מחשבות ותחושות לאחר שצפיתי בסרט Eternal Fifty Minutes ("חמישים דקות נצחיות") (קישור לצפייה בסרט באנגלית)

(Minghui.org) צפיתי שוב ושוב בסרט "Eternal Fifty Minutes" סצנות שהתרחשו לפני 18 שנה חזרו אליי בצורה חיה.

בערב ה-5 במארס 2002 קיבלתי שיחת טלפון דחופה ממתרגל באזור שלי. הוא ביקש ממני לעזור בשליחת מחשבות נכונות ואמר שהם עושים משהו חשוב. באותה תקופה רוב המתרגלים לא ידעו על הכוונה לפרוץ לשידורי הטלוויזיה ולשדר את העובדות האמיתיות לגבי הפאלון גונג (בניגוד לתעמולה השקרית של המשטר). מנימת קולו הרצינית הבנתי שזה חייב להיות משהו חשוב ודחוף מאוד. מיד התיישבתי ושלחתי מחשבות נכונות.הרגשתי שאני שולח אנרגיה חזקה מאוד וכל גופי נעטף בה. בדיעבד הבנתי ש"הדבר החשוב" שהוא הזכיר היה הפריצה לכבלים, פריצה לשידורי הטלוויזיה ב-5 במארס בצ'אנג-צ'ון, שבה מתרגלים שידרו במשך כחצי שעה את העובדות האמיתיות על הפאלון גונג ועל הרדיפה, אירוע שזעזע את כולם בסין ובקהילה הבינלאומית.

באותו שבוע מתרגלים מקומיים בצ'אנג-צ'ון התמודדו עם משפט שעמד להתקיים בבית המשפט המחוזי בנאן-גואן נגד 13 מתרגלי פאלון דאפא שנעצרו קודם לכן. המשפט אמור היה להתקיים למחרת, ה-6 במארס. המתרגלים באזור שיתפו פעולה כגוף אחד והיה עליי להגיע למשפט. צפירות המשטרה שרעמו כל הלילה ב-5 במרץ עקב הפריצה לכבלים הוסיף לאווירה המתוחה. הרגשתי מדוכדך מאוד.

קמתי מוקדם מאוד בבוקר של ה-6 במארס ועשיתי כמה שיותר עבודות בית, השארתי כסף ודברים אחרים לדאגת בני משפחתי.הסתכלתי על אמי הקשישה, שהייתה בת יותר מ-80 שנה וכמעט עיוורת, ועל בתי, שעדיין הייתה קטינה, ואז פתחתי את הדלת ויצאתי החוצה.

כשראיתי בסרט את ליו צ'נג-ג'ון מסתכל בתצלום של ילדו, את וויי-בו נפרד מאשתו, ואיך המתרגלים האחרים עשו הא-שְה (לחיצת ידיים מול החזה) ונפרדו זה מזה לפני שנפרדו לדרכם לבצע את המשימה, עלו בי דמעו. באותו הרגע הרגשתי כאילו אני חלק מהצוות.

בליל ה-5 במארס, לאחר הפריצה לשידורי הטלוויזיה, בשעה שהמשטרה חיפשה ועצרה את המתרגלים שהיו מעורבים, מספר מתרגלים אחרים תלו בעיר צ'אנג-צ'ון כרזות רבות של הבהרת האמת ליד בית המשפט המחוזי בנאן-גואן.תושבים מקומיים רבים צפו בשידור שהמתרגלים שידרו בטלוויזיה. כשיצאו וראו את הכרזות על פאלון דאפא ברחוב, הם היו המומים ואמרו: "הפאלון דאפא הוחזר על כנו" (כלומר שהמשטר ביטל את האיסור על הפאלון דאפא שהטיל בשנת 1999).

בדרך לבית המשפט ראיתי את הכרזות תלויות לאורך הרחוב. הרחוב היה מלא בשוטרים, מכוניות משטרה וקצינים בבגדים אזרחים הסתכלו על כל אדם שעבר במקום. כשמתרגלת שהלכה לפניי נעצרה ללא שום סיבה נראית לעין, הסתובבתי במהירות לעבר סמטה. שמעתי את התושבים ברחוב דנים בפריצה לשידורי הטלוויזיה ובכרזות התלויות. אדם אחד הצביע על הפתח ואמר: "אתמול בערב ראיתי על הפתח הזה כרזות שנתלו בדיוק בצורה שאנחנו תולים חרוזי שירה במהלך השנה הסינית החדשה" .

מכיוון שהמשטרה חיפשה אותנו בכל מקום, הרבה מתרגלים עמיתים פנו לסמטה ההיא, פגשתי שם את ליו האי-בו ואשתו הוא אמר לי שבשעה 9:00 בבוקר כאשר המשפט אמור להתחיל, הם ישדרו שידור אודיו של הבהרת אמת. כולנו שלחנו מחשבות נכונות ביחד.

ליו האי-בו ואני הצלחנו להתחמק מהמשטרה והגענו לבית המשפט. ראינו אירוע נוסף מול בית המשפט. צעירה הנושאת את ילדה שהיה כבן שלוש או ארבע ניסתה להיכנס לבית המשפט. היא נחסמה ונדחפה על ידי השומרים. הילד פחד ובכה בקול. אבל האישה בכל זאת ניסתה להיכנס.

ליו האי-בו ואני הסתכלנו זה על זה. נגשנו ושאלנו את השומרים, "מה קורה? איך אתה יכול להכות אישה שנושאת ילד?" השומרים הבחינו באנשים רבים שהתאספו בשערי בית המשפט, ולכן הם עזבו את האישה והלכו לפזר את הקהל. ליו האי-בו ואני הלכנו משם.

זמן קצר לאחר מכן שמעתי כי ליו האי-בו נעצר ונרדף למוות במהלך מעצר המשטרה. הרגשתי עצוב מאוד. את ליו האי-בו פגשתי רק פעמיים. שיתוף הפעולה שלנו בחשיפת הרוע מול בית המשפט היה אחד מהפעמים שנפגשנו. אני מאמין ששיתוף הפעולה שלנו באותו יום היה גם הנדר הפרהיסטורי שלנו!

בדיווח באתר מינג-הווי ראיתי מאוחר יותר שהאישה עם הילד הייתה שן ג'יאן-לי, אשתו של דזנג וויי-דונג, אחד מתוך 13 המתרגלים שנעצרו. קראתי גם שהיא נעצרה מול בית המשפט המחוזי בנאן-גואן ועונתה למוות כעבור חודשיים! לפחות שניים מהמתרגלים שפגשתי באותו יום נרדפו למוות: ליו האי-בו, ושן ג'יאן-לי!

לאחר אותו יום המשטרה פתחה בחיפושים מסיביים ועצרה כל מתרגל פאלון דאפא שהצליחה למצוא.

לגבי 13 המתרגלים שמשפטם היה אמור להתקיים ב-6 במארס, המשטרה ניסתה להעמידם למשפט כבר קודם לכן, ב-14 בינואר 2002, אך לא הצליחה בכך. זאת משום שהמתרגלים המקומיים שמעו על כך והתקשרו ללא הרף לבית המשפט, שלחו להם חומרי הבהרת אמת ושלחו מחשבות נכונות. ב-14 בינואר התאספו כמעט אלף מתרגלי פאלון דאפא בכל הקומות של בית המשפט ובחצר בית המשפט, וגם ברחוב ליד בית המשפט. הם הסבירו את העובדות פנים אל פנים לעובדי בית המשפט והשוטרים.

סצנה אחת שקרתה באותו יום הייתה מרשימה מאוד:

הפקידים ביטלו את המשפט שהיה אמור להתקיים. עובדי בית המשפט גירשו את המתרגלים משער הברזל של בית המשפט ואילצו את 13 המתרגלים העצורים לעלות על טנדר בית הסוהר בזה אחר זה. אותם 13 מתרגלים יצאו כולם מחוזקים. אנחנו המתרגלים שחיכינו מחוץ ליד השער עשינו להם הא-שה. 13 המתרגלים גם עשו לנו הא-שה והביטו בנו בהבעה חגיגית.

לפתע, ילדה שהייתה בינינו צעקה, “אבא! אבא ... ” מתרגל שנדחף לטנדר הביט לאחור כששמע את קולה הענוג ושובר הלב של בתו. הוא נאחז בחוזקה בדלת הטנדר, מנסה לא להיכנס. כל אחד מאיתנו התרגש מהרגע הזה.

שער הברזל נפתח, וטנדר הכלא נסע לאטו. המתרגלים בתוך הטנדר והעומדים מחוץ לשער נופפו זה לזה ועשו "הא-שה". הסצנה הייתה קשה, אך חגיגית ומכובדת. לפתע צעק אחד המתרגלים, "פאלון דאפא הוא טוב!" כל שאר המתרגלים שעקבו אחרי הטנדר צעקו, “פאלון דאפא הוא טוב! פאלון דאפא הוא טוב ..."

האירועים שתוארו לעיל קרו לפני ואחרי "הפריצה לשידורי הטלוויזיה ב-5 במארס" בצ'אנג-צ'ון. למרות שחלפו 18 שנה, הסצנות הללו עדיין נראות ברורות ומוחשיות. כשאני צופה בסרט, אני מרגיש כאילו כל זה קרה אתמול.

אסיים את המאמר במה שג'ין שווה-ג'ה אמר בסרט: “חלפו שמונה עשרה שנה. אמנם רבים מהמתרגלים ששיתפו איתי פעולה באותה תקופה הלכו לעולמם, אך אנחנו עדיין יכולים ללכת בדרך שהם הלכו כדי שהעולם כולו ישמע את האמת".

למאמרים קשורים:

עדותו של עד ראייה שהיה שוטר בעבר: היומיים האחרונים בחייו של ד"ר ליו האי-בו

פריצה לשידורי הטלוויזיה בסין: מבט לאחור על ההתנגדות השקטה של מתרגלי פאלון גונג לתעמולת הרדיפה

צ'נג פנג-שיאנג שפרץ לשידורי הטלוויזיה בכבלים בסין ושידר סרטים תיעודיים על הרדיפה נעדר מאז 2005

לזכרו של ליו צ'נג-ג'ון, גיבור שנהרג על כך שעיכב את הטלוויזיה הסינית כדי לשדר את האמת על פאלון גונג

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים.העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.]