(Minghui.org) אני מאמין שהקשיים הנוכחיים שעמם מתמודדת קהילת המתרגלים משקפים את מצבי הטיפוח שלנו. ייתכן שאחרי שנים של טיפוח שכחנו מה התפקיד שלנו בחברה והרפינו במילוי האחריויות שלנו, וזה הוביל בסופו של דבר לקשיים הנוכחים.

כיוון שמה שקרה כבר קרה, במקום להרגיש חסרי אונים עלינו לאמץ גישה פרואקטיבית, לראות בכך הזדמנות לעשות פריצות דרך בטיפוח שלנו, ולשחרר את כל המושגים האנושים שנאחזנו בהם לאורך השנים.

שמתי לב שמתרגלים מסוימים שהתמודדו עם הקשיים הנוכחיים ניסו לזהות את הגורמים ה"חיצוניים" שהובילו לאירועים האלה. זה לא כמו אירוע מדעי עם תוצאה צפויה המבוססת על נוסחה ספציפית. אל לנו לנסות להסיק מסקנות כלשהן על ידי חקירת האירוע כמו בלש, שכן זה עלול להוביל למסקנה שגויה. מסקנה מוטעית כזו יכולה בקלות לבלבל אותנו או להחליש את אמונתנו בפא.

מאסטר לי אמר לנו שוב ושוב שההסתכלות פנימה היא כלי קסם לְמטפח. אנחנו צריכים ליישם זאת בטיפוח היומיומי שלנו. אם נסתכל פנימה כאשר הקשיים קורים, נבין שזה בגלל שלא הצלחנו לעמוד בקצב הטיפוח שלנו או להיפטר ממחשבות אנושיות.

יש מתרגלים שאוהבים לשמוע מה המאסטר אמר בהרצאות פרטיות. אני תוהה אם הם עושים זאת מתוך כבוד טהור ויראת כבוד למאסטר ולפא, או שהם מחפשים משהו מפני שהחזקות מסוימות מניעות אותם.

למעשה כאשר המאסטר מסביר משהו בבירור, אנחנו מאבדים את ההזדמנות היקרה לטפח את עצמנו בעניין הזה. אין קיצורי דרך בטיפוח. אם יהיה קל לעבור מבחן (משום שהמאסטר נתן לנו את התשובה), אז יהיו מבחנים אחרים עם קושי גדול עוד יותר, ואם זה יקרה אז בלא יודעין נגרום לטיפוח שלנו להיות קשה יותר ממה שהוא צריך להיות.

מצד שני, כתלמידי דאפא יש לנו גם את הכוח שטופח מהפא להפוך דברים רעים לדברים טובים. אין לתת לעניינים הנוכחיים להשפיע עלינו. בואו כולנו נרומם עצמנו, נעמוד בקצב הטיפוח, ונהפוך את המצב.

[מאמרים בהם מתרגלים משתפים את הבנותיהם משקפים בדרך כלל תפיסה אישית בנקודת זמן מסוימת, בהתבסס על מצב הטיפוח שלהם, והם מוצעים ברוח המאפשרת התרוממות הדדית].