הרהורים לאחר שקראתי את "המצוקות שהשיטה הרוחנית שלנו עומדת בפניהן" ואת "קריאת התעוררות"

קראו עכשיו

(Minghui.org) בשני המאמרים האחרונים שלו המאסטר הצביע על הבעיה שלמתרגלים אין מספיק חמלה. למעשה עברתי מבחן גדול בחודש מארס האחרון בדיוק בשל העניין הזה.

אני עובד בחברה גדולה ומסוכסך עם מנהלת ברמה גבוהה יותר ששמה קאי. לאחר קונפליקטים רבים שהיו לי איתה חשבתי שהיא בלתי ניתנת להצלה ולא רציתי יותר להצילה. זמן קצר אחרי כן קאי ניסתה כל מיני דרכים כדי לפטר אותי. רק אז הבנתי את חומרת המצב. חייבת להיות בעיית שין-שינג שהביאה עליי את המצוקה הזאת.

הסתכלתי פנימה וגיליתי שאין בי מספיק חמלה כלפי קאי ושהתייחסתי אליה באופן שונה מלאחרים. כשלתי לשפר את השין-שינג שלי, והקונפליקטים שהיו לי איתה השפיעו על מאמציי להציל אנשים. התנצלתי בפניה בכנות בלבי והחלטתי שעליי לעשות כמיטב יכולתי להצילה.

ואז חלמתי חלום. אנשים רבים עמדו באולם גדול ושלושה מלכים ישבו שם אחד לצד השני. המלך שישב במרכז היה זקן ושליו והקרין אור מרגיע. משני צדדיו היו שני אחיו הצעירים. אני ושישה אחרים, כולל קאי, עמדנו לידם. כולנו היינו קרוביו של המלך הזקן.

המלך הזקן נתן לי שבע סוכריות וביקש ממני לחלקן לשבעת האנשים כולל לי עצמי. עברה בי מחשבה שהמלך הזקן הוא המאסטר ושיש לו קשר עם קאי. הבנתי שטעיתי כשהתייחסתי לקאי באופן שונה מאשר לאחרים, אז שחררתי את כל טינותיי כלפיה. לאחר שהרגעתי את לבי, היא הפסיקה לנסות להעביר אותי מתפקידי.

הבנתי שהמאסטר עושה את כל הסידורים, בייחוד את קשריו עם ישויות חיות. הוא גם זה שנושא את הקארמה עבור כל אנשי העולם. אני רק שליח המביא לאנשים את המידע על דאפא, ועדיין אני בררן לגבי הצלת אנשים. כולם היו בני משפחה של המאסטר במשך גלגולי חייהם, ואינני יכול לוותר על המאמצים להצילם.