפרצויות זעם כשלא הצליחו להשיג את מבוקשם, ועתה הפסיקו להתנהג כך לאחר שהוריהם סיפרו להם על העקרונות "אמת-חמלה-סובלנות."
היה ילד בן ארבע, שאצבעו נתקעה בדלת ונהייתה שחורה וכחולה. אמו אמרה לו לומר מכל הלב: "פאלון דאפא הוא טוב. אמת-חמלה-סובלנות זה טוב". הוא עשה זאת ואצבעו חזרה למצבה הנורמלי מהר מאוד. זה היה ממש מופלא!
במקרה שלי, סבלתי מדלקת סימפונות קשה וממחלת מעיים. שתי המחלות נעלמו לאחר שהתחלתי לתרגל פאלון גונג.
לאחר שממתרגלי הפאלון גונג ראו את המאמר של הה, רבים מאלה שגרו בטיאן-ג'ין הלכו למכללת טיאן-ג'ין לחינוך כדי להסביר על מהות הפאלון גונג, כשהם מקווים שהם יוכלו להביא לתיקון של המאמר.
כאשר מערכת הפרסום של המכללה עמדה להתנצל, משטרת פיזור ההפגנות הופיעה לפתע ב -23 באפריל וב -24 באפריל ועצרה שלא כדין 45 מתרגלי פאלון גונג. למתרגלים נאמר כי הצו למעצרם בא מהממשל המרכזי ולכן עליהם לפנות למשרד מועצת המדינה בנושא שחרור המתרגלים העצורים.
עתירה של 10,000 איש
שמעתי על מה שקרה בטיאן-ג'ין ממתרגל עמית באתר התרגול שלנו והחלטנו לעתור לממשלה ב-25 באפריל.
נסעתי לשם לבד על אופניי וראיתי הרבה אנשים כבר כשהייתי במרחק של כקילומטר מרחוב פו-יו ששם נמצא משרד העתירות של מועצת המדינה.
הם כנראה הגיעו מאזורים סמוכים להה-ביי ולטיאן-ג'ין. היו גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, ולחלק מהנשים היו תינוקות בזרועותיהן.
השארתי את האופניים שלי בסמטה והצטרפתי לקהל. השעה הייתה בסביבות השעה 9:00 בבוקר.
אנשים עמדו בשורה לאורך הרחוב בצורה מסודרת מאוד, ונמנעו מכבישי תנועה ראשיים.
יותר מ-10,000 מתרגלי פאלון גונג יצאו לעתור בבייג'ינג ב-25 באפריל 1999
האווירה הייתה שלווה ושקטה לאורך כל היום. מתרגלים רבים עמדו שם וקראו בספר "ג'ואן פאלון", הספר העיקרי של הפאלון גונג.
היו גם שוטרים בסביבה שהביטו בחוסר מעש ופטפטו בינם לבין עצמם. הם התרשמו מאוד מההגינות השקטה ומהריסון העצמי של מתרגלי הפאלון גונג. לחלקם זה נגע ללב עד כדי כך שהתחילו לשאול על הפאלון גונג ובהמשך החלו לתרגל.
שנים לאחר מכן כשהייתי כלוא במחנה עבודות כפייה, פגשתי מתרגל עמית. הוא היה אחד השוטרים שהוצבו כדי להשגיח על המתרגלים באותו יום.
בערב הגיעו חדשות כי ראש הממשלה דאז נפגש עם כמה נציגי המתרגלים והסכים לבדוק את פניותינו, וכי המתרגלים שנעצרו שלא כדין בטיאן-ג'ין ישוחררו.
לאחר ששמענו זאת התחלנו לצאת באותו אופן מסודר ושקט שבו הגענו. המתרגלים אספו כל פיסת אשפה קטנטנה על האדמה, כולל בדלי סיגריות שהשאירו אחריהם השוטרים.
רדיפות המופעלות עקב הטבע הלא סובלני של המק"ס
מאוחר יותר שמעתי כי העתירה השקטה המונומנטלית זעזעה את ג'יאנג דזה-מין, אז יו"ר המק"ס וראש המדינה, וגם כמה משותפיו.
הם ראו במה שהפאלון גונג מלמד ובמספר העצום של המתרגלים איום על כוחם האישי ועל שליטתם על מוחם של האזרחים. העתירה השקטה תוארה עד מהרה כ"התקפה על השלטון המרכזי" בתקשורת של הדובר של המק"ס, ושימשה כתירוץ לפתיחת רדיפה ארצית נגד הפאלון גונג ב-20 ביולי 1999.
למרות העובדה שראש הממשלה נעתר באותה עת לעתירתם של מתרגלי הפאלון ב-25 באפריל, ולמרות העובדה שהיה מסמך המשך מלשכת מועצת המדינה, בו נאמר כי הממשלה מעולם לא אסרה שום סוג של תרגילים השומרים על כושר, המק"ס פתחה בכל זאת כעבור שלושה חודשים ברדיפה אכזרית על עשרות מיליוני מתרגלי הפאלון גונג ברחבי סין, רדיפה שעדיין נמשכת עד היום.
אינספור משפחות נפרדו זה מזו ומספר עצום של מתרגלים היו נתונים למעצרים שלא כדין, מעצרים, כליאות, עבודות כפייה, עינויים ואפילו קצירת איברים בכפייה וכו'. רבים מתו כתוצאה מהרדיפה.
הרוע של המק"ס התגלה כעת יותר בקרב מגפת הנגיף של וו-האן.
הטיוח הזדוני של התפשטות וירוס הקורונה והאגירה של ציוד מגן חיוני בקנה מידה עולמי כאשר אנשים נזקקים לו נואשות ברגע קריטי ביותר, העירו את הקהילה הבינלאומית לרשעות של המק"ס.
יותר ויותר ממשלות התיישרו בקו אחד להטיל אחריות על המק"ס לאובדן חיים מסיבי ולנזקים כלכליים הרסניים. עוד ועוד אנשים רואים את החשיבות בהתרחקות מהמק"ס.
21 שנים חלפו מאז העתירה ב-25 באפריל, אך בזיכרונם של מתרגלים רבים היא נותרה רעננה. הרוח שוחרת השלום של האירוע לעולם לא תישכח. הטוב והטוהר שהיא מייצגת יאיר לנצח ברחבי השמים והארץ.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved
