סילוק התרעומת

(Minghui.org)לאחרונה שמעתי שכמה מתרגלים עמיתים נפטרו, או שחוו מצבים מסכני חיים. הסיבה מאחרי כל אחת מהמצוקות האלו אמנם מורכבת, אבל אני שמתי לב שהכוחות הישנים רודפים מתרגלים ממורמרים (מלאי תרעומת). טיפוח הוא עניין רציני, ואני ראיתי שמתרגלים המעגנים בלבם תרעומת נתקלים במצוקות קשות. הייתי רוצה להזכיר למתרגלים לשים לב לסילוק התרעומת. 

תרעומת היא דבר המנוגד לתכונת היקום "אמת-חמלה-סובלנות". היא מפריעה לנו להציל ישויות חיות בחמלה, ויוצרת מחסומי ענק בין מתרגלים עמיתים. במקרים מסוימים מתרגלים מסוגלים להאשים אפילו את המאסטר לי (מיסד הפאלון דאפא) ואת הדאפא בגלל המצוקות שלהם. הבנתי שתרעומת עשויה להתבטא כמחשבות שליליות בעולם האנושי שלנו, אבל בממדים אחרים היא מייצגת יצורים שליליים או אלמנטים חומריים כדוגמת הקומוניזם. אם לא נהיה מסוגלים לחסל דברים אלו בזמן, זה יכול לפגוע בגופים השמיימיים של היקום שלנו או אפילו להרוס אותם.   

מתרגלים רבים יודעים שתרעומת היא דבר רע, אבל יש להם קשיים לסלק אותה עד תום. הייתי רוצה לשתף את הבנתי בנושא על סמך ההתנסויות האחרונות שלי.

אני יודע שתרעומת כלפי אחרים היא דבר פסול, אבל לא הצלחתי לסלק אותה. המחשבות האלו אינן תואמות לעקרונות הפאלון דאפא "אמת-חמלה-סובלנות" והייתי צריך לדחות ולחסל אותם כשהן עלו. אבל הייתי פסיבי אף שידעתי שזה רחוק מסטנדרט של מטפח.

המאסטר אמר:

"סובלנות היא המפתח לשיפור השין-שינג. לסבול עם כעס, התמרמרות או עם דמעות זוהי סובלנות של אדם רגיל שיש לו החזקה לגבי הדאגה שלו. לסבול בלי כעס בכלל ובלי שום הרגשה של התמרמרות זוהי סובלנות של מטפח." ("יסודות להתקדמות במרץ" 1 " מהי סובלנות (רן)? ")

דנתי בזה עם מתרגל אחר, הוא אמר לי "איך אתה יכול להאשים אחרים? הדברים האלה קורים משום שאתה עצמך אינך מסוגל להגיע לסטנדרט הטיפוח במשך יותר מדי זמן, ואנשים אחרים מתנהגים בצורה זו כדי לתת לך את ההזדמנויות ומצבים לשפר את עצמך. איך אתה יכול להאשים אחרים? עליך להיות אסיר תודה להם! אחרי שבאמת תשתפר ותגיע לסטנדרט, האם הם יתנהגו אליך בצורה כזאת?

ההערות שלו זעזעו אותי. אף פעם לא חשבתי על הנושא זה מנקודת מבט זו, והרגשתי שהמאסטר שולח לי תזכורת דרך דברי המתרגל הזה. עלי להודות באמת לכל המתרגלים ולכל האנשים שאינם מתרגלים שחשבתי שהם "פוגעים" בי, משום שהם סבלו קשיים כדי לתרום לשיפור שלי. במקום להאשים אותם, עליי להודות להם! כשחשבתי כך, חשתי מלא חמלה ושלווה, אבל גם צער וחרטה על שפגעתי באחרים. גיליתי שהמושג האנושי העיקש שלי התנפץ לאחר שהלך הרוח שלי השתנה. באותו רגע הרגשתי שכל החומרים הקשורים לתרעומת התפרקו.

מאותו יום ואילך שמתי לב שהתרעומת שלי נחלשה. כל אימת שעלתה יכולתי לפורר אותה עם מחשבה אחת. מהתנסות זו למדתי את החשיבות של שינוי מצב המחשבה שלי בסילוק התרעומת.

בספר "ג’ואן פאלון" הספר הראשי של פאלון דאפא, המאסטר מסביר בבהירות על הרעיון של לזכות בארבע דרכים במכה אחת, ולהודות לאחרים בעת קונפליקטים. למרות שקראתי קטע זה כל כך הרבה פעמים, מעולם לא הצלחתי להגיע להבנה מלאה, כי היה לי נתק בין לימוד הפא לבין מימושו בפועל. הבנתי שזה היה סימן לעצלות שלי בטיפוח, או שהושפעתי על ידי החיים בחברה האנושית. שמתי דגש יותר על תהילה, רווח ורגשות ולא על הפא או על חזרה למקור האמיתי שלי.

אך כיוון שרציתי להשתפר ולצאת מהמצב המבולבל שלי, המאסטר עורר אותי לכך.

אחת הסיבות השטחיות לתרעומת של אנשים היא בגלל הרגשתם שהמוניטין שלהם, ההון, והרגשות נפגעו. כשאנשים אובססיביים לדברים ארציים, הם מעריכים ומחזיקים בכל האינטרסים שהם רודפים אחריהם, מאחר שבמיוחד בעולם האנושי, תהילה, רווח ורגשות הם מאוד אמיתיים. מטפחים הם ההיפך הגמור מאנשים רגילים, אז אנחנו לא רודפים אחרי דברים ארציים. המטרה של להיות יצור אנושי היא לחזור למקור שלו במקום לחפש תהילה, רווח ורגשות. כל הדברים בעולם האנושי הם אשליות; המקום הזה כאן נוצר כדי לטפח.

אם נוכל לשמור על ההבנה הזו ולהזכיר לעצמנו שאנחנו מטפחים, כשהחזקות שלנו לתהילה, רווח ורגשות על כף המאזניים, לא נשקול יותר את המצב שמביא לנו כאב, להיות דבר רע, אלא דבר טוב שנותן לנו הזדמנות להשתפר ולהרוויח ארבע דברים במכה אחת. במקום להתמרמר על האחרים, עלינו להודות להם.

כל האנשים והמצבים האלה שחשבנו שפגעו בנו, למעשה מספקים לנו את וההזדמנויות לסלול לנו את הדרך לשיפור שלנו, שמרוממים ומשכללים אותנו. עלינו להבין שזה לא היה קל לאלה המעורבים, ועלינו להודות להם. אם באמת נוכל להגיע למצב זה, התרעומת תחוסל.

כמובן שבסילוק התרעומת מעורבים גם סילוק הקנאה והחזקות אנושיות אחרות. לכל מתרגל יש הבנות משלו בטיפוח. רציתי לחלוק את הבנותיי לאחר ששיניתי את מצב המחשבה שלי.