מתרגלים צריכים להשתמש ביכולות שלהם כדי לעמוד באתגרים שהפאלון דאפא עומד מולם

(Minghui.org) אני מתבייש משום שאני מרגיש שההחסרות בטיפוח שלי תרמו לפרצות שאפשרו לאנשים שעברו מניפולציות על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) להגיש תביעות נגד מאסטר לי, מייסד הפאלון דאפא. בכל יום אני מנסה להסתכל פנימה ולהשתפר בהתאם לכתבי הדאפא.

כאשר המק"ס והמנהיג שלה לשעבר, ג'יאנג דזה-מין, החלו לדכא את פאלון דאפא ב-1999, הרדיפה הייתה מרושעת. חשבתי שיש לי מחשבות נכונות, אבל עדיין הרגשתי חסר אונים מול המספר הרב של אלמנטים שליליים. אבל עכשיו המצב שונה. מנהיג המק"ס הנוכחי חשב שג'יאנג לא התמודד כהלכה עם הרדיפה, והוא רצה "ניצחון". אנחנו יודעים שזה מגוחך כיוון שהדיכוי הזה מכוון לערכים המסורתיים של האנושות ולעקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות".

להבנתי, המאסטר משתמש באירועים האחרונים כדי לתת לנו עוד הזדמנות לטיפוח. אבל אנחנו, אני במיוחד, לא עשינו הרבה במהלך החודשים האחרונים.

למדנו רבות מאז שהמק"ס החלה ברדיפה לפני 25 שנה. אם מספר רב של מתרגלים היו צועדים קדימה לאמת את הדאפא ב-1999, ייתכן שהרדיפה לא הייתה משתוללת כל כך. אם היינו מצליחים בכך כולנו ביחד, החל מתקרית ההשמצה של ה-Guangming Daily ב-1996 ועד לעתירה השקטה ב-25 באפריל 1999 והתחלת הרדיפה כמה שבועות לאחר מכן, ב-20 ביולי, ייתכן שהרדיפה לא הייתה מתרחשת.

אם רוב המתרגלים היו פועלים היטב ברגעים הקריטיים האלה, ייתכן שלא הייתה אפשרות לרדיפה כלל עולמית להתקיים. חלפו כעת יותר מ-20 שנה. אם דיכוי בקנה מידה כה גדול כזה ממשיך או לא, זה תלוי בנו. כל עוד נתעורר לכך ויהיו לנו מחשבות נכונות, נוכל להתגבר על האתגרים האלה.

מִכּתבי הפאלון דאפא אנחנו יודעים שהמאסטר נתן לנו יותר מ-20 שנה להתבגר ולהבשיל, אבל נותרו עדיין 15 אחוזים מהקארמה שלנו. השאלה היא האם אנחנו שונים ממה שהיינו לפני יותר מ-20 שנה, האם אנחנו טובים יותר?

לאחר שהרדיפה החלה ב-1999, המאסטר לא לימד את הפא במשך כמעט שנה. תמונה של המאסטר: מתבונן בשקט בעולם האנושי נשארה בעמוד הראשון באתר מינג-הווי עם התיאור: "מאסטר לי מתבונן מההרים בשקט בעולם האנושי אחרי שעזב את ניו יורק בעקבות אירועי ה-20 ביולי 1999 (התמונה פורסמה ב-19 לינואר 2000)".

המאסטר הוא רחום

המאסטר אינו מדבר במהלך מבחנים חשובים. הוא מתבונן בחמלה כיצד אנחנו וכיצד אנשים רגילים מתמודדים איתם.

בשנים הראשונות של הטיפוח בתקופת תיקון הפא, המאסטר נתן הרצאות רבות והסביר כל דבר. הוא אפילו אמר לנו מה עומד לקרות ואיך עלינו להגיב. אני מרגיש שאנחנו נבחנים עכשיו. כאשר אנחנו קוראים שוב ושוב את ההרצאות שהמאסטר נתן לאחר 1999, ההבנות שלנו עשויות להיות שונות עכשיו. רבים מאיתנו מתרגלים במשך כמעט 30 שנה, אבל יכול להיות שאנחנו חסרי תחושה מדי מכדי לזכור שיש לנו יכולות. עד עכשיו אנחנו כבר צריכים להיות תלמידי דאפא בוגרים ובשלים. ההתקדמות של תיקון הפא ממתינה לנו שנטפל בהפרעות האלה של הכוחות הישנים.

ברגע הקריטי הזה בהיסטוריה, בעזרת קריאת הרצאות ומאמרים של המאסטר שוב, השגתי הבנות חדשות רבות. ההרצאות מאירות מאוד, וכל אחת מהן חשובה. אפילו קריאת הכותרות עוזרת לי להבין עד כמה המאסטר הדריך אותנו בתשומת-לב כל השנים הללו.

המאסטר כתב ב-"יסודות להתקדמות במרץ 2":

 "עכשיו אתם מבינים יותר בבירור מדוע אני אומר לכם כל-הזמן לקרוא את הספרים! הפא יכול לשבור את כל ההחזקות, הפא יכול להרוס את כל הרוע, הפא יכול להשמיד את כל השקרים, הפא יכול לחזק את המחשבות הנכונות". ("להסיר את ההפרעות")

האם עשינו את זה? באחת ההרצאות שלו המאסטר אמר, שבמקור הוא תכנן עבורנו להגיע כבר לשלמות עד עכשיו. כעת המאסטר מתכנן עבורנו ללכת אחריו בעידן של הפא מתקן את העולם האנושי. אם מתרגל אינו מודע ליכולות שלו או שלה, האם ניתן לראות בו תלמיד דאפא בוגר ובשל? המאסטר נתן לנו יכולות ומיומנויות על-טבעיות. אם איננו מבינים זאת או מרגישים שאין לנו כוחות, האם אנחנו ראויים להצלה המאומצת והחומלת של המאסטר? האין זה חטא אם לא נפעל היטב ולא נצליח למלא האחריות שלנו עצמנו?

אנשים ממתינים לנו שנעבור את המבחן

איך אפשר לתבוע את המאסטר? המתרגלים יודעים שכל מי שחי היום יצר קשרים עם המאסטר בהיסטוריה, ושהוא רוצֶה להציל אותם בחמלה. המאסטר נתן לנו את כל היכולות האלה, אבל בכך שאיננו מסלקים בפועל את ההחזקות שלנו, אנחנו מאפשרים לזה לקרות. אחרי הכול אנשים רגילים הם לא מתרגלים, אבל אנחנו כן. לפיכך הבעיות שגרמו לאירוע הזה הן מעבר לחברה הרגילה.

נעשיתי צלול יותר מאז שיש לי את ההבנות האלה. לא פעלתי היטב בעבר, אבל המאסטר נותן לנו הזדמנות נוספת, והפעם אני אפעל היטב.

לאחרונה, על ידי קריאה חוזרת של מאמרי המאסטר, השגתי הבנות עמוקות יותר. בשנה אחרי שהרדיפה החלה, המאסטר דיבר על דברים רבים, ובכלל זה על היכולות העל-טבעיות שלנו, שליחת מחשבות נכונות ועוד. במבט לאחור הבנתי שלא מימשתי את המחצית השנייה של הנוסחאות:

"פַא גֵ'נג טיאן די,
שיאן שֵה שיאן בַּאוֹ" – תנוחת שתי הידיים בלוטוס בשליחת המחשבות הנכונות ("יסודות להתקדמות במרץ 2").

המאסטר נתן לנו את כל מה שאנחנו זקוקים לו כדי לסייע לו בתיקון הפא, כולל יכולות על-טבעיות. זה לא היה לי ברור בעבר והנחתי שהיכולות הללו ישימות רק אצל מתרגלים בסין במהלך הרדיפה. עכשיו אני מבין שהרדיפה מכוונת גם ישירות כלפי המאסטר, ושזה אפילו חמור יותר. זו הסיבה מדוע הנוסחאות שהוזכרו לעיל הן חשובות. האלמנטים המרושעים מתמרנים אנשים בעולם הזה לעשות רע, ובכך שאנחנו מונעים מהם לבצע חטאים, אנחנו מצילים אותם. אני בטוח שיש לנו היכולת הזו.

שנים חלפו ושכחתי שהמאסטר נתן לנו יכולות על-טבעיות – המצוקה החדשה הזו היא הזדמנות לפצות על כך. עלינו להוקיר את היכולות העל-טבעיות ואת הכוחות האלוהיים שהמאסטר נתן לנו, ועלינו להזכיר למתרגלים אחרים לעשות אותו הדבר. חבל אם מישהו מאיתנו יפספס את ההזדמנות הזו.

לכולנו יש האחריות לפעול, גם כשחלק מהמתרגלים סביבנו אינם עושים זאת. עלינו להשתמש ביכולות שלנו להגן על מה שהרוע מבקש להרוס, ועלינו לחסל לחלוטין את כוחות הרשע בממדים אחרים. לדוגמה, כאשר אנשים מעורבים בהשמצה באינטרנט או בלוחמה משפטית, יהיה לנו את הכוח לטפל בכך תוך התמקדות בלימוד כתבי הדאפא ובשיפור ותיקון עצמנו בהתמדה. אנחנו יכולים להפסיק כל ניסיון להשמיץ את הדאפא או לפרסם מאמרים מכפישים בעזרת המחשבות הנכונות שלנו. בנוסף לעצירת אנשים מעשיית רע, אנחנו יכולים לשלוח מחשבות נכונות כדי לעזור לאנשים האלה לחשוף את המניפולציה מאחורי הקלעים ולפצות על מעשיהם הרעים. לבסוף, כשאנשים יראו שגמול קארמתי קורה בתקופת החיים הנוכחית, זה יכול לעזור להם להבין את הקשר בין הסיבה לתוצאה ולחזק את מצפונם.

[מאמרים בהם מתרגלים משתפים את הבנותיהם משקפים בדרך כלל תפיסה אישית בנקודת זמן מסוימת, בהתבסס על מצב הטיפוח שלהם, והם מוצעים ברוח המאפשרת התרוממות הדדית].