קראו עכשיו

(Minghui.org) הצטרפתי לצוות רדיו מינג-הווי בנובמבר 2020. הייתי רוצה לספר לכם על כמה מההתנסויות שלי תוך כדי ההשתתפות בפרויקט הזה.

המשימה שלי כללה כתיבת חדשות יומיות ומעט עריכה. בעבר עבדתי כעורך בכלי תקשורת אחר, כך ששיערתי שכתיבה וסקירת מאמרים לרדיו מינג-הווי יהיו דבר קל.

אבל זה לא היה קל כמו שדמיינתי. חשבתי שהמאמרים שלי כתובים היטב, אבל העורכים עשו שינויים רבים. בהתחלה זה גרם לי רוגז. לא הבנתי למה אנשים אחרים שינו את הכתיבה שלי הרי הייתי עורך בכלי תקשורת אחר. אפילו אמרתי לעורכת שתיקנה את המאמר שלי: "לא הבחנתי בהבדל רב בין השינויים שלך לבין הגרסה שלי. מדוע ערכת כל כך הרבה את מה שכתבתי?" היא ענתה: "תיקנתי בעיקר את מבנה המשפטים".

גיליתי שהדרישות היו קפדניות. לדוגמה, כל משפט היה צריך להיות שלם ובנוי היטב כך שיכלול נושא, נשוא ומושא. השימוש בסימני פיסוק צריך להיות הגיוני. המאמר צריך להיות קל להבנה. הנימה איננה יכולה להיות רגשית. איננו יכולים להשתמש בשפה שבה משתמשים מתרגלי פאלון דאפא בינם לבין עצמם. אל לנו להשתמש במילים שנוצרו על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית במשך השנים. השפה צריכה להיות תמציתית, מקצועית, וללא מילים מיותרות.

את רוב הדברים האלה מעולם לא שקלתי כשעבדתי עבור מדיה אחרת. לא הצלחתי להתרגל לזה. כתוצאה מכך, כל המאמרים שהגהתי תוקנו באופן דרסטי. חשתי לחץ רב, והיו לי כל מיני מחשבות שליליות. אפילו התחרטתי שהצטרפתי לצוות הזה.

בזמן שהייתי קרוע נפשית, למדתי את הרצאת המאסטר: "הוראת הפא בוועידת הפא לציון 10 שנים לייסוד אתר מינג-הווי".

המאסטר אמר בהרצאה:

"עליכם לבנות את הכלי הזה [מינג-הווי] הלאה ולעבוד אתו אפילו בצורה טובה יותר. באותו הזמן אסור לכם להתרשל בטיפוח האישי שלכם, כיוון שמינג-הווי ישתפר יותר ויהיה ראוי לציון עוד יותר רק אם תוכלו להשתפר יותר כיחידים, ולהשתפר יותר בטיפוח".

ידעתי שהבעיה בעבודה מראה שמשהו לא בסדר בטיפוח שלי. הבנתי שאני צריך לעבוד על הטיפוח שלי ולהשתפר כדי להישאר עם הפרויקט הזה, ולעשות זאת היטב.

לפיכך התחלתי מאפס והשקעתי את ליבי ללמוד לכתוב את החדשות הבסיסיות. העתקתי למחברת את המשפטים הנכונים והמילים שבהם משתמשים לעתים קרובות ולמדתי אותם בעל פה. לאחר שכתבתי מאמר חדשות קראתי אותו כמה פעמים לפני הגשתו. השתפרתי בהדרגה. כבר לא התחרטתי שהצטרפתי לפרויקט הזה, אלא הרגשתי בעל זכות להיות חלק מהצוות.

כשהתחלתי לכתוב חדשות, זה לקח לי יותר מחמש שעות ביום. אחרי שמצב המחשבה שלי השתנה, הספיקו שעתיים כדי לסיים את המשימות שהוקצו לי. מאוחר יותר לקחתי על עצמי בהדרגה כמה עבודות עריכה ועשיתי זאת היטב.

כמה מתרגלים שהצטרפו לצוות בזמן שאני הצטרפתי עזבו את הפרויקט. הם לא אהבו שאחרים תיקנו את הכתבות שלהם, הרגישו שהם איבדו את כבודם כשהכתבות שלהם תוקנו, או בגלל סיבות בריאותיות.

ההחזקות הנסתרות שלי מובילות למצוקה

כאשר עשיתי הגהה לכתבות אחרי שהוקלטו, גיליתי שזה מאתגר יותר ממה שזה נשמע על פני השטח. לפעמים כשהייתה לי בעיה עם השין-שינג שלי או שמצב הטיפוח שלי היה גרוע, לא הבחנתי בטעויות גסות. כשהקשבתי לכתבה מוקלטת נהגתי תמיד להתרכז, במיוחד כשהקשבתי לחלק הפא של המאסטר, ביקשתי מכל תא בגופי להתמקד. בדרך כלל הקשבתי להן כמה פעמים כדי לוודא שלא יהיו טעויות.

שמחתי שיש לי הזדמנות לקרוא כתבות של מתרגלים עמיתים. הרגשתי שכל כתבה היא ראי עבורי להסתכל פנימה ולמצוא את ההחזקות שלי.

ביולי 2022 לא הצלחתי להתרכז כששלחתי מחשבות נכונות ונרדמתי פעמים רבות. לעתים קרובות נרדמתי כשעשיתי את המדיטציה. ניסיתי לעצור את זה אבל לא הצלחתי.

היה לי כאב, אז ביקשתי מהמאסטר שיאיר לי ויצביע על מה לא בסדר איתי. זמן קצר לאחר מכן מתרגלת אחרת אמרה שהיא שמה לב שהגוף שלי נראה עקום כשאני הולך. לא האמנתי. שאלתי מתרגלת אחרת והיא אמרה לי אותו הדבר. שאלתי: "לאיזה כיוון הגוף שלי נוטה?" היא אמרה: "לשמאל". כך שיישרתי את גופי ימינה. אבל כשאחותי ראתה אותי היא אמרה שאני נוטה ימינה בהליכה.

הייתי אובד עצות. הבנתי שכנראה יש כמה בעיות בהלך המחשבה שלי.

המאסטר לימד אותנו ב"ג'ואן פאלון":

"מה זה לב לא ישר? זה מתייחס לאדם שכל הזמן לא מתייחס לעצמו כאל מתרגל. מתרגל ייתקל בקשיים בטיפוח. כשקושי מגיע הוא יכול להתבטא כקונפליקט בין אנשים. יהיו תככים ומאבקים וכו', דברים שמשפיעים במישרין על השין-שינג שלך. ההיבט הזה מופיע יחסית הרבה". ("הרצאה שישית" – "על הלב להיות ישר")

ידעתי שהבעיה הפיזית שלי היא ביטוי של מצב הטיפוח שלי, אז התחלתי להסתכל פנימה. מצאתי את החזקות שלי לתהילה, להתפארות, לנוחות ולאינטרס עצמי. אבל לא היה כל שינוי מהותי בגופי. המצב אפילו החמיר. גופי התחיל להתעוות וגבי הפך בצורת האות S כשישבתי. עד מהרה הצד הימני של גופי החל להתכווץ. הלכתי כשגופי נוטה קדימה, כתף אחת גבוהה ואחת נמוכה.

הבנתי שהסתכלתי פנימה במטרה לפתור את הבעיה ולא במטרה לשפר את הטיפוח שלי. זה לא היה בהתאמה עם הפא, וזה לא היה טיפוח. הייתי מודאג ופחדתי. זה הרגע שהבנתי שהמנטליות הלא נכונה יכולה להשתקף במראה של אדם.

בעודי אובד עצות הגהתי מאמר לשיתוף התנסות, ונראה שלמחברת הייתה אותה בעיה. זה היה מאמר שפורסם באתר מינג-הווי ב-8 בספטמבר 2022 עם הכותרת:  Not Cultivating My Speech Leads to Troubles.

מחברת המאמר כתבה: "אחרי שהוא הלך השיניים שלי כאבו, מה שגרם לי להבין שבטח אמרתי משהו לא בסדר. מאוחר יותר אגן הירכיים שלי נטה שמאלה. לא הצלחתי ליישר את הגב או את הצוואר שלי. בכל פעם שהלכתי או עשיתי מדיטציה, הכתף שלי לא הייתה מאוזנת, והגב שלי כאב. נמנעתי מלהסתכל במראה כי נראיתי כמו אישה זקנה עם גיבנת".

ידעתי שזה לא מקרי שהגהתי את המאמר הזה. לאחר מכן הסתכלתי פנימה כדי לראות אם יש לי פרצות בטיפוח הדיבור. אבל זה לא נראה כמו ההחזקה השורשית שלי. הבנתי שאין מודל לחיקוי על נתיב הטיפוח. הייתי צריך לטפח את עצמי בצורה יציבה ולזהות את הבעיות שלי בעצמי.

המאסטר רמז לי שוב עם חמלתו חסרת הגבולות. יום אחד כשעשיתי את המדיטציה, קולו של המאסטר נשמע במוחי.

המאסטר אמר:

"איזו החזקה עצומה לפרסום!" ("ג'ואן פאלון" – הרצאה שנייה)

לפתע גיליתי שההחזקה הבסיסית שלי היא לתהילה. הבנתי שהגנתי על התדמית שלי. כשנתקלתי בבעיות, המחשבה הראשונה שלי הייתה האם זה משפיע על התדמית שלי. נראיתי רגוע על פני השטח על אף הסערה הפנימית בתוכי בכל פעם כשנתקלתי בקונפליקט. אבל נראיתי רגוע מתוך הרצון העז שלי להגן על המוניטין שלי, לא בגלל שיכולתי להתייחס לזה בקלילות. כשבחרתי להשתתף בפרויקט כלשהו, אמדתי אותו גם כן אל מול המוניטין שלי, כדי לראות אם זה משהו שעמיתים מתרגלים יקנאו או יעריצו.

רדפתי אחרי תהילה ומעולם לא זיהיתי את ההחזקה הזאת או סילקתי אותה. הרגשתי שאינני תלמיד דאפא אמיתי ושלא טיפחתי את עצמי כלל. כשחשבתי על זה, חשתי שהבעיה היא חמורה ושהכוחות הישנים עטים עליי.

אמרתי למאסטר: "טעיתי. עשיתי טעות גדולה. אני מתרגל יותר מ-20 שנה ועברתי אין-ספור קשיים וסכנות תחת הגנתך. הייתה לי הערכת יתר של עצמי. התמכרתי לסיפוק עצמי ולהערכה עצמית. לא הצלחתי לעמוד בציפיות של המאסטר".

בה בעת גם שלחתי מחשבות נכונות לשלול את הסידורים של הכוחות הישנים. אחרי שגיליתי את ההחזקה הבסיסית הזאת שלי לתהילה, הרגשתי רגוע ונינוח, פיזית ורגשית.

הכול השתנה לאחר שהסתכלתי פנימה. התאוששתי מהר וכבר לא הייתי צריך להסתכל במראה כדי לתקן את היציבה שלי, גם לא פחדתי יותר. סוף סוף עברתי את התקופה הקשה הזו.

אני אסיר תודה למאסטר על שאפשר לי להיות מתרגל פאלון דאפא, שאפשר לי לטפח בתקופת תיקון הפא, ולהשתתף בפרויקט רדיו מינג-הווי.

לא עוד התייחסתי למשימות כאל מטלות. עבדתי מהר כדי שמתרגלים אחרים יוכלו להקשיב לזה ולהפיק תועלת בהקדם האפשרי. אפילו הגהתי את המאמרים המוקלטים במהלך שעות שלא הייתי בתורנות. אני מקווה שמתרגלים שלא התקדמו כל כך במרץ יוכלו ללמוד מההתנסויות שלי.

אני גם מתייחס למבחן החודשי בנושא היגוי שגוי ברצינות. אני רואה בכך זכות לשפר את המיומנויות המקצועיות שלי. רדיו מינג-הווי הפך "תחנת הדלק" שלי במסע הטיפוח שלי. ההשתתפות בפרויקט הזה הראתה לי שיש לי הרבה מה לשפר ושאני אכן יכול להשתפר.

לא משנה כמה רחוק הוא נתיב הטיפוח או כמה זמן זה ייקח, אני אהיה קפדן לגבי הטיפוח שלי ולעולם לא ארפה. אני רוצה לטפח כפי שטיפחתי בהתחלה.