הפסקתי לזלזל באחרים וטיפחתי את החמלה שלי

(Minghui.org) לאחר שקראתי את המאמר החדש של המאסטר "קריאת התעוררות" גיליתי אצלי החזקה: לבוז לאחרים ולבוז לחסרונות שלי. מנטליות כזו נפוצה אצל אלו שגדלו בסין תחת תרבות המפלגה הקומוניסטית, והיא מנעה ממני לפתח חמלה לאחרים, שלא לדבר על להיות טוב לב וסובלני כלפיהם.

כשעזבתי את סין, שמתי לב שהאנשים במערב יותר סובלניים ומכבדים אנשים אחרים, בשונה לחלוטין מהחברה הסינית. רוב האנשים כאן אדיבים ותומכים אחד בשני. לעתים נדירות אני רואה אנשים הבזים לאחרים או מקנאים במישהו או במשהו.

אני מזכיר לעצמי באופן קבוע לא לבוז לאחרים בחיי היום-יום, ובמיוחד שלבי לא יזוז ולא אחוש רגשות שליליים כשאני רואה את החסרונות של אחרים או דברים שאינני אוהב. אני משתדל להכניס את עצמי לנעליהם ולהבין את הקשיים שלהם. רק אז אני מצליח להבין אחרים ולפתח חמלה כלפיהם.

למעשה, חסרונות של אנשים קשורים לקארמה שלהם, וזה הסבל שהם סובלים. בגלל שאני יכול לראות את חסרונותיהם וסבלם, זה נותן לי את ההזדמנויות לטפח את החמלה שלי, אלו הזדמנויות שעליי להוקיר.

אלו הם כמה מהרהוריי לאחר קריאת המאמר החדש של מאסטר. אודה למתרגלים שיצביעו בפניי על כל דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הפאחוק, עיקרון.