[לציון יום הפאלון דאפא העולמי] פגישה עם מאסטר לי בתערוכת הבריאות ב-1993

(Minghui.org) נולדתי באזור הכפרי של בייג'ינג. אחרי שגדלתי, התפתחה אצלי מחלה מוזרה. היו לי כאבי ראש, סחרחורת, כאבי שיניים וכאב ברגל ובגב. הייתי מתעלף מעת לעת ללא כל אזהרה. ההתנסות האומללה ביותר הייתה דלקת ריאות שחזרה על עצמה מדי שנה וריתקה אותי למיטה לפחות למשך 10 ימים בכל פעם.

ב-1993 נערכה תערוכת הבריאות האוריינטלית (Health Expo) במרכז התערוכות הבין-לאומי בבייג'ינג. הלכתי לשם כדי לבדוק אסכולות צ'יגונג שונות. ברוב הביתנים היה תור קטן מאוד, אבל ביתן הפאלון גונג היה מוקף באנשים. הייתי סקרן וצפיתי במאסטר של הפאלון גונג מרפא פציינטים.

שלושה בני משפחה דחפו גבר בכיסא גלגלים לעבר הביתן. שתי נשים עזרו לו לעמוד. מאסטר לי אמר לנשים לתת לאיש לעמוד בעצמו. הן לא עזבו את האיש מפחד שייפול. המאסטר אמר להן: "איך אוכל לעזור לו אם אתן אוחזות בו?" הן שחררו את ידיהן. המאסטר אמר לפציינט לפסוע קדימה. האיש ענה: "עברו כבר 20 שנה, שכחתי איך הולכים". המאסטר אמר לו: "כשתתחיל לצעוד, תזכור איך ללכת". הפציינט הרים את רגליו והצליח ללכת שוב. בני משפחתו פרצו בדמעות, כרעו ברך והודו למאסטר בלי הרף.

מתרגל פאלון גונג אחד, צעיר בשנות ה-20 ניגש למאסטר ואמר: "מאסטר, ננשכתי בידי". הוא היה מהתלמידים שעזרו למאסטר לטפל, ותפס מתוך גופו של הפציינט את הישות בידו. הישות צרחה כמו עכברוש בקול ממש חזק ואף נשכה את המתרגל הצעיר. העור על ידו השחיר והכתם התפשט כלפי מעלה. המאסטר אמר: "אין בעיה, אל דאגה". הוא הניע את ידו שלוש פעמים כלפי מטה לאורך זרועו של המתרגל, והצבע השחור על הזרוע נסוג תיכף ומיד.

טיילתי בסביבה בצהריים ופגשתי את המאסטר במקרה. בירכתי אותו בנימוס: "שלום מאסטר אדיר". המאסטר אמר: "איזה מאסטר אדיר? זה פשוט מאסטר". הייתי נבוך. תמיד חשתי ש"מאסטר" הוא שגרתי מדי ו"מאסטר אדיר" יהיה מכובד יותר. למה המאסטר אמר לי לכנות אותו רק "מאסטר"?

רק אחרי שהתחלתי לתרגל פאלון גונג כעבור כמה שנים, הבנתי שעליי לקרוא לו "מאסטר". המאסטר כבר התייחס אליי אז כמו לתלמיד, הרבה לפני שהתחלתי לתרגל. יכולת ההארה שלי הייתה כה עלובה שלא הבנתי זאת עד שעברו שנים.

באביב של 1997 שוב חליתי בדלקת ריאות. הייתי מרותק למיטה שבוע ימים וסבלתי מקוצר נשימה חמור וכאבים. אשתי שכבר תרגלה אז פאלון גונג, אמרה לי לקום ולהתחיל לטייל בחוץ. הסכמתי. עברתי ליד אתר תרגול של פאלון גונג וראיתי כמה מתרגלים מתרגלים את התרגיל השני – מחזיקים את גלגל החוק מעל ראשם.

חשבתי: "הצ'יגונג הזה משפר את הבריאות ושומר על האנשים בכושר. אנסה גם כן". חיקיתי את האיש שעמד לפניי והרמתי את ידיי מעל ראשי. בין רגע חשתי כאילו סלע ענק נופל מראשי ונעלם על האדמה. כל הכאב התפוגג מגופי והייתי רגוע ורענן.

הייתי המום. איך זה יכול להיות? מחלה שאינה יכולה להתרפא באמצעות רפואה מודרנית נעלמה כהוא זה. איך זה יכול להיות אפשרי? כמה מדהים.

בהדרגה, אחרי שהתחלתי ללמוד את כתבי המאסטר, הבנתי שפאלון גונג יכול לא רק לכוונן ולטהר את הגוף, אלא גם לשפר את האופי. הוא מלמד אנשים להיות טובים יותר, להיות נדיבי לב ולהתחשב באחרים. סוף סוף מצאתי את המאסטר שלי.

ב-20 ביולי 1999, כשמנהיג המשטר הקומוניסטי לשעבר ג'יאנג דזה-מין הורה על הרדיפה נגד פאלון גונג והפיץ תעמולה כדי לשלול צלם אנוש מהשיטה, לא נרתעתי משום שידעתי היטב מהו טוב ומהו רע. התועלות הפיזיות והנפשיות שחוויתי בעצמי מתרגול פאלון גונג יכולות רק להוכיח כמה אדיר הוא פאלון גונג.

אשתי ואני נסענו לכיכר טיאננמן לעתור לַזכוּת לתרגל פאלון גונג. עצרו אותנו למשך חודש ימים. אחרי שחזרנו הביתה, מקום העבודה שלנו הורה לנו לכתוב "הצהרות ערבות" שנפסיק לתרגל פאלון גונג. כשסירבנו לשתף פעולה, פיטרו אותנו. על אף הרדיפה, מעולם לא התנדנדנו באמונה שלנו.

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]