(Minghui.org) אני מתרגלת פאלון דאפא כבת 70 ואני גרה באזור הכפרי בסין. להלן כמה מההתנסויות שלי באימות הפא.
התחלתי לתרגל פאלון דאפא
במארס 1999 אמרה לי חברה: "יש שיטת צ'יגונג שגורמת לך להיות בריא בלי לקחת שום תרופה". אמרתי: "אני לא חולה, אבל אחותי כן. היא צריכה לתרגל את זה". החברה שלי נתנה לי את הספר "ג'ואן פאלון".
בפעם הראשונה שקראתי את הספר חשבתי: "הספר הזה כל כך טוב!" אז קראתי אותו פעם שנייה, אבל עדיין לא היה לי מספיק, אז קראתי אותו בפעם השלישית. החזקתי אותו בידיי וחשבתי: "הספר הזה כתוב כל כך טוב, המחבר הוא נפלא, מעבר למילים, אני באמת מעריצה אותו". הבנתי שמאסטר לי, המחבר, הוא בודהא. כך התחלתי לתרגל דאפא.
רציתי לקרוא את הספר כל הזמן – פשוט לא יכולתי להניח אותו לרגע. אפילו לקחתי אותו איתי כשנסעתי, וקראתי אותו בכל פעם שהיה לי זמן.
אמונה בלתי מעורערת
לאחר שהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) החלה לרדוף את הדאפא ביולי 1999, האמנתי בכל לבי שדאפא הוא טוב, ולא פחדתי מהמוות.
נעצרתי באופן בלתי חוקי שלוש פעמים. הם ניסו לאלץ אותי להפסיק לתרגל, אבל סירבתי. המאסטר כל כך רחום ונהדר, אני לא אפסיק לא משנה מה – זה מה שחשבתי במהלך אותם זמנים.
הוחזקתי במרכז מעצר. במהלך הפסקת הצהריים, מתרגלות עמיתות ואני עשינו את תרגיל המדיטציה בזמן שכולן ישנו. המנהל נכנס ואמר לנו: "אל תעשו את זה, אל תעשו את זה". פקחתי את עיניי ואמרתי: "המנהל, גם אם תירו בנו, אנחנו עדיין נתרגל". המנהל הוריד את ראשו, שתק לכמה שניות, והלך.
יום אחד מנהל מרכז המעצר אמר: "בכירים רמי דרג מגיעים לפקח; כולן, צייתו לחוקים!" הגיעו ארבעה אנשים. ישבתי על קצה המיטה בתנוחת לוטוס ושלחתי מחשבות נכונות. אחד מהם ניגש ושאל מה אני עושה. עניתי בשלווה: "פאלון גונג. זו שיטה ישרה והיא מושמצת בצורה זדונית". הם לא אמרו דבר והלכו. האסירות בתא היו משועשעות: איך העזת לומר זאת? אנחנו לא מעזות לומר דבר".
בכל יום כתבתי הערות כמו: "פאלון גונג הוא טוב. הוא מרפא מחלות", "ההצתה העצמית" בכיכר טיאננמן בוימה על ידי המק"ס" וכך הלאה וחילקתי אותן לסוהרים ולמנהל המרכז.
המאסטר הבהיר ב"הוראת הפא בוועידת הפא באטלנטה 2003":
"הבהרת האמת היא מפתח המאסטר."
כאשר השוטרים מבינים את האמת, הם לא יקשו עליכם יותר מדי.
פעם אחת ראיתי את המנהל מחלון התא שלי, אז מיהרתי לחלון ואמרתי: "המנהל, פאלון דאפא הוא טוב. נעשה לנו עוול ואסור שנישאר כאן". המנהל הקשיב ולא השמיע קול.
ביום ה-12 שוחררתי.
טובת לב כלפי השוטרים
במהלך השנים, כשהגיעו שוטרים לביתי כדי להטריד אותי. ראיתי בהם ישויות חיות ותקשרתי איתם ללא טינה או פחד.
שלושה שוטרים הגיעו לבית כשערימה של חומרי דאפא הייתה על השולחן. כשאחד מהם ראה זאת, הוא החל להושיט יד אליהם. מיד אמרתי בתקיפות: "אינך יכול לגעת בהם". הוא נסוג. אמרתי להם היכן לשבת. ישבתי מולם בתנוחת לוטוס כשאני שולחת מחשבות נכונות. אחרי רגע של שתיקה, אחד מהם אמר: "את עדיין מתרגלת". בעלי נכנס מהמטבח ואמר: "היא חייבת לתרגל כל עוד היא בחיים". חשבתי לעצמי: "האם אתם כאן כדי לרדוף אותי?" לפתע נזכרתי בדבריו של המאסטר, ואמרתי להם מה אמר מאסטר לי ב"הוראת הפא בוועידת הפא של מערב ארה"ב ב-2004":
"לרדוף את תלמידי הדאפא זה בעצם הרודפים רודפים את עצמם. זה משהו שנקבע על ידי התכונה של היקום".
כל השלושה פשוט בהו בי עד שאחד מהם שאל: "מתי הוא אמר זאת?" סיפרתי להם שהמאסטר אמר זאת בהרצאה בחו"ל. אף אחד לא דיבר. הוצאתי שלושה עלונים של פאלון גונג, אחד לכל אחד, ואמרתי: "תסתכלו על זה היטב. זה יכול להביא לכם ברכה. עליכם לזכור שפאלון דאפא הוא טוב ואסור לכם לרדוף מתרגלי דאפא". הם לקחו את העלונים והלכו.
כשאנשים מתחנת המשטרה של העיירה הגיעו לביתי, קיבלתי את פניהם בברכה והזמנתי אותם להיכנס. "שבו בבקשה. מה יש לכם לומר?", שאלתי. אחד מהם פתח את ההקלטה בווידאו ושאל אם אני עדיין מתרגלת. אמרתי: "למה לא? דאפא הוא כל כך טוב. יש לו השפעות פלאיות בכל הנוגע לריפוי מחלות. זה לא בסדר לרדוף אותנו". אמרתי לעצמי שעליי להוביל את השיחה, אז המשכתי לדבר.
אחד השוטרים אמר: "אהה, את מָרצה". הם צחקו והלכו. שנה לאחר מכן, אחד השוטרים התקשר אליי ושאל: "גברתי, את עדיין מתרגלת פאלון דאפא?"
עניתי: "כמובן".
"בסדר, זה בסדר", הוא אמר.
כשחזרתי מעבודה בשדות באביב שעבר, שני שוטרים הופיעו, אישרו את זהותי, ואז שאלו אם אני עדיין מתרגלת פאלון גונג. אמרתי: "דאפא הוא כל כך טוב, איך אוכל שלא לתרגל? ראשית, לדאפא יש השפעות פלאיות בסילוק מחלות. שנית, זה דורש מאדם להעריך את המידות הטובות ולעשות טוב".
השניים צחקו ואמרו: "קדימה, לכי ותרגלי".
המשכתי: "דאפא מלמד אמת-חמלה-סובלנות. איך אמת-חמלה-סובלנות יכולים להיות רעים? תגידו למנהל שלכם מה שאמרתי".
"את צריכה לתרגל", אמר אחד מהם, "אבל אל תצאי החוצה ותחלקי חומרים".
"דאפא הוא כה טוב. אם לא אספר לאנשים, איך הם ידעו?" הם הלכו ולא חזרו.
כל הישויות מחכות להצלה
הבהרת האמת על הדאפא כדי להציל יצורים חיים היא המשימה שלנו. לאן שלא אלך, אני מדברת על הדאפא ללא פחד. עברתי ליד חורשה וחמישה או שישה אנשים שוחחו ביניהם. אמרתי להם: "היי, חברים, הנה משהו על פאלון דאפא". "אהה, אנחנו מחפשים את זה. הדאפא הוא באמת טוב. ככל שנדע עליו יותר, כך ייטב", אמר אחד מהם.
אחר שאל: "אתם לא מפחדים? מה אם המשטרה תראה אתכם?"
חייכתי ואמרתי: "גם המשטרה צריכה לדעת את האמת. אנחנו לא רעים".
פגשתי מעט מאוד אנשים שהתנגדו כשהבהרתי את האמת. פעם אחת הבאתי שלושה שקים ענקיים מלאים בחומר מידע לשוק איכרים, והכפריים לקחו את כל מה שהיה לי.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2025 Minghui.org. All rights reserved
קטגוריה: מבהירים את האמת
