מילים מעומק הלב מהורי תלמיד ב"פיי טיאן"

קראו עכשיו

(Minghui.org) לאחר שראיתי לאחרונה מספר דיווחים לא נכונים שתקפו בזדוניות את "שן יון", "אקדמיית פיי טיאן" ו"קולג' פיי טיאן", אני מרגישה שעליי לשתף את החוויה שלנו כהורים לתלמיד ב"קולג' פיי טיאן" כדי להפריך את ההאשמות הלא נכונות והמשוחדות האלה.

בני היה נחוש להצטרף ל"שן יון"

בכל שנה כשהמופע הגיע לעיר שלנו, לקחנו את בננו לצפות ב"שן יון" והוא ממש אהב את זה. מאז שהיה צעיר הוא נהנה מסיפורים מהתרבות הסינית הקלאסית וקיווה שיום אחד הוא יוכל להצטרף ל"שן יון" כדי לעזור לקדם את התרבות הסינית המסורתית. כהוריו, הייתה לנו אותה משאלה.

כשבננו עמד בדרישות הקבלה מבחינת גיל, גובה וגמישות, רשמנו אותו ל"אקדמיית פיי טיאן לאמנויות", אך הומלץ לו לרדת במשקל. היו לנו חודשיים עד ההערכה הרשמית. חיפשנו באינטרנט הצעות לירידה במשקל, שינינו את התזונה שלנו והגברנו את הפעילות הגופנית היומית שלנו. נמנענו מפחמימות או ממזון ממותק, כמו אורז, קמח, גלידה ומשקאות קלים, וצרכנו יותר חלבונים כמו בשר בקר ועוף, וגם ירקות ופירות. הודות לנחישות החזקה שלו, תוך חודשיים הוא הוריד תשעה קילו ממשקלו, תוצאה מדהימה.

השינויים המדהימים של בני ב"פיי טיאן"

לאחר שבני התקבל ל"פיי טיאן", המורה אירגן שני תלמידים שיעזרו לו להתמקם. חשבתי שהם רק יראו לו את הדרך למעונות, אך הם עזרו לסחוב את כל המטען שלו. הם דיברו וצחקו כמו חברים ותיקים. התרשמתי מאוד לראות כמה הצעירים האלה נחמדים וידידותיים כל כך, אף שהם פגשו את בני פעם ראשונה.

בבית בני תמיד אהב לשחק ולהשתולל עם חברים, לא משנה איפה הוא היה. בכל פעם שאמרתי לו להירגע, הוא לא הקשיב ונראה די אומלל. זמן קצר אחרי שהוא נכנס ל"פיי טיאן" קיבלתי ממנו שיחת טלפון. הוא סיפר לי שמצבו טוב ואמר: "אמא, אתמול רצתי בחדר האוכל אחרי ארוחת הצהריים, אבל מיד הרגשתי שאינני צריך להתנהג כך, אז אמרתי לחבריי לכיתה להזכיר לי אם אתנהג כך שוב". הייתי מרוצה מאוד שהוא למד להיות מודע להתנהגותו ושהוא רוצה להשתנות לטובה.

חשבתי שייקח לו קצת זמן להתרגל להיות רחוק מהבית, אך בכל פעם שהתקשר הוא היה שמח מאוד והיו סביבו חברים ששוחחו וצוחקו. הוא גם ביקש מחבריו לומר לי שלום. הוא אמר: "כאן, אם יש קונפליקטים בין תלמידים, כולם מסתכלים פנימה ומנסים להשתפר. אין בינינו שום תרעומת". יכולנו להרגיש שהוא נעשה שמח וטוב לב יותר.

ילדים שרוצים להתמחות באמנויות הבמה מתאמנים קשה מאוד וממשיכים לשפר את עצמם. לפני שהבן שלנו נכנס לפיי טיאן, תמיד היינו צריכים להזכיר לו להתאמן במתיחות ובמיומנויות ריקוד בסיסיות, אבל עכשיו הוא מתאמן בכוחות עצמו בכל פעם שיש לו זמן וממש נהנה מהאימון. הרבה פעמים כשהוא נשאר ער מאוחר מדי, המורה התורן צריך להגיד לו ללכת לישון.

לפני שהוא הלך ללמוד ב"פיי טיאן" דאגנו מאוד לגבי השימוש המופרז במוצרים אלקטרוניים הזמינים לילדים בימינו. היו לנו לא מעט ויכוחים על כך איתו. לקחנו גם את הטאבלט שלו והפסקנו את השיעורים המקוונים שלו שמחוץ לשעות הלימודים. אבל בית הספר סיפק מחשב לכל תלמיד, והוא היה חייב להשתמש במחשב ללימודים בבית הספר. די דאגנו, ובמשך זמן מה אפילו חשבנו להעביר אותו לבית ספר דתי או לחינוך ביתי.

אבל לאחר שהלך ל"פיי טיאן" אנחנו כבר לא דואגים לדברים כאלה, כי התלמידים שם ניגשים רק לתוכן רלוונטי ללימודים שלהם במחשבי בית הספר, בלי שום דבר לא בריא או ממכר. רוב התלמידים בוחרים בזמנם הפנוי להתאמן על מיומנויות הריקוד שלהם. בני אמר לי שבכל פעם שהוא מתקדם מעט, הוא הכי מאושר. אפשר להרגיש שהוא הופך לנער צעיר מאושר וחיובי מאוד.

בחופשת בית הספר הוא חזר הביתה. התרשמנו מאוד מהשינויים המפליגים שחלו בו בזמן קצר בלבד. בעבר כשאמרנו משהו שהוא לא אהב, הוא היה מתעצבן ומתחצף. בעבר ניסינו כמיטב יכולתנו לעזור לו להבין שזה לא בסדר להתנהג כך, אך הוא סירב אז להקשיב. אבל עכשיו הוא אדם שונה לחלוטין, אדיב מאוד ומתחשב באחרים.

בעבר היינו צריכים לקרוא לו מספר פעמים בבוקר עד שהוא קם, אבל עכשיו הוא קם מוקדם מאוד בכוחות עצמו כדי ללמוד את הפא, לתרגל את התרגילים ולשלוח מחשבות נכונות. בעבר כשהוא תרגל איתנו את התרגילים, תנועותיו היו די שמוטות, במיוחד כשעשה את התרגיל השני, אבל עכשיו הוא עושה כל תנועה בצורה מושלמת.

תרגילי מתיחות ופישוק יכולים להכאיב מאוד. בעבר ברגע שהרגיש שהכאב היה קצת יותר מדי, הוא היה מפסיק ואומר: "טוב, זה כמה שאני מסוגל לעשות". אבל עכשיו כשהוא מתח את רגליו והכאב היה גדול מדי עד שלא הצליח שלא להזיל דמעות, הוא עדיין התמיד והתאמץ. פעם זה לא היה מתקבל על הדעת.

הוא גם עזר לנו במטלות הבית בכל פעם שראה משהו שצריך להיעשות. לפעמים לקחנו אותו החוצה לשחק, וכשחזרנו הוא עדיין סיים את כל מה שהיה עליו להשלים אותו יום, כמו ללמוד את הפא ולתרגל את התרגילים. הוא אמר שלעשות את התרגילים זו הדרך הטובה ביותר לנוח. הוא ויתר על כל כך הרבה הרגלים רעים שהיו לו בעבר, והפך לאדם אחר לגמרי. התרשמנו מאוד, וכהורים היינו מאושרים מאוד.

אפילוג

ב"פיי טיאן" התלמידים מוגנים מהשפעה רעה של אווירה חברתית לא בריאה, ומקבלים חינוך והכשרה מצוינים ממורים מקצועיים ואכפתיים. התלמידים עוזרים ודואגים זה לזה כמו חברים בסביבה בטוחה מאוד. בנוסף, "פיי טיאן" מציעה גם שכר לימוד חינם ולינה חינם לכל התלמידים. כשאני רואה איך הבן שלנו משתנה לטובה, כהורה, אינני מצליחה לחשוב איפה היינו מוצאים בית ספר טוב יותר מאשר "פיי טיאן".

מצפייה בהפקות באתר Shen Yun Creations שמתי לב שיש משפחות שכל האחים לומדים ב"פיי טיאן", ובונים קריירה בתחום אמנויות הבמה. אחותו הצעירה של בננו גם להוטה ללכת אחר אחיה ולהצטרף ל"פיי טיאן" בעתיד. אנו מקווים שמשאלתה תתגשם יום אחד.

כיום בכל פעם שאנו מדברים עם בננו בטלפון, יש דבר אחד שאנו תמיד אומרים לו: "הייה אסיר תודה, והוקיר באמת את ההזדמנות היקרה שיש לך".

אכן, גם בננו וגם אנחנו כהורים מרגישים אסירי תודה עד מאוד על כל מה ש"פיי טיאן" מספקת לצעירים.