להתייחס לסביבה הביתית שלנו כאל סביבת טיפוח

קראו עכשיו

(Minghui.org) 23 שנים עברו, זהו זמן ארוך למדי בחייו של אדם. עבורי, הפכתי ממתרגלת פאלון דאפא חדשה למתרגלת ותיקה ובשלה.

ברצוני לשתף כמה מהתנסויות הטיפוח בסביבה הביתית שלי, ואיך שיפרתי את השין-שינג שלי בכך ששיניתי את חשיבתי וביססתי אותה על הפא.

מתקנת את יחסיי עם בני משפחתי בהתבסס על הפא

הסביבה הביתית היא סביבת טיפוח חשובה למתרגלי דאפא, בייחוד לפנסיונרית כמוני. אך לא ניצלתי זאת לטובה עד לפני שנתיים. רק אז החלו לקרות השינויים הגדולים בסביבה הזאת.

מתוך לימוד הפא הבנתי שבעבר מטפחים היו צריכים לנדוד בין אנשים רגילים כדי לסלק את ההחזקות שלהם ולהגיע לשלמות.

כשהם שוטטו בחברה הרגילה הם נתקלו באנשים ובמצבים שהשפיעו על רגשותיהם. באמצעות מצב מחשבה בהיר כלפי האנשים האחרים המטפחים האלה הצליחו לשמור על מחשבה יציבה ולרומם את השין-שינג שלהם.

מתרגלי פאלון דאפא מטפחים בין אנשים רגילים. החברה הרגילה הזאת היא סביבת הטיפוח שלנו, והבית הוא הסביבה העיקרית. צריכה להיות לנו הבנה מפוכחת לגבי היחסים שלנו עם אלו הנמצאים סביבנו, ולשמור את השין-שינג שלנו בשליטה. כך אנחנו יכולים לסלק החזקות רבות.

בעלי אינו מתרגל דאפא. אף שאני מתרגלת, התווכחתי אתו בתדירות גבוהה. האם זו הדרך הנכונה להתייחס אליו? בהסתכלות לאחור על יחסינו מאז שהתחתנו, אפילו לאחר שטיפחתי במשך שנים, תמיד ראיתי אותו כרכושי. דאגתי לו ברגשנות, ובתמורה ציפיתי שהוא ידאג לי. פעמים רבות כפיתי עליו את הסטנדרטים שלי ורציתי לעצב אותו לסוג של בעל למופת בחברה הרגילה. אך הייתה לו אישיות חזקה, והוא רצה לעשות את הדברים בדרך שלו. וכך היו לנו אין-סוף קונפליקטים.

כשהתעמתנו נהגתי להשתמש בהיגיון של אנשים רגילים, הצבעתי על הטעויות שלו, ואמרתי לו שהוא מתנהג אליי בחוסר צדק. בעודי מוציאה עליו את הצער והכעס שלי, לא התייחסתי לעצמי כמטפחת, וגם לא התייחסתי לבעלי כאל אחד מהישויות החיות.

לבעלי יש את מקור החיים שלו, התכונות שלו והגורל שלו. איני יכולה לשנות דבר אצלו והוא גם לא שייך לי. זה רק שבחיים האלו הוא משחק את תפקיד "הבעל שלי" בנתיב הטיפוח שלי. למעשה היחסים שלנו אמורים להיות של מתרגלת כלפי אדם שעליי להציל.

כשקלטתי את זה התביישתי והצטערתי שלא חייתי בהתאם למה שהמאסטר מלמד. לאחר כל השנים האלו של טיפוח, איכות ההארה שלי הייתה מועטה והחמצתי הזדמנויות רבות שהמאסטר סידר עבורי. החלטתי שעליי ליישר את ההדורים ביחסיי עם בעלי, ושעליי לראות אותו כישות שצריך להצילה. בתחילה ניסיתי לוותר על רגשות רבים, וחשבתי על כמה אני תלויה בו. וכך, כבר לא שלטתי ותמרנתי אותו. לגבי ההרגלים הרעים שלו, הצבעתי עליהם בטוב-לב מבלי להתעקש. ההתמקדות בשין-שינג שלי ובטיפוח שלי בהתאם לפא הפכו לעדיפות היחידה שלי.

לאחר זמן מה שפעלתי כך הבחנתי שהמנטליות שלי השתנתה. שחררתי את הרגשנות שבין בעל ואשה. כשהיכולת שלי להיות סובלנית גדלה, נעשיתי רגועה יותר. בעלי השתנה לא מעט גם כן.

לגבי בני וכלתי, גם אליהם אני מתייחסת כאל אנשים שצריך להצילם. אינני מטיפה להם או מתערבת בחייהם. גם אינני מצפה לדבר מהם. כשהם זקוקים לעזרה אני עושה ככל יכולתי לעזור להם. אינני מטרידה אותם בדברים שאני יכולה לעשות בעצמי. כמובן, זה לא אומר שאני קרה כלפיהם, אלא שאני מתייחסת אליהם בטוב-לב.

לראות מבעד לפני השטח

בני ואשתו מתווכחים הרבה ולאחרונה המריבות שלהם הסלימו. בהתחלה פחדתי ודאגתי עד כדי כך שלא יכולתי לאכול ולישון. ניסיתי להבין אותם ולעזור. התנצלתי מעומק הלב בפני כלתי והאשמתי את עצמי שלא גידלתי את בני כראוי. ביקשתי מבני לתקן את הרגליו הרעים ונתתי להם כסף. אבל ככל שניסיתי להרגיע את המצב בתקווה שהם יסתדרו, כך זה השפיע יותר לרעה על כלתי. גם לנו וגם להוריה לא היו חיים שקטים. הוריה של כלתי גוננו על בתם ושפטו את בני. זה היה מצב לא נעים.

אחרי שנרגעתי, התבוננתי על זה מזווית של מתרגלת. כשניתחתי את הכאוס הנוכחי בהתבסס על מה שהמאסטר מלמד הבנתי שעל פני השטח נראה שכלתי היא בעלת מזג עיקש, אבל למעשה כל זה הוא יישוב של  חובות קארמתיים בין הנפשות המעורבות. את מה שאנחנו חייבים לאנשים אחרים צריך לפרוע. זו הסיבה האמיתית לבעיה שלהם. לבי התבהר. הבטתי בתמונת המאסטר ואמרתי: "מאסטר, אני מבינה עכשיו. אתגבר על זה. בבקשה הנחה אותי".

שלחתי מחשבות נכונות לסלק כל הפרעה שנגרמה על ידי בני ואשתו והרהרתי איך להתמודד עם המצב.

הוראת המאסטר צצה במחשבתי:

"פא אמיתי מתהווה בעולם האנושי; אלוהויות ובודהות מגיחים בגדולה. כל חוסר הצדק והקשרים הקארמתיים של העולם הכאוטי ייושבו בדרך טובה". ("נבואה על תיקון הפא את העולם האנושי" מ"יסודות להתקדמות במרץ 2")

נכון, ייושבו בדרך טובה. עליי להוקיר את הקשרים הגורליים שיש לי עם האנשים בחיי בכך שאסלק את המחשבות האנוכיות ואת הסנטימנטליות. נעשיתי קשובה לכלתי יותר מאשר פעם. פניתי למשפחתה ללא שום רגשות קשים או טינה, אלא רק עם חמלה ואכפתיות. ובאשר לחיי הנישואין שלהם, זה תלוי בהם. לכל אחד יש הגורל שלו. היות שאין שום דבר שאחרים יכולים לשלוט בו, עדיף פשוט להניח להם.

במשך התהליך לבי התרחב יותר ונעשה שליו. יתרה מזאת, כשאנחנו הולכים בהתאם למה שהמאסטר מלמד, אנחנו למעשה שוללים את הסידורים של הכוחות הישנים. במהרה בני ואשתו הסתדרו ביניהם.

לומדת להסתכל פנימה על עצמי בעניינים משפחתיים

בשנתיים האחרונות בעלי אוהב לצבוע את שערו. הצעתי לו לא לעשות זאת כי הכימיקלים במוצרים אלו [שהוא קונה] אינם טובים. הוא ענה ברוגז: "איני יכול להרשות לעצמי". לאחר ששמעתי את תגובתו הסתכלתי פנימה. גיליתי את ההחזקות שלי לכסף ולרעיון של אנשים רגילים לגבי בריאות.

עניין אחר היה כשהזמנתי את משפחתם של ילדיי לארוחה. לפעמים סירבתי להזמינם כי לא רציתי לבזבז זמן על דברים של אנשים רגילים, כדי שאוכל להקדיש יותר זמן לעשיית שלושת הדברים. אך עדיין בישלתי להם כי דאגתי שמא כלתי תכעס. כשבדקתי את המחשבות שלי מצאתי שלא הייתי כנה, וזה לא בהתאם לעקרונות "אמת-חמלה-סובלנות". לפיכך שלחתי מחשבות נכונות לסלק כל מה שגרם לבעיה. מאז בכל פעם שהזמנתי אותם, זה היה באמת מכל הלב.

בכל פעם שעלו בי מחשבות לא שמחות כלפי ילדיי או כלפי משפחות מחותניי, אמרתי לעצמי שמחשבות כאלו אינן שלי ושצריך לדכא ולטהר אותן. הדברים נגרמו על ידי הקארמה שלי וצריך לשלם אותה. לא רק שהפסקתי להאשים אחרים, אלא גם הודיתי להם שעזרו לי לטפח. כשראיתי שהם סובלים בגלל תהילה, כסף ורגשנות ריחמתי עליהם. חייהם כל כך קשים. בינתיים גיליתי את ההחזקות שלי לקנאה, פחד, ורצון לקבל תמורה עבור דברים שעשיתי למען אחרים.

המאסטר אמר:

“כפי שאתם יודעים, כשאדם מגיע לרמה של ארהאט הוא לא ייקח ללב שום דבר שהוא ייתקל בו. הוא לא ייקח ללב את כל העניינים שבין האנשים הרגילים ותמיד יהיה שמח וטוב לב. לא משנה כמה גדולים יהיו ההפסדים שיסבול הוא עדיין יהיה שמח וטוב לב ולא יהיה לו אכפת. אם אתה יכול באמת לעשות את זה, כבר הגעת לרמת ההתחלה של סטטוס הפרי של ארהאט". ("ג’ואן פאלון" הרצאה תשיעית- "אנשים עם טבע מולד גדול ")

עדיין לא הגעתי למצב הזה, אבל בשנתיים האחרונות שחררתי לא מעט מהחזקותיי ואני יכולה עכשיו להתייחס לדברים בקלילות. מחשבתי שלווה הרבה יותר. אני יודעת שהמאסטר החומל והאדיר עזר לי לסלק רבות מהן.

תודה לך, מאסטר! אני יכולה לגמול על חמלתו של המאסטר רק בטיפוח נחוש.