השינויים בסביבה החיצונית נובעים מהתבטאות אמיתית של הפנימיות שלנו

(Minghui.org) את המאמר הזה על התנסויות הטיפוח שלי כתבתי במהלך כמה השנים האחרונות, ואני מקווה שהוא יהיה מקור להתייחסות עבור מתרגלים אחרים.

כשהייתי במאסר עקב תרגול פאלון דאפא דרך רוחנית המבוססת על העקרונות "אמת, חמלה סובלנות" ו-5 תרגילים שקטים. . , בעלי ניהל רומן מחוץ לנישואין. זה נודע לי לאחר ששוחררתי ב-2020. התמלאתי תרעומת וכעסתי עליו לעתים קרובות. בתגובה הוא האשים אותי שאני חולת נפש. הוא אמר לי את זה לא רק בבית, אלא גם בפני הקרובים והשכנים שלנו. ככל שאמר את זה יותר, כעסתי יותר. הייתי נחושה להילחם בו וההחזקה שלי לתחרותיות גדלה.

לשכנה בכפר שלי הייתה בת בשנות העשרים המוקדמות. היא הייתה תלמידת מכללה צעירה ומקסימה וכולם בכפר היללו את יופייה. לא עבר זמן רב והתחלתי לשמוע אותה צועקת וצורחת ביום ובלילה. קולה היה רועם כל כך שכל הכפר יכול היה לשמוע אותה. אמי גם גרה בקרבת מקום, ויום אחד כשביקרתי אותה היא אמרה: "הילדה פיתחה מחלת נפש בבית הספר. כמה חבל! היא כל כך יפה!" אמי אמרה לי שמשפחתה התייעצה עם מגידי עתידות ועם שאמאנים רבים, אבל אף אחד לא הצליח לעזור לה. לבסוף אמה של הבחורה אמרה שהם מרגישים שאין להם ברירה אלא לעבור למקום אחר. באותו תקופה לא התייחסתי לכך בכובד ראש, וגם לא חשבתי על איך זה קשור אליי.

מתרגלת עמיתה הגיעה לביתי לתרגל איתי את תרגילי הפאלון דאפא. בעלי פתח את החלון כשתרגלנו את התרגיל השני וקול צרחותיה של הבת מילא את האוויר, מלווה בנחיל של חרקים מעופפים. המתרגלת לא יכלה לשאת יותר את הרעש והפסיקה לתרגל ואמרה: "אני לא יכולה לתרגל יותר! זה כל כך רועש, אינני יכולה להתרכז!" אך אני לא זזתי. זכרתי את דברי המאסטר:

"במהלך ההיסטוריה אסכולת הטאו התייחסה לגוף האדם כאל יקום קטן. היא מאמינה שהיקום בחוץ הוא באותו גודל כמו מה שבפנים, ומה שבחוץ נראה כמו מה שבפנים".(“ג’ואן פאלון” הרצאה שמינית, "מעגל שמימי")

הבנתי שמה שקרה בחוץ שיקף את העצמי הפנימי שלי. התחלתי לתהות אם התנהגותם של אנשים אחרים היא גם השתקפות של מצבי הפנימי. חשבתי על זה ברצינות והסתכלתי פנימה לזהות את ההחזקות שלי.

כששמעתי את הילדה צורחת: "השתחוו לשמים ולארץ", נזכרתי שהשתמשו במשפט הזה בחתונות סיניות מסורתיות. תהיתי מהי ההחזקה האנושית המקבילה לזה. אחרי שהמשכתי לחשוב עוד, חשבתי שזה קשור לנישואים של בעל ואשה, וזה הוביל אותי להכיר במחשבות התאווה שלי ושעליי לשחררן.

לצעירה הזאת היה קול חזק מאוד וזה גרם לי לחשוב על התנהגותי שלי. לאחרונה התחלתי לצעוק על בעלי והבנתי שהתנהגותי משקפת את תרבות המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). ידעתי שעליי להשתנות. כשהיא צעקה הסתכלתי פנימה לגלות את ההחזקות שלי. כשזיהיתי אותן, אמרתי למאסטר בלבי ששגיתי ואני מבטיחה לתקן את עצמי ולהסיר את המחשבות האנושיות האלה. המשכתי לחפש פנימה במשך חצי שעה. כשהמשכתי להסתכל פנימה, בהדרגה קולה התרכך עד שלבסוף היא הפסיקה לצעוק.

לאחר ההתנסות הזאת הבנתי בבירור שהבעיות בסביבה שלי היו למעשה השתקפות של בעיות הטיפוח שלי. הן צצו בכוונה כדי שאזהה אותן.

ואז הצעירה התחילה לצעוק שוב. הפעם הגבתי לכל זעקה שלה על ידי שבחנתי את עצמי לעומק לגלות את שורש ההחזקה שלי. אף שזיהיתי את מחשבות התאווה שלי, הבנתי ששורש הבעיה לא סולק עד תום ושעליי להמשיך לעבוד על זה. הרבה פעמים כשהיא צעקה, ראיתי נחשים זוחלים בדשא כשיצאתי החוצה. אחרי שאבי עבר ניתוח אמי בקשה ממני לעזור לה לעקור עשבים. הלכתי לקצה אחד של השדה, וכשהפרדתי את העשבים ראיתי ערימה של עשרות נחשים בעובי של אצבע מזדווגים. נבהלתי מאוד וברחתי משם.

תהיתי מדוע אני ממשיכה לראות נחשים. בסוף הבנתי שהמילה "נחש" נשמעת כמו המילה "תאווה" בסינית, ושאני רואה נחשים כי זה סימן למחשבות התאווה שלי. כשהסתכלתי עמוק יותר פנימה, גיליתי שיש לי עדיין תרעומת על הרומן של בעלי. לא שחררתי זאת לגמרי וזה הראה שיש לי עדיין החזקה לתאווה. לעתים קרובות הרגשתי עצבנית באופן בלתי מוסבר ואיבדתי את מזגי כלפיו. אלו היו כמה התגלמויות חמורות של תרבות המק"סהמפלגה הקומוניסטית הסינית.. ידעתי שעליי לעבוד בנחישות לדכא את המחשבות האלה ולהמשיך להשמיד את ההחזקות האנושיות שלי ולטהר את מחשבתי.

לאחר יותר מחצי שנה של הסתכלות פנימה, טיפוח המחשבה שלי וסילוק התאווה, יכולתי להרגיש בבירור שמחשבותיי נעשו יותר ויותר שלוות, וכל מה שמסביבי השתנה בהדרגה. הצעירה חולת הנפש חזרה אט אט למצב נורמלי; בעלי כבר לא קרא לי חולת נפש; תשוקותיו המיניות התפוגגו בהדרגה, וכבר לא ראיתי נחשים כשיצאתי החוצה.

בעזרת לימוד פאחוק, עיקרון וטיפוח עצמי נוספים, הבנתי שהסביבה שלי בממד הזה משקפת את הפנימיות שלי, ומשקפת שינויים במצבי הפנימי. כיוון שאחזתי בהחזקות, הדברים הרעים האלו התגשמו מסביבי כך שאוכל לראותם. ככל שהשתפרתי, העצמי הפנימי שלי טוהר והסביבה החיצונית – ההשתקפות שלי – החלה להשתנות.

מתרגלת באה לביתי לדון במצבה. היא אמרה שאחייניתה פיתחה מחלת נפש. שיתפתי איתה את התנסותי על הצעירה שהחלימה לאחר שהתחלתי לראות זאת כהשתקפות של הטיפוח שלי, ואיך השתמשתי בזה כדי לטפח את השין-שינג טבע המחשבה והלב; טבע מוסרי; אופי שלי. יעצתי לה לטפח את עצמה. היא חזרה לביתה וחיפשה פנימה, ופשוט כך, אחייניתה חזרה למצב נורמלי לאחר שלושה חודשים. הסתכלות פנימה היא באמת מדהימה; זהו כלי קסם למתרגלים!

העכברים בחצר נעלמו

לאחר ששוחררתי ממאסר הייתי מלאה בתרעומת במשך זמן רב. קרובת משפחה לקחה כמה בגדים יקרים מהארון שלי, ובכל פעם שחשבתי על זה שנאתי אותה. התלוננתי עליה ללא הרף בפני בעלי. למה היא גנבה את הדברים שלי? אף פעם לא חשבתי שהגניבה שלה קשורה להחזקות שלי.

האמנתי שנאסרתי עקב פנג-שווי רע בביתי. תהיתי למה זה קרה לי בשעה שמתרגלים רבים לא נרדפו. ואז ביקשתי מבעלי להביא בסתר כמה מטבעות נחושת מהמפעל כדי לשנות את הפנג-שווי בבית. באותו יום אמי חלמה שהמשטרה באה לביתי. נבהלתי כששמעתי את זה. הסתכלתי פנימה והרהרתי בהתנהגותי האחרונה, בחנתי אם משהו מכל מה שעשיתי אינו בהתאם לפאחוק, עיקרון. לבסוף הבנתי שגניבת מטבעות הנחושת מהמפעל הזמינה את הרוע. גם נזכרתי שכשעבדתי במפעל לבגדי ים, לקחתי הביתה בשקט בגדים שנזרקו מבלי לבקש רשות מהאחראי עליי, כי הנחתי שאף אחד לא ירצה בהם. הבנתי שגם זו צורה של גניבה.

כיוון שהייתה לי התשוקה האנוכית לגנוב, הסביבה שלי החלה להשתנות כתגובה לכך. בני החל לגנוב כסף מהבית. פעמים רבות שמעתי אנשים מזכירים שהאצבע או הזרוע של מישהו נכרתה על ידי מכונות. כשחשבתי על כך הבנתי שהיה להם מכנה משותף; הם גנבו דברים ממפעלים. ואלו היו תוצאות הגניבה שלהם בחיים הנוכחיים. כשהבנתי את טעויותיי, הרגשתי אשמה עמוקה.

באותו חורף גרו בחצרי עכברים. הם חפרו חורים בכל מקום. ידעתי שמה שגרם לזה הן הפרצות שלי בטיפוח!

הבנתי שמה שקורה בחוץ קשור לעצמי הפנימי שלי, לטיפוח שלי. המצבים הלא נכונים שנתקלתי בהם נגרמו עקב חוסר הטוהר בשדה הממדי שלי. לאחר שהבנתי את זה התחלתי לסלק את האנוכיות שלי ולהסיר באופן פעיל כל מחשבה על ניצול אחרים. בכל פעם שמחשבות כאלו עלו, סילקתי אותן מיד. גם החזרתי למפעל בגדי הים את הבגדים שלקחתי. כדי לפצות את בעל המפעל על מטבעות הנחושת, סיפקתי לו מתנות מקבילות, כמו לחמניות שעועית וכו'. הייתי נחושה להחזיר את כל מה שהייתי חייבת ולוודא שלא אהיה חייבת דבר לאף אחד.

לאחר ששחררתי את האנוכיות שלי ואת ההחזקה שלי לגניבה, הסביבה שלי התחילה להשתנות בהדרגה. בני הפסיק לגנוב מהבית. בעלי ריצף את כל החצר בבטון והכלב שלנו התחיל לתפוס חולדות. מאותו רגע ואילך החולדות כבר לא היוו בעיה. כשערמנו את כל התירס שקצרנו לאורך כל השנה בחצר, לא ראינו אפילו חולדה אחת במהלך החורף. אנשים נדהמו שחולדות לא גנבו לי את התירס.

לאחר שהשתניתי בעלי הפסיק להמר

תמיד לא אהבתי לעשן, לשתות ולהמר. באופן אירוני, ככל שתיעבתי משהו יותר, כך נתקלתי בו יותר. רק אחרי שהתחתנתי גיליתי שבעלי הוא כזה. הוא הימר כל ערב חג ראש השנה, בין אם עם בני משפחה או עם אחרים. כיוון שהתנהגותו הרגיזה אותי מאוד, כעסתי עליו ללא הרף במהלך יותר משלושים שנות נישואינו.

כשהתחלתי לתרגל פאלון דאפא, הוא לקח את הבן שלנו למקום של הימורים. בזמן שהוא הימר בפנים, בננו שיחק בחוץ עם ילדים אחרים. אחרי שזה נודע לי התלוננתי בפניו: "אראה מה תעשה אם בנך ייפול דרך קרח". באותו יום הילד שלנו באמת נפל דרך הקרח. אבל בעלי עדיין לא הצליח להיפטר מתחביב ההימורים שלו. הרגשתי חסרת אונים לשנות אותו.

בראש השנה הסיני האחרון, פתאום הבנתי שכמתרגלת אינני אמורה להיות קשורה להחזקות של אנשים אחרים. עליי לתת לדברים להתפתח באופן טבעי ולאפשר לו להיות הוא עצמו. כשראיתי שהוא מתכונן לצאת שאלתי: "אתה חוזר הביתה לארוחת ערב?" הוא ענה: "כמובן". שאלתי: "איך זה שאתה לא מהמר השנה?" הוא אמר: "אני לא יכול; כואב לי הגב". כששמעתי את זה חייכתי מבפנים, והבנתי שהוא השתנה כי שחררתי את ההחזקה שלי.

להסתכל פנימה לנוכח קשיים ענקיים

הייתי המומה לגלות שהמק"ס משתמשת בסטודנטית לשעבר של "פיי טיאן", ג'אנג ג'ון-גה, לתבוע את "שן יון", את "פיי טיאן", ואת המאסטר בארה"ב. הידיעה הזאת העציבה אותי מאוד. כל מה שקורה סביבנו נובע ממצב הטיפוח שלנו ומהלבבות הלא טהורים שלנו. אז מה בדיוק גרם למצב הזה? אני חושבת שבסופו של דבר זה מסתכם באי יכולתנו לכבד כראוי את המאסטר ואת הפא, וזה מה שהוביל לתקרית הזאת.

המאסטר אמר:

"הם יעברו ממצב שלא יוכלו לראות בבירור למצב שבו יראו בבירור, וממצב שאינם יודעים איך להשתמש בטיאן-מו לזה שיידעו איך להשתמש בה..." ("ג’ואן פאלון" הרצאה תשיעית, "הארה")

בתחילה רק מעט מתרגלים הקדישו תשומת לב רבה לחשיבות כיבוד הפא והמאסטר. לדוגמה, חלק מהמתרגלים לא הוקירו ספרי דאפאבסינית: "החוק הגדול"., הזניחו את ההסתכלות פנימה, ולא התייחסו ברצינות לפא של המאסטר. כתוצאה מכך, הרדיפה הסלימה למצב הנוכחי. לנוכח זאת כל אחד מאיתנו המתרגלים חייב לבחון את עצמו ברצינות: האם אנו באמת מכבדים את המאסטר? האם אנו באמת פועלים לפי הוראת המאסטר ומקשיבים לדבריו? אם כל אחד מאיתנו יתמקד בטיפוח עצמו ובהשמדת אפילו המחשבה הקלה ביותר על חוסר כבוד כלפי המאסטר או הדאפא, מקרים כאלה לא יקרו שוב.

אם כל מתרגל יפעל היטב, שדות האנרגיה שלנו יתאחדו ויהפכו לאנרגיה עוצמתית, והעולם החיצוני יהפוך למקום טוב יותר.

סיכום

ביומיים האחרונים עלה השיר "לסייע לפא" מ"הונג ייןאוסף שירים של מר לי הונג-ג'י" לעתים קרובות במחשבתי. ידעתי שהמאסטר מחכים אותי, מבקש ממני לשתף עם אחרים את התנסותי על חשיבות ההסתכלות פנימה. אם כולנו ננקוט פעולה, נטהר את לבנו ונשלח מחשבות נכונות, אז כל האלמנטים הרעים יושמדו באופן טבעי.

אנא הצביעו באדיבות על כל דבר שאינו הולם במאמר.