(Minghui.com) אני מתרגל פאלון דאפא חדש שהתחיל לטפח ב-2019. אני מורֶה בבית ספר יסודי והייתה לי ההזדמנות להפיץ את נפלאות הפאלון דאפא לתלמידים בכיתתי. כמה מהם נעשו מתרגלי פאלון דאפא והפיקו תועלת רבה מהשיטה. אלו שהפכו למתרגלים החלו להפיץ את הדאפא לתלמידים מכיתות ברמות אחרות. זה נתן לי מוטיבציה והשראה. עמוק בתוכי אני יודע שדברים אלו הם מעבר ליכולותיי ושהמאסטר עשה הכול. אני בר מזל להיות עד לכוח המופלא של הדאפא.
קשרים גורליים
בסמסטר האחרון של כיתה ג' באפריל 2021 שיאו יו הועבר לכיתתי. היו לו הרבה בעיות התנהגות: הוא סירב ללמוד, השתמש בכוח כלפי חבריו לכיתה, קילל, ולא נשמע להוראות המורים.
בחודש מאי כבר לא ידעתי מה לעשות לגביו. יום אחד שאלתי אותו: "יש לי ספר שחשוב לי מאוד. תרצה שנקרא אותו יחד?" לא ממש הייתה לי תקווה לגביו, ורק קיוויתי שהוא ילמד קצת מוסר, כמו כמה הטוב יוערך והרוע יוענש. שיאו יו פתח את הספר "ג'ואן פאלון", הספר העיקרי של פאלון דאפא, וקרא אותו בתשומת לב. לאחר שקרא את הספר "ג'ואן פאלון" במשך כמה ימים, המזג הרע שלו נעלם בהדרגה. הוא התחיל לשאול אותי שאלות על גלגול נשמות ועל טיפוח. הוא השתנה והפך לאדם אחר לחלוטין והתחיל לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון" לאחר בית הספר ובמשך הפסקת הבוקר.
במהרה, כל הכיתה התחילה ללמוד את הספר "ג'ואן פאלון".
מדיטציה בהפסקת אחר הצהריים
לאחר חופשת הקיץ שיאו יו נכנס לכיתה ד'. יום אחד הוא שאל אותי: "המורה, מה עשית במשך חופשת הקיץ?" אמרתי לו שכל יום תרגלתי את סט חמשת התרגילים של פאלון דאפא בפארק ועשיתי מדיטציה במשך שעה בתנוחת הלוטוס המלאה. הוא שאל אותי בהתרגשות: "תוכל ללמד אותי לעשות את תנוחת הלוטוס המלאה בהפסקת אחר הצהריים שלנו?" הסכמתי והוא הזמין עוד כמה תלמידים ללמוד את תנוחת הלוטוס המלאה.
תריסר תלמידים באו מתוך סקרנות לנסות את תנוחת הלוטוס המלאה. חלק הרגישו נוח מאוד, בשעה שאחרים הרגישו כאב מסוים בזמן המדיטציה. התכוונתי להראות להם רק פעם אחת, כיוון שהיו לי הרבה עניינים אחרים לעשות. אך למחרת מצאתי פתק על שולחני בו נאמר: "רשימה של תלמידים שרוצים לעשות מדיטציה". היא כללה 20 תלמידים, אז החלטתי ללמד אותם בפעם השנייה.
ביום השני הפרוזדור התמלא בתלמידים. ביום השלישי קיוויתי לעשות עוד דברים אחרים, אך כמה תלמידים אחרים ביקשו: "האם נוכל שוב לעשות מדיטציה בהפסקת הצהריים שלנו?" כשראיתי כמה הם מתעניינים במדיטציה וחשבתי שהם באו כולם בשביל הפא, נתתי לכיתתי אפשרות לבחור בין תנומת אחר הצהריים לבין מדיטציה.
התלמידים ישבו במדיטציה השקטה כשהם מאזינים למוסיקה של מדיטציית הפאלון דאפא. המדיטציה בהפסקת הצהריים הפכה למשהו שהם ציפו לו כל יום. הופתעתי מאוד ממספר התלמידים שהצליחו לשאת את הכאב ברגליים בתנוחת הלוטוס המלאה. רבים מהם יכולים עכשיו לשבת בתנוחת הלוטוס המלאה יותר מעשר דקות.
לומדים את הפא במשך הפסקת אחר הצהריים
לאחר מספר ימים שתרגלנו את המדיטציה בזמן הפסקת אחר הצהריים, שיאו יו ביקש ממני: "נוכל לקרוא את הספר 'ג'ואן פאלון' כשאנחנו יושבים בתנוחת הלוטוס המלאה?" הסכמתי והתלמידים התחילו לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון" כשהם יושבים בתנוחת הלוטוס המלאה. שמתי כמה עותקים של 'ג'ואן פאלון" על מדף הספרים והתלמידים יכלו לשאול אותם בחינם. לאחר תקופה מה, הבנתי שכמה תלמידים לא התייחסו אל הספרים בכבוד. הם עברו על הדפים בנמרצות או הניחו את הספר על הרצפה. התרגזתי מאוד והתחלתי להסתכל פנימה למצוא את החסרותיי. גיליתי שבתחילת הטיפוח שלי התייחסתי לספר יקר הערך כמו אל כל ספר אחר. אכלתי בזמן שקראתי את הספר "ג'ואן פאלון", הנחתי אותו בכל מקום, וישבתי בצורה חסרת כבוד. לאחר שהבנתי מהן ההחסרות שלי, אמרתי לכיתה בכובד ראש: "ג'ואן פאלון" הוא הספר שמדריך אותנו לשמים. הספר הזה יקר ערך יותר מחיי. אני כועס מאוד לראות איך הרבה מאיתנו מתייחסים לספר בחוסר כבוד". אף שהם החלו להתייחס לספר בכבוד, רק מעטים המשיכו לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון", וביניהם שיאו יו.
מפגשי הורה-מורה
מפגשי הורה-מורה עמדו להתקיים זמן קצר לאחר שהתלמידים התחילו לעשות מדיטציה בזמן הפסקת אחר הצהריים. תהיתי אם עליי לספר להוריהם על העקרונות של פאלון דאפא "אמת-חמלה-סובלנות". שיאו אן הגיעה בפנים זועפות ואמרה: "אני באמת רוצה לעשות מדיטציה אך אמי לא מרשה לי. היא אמרה שאני יכולה רק לנום אחר הצהריים. אמי תבוא למפגש הורה-מורה, האם תוכל לשכנע אותה?" ואז האו האו אמר: "כן, אמי תבוא גם למפגש הורה-מורה. אתה צריך לספר לאמי על היתרונות בתרגול המדיטציה. אמי סובלת ממצב רוח לא טוב לעתים קרובות. אני מקווה שאמי תצליח ללמוד על היתרונות של המדיטציה". לאחר ששמעתי את בקשותיהם של תלמידיי נעשיתי נחוש לדבר עם ההורים על פאלון דאפא. לכן הנושא של מפגש הורה-מורה היה: "חינוך ילדים המבוסס על העקרונות 'אמת-חמלה-סובלנות': ערך מוסרי גבוה יותר". אמה של שיאו אן הסכימה בשמחה שהיא תעשה מדיטציה, הורים אחרים רבים הסכימו שהעקרונות "אמת-חמלה-סובלנות" הם ערכי היסוד לחינוך ילדים.
להעתיק בכתב יד ולדקלם את "הונג יין"
כששיאו יו סיים לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון" הוא שאל: "האם אני יכול לשאול את הרצאות המאסטר האחרות?" שיאו יו התחיל לקרוא את ספר השירים של המאסטר "הונג יין" ואהב את זה מאוד. הוא שאל: "האם אוכל לקחת את 'הונג יין' הביתה כדי להעתיק את השירים?" על אף כתב ידו הלא מסודר, הוא הצליח להעתיק בקפידה יותר מתריסר שירים מ"הונג יין". הוא אפילו הקדיש את זמנו החופשי בבית הספר להעתיק בכתב ידו את השירים. אף ששיאו יו תמיד התייחס באדישות לקריאה ולדקלום בקול רם, הוא הצליח ללמוד בעל פה כל יום ארבעה עד חמישה שירים מ"הונג יין".
לאחר שבני כיתתו של שיאו יו ראו כמה שיאו יו נהנה לקרוא את "הונג יין" הם החלו להתעניין גם כן. מכיוון שהיה לי רק עותק אחד של "הונג יין" התחלתי לכתוב את השירים על הלוח בכיתה. הענקתי מחברת ועט לאלו שבאמת רצו להעתיק את השירים. אף שהיו רק ארבעה תלמידים שהתעקשו להעתיק את "הונג יין" בכתב יד, כולם בכיתה שיננו שיר אחד מ"הונג יין". בין הארבעה שהתמידו בהעתקת "הונג יין", שניים היו תלמידים שתמיד דורגו נמוך בכיתה. לאחר שהעתיקו בכתב ידם את "הונג יין" ציוניהם השתפרו פלאים. כולם השתאו לראות את השינויים שחלו בהם.
מדקלמים את "הונג יין" בפני הכיתה
תוך זמן קצר שיאו יו שינן בעל פה את השירים מ"הונג יין". מכיוון שתלמידים רבים עדיין לא הכירו את "הונג יין", האו האו התנדב להיות "מדריך השירים בכיתה". הוא הדריך את הכיתה לדקלם שיר בקול שלוש פעמים לפני תחילת כל תקופה. במהרה תלמידים רבים התחילו לאהוב לדקלם את "הונג יין". כשהכיתה הגיעה למשפט ["...ולחשל את לבו ואת כוח רצונו"] בספר "ג'ואן פאלון", הם החלו לדקלם את השיר "לחשל את הלב והרצון" מ"הונג יין".
המאסטר אמר:
"....לסבול, לאמץ את גופו ולחשל את לבו ואת כוח רצונו." ("ג’ואן פאלון", הרצאה רביעית: "הפיכה של הקארמה")
אַה דָן, תלמיד אוטיסט, הרים לפתע את ידו ושאל: "האם אני יכול לשתף את הבנתי מהשיר הזה ברמתי הנוכחית"? תגובתו הפתיעה אותי. תמיד חשבתי שאה דן אדיש למתרחש, כשלמעשה הוא כבר נטמע בתוך הפא.
לכן כל עוד היה מספיק זמן, הרשיתי לתלמידים להביע את הבנתם מהשירים ב"הונג יין". השין-שינג שלהם התרומם כל הזמן ותלמידים רבים הצליחו לדקלם יותר מתריסר שירים. פיי פיי, תלמיד שלא הצליח בלימודים, הצליח להתפתעתי לדקלם את כל השירים מ"הונג יין". שאלתי אותו: "למה אתה אוהב להעתיק את השירים בכתב יד ולדקלם אותם?" פיי פיי ענה: "זה בגלל שבשירים יש הרבה ידע ואני רוצה ללמוד את כולם".
לומדים את הפא בזמן הפסקות הצהריים
אחר צהריים אחד צץ לי רעיון לקרוא את הפא בפני כל הכיתה במשך המדיטציה. אחרי שקראתי משפט אחד מהפא, הכיתה מחאה כפיים ותלמידים רבים ביקשו ממני להמשיך לקרוא.
למחרת המשכתי לקרוא את הפא ושמתי לב שאה דן החזיק את הספר "ג'ואן פאלון" בשתי כפות ידיו. שאלתי אותו אם הוא רוצה לקרוא בתורו את הספר "ג'ואן פאלון". הוא הנהן בהתרגשות. מאז התלמידים בכיתתי התחילו לקרוא בתור את הרצאות המאסטר. חלק מהם קראו את הספר "ג'ואן פאלון" ואת "הונג יין", בשעה שאחרים קראו את עיתון "האפוק טיימס" או את הספר האחרון של "מרכז ההוצאה לאור של מינג-הווי" שכותרתו: Miracles in Falun Dafa Cultivation (Stories of Little Dafa Disciples) [ניסים בטיפוח פאלון דאפא (סיפורים של תלמידי דאפא קטנים)]. נדהמתי לראות את התנהגותם המסודרת של הילדים בהשוואה להתנהגותם בהפסקת צהריים רגילה. כולם ישבו בשקט ובשלווה. הוקרתי רגעים אלו בהם תלמידי דאפא צעירים ואני עשינו מדיטציה ולמדנו את הפא ביחד.
מתרגלים את התרגילים בזמן החופשי
כל יום הוקדשו 20 דקות לניקיון וסידור הכיתה. יום אחד שיאו יו ביקש ממני: "תוכל ללמד אותי לתרגל את הסט של חמשת תרגילי הפאלון דאפא?" כשהתחלתי ללמד אותו לתרגל הוא אמר: "אני מקווה שכולם יתרגלו איתנו את תרגילי הפאלון דאפא". אז התחלתי ללמד את התלמידים לתרגל את התרגילים בכל פעם שהיה לנו זמן לכך. אחרי שעשו את התרגילים התלמידים אמרו שהם מרגישים טוב. אם לא היה לנו זמן לתרגל את התרגילים באותו יום, חלק מהתלמידים התאכזבו ואמרו: "אני באמת מקווה שנוכל לתרגל את התרגילים היום!"
להזמין תלמידים מכיתות אחרות לבוא לקבל את הפא
שיאו יו לימד את שיאו לי, ילדה מכיתה אחרת, לעשות את תרגיל המדיטציה כששניהם היו באותה תכנית אחרי הלימודים. יום אחד שיאו יו ביקש ממני: "האם שיאו לי תוכל לבוא לכיתה שלנו בהפסקת הצהריים שלנו?" הסכמתי ושיאו לי למדה את תנוחת הלוטוס המלאה. אחרי שראו את השינוי החיובי של שיאו לי, יותר מעשרה תלמידים באו לתרגל את התרגילים וללמוד את הפא.
עמית שלי העלה נושא לגבי אַה גֶ'ן. אה ג'ן הוא ילד מכיתה אחרת הנוטה להתרגז ולהתנהג באלימות. הזמנתי את אה ג'ן לכיתתי וצפינו יחד ב"ילד שמימי", "שן יון קריאיישנז" ו"שלושת המוסקטרים". עכשיו אה ג'ן יכול לשבת בתנוחת הלוטוס המלאה למשך חצי שעה ותמיד עוזב בחוסר רצון.
גברת סו, מורה בכיתה ו', התלוננה על תלמיד בשם אַה בֶּן שהיו לו קשיים רבים במשמעת. הצעתי ששיחה קצרה איתי כל יום תועיל לו. לאחר שסירב בתחילה לבוא לשוחח איתי, עכשיו הוא מבקר אותי מרצונו כדי ללמוד את הפא. הוא השתנה לטובה ופתח את ליבו בפניי.
אַה וֶויי, אוטיסט בכיתה ו', תמיד בא אליי כשמשהו מכעיס אותו. ברגע שהוא מתחיל לדקלם את תשע המילים: "אמת-חמלה-סובלנות זה טוב. פאלון דאפא הוא טוב", הוא נרגע. אה ווי הצליח גם לקרוא בעצמו את הספר "ג'ואן פאלון" ואת "הונג יין" כדי להסדיר את רגשותיו.
לסיכום
בעבר תמיד נרתעתי מאחריות נוספת. הדאפא הוא שפתח את לבי והמאסטר הוא שהביא אליי ישויות חיות עם קשרים גורליים. על ידי הטמעת התלמידים בדאפא, האין אני מאמת את הפא במקום עבודתי? אני רק חלקיק קטנטן בדאפא חסר הגבולות. מהפצת הניסים של הדאפא לכיתתי, ועד לכך שכל בית הספר ואף כל המחוז שמעו על פאלון דאפא, אני מאמין שיום אחד כל העולם ילמד על היופי והניסים של הדאפא. כשאני חושב איך עשרות אלפי חלקיקי דאפא מתקבצים יחד כדי להפיץ את תפארת הדאפא, אני מתרגש מאוד בידיעה שלכל אחד יש לב של חמלה והוא פועל לפי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות".
המאסטר סידר הכול. המאסטר מדריך אותי בטיפוח באמצעות דברי התלמידים. תלמידים מזכירים לי לשמור על מחשבות נכונות כשאני נתקל בקשיים. קבוצת תלמידי בית הספר היסודי הזה, היא זו שלימדה אותי איך להפיץ את הדאפא. תודה לך, מאסטר!
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved