(Minghuui.org) לאחר שנעצרתי פעמיים בשלוש השנים האחרונות, התחילו להיות לי חלומות תכופים בהם דיווחו עליי למשטרה שאני מדברת עם אנשים על פאלון דאפא ואז עצרו אותי. כשהתעוררתי תמיד הרגשתי מתוסכלת ולא הצלחתי להבין מדוע אני חולמת חלומות כאלה.

מהיכן נובע הפחד?

לאחר ששיתפתי את מחשבותיי עם מתרגלת, היא אמרה שהכוחות הישנים דוחפים את החומר של פחד לתוך השדה שלי. היא שאלה: "האם הפחד הוא את?" לא אמרתי כלום. ידעתי מעקרונות הפא שהפחד אינו אני, אך לא יכולתי להבין למה ברגעים קריטיים אני חשה פחד גדול כזה השולט בי.

נראה שהרגשת הפחד היא תגובה טבעית – ממש כמו שמרגישים קור, רעב או צמא, או כמו הַרְגשות אחרות כגון שמחה, כעס, דאגה ועצב.

המאסטר אמר:

"שלושת העולמות הוקמו בשכבה החיצונית ביותר של הגוף הקוסמי, וכל הדברים כאן מורכבים מהחלקיקים הנמוכים, הגסים והמלוכלכים ביותר – מולקולות, אטומים וכדומה. בעיני הישויות הגבוהות, כאן הוא המקום בו משליכים את האשפה של היקום. אז הן מתייחסות למישור הזה של המולקולות כאל אבק, או "עפר", והן רואות אותו כמקום הנמוך ביותר. זה המקור של האמונה, בדתות מסוימות, שהאדם נוצר על ידי הישויות השמימיות מעפר. בני האדם אכן נוצרו מהחומר שבמישור המולקולרי". ("איך נוצר המין האנושי")

אני מבינה שהרגשות האנושיים שלנו והצורך לאכול, לשתות, לחוש עייפות ולישון, אלה התגובות הטבעיות של גופנו במישור המולקולרי, אך איך אוכל להתגבר על זה?

לתת לאני האמיתי להוביל

המאסטר גם לימד אותנו:

"יכולת על-טבעית היא למעשה יכולת מקורית של היצור החי. ככל שהרמה גבוהה יותר כך היכולות המקוריות יוכלו להתבטא במלואן; במהופך, ככל שהרמה נמוכה יותר כך קשה יותר ליכולות המקוריות לפעול או לפעול במלואן. הסיבה הבסיסית היא שמהרמה הגבוהה ביותר עד לרמה הנמוכה ביותר ביקום, ככל שהיצור החי נמצא במקום נמוך יותר, היחס המשקלי, שבינו לבין כל החומרים של כל דבר בטווח בו נמצא היצור, גבוה יותר והחלקיקים גדולים יותר והמשא על היצור כבד יותר. ככל שהרמה נמוכה יותר, כך היכולות המקוריות (היכולות העל-טבעיות) מדוכאות באופן כבד יותר על-ידי החומר עצמו וכך הן פחות יכולות לתפקד. זה יוצר את הסיבה שככל שהרמה נמוכה יותר כך היכולות קטנות יותר. כשזה מגיע עד הממד של בני האדם, כל היכולות המקוריות של היצורים מכוסות והיכולות המקוריות (היכולות העל-טבעיות) לא יכולות לתפקד. לכן כשבני אדם עושים משהו או רוצים להשיג משהו, עליהם להסתמך לגמרי על עבודה עם הגפיים שמורכבים מחומר כדי להשיג את מה שהם רוצים. בגלל שהאנושות קבורה לגמרי בחומר, היא לא מסוגלת לראות את האמת של היקום. לכן אומרים שהממד של בני האדם הוא ממד של אשליה". ("מהי יכולת על-טבעית")

לאחר שקראתי את זה, פתאום הבנתי שעבור מטפח היכולות המולדות שלנו הן יכולות על טבעיות, ושהחומר של פחד אינו יכולת מולדת שלי. בני אדם לא יודעים על העולם האשלייתי שבו אנחנו חיים, אז הם מרוסנים בקפדנות ברמה הנמוכה יותר וחושבים שהרגשות שלהם הם האני האמיתי שלהם. אבל אצל מטפחים, התחומים שלנו מתעלים על המוגבלויות של הרמה הנמוכה של העולם הפיזי, ועלינו לפרוץ את הריסון של עקרונות הרמה הנמוכה יותר.

הבנתי שבאמצעות לימוד הפא והיטמעות בו, נחזור למקור שלנו, לאני האמיתי שלנו, ונתחבר שוב עם המאפיינים האמיתיים של היקום. אם נוכל לעשות זאת, הכוח של הדאפא יתבטא בנו.

כשחשבתי שוב על שני המעצרים שלי, הבנתי שהייתי פסיבית מאוד באותו זמן ושאפשרתי למשטרה לקבוע את גורלי. זה קרה משום שלא היו לי מחשבות נכונות ולא הסתכלתי על העניין מתוך עקרונות של רמה גבוהה יותר.

עכשיו התחלתי לשים לב להבחנה בין המחשבות הנכונות האמיתיות שלי, לבין המושגים שרכשתי אחרי שנולדתי.

בכל פעם שאני מזהה מושגים וקארמת מחשבה, אני שולחת מחשבות נכונות לסלק אותם ולהשתחרר מאחיזתם בי.

אם מסתכלים על החומר של פחד, הוא רק ברמה הנמוכה של הגוף שלנו. אם ניתן לחומר כזה לפעול עלינו, זה אומר שלא באמת השתחררנו מהריסון הזה שברמה נמוכה ולא נטמענו לחלוטין בפא שברמות הגבוהות. הדרך הטובה ביותר לטפל בזה היא ללמוד לתת לאני האמיתי שלנו להוביל, לאמוד דברים בהתבסס על הפא, ולא להגביל את עצמנו לרמה הנמוכה ביותר של העולם האנושי.

בבקשה ציינו כל דבר שאינו ראוי בהבנות שלי.