ה"אהבה" שאזרחים שהולכו שולל רוחשים כלפי המפלגה הקומוניסטית הסינית משמשת את הסתרת המידע על הקורונה

(Minghui.org) "לך ולסובבים אותך יהיו בעתיד ימים שבהם תיאבקו עם עצמכם לנקות את האשפה והרעל שהחדירו במוחותיכם המתבגרים", כתבה פאנג פאנג בתגובה למכתב שנכתב כביכול על ידי נער בן 16, בו הוא מתרעם על הביקורת שכתבה נגד התנהלות המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס)בנושא הקורונה.

מילים אלו נכתבו ב"וול סטריט ג'ורנל" ( The Wall Street Journal) במאמר שפורסם ב-1 באפריל 2020, תחת הכותרת: "כתבת מהעיר וו-האן היוצאת נגד המכונה הקומוניסטית של סין, הפכה לכוכבת ברשת החברתית."

פאנג וונג, המשתמשת בשם העט פאנג פאנג, היא סופרת בת 64 מהעיר וו-האן שתיעדה ביומנה את החיים תחת הסגר, ופרסמה אותם במדיה החברתית הסינית. התיעודים האותנטיים על מאבקם של תושבי וו-האן תחת סגר המוני זכו לשבחים וצברו מיליוני צפיות.

ה"ניו יורק טיימס" פרסם ב- 16 באפריל 2020 קטעים מתגובתה של פאנג פאנג לגולש שהציג עצמו כנער. היא כתבה, "ילד, אמרת שאתה בן 16. כשאני הייתי בת 16 זה היה בשנת 1971, אם מישהו היה אומר לי אז ש"המהפכה התרבותית היא אסון", הייתי חובטת בו עד זוב דָם. לא הייתי מקשיבה גם אם הוא היה מנסה לשכנע אותי במשך שלושה ימים ולילות". היא סיפרה שמגיל צעיר שטפו את מוחה להאמין שכל דבר שהמק"ס עשתה הוא טוב.

"אבל הרשה לי לומר לך, ילדי, במוקדם או במאוחר חוסר האמון שלך יקבל תשובה. התשובה חייבת לבוא ממך. יום יבוא, בעוד 10 או אולי 20 שנה, בו תחשוב: וואו, התנהגתי אז בצורה ילדותית ובזויה", כתבה פאנג פאנג, "כי אז כבר תהיה אדם אחר לגמרי. כמובן, אם תלך בדרך בה אותם שמאלנים קיצונים גוררים אותך מטה, ייתכן שלעולם לא תקבל תשובה משלך".

המכתב של הנער מגלם בתוכו את ה"אהבה למפלגה" של האנשים הסינים שהלכו שולל אחר המק”ס. מאז היווסדה לפני עשרות שנים, המפלגה שוטפת את מוחם של אזרחיה ומציגה עצמה כמושיעה של העם הסיני במטרה לשמר את כוחה. שיטה בה המק"ס נוקטת לא פעם היא הסתה לשנוא את כל מי שמעז לדבר אמת ולחשוף את פרצופה האמיתי.

אומץ לבה של פאנג פאנג לתעד את החיים תחת סגר בעיר וו-האן, הפך אותה למטרה על כוונת המק"ס. המצב החמור המתואר ביומנה, אותו חוו רבים מתושבי וו-האן, גרם לרבים להתעורר ולהבין את אופיה השקרי של המק"ס וחוסר האכפתיות שלה כלפי חיי אדם.

המק"ס שוטפת את המוח ומעצבת את דעת הקהל

ב- Xinhua Daily, העיתון הרשמי של המק"ס, נכתב ב- 4 ביולי 1947: "מאז ומתמיד הרגשנו אהדה כלפי ארה"ב. אנו מאמינים שהדבר נובע מהעובדה שארה"ב מעולם לא התקיפה או כבשה את סין. בעיקרון, לעם הסיני יש רושם טוב על ארה"ב בשל האופי הדמוקרטי הפתוח של אנשיה".

רק כמה שנים אחר כך, המק"ס הצמידה לארה"ב את התגית: "אימפריאליזם אכזרי". שינוי הגישה נועד להצדיק את השתתפות סין במלחמת קוריאה. "עלינו לחסל לחלוטין כל מחשבה של זיקה או פחד כלפי ארה"ב. במקום זאת, על הציבור הרחב להתייחס לארה"ב בבוז, שנאה ותיעוב", כך הנחתה את הציבור "הוראה מטעם משרד המק"ס הראשי לחדשות ותעמולה".

ושיר של Wen Wei Po ציין: "מי שותה את דם הקוריאנים? מי שותה את דם הסינים? מי שותה את דמו של העולם? מי שותה את דם האמריקאים? האימפריאליזם האמריקאי! "

שטיפת המוח של המק"ס מסיחה את לב האנשים ומשמרת את הכוח שלההמפלגה. מי שמעז לסרב נחשב כחלק מ"כוחות נגד סין " או ל"אנטי מהפכני" – ונענש.

חלק מהאנשים הסינים אינו מצליח להבחין שהמק"ס איננה סין או שאי ציות למק"ס לא אומר שאתה לא אוהב את סין. הנער שנזף בפאנג פאנג על כך שאינה אוהבת את סין הוא רק דוגמה אחת. הוא לא היחיד שהביע שנאה והוכיח את פאנג פאנג על היותה לא פטריוטית.

שנאה במסווה של אהבת המדינה ואהבת הלאום

ב- 23 במרץ 2020 כתבה פאנג פאנג ביומנה: "ציפיתי שלפחות כמה פקידי ציבור יגישו את התפטרותם [על שלא מילאו את תפקידם] - כמו שקרה במהלך ה-סארס [SARS] ב -2003." היא כתבה באכזבה רבה: "אבל הפעם אף גורם לא פוטר ולא התפטר. הדבר המצחיק הוא שפקידים נהגו להפנות אצבע מאשימה זה אל זה, אך כעת הם מאשימים את ארצות הברית [כמקור הווירוס]".

רבים מתושבי סין תקפו את פאנג פאנג על כך שחשפה את מה שקורה בוו-האן מול העולם כולו. חלקם כינו אותה "בוגדת" או "מפרה אינטרסים לאומיים", וחלקם איימו לשכור בריונים להרוג אותה.

פאנג פאנג אומרת בתגובה כי אין ביכולתה לעשות דבר מול האיומים, אך היא תוהה מי פרסם את ההאשמות המרושעות האלה.

כמה שוחרי צדק אחרים קיבלו יחס קשה אף יותר מזה שקיבלה פאנג פאנג. לדוגמה, שו ג'אנג-רון, פרופסור ידוע מאוניברסיטת צ'ינג-חואה הידועה, הוכנס למעצר בית על כך שהעביר ביקורת על המנהיג הסיני שי ג'ין-פינג.

רן ג'י-קיאנג, טייקון נדל"ן לשעבר, "נעלם" באמצע חודש מארס לאחר שהעביר ביקורת על הנהגתו של שי במאמר שפרסם ברשת, כך דווח במאמר המוזכר לעילב"וול סטריט ג'ורנל".

פטריוטיזם ולאומיות נוצלו לרעה על ידי המק"ס כדי לחזק את האידיאולוגיה שלה ולשלוט. "מסעדה בצפון סין תלתה כרזה שחוגגת את התפשטות הווירוס בארצות הברית. קריקטורה שהופצה באופן נרחב הראתה זרים מושלכים לפחי אשפה", כך דיווח הניו יורק טיימס ב- 16 באפריל במאמר שכותרתו: "ככל שוירוס הקורונה מתפוגג בסין, הלאומיות ושנאת הזרים מתלקחת". נכתב בו: "אנשים סינים שלא מעריצים מספיק את המשטר עמדו מול ביקורות נוקבות על ידי צבא ה 'ורודים הקטנים', כינוי לדור הלוחמים הדיגיטליים הצעירים של סין שמזנקים על כל ביקורת המופנית כלפי המפלגה הקומוניסטית".

ניסיון לייצא "אהבה"

בזמן שמדינות אחרות מתמודדות עם מספר עולה של מקרי הידבקות ומוות, סין מוכרת אספקה רפואית למדינות אחרות כדי להראות את "אהבתה" לקהילה הבינלאומית. ניסיונה להראות מושיעת העולם ולזכות בעוד "אהבה" מצד אזרחיה שלה גרם דווקא לתוצאות הפוכות.

לדוגמה, 3.5 מיליון ערכות בדיקה שיבאה בריטניה נמצאו לא מדויקות. בריטניה ביקשה להחזיר אותם ולקבל החזר כספי. כנ"ל לגבי ערכות בדיקה שיובאו על ידי צ'כיה וספרד, רק 20% עד 30% נמצאו תקינות. גם למדינות אחרות, הולנד, סלובניה ואירלנד, היו בעיות דומות של אספקה רפואית פגומה שיובאה מסין.

החזר המוצרים וקריאות אשם בגרימת התפשטות המגפה, מביא את המק"ס לספר לעם הסיני עד כמה מדינות אחרות שונאות את סין, כשלמעשה, המק"ס עצמה אשמה בניסיון להסתיר את התפרצות וירוס הקורונה.

לדוגמה, לאחר שהמק"ס הודיעה על סגר בעיר וו-האן ב- 23 בינואר, ארצות הברית הקימה צוות של 13 אנשי מקצוע רפואיים מהשורה הראשונה בתקווה לתמוך בעיר וו-האן ולקחת דגימות לחקירה ובדיקה. אך בקשותיהם נדחו שוב ושוב על ידי המק"ס. שאר העולם נאלץ לשלם מחיר גבוה בגלל חוסר מידע מדויק מסין, שיכול היה לאפשר היערכות למגיפה.

מדינות רבות התעוררו כעת למציאות. "בימים האחרונים מנהיגים זרים, אפילו במדינות ידידותיות לה כמו איראן, הטילו ספק במספר הנדבקים ומקרי מוות שסין דיווחה עליהם", דיווח הניו יורק טיימס ב -8 באפריל במאמר הכותרת "קרב הקורונה של סין הולך ודועך".

העיר וו-האן מתעוררת למציאות קשה

בעוד חלק מהאנשים הסינים עדיין מולכים שולל על ידי המק"ס, תושבים רבים במוקד המגפה, וו-האן, מתעוררים למציאות הקשה - המק"ס שוות-נפש כלפי חייהם.

ב- 23 במארס השנה התבקשו תושבי וו-האן לאסוף את כדי האפר של יקיריהם שמתו מהווירוס. בבתי הלוויות היו תורים ארוכים, נקבע כי בכל אחד מביתי הלוויות אפשר יהיה לאסוף 500 כדים בממוצע בכל יום עד ה-4 באפריל, יום פסטיבל צ'ינג מינג, (המכונה גם יום הזיכרון הסיני). בוו-האן יש שמונה בתי לוויות, ואם נכפיל במספר הכדים נקבל יותר מ- 40,000 מקרי מוות ליום.

אנשים לא הורשו לצלם או להסריט במקום איסוף הכדים. כל מי שניסה להפר את האיסור נעצר על ידי שוטרים ואנשי צוות. כל מי שבא לאסוף כדים היה חייב להגיע עם מלווה ממקום עבודתו או מצוות הוועד השכונתי ]שניהם למעשה סניפי מפלגה]. אחרת לא ימסרו לידיהם את הכד. יתרה מזאת, היה צריך לקבור את הכדים מיד.

קול אמריקה (VOA) דיווח ב -4 באפריל את סיפורו של תושב וו-האן, ג'אנג ג'ון. אביו של ג'אנג בן ה -76 מת ב-1 בפברואר. הוא יצר קשר עם בית הלוויות בתחילת מארס, שם נאמר לו להמתין לאישור מ"מרכז פיקוד, מניעה ובקרה של המגיפה". ניסיון נוסף נעשה באמצע מארס אך הוא קיבל תשובה דומה.

לבסוף, ג'אנג לא רצה לאסוף את כד האפר של אביו, הוא סירב לאסוף את הכד עם בן לוויה ממקום עבודתו הוא חש שמפקחים על תנועותיו בשעה שהוא מטפל בעניינים אישיים. הוא אמר שהוא סולד מהמדיניות הזו.

תושב וו-האן נוסף, שאביו מת אף הוא מהווירוס, מסכים עם הנאמר: "האם זו קבורה? זה לא יותר מאשר פיקוח. הם מבצעים משימה פוליטית – שמירה על יציבות. לאורך כל התהליך – החל מהבדיקה בבית החולים והטיפול, עד המוות והקבורה – אנו חשים מבולבלים ואין שום כבוד".

אִמרו "לא!" למק"ס

ב- 18 במארס הציע עיתון "אפוק טיימס" לקרוא לווירוס הקורונה "וירוס המק"ס" בשל המידע המטעה והעלמת פרטים מצד המפלגה הקומוניסטית הסינית. ג'וש רוגין, בעל טור ב"וושינגטון פוסט", הסכים עם זה. במאמר שפרסם ב -19 במארס שכותרתו "אל תאשימו את 'סין' בווירוס הקורונה – האשימו את המפלגה הקומוניסטית הסינית". הוא כתב: "בואו נקרא לזה 'וירוס המק"ס". זה מדויק יותר, ומעליב רק את מי שמגיע לו".

וירוס המק"ס גורם להרס בעולם, זה הזמן שהסינים שעדיין מאמינים בשקרים של המפלגה הקומוניסטית ישקלו אם אהבתם העיוורת למק"ס היא שאפשרה למשטר להסתיר את המגיפה עוד יותר, ולגרום נזק רב עוד יותר בסין ובמדינות אחרות. הם צריכים להרחיק עצמם מהמשטר למען הביטחון והשלווה.