הסרת שלט מכפיש בעזרת מחשבות נכונות

קראו עכשיו

(Minghui.org) ב-2020 הייתי בדרכי הביתה לאחר שסיימתי את עבודתי אחר הצהריים כשהבחנתי בכרזה המפיצה שקרים מכפישים על הדאפא, תלויה תחת חלון הראווה של בנק. הייתי בהלם. כמה אנשים רואים כל יום את הרעל הזה שמרמה אותם בשקרים ומונע בעדם להגיע להצלה? כתלמיד דאפא ידעתי שאין זה  מקרה שראיתי את הכרזה. החלטתי שבאותו לילה אני אסיר אותה.

כשהגעתי הביתה סיפרתי על כך לאשתי, שגם היא מתרגלת. היא אמרה: "הלילה מגיעים אלינו כמה מתרגלים ללמוד את הפא בביתנו. בוא ונדון איתם כיצד נוכל להסיר את השלט". הסכמתי לכך מיד.

לאחר שהמתרגלים הגיעו, הסברתי את המצב וביקשתי מהם להביע את דעתם על כך. מתרגל אחד אמר: "אתה הוא זה שצריך לטפל בזה. אתה מכיר את המיקום ובאיזה כלים להשתמש. אחרי שנסיים ללמוד את הפא ונחזור הביתה נשלח עבורך מחשבות נכונות, ונבקש מהמאסטר לחזק את מחשבותיך הנכונות". עניתי: "הלילה אסיר את השלט. צפו לבשורות טובות".

אחרי שסיימנו ללמוד את הפא, כולם הלכו הביתה. אשתי ואני שלחנו מחשבות נכונות, וביקשנו מהמאסטר לחזק את המחשבות הנכונות שלנו. אחרי חצות אספתי את כלי העבודה שלי ויצאתי למקום שבו נמצא השלט. לאורך כל הדרך המשכתי לבקש את עזרתו של המאסטר. הכול היה שקט סביב ומצאתי במהירות את הבנק שבו נתלה השלט המכפיש.

כשהגעתי לשם בחנתי קודם כל את הסביבה. השלט היה בהישג יד ללא כל צורך להרים את ידיי גבוה מדי, אבל מכל צד שלו הייתה מצלמה. בצד השני של החלון היה גם איש אבטחה שצעד הלוך ושוב, מה שהקשה על הסרת השלט מבלי שיבחינו בי. ללא כל אפשרויות אחרות, נאלצתי להמתין לרגע הנכון.

הצצתי בשלט, אחר כך במצלמות, וצפיתי באיש האבטחה צועד פנימה והחוצה. במוחי התרוצצו מחשבות שונות. מה אם המאבטח יבחין בי במהלך המבצע? מה אם המצלמות יקלטו אותי? ההשלכות יהיו מעבר לכל דמיון.

ככל שחשבתי על כך יותר, כך נבהלתי יותר. לבי הוצף בחומרים מעוררי פחד ובגורמים שליליים, והמחשבות במוחי היו כולן ממוקדות על הבטיחות שלי.

רגליי החלו לרעוד, וכל גופי החל להיטלטל מלחץ ומפחד. נזכרתי במאסטר וביקשתי אותו לחזק אותי. לפתע הרגשתי שהמחשבה שלי מתהפכת במהירות ומיד חשבתי: למה אני רק חושב על הבטיחות שלי עצמי, ומתעלם מבטיחותם של אחרים? אם לא אסיר את השלט הלילה, כמה ישויות חיות ימשיכו להיפגע מכך? צריך להסיר אותו מיד. כשהמאסטר והדאפא לצדי, ממה עליי לפחד? מי שבאמת מפחד זה לא אני. זהו הרוע החושש מהחשיפה וההרס של האשליות המפוברקות שלו. אני תלמיד דאפא ההולך על הנתיב האלוהי – למה אני צריך לפחד מהם? האם לב פחדן יכול להשלים את המשימה לסייע למאסטר בתיקון הפא ובהצלת ישויות חיות?

ביקשתי מהמאסטר שיעטה עליי מגן כדי שהמצלמות לא יוכלו לראות אותי, וגם לא איש האבטחה. ביקשתי מהמאסטר לחזק אותי. זה היה ממש פלאי: הרגליים שלי הפסיקו לרעוד, הגוף שלי הפסיק לרעוד, והפחד שבתוכי נעלם. הסתכלתי שוב וראיתי שאיש האבטחה הלך משם. המאסטר הבחין בשינוי שבי, ראה שאני חושב רק על הצלת ישויות חיות וסלל את הדרך עבורי.

ניגשתי אל חלון הראווה, השתמשתי בסכין כדי לחתוך את השלט המכפיש, ונעלמתי לתוך הלילה האפל.

כשהרהרתי על המצב לאחר מכן, הבנתי: כתלמיד דאפא המטפח בתקופת תיקון הפא חייבת להיות לי אמונה שלמה במאסטר ובדאפא כדי שיהיו לי מחשבות נכונות ופעולות נכונות. רק אז אוכל ללכת היטב ובאופן ישר על הנתיב האלוהי שהמאסטר סלל עבורי.