(Minghui.org) לאחרונה שמעתי שכמה מתרגלים עמיתים נפטרו, או שחוו מצבים מסכני חיים. הסיבה מאחרי כל אחת מהמצוקות האלו אמנם מורכבת, אבל אני שמתי לב שהכוחות הישנים רודפים מתרגלים ממורמרים (מלאי תרעומת). טיפוח הוא עניין רציני, ואני ראיתי שמתרגלים המעגנים בלבם תרעומת נתקלים במצוקות קשות. הייתי רוצה להזכיר למתרגלים לשים לב לסילוק התרעומת. 

תרעומת היא דבר המנוגד לתכונת היקום "אמת-חמלה-סובלנות". היא מפריעה לנו להציל ישויות חיות בחמלה, ויוצרת מחסומי ענק בין מתרגלים עמיתים. במקרים מסוימים מתרגלים מסוגלים להאשים אפילו את מאסטר לי (מייסד הפאלון דאפא) ואת הדאפא בגלל המצוקות שלהם. הבנתי שתרעומת עשויה להתבטא כמחשבות שליליות בעולם האנושי שלנו, אבל בממדים אחרים היא מייצגת יצורים שליליים או אלמנטים חומריים כדוגמת הקומוניזם. אם לא נהיה מסוגלים לחסל דברים אלו בזמן, זה יכול לפגוע בגופים השמיימיים של היקום שלנו או אפילו להרוס אותם.   

מתרגלים רבים יודעים שתרעומת היא דבר רע, אבל יש להם קשיים לסלק אותה עד תום. הייתי רוצה לשתף את הבנתי בנושא על סמך ההתנסויות האחרונות שלי.

אני יודע שתרעומת כלפי אחרים היא דבר פסול, אבל לא הצלחתי לסלק אותה. המחשבות האלו אינן תואמות לעקרונות הפאלון דאפא "אמת-חמלה-סובלנות" והייתי צריך לדחות ולחסל אותן כשהן עלו. אבל הייתי פסיבי אף שידעתי שזה רחוק מהסטנדרט של מטפח.

המאסטר אמר:

"סובלנות היא המפתח לשיפור השין-שינג. לסבול עם כעס, התמרמרות או עם דמעות זוהי סובלנות של אדם רגיל שיש לו החזקה לגבי הדאגה שלו. לסבול בלי כעס בכלל ובלי שום הרגשה של התמרמרות זוהי סובלנות של מטפח". ("יסודות להתקדמות במרץ" 1 "מהי סובלנות (רן)?")

דנתי בזה עם מתרגל אחר שאמר לי: "איך אתה יכול להאשים אחרים? הדברים האלה קורים משום שאתה עצמך אינך מסוגל להגיע לסטנדרט הטיפוח במשך זמן רב מדי, ואנשים אחרים מתנהגים בצורה זו כדי לתת לך את ההזדמנויות והתנאים לשפר את עצמך. איך אתה יכול להאשים אחרים? עליך להיות אסיר תודה להם! אחרי שבאמת תשתפר ותגיע לסטנדרט, האם הם יתנהגו אליך בצורה כזאת?

ההערות שלו זעזעו אותי. אף פעם לא חשבתי על הנושא הזה מנקודת מבט זו, והרגשתי שהמאסטר שולח לי תזכורת דרך דברי המתרגל הזה. עליי להודות באמת לכל האנשים – מתרגלים ושאינם מתרגלים שחשבתי שהם "פוגעים" בי, משום שהם סבלו קשיים כדי לתרום לשיפור שלי. במקום להאשים אותם, עליי להודות להם. כשחשבתי כך, חשתי מלא חמלה ושלווה, אבל גם צער וחרטה על שפגעתי באחרים. גיליתי שהמושג האנושי העיקש שלי התנפץ לאחר שהלך המחשבה שלי השתנה. באותו רגע הרגשתי שכל החומרים הקשורים לתרעומת התפוררו.

מאותו יום ואילך שמתי לב שהתרעומת שלי נחלשת. כל אימת שעלתה יכולתי לפורר אותה עם מחשבה אחת. מהתנסות זו למדתי את החשיבות של שינוי מצב המחשבה שלי בסילוק התרעומת.

בספר "ג’ואן פאלון" הספר הראשי של פאלון דאפא, המאסטר מסביר בבהירות את הרעיון של לזכות בארבע דרכים במכה אחת, ולהודות לאחרים בעת קונפליקטים. אף שקראתי קטע זה פעמים רבות כל כך, מעולם לא הצלחתי להגיע להבנה מלאה, כי היה לי נתק בין לימוד הפא לבין מימושו בפועל. הבנתי שזה היה סימן לעצלות שלי בטיפוח, או שאולי זוהמתי על ידי החיים בחברה האנושית. שמתי דגש יותר על תהילה, רווח ורגשות ולא על הפא, על טיפוח, או על חזרה לטבע האמיתי שלי.

אך כיוון שרציתי להשתפר ולצאת מהמצב המבולבל שלי, המאסטר האיר אותי לכך.

אחת הסיבות השטחיות לתרעומת של אנשים היא בגלל הרגשתם שהמוניטין שלהם, העושר, והרגשות נפגעו. כשאנשים אובססיביים לדברים ארציים, הם מעריכים ומחזיקים בכל האינטרסים שהם רודפים אחריהם, במיוחד משום שבעולם האנושי תהילה, רווח ורגשות הם אמיתיים מאוד. מטפחים הם ההפך הגמור מאנשים רגילים, לכן אנחנו לא רודפים אחרי דברים ארציים. המטרה של להיות ישות אנושית היא לחזור לטבע האמיתי שלה במקום לחפש תהילה, רווח ורגשות. כל הדברים בעולם האנושי הם אשליות; המקום הזה כאן נוצר כדי לטפח.

אם נוכל לשמור על ההבנה הזו ולהזכיר לעצמנו שאנחנו מטפחים, כשהחזקות שלנו לתהילה, רווח ורגשות על כף המאזניים, לא נחשוב יותר שהמצב שמביא לנו כאב, הוא דבר רע, אלא דבר טוב שנותן לנו הזדמנות להשתפר ולהרוויח ארבעה דברים במכה אחת. במקום להתמרמר על האחרים, עלינו להודות להם.

כל האנשים והמצבים האלה שחשבנו שפגעו בנו, למעשה מספקים לנו את וההזדמנויות והתנאים לסלול לנו את הדרך לשיפור שלנו, שמרוממים ומביאים אותנו לשלמות. עלינו להבין שזה לא היה קל לאלה המעורבים, ועלינו להודות להם. אם באמת נוכל להגיע למצב זה, התרעומת תסולק.

כמובן שבסילוק התרעומת מעורבים גם סילוק הקנאה והחזקות אנושיות אחרות. לכל מתרגל יש הבנות משלו בטיפוח. רק רציתי לשתף את הבנותיי לאחר ששיניתי את מצב המחשבה שלי.