שיעור שנלמד מיונק דבש

(Minghui.org) כשהייתי בשנות העשרים שלי גרתי בהרי טופנגה, קליפורניה. היה לי סטודיו עם צוהר. יום אחד יונק דבש (צופית) עף פנימה וניסה לברוח דרך הצוהר כאשר הוא עף שוב ושוב כנגד הזכוכית. ברגע קריטי, אולי מאפיסת כוחות, הוא הפסיק להשתגע ופשוט ריחף לרגע ובהה במטאטא. ואז הוא עשה משהו מדהים: מרצונו, הוא עף הישר לתוך זיפי המטאטא כשכנפיו פרושות לרווחה. בהיותו כה קטן הוא נתפס בזיפים, ויכולתי להוציא אותו משם ולשחררו החוצה.

אנחנו חיים בזמנים לא בטוחים ומסוכנים וכולנו נבחנים. ייתכן שנחשוב שאנחנו יודעים איך לשחרר את עצמנו, אך מה שאנחנו עושים עלול לא לעבוד. יתכן שהתהליך גם יתיש אותנו כאשר אנחנו ממשיכים להשתמש במושגים וההחזקות האנושיים שלנו כדי להתמודד עם אתגרי החיים. כמטפחים של דאפא, ישנם רגעים קריטיים, מבחנים קריטיים, ואף מבחנים בהם אנו עלולים למות. האם רגעים אלו הם דבר רע? או שהם דבר טוב?

מצב קריטי

היום, 26 שנים לאחר מכן, אני יונק הדבש. למראית עין אני סובלת מקורונה אך למעשה אני יודעת שאני עוברת סילוק קארמה רציני. ליל חורף קר אחד שכבתי בבית החולים במרכז העיר ניו יורק. לבד ותוך כדי כאב נאבקתי לנשום. לא אכלתי במשך 14 יום, והייתי הרוסה מכאבים. אפילו לא יכולתי ללכת כמה צעדים לשירותים. חשבתי: "האם זה באמת הסוף? האם אני עומדת למות? זה לא יכול להיות נכון".

לנוכח האפשרות שאני עלולה למות, כמתרגלת, הרגשתי שזה מבחן אם אני באמת עושה טיפוח. מהו המבחן הבודק אם אנחנו המתרגלים מטפחים באמת? בשבילי, זה לעשות את הבחירה לטפח עם הכרה עיקרית חזקה ועם הלב – לא רק לצאת ידי חובה. זה לבחור לשאת, לסבול, לקחת אחריות, ולעשות את שלושת הדברים עם הכרה עיקרית חזקה ואי אנוכיות מוחלטת. האם באמת רציתי לחיות? האם יש לי עדיין את מה שנדרש כדי לטפח באמת? האם רציתי באמת ובמודע לסבול, לשאת קשיים, להיות נחושה, ולעשות את כל הדברים שתלמיד דאפא אמור לעשות ביודעין ומהלב? כולנו דנו במבחן המוות, אך מה בדבר מבחן הטיפוח האמיתי של החיים? לשכב שם נוכח המוות היה לבחון אותי עד הליבה. זה היה כאילו המוות שאל אותי: "האם יש לך עדיין את הלב לטפח באמת ולעשות את שלושת הדברים במודע, בהכרה, ומכל הלב?"

צבירה של צ'ינג, מושגים וקארמה

בואו נחזור ל-2019. באותו זמן הייתי תקועה. ממש תקועה. לאט לאט, צ'ינג (רגשנות) והחזקה למשפחה קיבלו עדיפות על הטיפוח שלי. הייתי עסוקה בגידול שני בניי בני העֶשְרֶה ובניהול עסק פרטי. יצאתי ידי חובה בטיפוח ואיבדתי את הלב לטפח שהיה לי בהתחלה. עם הזמן, בשעה שגידלתי את בניי ושמתי במקום הראשון את הצ'ינג למשפחה, צברתי באופן קבוע ובלתי נראה, קארמה, צ'ינג, ומושגים שחסמו בעדי מלטפח באמת כמו שטיפחתי לפני 1998. ידעתי שאני תקועה, וידעתי שזה נעשה קריטי יותר ויותר. לילה אחד, ביקשתי עזרה מהמאסטר, שיעזור לי לעשות פריצות דרך כדי שאצליח שוב לטפח באמת עם הכרה עיקרית חזקה ועם לבי.

זמן קצר לאחר שבקשתי עזרה, מ-2019 ועד היום, עברתי לפחות תריסר מבחנים רציניים. כל מבחן היה מכאיב ומייסר נפשית, אך הם היו חלק מתהליך סילוק קארמה, החזקות, צ'ינג, וכדי להעיר אותי עד הליבה. כל מבחן היה אגרוף מיומן של קומבינציית אזהרות מקל וסילוק קארמה. המבחן האחרון הזה של התמודדות עם סילוק קארמה בצורה של קורונה לא היה המכאיב ביותר, אך אולי הוא היה החמור ביותר במובן של חיים ומוות, והוא דחף אותי לראות אם אני מטפחת באמת.

נקודת מפנה

נקודת המפנה הייתה כשעשיתי החלטה פנימית שוב לטפח באמת עם הכרה עיקרית חזקה ומהלב. עשיתי החלטה פנימית עמוקה לבחור בחיים, לבחור בטיפוח אמיתי. ההחלטה הזאת הייתה לבחור במודע בסבל, נשיאת קשיים, לקיחת אחריות, ולעשות את שלושת הדברים ביודעין ומהלב. וכך, במיטת בית החולים, התחלתי לעשות את התרגילים, להקשיב להרצאות מאסטר לי הונג ג'י (מייסד הפאלון דאפא) בלב פתוח, ולשלוח מחשבות נכונות בכל שעה. לאחר שעשיתי את ההחלטה הפנימית הזאת, עברתי ממצב שלא יכולתי ללכת לשירותים למצב שהצלחתי לנהוג 12 שעות לצפון קרוליינה למחרת. וביום שאחריו הייתי מסוגלת ללכת מייל שלם כשאני מאזינה לפא. סביבת בית החולים לא הייתה טובה בשבילי, אך החמצן ונוזלי העירויים עזרו לי להרוויח קצת זמן – זמן כדי לעשות כמה החלטות פנימיות לעומק. הייתי כמו יונק הדבש: זה היה הזמן לשחרר ברגע הקריטי הזה ולבטוח במשהו גדול יותר, ולהתמסר לזה לגמרי.

לסלק קארמה זה טוב

"כל מה שאתם חווים במשך הטיפוח שלכם – טוב או רע – הוא טוב, כיוון שהוא מגיע רק משום שאתם עושים טיפוח." ("לוועידת הפא של שיקאגו", "יסודות להתקדמות במרץ 3")

במשך אזהרת המקל הזו של תהליך סילוק הקארמה, רזיתי כ-11 קילו, וזה עוזר לי להיות יעילה יותר בהעברת שיעורי חינוך גופני, כי אני קלה יותר ויש לי יותר אנרגיה. אינני פוסחת עוד על שליחת המחשבות הנכונות. אני ועוד מתרגלת קמים ב-4:50 לפנות בוקר לשלוח מחשבות נכונות ולתרגל את התרגילים. לבי פתוח יותר כשאני לומדת את הפא. במשך 24 שנות טיפוח, מצב הישיבה שלי בתנוחת לוטוס מלא לא היה טוב. לאחר סילוק הקארמה הזאת, אני מסוגלת למשוך את רגליי מעלה עד הסוף כשאני עושה את המדיטציה.

אני מודה; הייתי צריכה קצת עזרה לעבור את סילוק הקארמה הזה, ובית החולים סיפק לי חמצן ונוזלים כדי לתת לי קצת חיזוק ולהרוויח זמן. עם זאת, בסופו של דבר, אנחנו יודעים שויטמינים ותרופות מודרניות לא יכולים לגעת בקארמה ברמות עמוקות יותר, והקארמה תעלה אל פני השטח שוב ושוב אלא אם כן היא מסולקת מהיסוד בממדים עמוקים יותר על ידי אנרגיית הטיפוח הגבוהה יותר שלנו. הדרך היחידה לעשות זאת זה באמת לטפח עם הכרה עיקרית חזקה ולב חסר אנוכיות.

תמיכה

חשוב שנתמוך אחד בשני ברגעים קריטיים אלו. הבחנתי שיש מתרגלים שפחדו מאוד מווירוס הקורונה ונראה שהם התרחקו ממתרגלים שהראו סימפטומים. אבל שני מתרגלים שהייתה להם חמלה גדולה באו לחדרי לשלוח מחשבות נכונות שוב ושוב ולהקריא בעל-פה את הפא, ונראה שהם לא חששו מהווירוס.

במשך האינטראקציה שלי עם שני המתרגלים האלו, הבנתי שההכרה העיקרית שלי והלב שלי לטפח לקו בחסר. נוכחותם, תמיכתם והשפעתם עזרו מאוד. הם עזרו לי לחזק את ההכרה העיקרית ושיחקו תפקיד חיוני בהתגברותי על המבחן הזה כשהייתי לבד בבית החולים.

כמה מתרגלים שאפילו לא הכירו אותי באו לבית החולים ושלחו מחשבות נכונות. מתרגלים ממדינה אחרת גם שלחו מחשבות נכונות בשבילי ואפילו שלחו לי חבילות מזון ושתייה. עוד מתרגלים השאירו אוכל על מפתן דלתי. כמה התקשרו אליי בטלפון כדי ללמוד את הפא והציעו מילות חיזוק ועצות. אמי הלא מתרגלת בת ה-80 שאינה יכולה ללכת ללא הליכון, טסה לניו יורק, ואז לקחה מונית לאסוף אותי מבית החולים. ואז נסענו 12 שעות לביתה כדי שהיא תוכל לטפל בי. עזרה, תמיכה וחשיבה על אחרים הוא דבר כל כך עוצמתי ועיקרון חשוב שיכול להיות חיוני בחייו של האדם הזה, בייחוד ברגעים קריטיים.

ברצוני להודות למאסטר על שדבק במתרגלת עקשנית ביותר ועזר לי להתעורר, גם אם זה לוקח מבחן אחר מבחן אחר מבחן ואזהרת מקל אחר אזהרת מקל. גם כשאני מנסה לעשות דברים בדרכי, שוב ושוב, כמו יונק הדבש, וצריכה להגיע לנקודה קריטית לפני שאני מסוגלת להתעורר ולקחת את הנתיב האלוהי.

"השווה איך אתה לומד, השווה איך אתה מטפח;" ("טיפוח בפועל", "הונג יין")

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]