(Minghui.org) אני בת 66 וב-2016 היגרתי לארה"ב. ב-1995 התחלתי לתרגל פאלון דאפא (פאלון גונג). במשך 26 שנות הטיפוח שלי עברתי הרבה עליות ומורדות, אך הודות להדרכתו של המאסטר החומל (מייסד הפאלון גונג), הצלחתי לשמור על יציבות באמונתי ולהמשיך את המסע חזרה לאני המקורי האמיתי שלי.
נעשית מתרגלת דאפא
ב-1995 אמי עברה כריתת קיבה. לאחר הניתוח נאמר לה שיש לה רק 6 חודשים לחיות. כמה חודשים מאוחר יותר היא החלה לתרגל פאלון דאפא. תוך פחות משנה היא החלימה לגמרי. אף שהייתה אנלפאבתית, היא למדה לקרוא את "ג"ואן פאלון", הספר העיקרי של פאלון דאפא. בהיותנו עדים לנס הדאפא, חמישה מששת האחים שלי התחילו לתרגל גם כן.
ילדותי הייתה עמוסה בקשיים. למשפחתי בקושי היה מה לאכול. חפרתי ירקות בר בכל הזדמנות שיכולתי. כאשר מערכת הקומונות העממיות עדיין הייתה בתוקף, אספתי לשלשת תרנגולות וגללי חזירים ומסרתי אותם לצוות הייצור כדי לקבל שוברי עבודה.
בשל העוני ותנאים סניטריים ירודים, סבלתי מכאבי בטן ומלריה כל השנה. לא היה לנו כסף לטיפול רפואי, ויכולנו רק לבשל מרק שורשי בר כדי להקל על הכאב.
מהפחד להיות שוב ענייה, למדתי בחריצות בבית הספר, ולאחר שסיימתי את לימודיי עבדתי קשה יום ולילה. העבודה הקשה וחוסר המנוחה גבו מחיר כבד מבריאותי. פיתחתי מחלות שונות, כולל איסכמיה מוחית, איסכמיה של שריר הלב, היפוגליקמיה ומאמץ שרירי מותני. אף שהייתי צעירה, פעמים רבות לא הצלחתי לעלות במדרגות.
לאחר שתרגלתי פאלון דאפא, בריאותי השתפרה. תמיד הרגשתי שגופי עטוף באנרגיה, מה שגרם לי להרגיש בנוח מאוד.
טלטלה משפחתית
לאחר שהתחתנתי הייתה לי משפחה מעוררת קנאה. בני ובתי היו חכמים ומקסימים. אבל כשהילדים היו זקוקים נואשות להדרכה בשנות העשרה המרדניות שלהם, בעלי ניהל רומן והתגרש ממני. באותה שנה, החברה הממשלתית בה עבדתי עברה רפורמה והפכה את כל העובדים ל"קבלני משנה". כל ההטבות המובטחות מהממשלה נעלמו, ואפילו לא יכולתי לקבל תשלום מלא בזמן מכיוון שהשכר שלי היה קשור לרווח של החברה, שהשתנה מעת לעת.
לאחר גירושיי, שני ילדיי גרו איתי ולעתים קרובות בעלי לשעבר לא שילם מזונות בזמן. לאחר מכן עברתי לגור בְּבית בקרבת בית הספר של ילדיי. הקירות ורצפות הבטון היו חשופים, הדלתות והחלונות לא נצבעו, ומעקות המדרגות עדיין לא הותקנו. ילדיי הרגישו לא בנוח בבית ושאלו אותי מדי פעם אם אוכל לשפץ את הבית. תחת לחץ גידול הילדים וכאב הנישואים שהתפרקו נכנסתי לדיכאון ואפילו חשבתי להתאבד. התלוננתי הרבה על חוסר ההגינות משום שסבלתי כל כך.
הדאפא הוא שנתן לי את האומץ להתמיד בכל מצב. מלימוד הפא הבנתי את משמעות החיים ואת הקשר בין הפסד לרווח. הבנתי שהסבל בחיים נגרם מהקארמה. כבר לא התייחסתי לקשיים כלא הוגנים. תמיד הזכרתי לעצמי להתנהג היטב וללמד את ילדיי לחיות לפי העקרונות “אמת-חמלה-סובלנות”.
כל בוקר קמתי בארבע לפנות בוקר כדי לתרגל את תרגילי הדאפא ולהכין ארוחת בוקר לילדים שלי, ואז הלכתי לעבודה לאחר שהם הלכו לבית הספר. חזרתי הביתה בהפסקת הצהרים כדי להכין ארוחת צהרים והבאתי אותה לילדיי בבית הספר. גם אספתי אותם אחרי בית הספר. כל לילה ניצלתי את הזמן הפנוי המוגבל כדי ללמוד את הפא ולהדפיס חומרי הבהרת אמת עבור מתרגלים בקרבת מקום.
אף שהייתי עסוקה מאוד והיו לי רק שעות שינה מועטות כל יום, הייתי רגועה, כי הפא היה איתי כל הזמן.
לא משנה כמה הייתי עסוקה, לעתים קרובות לקחתי את ילדיי לספרייה לקרוא ספרים ולהשתתף בפעילויות אחר הצהריים. כל עוד הם למדו ברצינות ולקחו את המבחנים ברצינות אף פעם לא דרשתי מהם ציונים גבוהים במבחנים. תמיד קראתי את דוחות המבחנים שלהם וכתבתי כמה מילים למורים על דף המבחן. המורים התרשמו מהגישה שלי. כשהם ידעו שאני מתרגלת דאפא, הם אמרו שזה יהיה נהדר אם כל הורה ישתף פעולה עם מאמצי המורים כמו שעשתה מתרגלת הפאלון דאפא.
עוזרת לבני להתגבר על התמכרות למשחקי וידאו
נתיב הטיפוח אינו תמיד חלק. קונפליקט יכול להתעורר באופן בלתי צפוי. כשזה מגיע, עלינו להסתכל פנימה ללא תנאי ולגלות היכן לא פעלנו היטב. הסיפור על בני הוא דוגמה לכך.
בני נעשה אובססיבי למשחקי וידאו. הוא לא חזר הביתה מיד אחרי בית הספר, ולעתים קרובות החמיץ את ארוחת הערב. לפעמים הייתי צריכה ללכת למקום של מכונות המשחק כדי לקחת אותו הביתה. ריתקתי אותו בבית מדי פעם וביקשתי ממנו לחשוב על התנהגותו הרעה. גם הכרחתי אותו לכתוב על מה שעובר במחשבתו, אבל המשמעת הנוקשה נמשכה רק כמה ימים עד שחזר שוב למשחקי הווידאו.
ניסיתי את כל האמצעים האפשריים אבל שום דבר לא עבד. לבי נשבר! בעודי נאבקת באמצעות ענישה, נזכרתי פתאום במה שהמאסטר מלמד:
"עליך לחנך את הילדים עם היגיון כך שבאמת תוכל לחנך אותם היטב". (“ג’ואן פאלון”, הרצאה תשיעית, "אנשים עם טבע מולד גדול")
המאסטר גם אמר:
"במהלך העבודה, טון הדיבור שלכם, טוב הלב שלכם, וההיגיון, יכולים לשנות לב של אדם, ואילו באמצעות פקודות לעולם לא ניתן להשיג זאת!" ("יסודות להתקדמות במרץ", "צלילות-דעת")
הבנתי שאיני פועלת לפי הסטנדרט של הדאפא. במקום ללמד את בני באופן הגיוני, דיכאתי והענשתי אותו.
עודדתי את בני ללמוד איתי את הפא. לימדתי אותו לפעול לפי עקרונות "אמת-חמלה-סובלנות" ולשפר גם את היושר המוסרי שלו וגם את היכולות שלו. חשבתי על בעיית ההתמכרות שלו מנקודת מבטו, והבנתי שהוא לא יוכל להיפטר מההתמכרות לחלוטין בבת אחת. נתתי לו להכין תוכנית ופיקחתי על יישומה. הוא תכנן לצמצם את משחקי הווידאו לפעם בשבוע, ולאחר מכן בהדרגה לפעם בחודש. ביקשתי ממנו לשלוט בעצמו ולהילחם בפיתויים מהעולם החיצון. בהדרגה התמכרותו דעכה, ולבסוף הוא השתחרר ממנה.
בתי בורכה על המחשבות הנכונות שלה
התייחסתי לילדיי לפי אמת המידה למטפחים, והם יכלו להרגיש בעוצמה וביופי של הדאפא והחלו לטפח בגיל צעיר.
לאחר שהמפלגה הקומוניסטית הסינית החלה לרדוף את הדאפא בשנת 1999, נעצרתי ונאסרתי פעמים רבות. ב-13 בינואר 2000 פרצו לביתי תריסר שוטרים ובזזו אותו. בני שעמד מול כל כך הרבה אנשים רעים בחדר, רעד בפינה ולא העז להשמיע קול. בתי החביאה בשקט את הדיוקן של המאסטר בתיק בית הספר שלה.
במהלך השבועיים שהייתי במעצר, בתי נשאה את הדיוקן לבית הספר וממנו כל יום. היא לא הוציאה אותו מהתיק שלה עד ששוחררתי. במהלך מעצרי, קרובי משפחתי, חבריי, מנהיגי מקום עבודתי, ועמיתיי לחצו לעתים קרובות על בתי לכתוב לי ולשכנע אותי לוותר על אמונתי. לבסוף בתי כתבה לי מכתב, בו אמרה לי לא לדאוג לה ולאחיה, אלא להתמיד באמונתי. היא אמרה שהיא תלמד באינטנסיביות ותתקבל לאוניברסיטה הטובה ביותר.
המאסטר הגן ברחמים על ילדיי ונתן להם חוכמה. לא רק שבתי התקבלה לאחת האוניברסיטאות הטובות ביותר, היא גם קיבלה את הציונים הטובים ביותר בבחינות הכניסה למכללות בעיר. זה ממש נדיר במחוז בית הספר שלנו.
כשאמא אחרת התייחסה לבתי כמודל מובהק עבור ילדתה, הילדה אמרה שבתי קיבלה ציונים מצוינים משום שאני מתרגלת פאלון דאפא. שמחתי מאוד בשביל הילדה הזאת שידעה את האמת. הייתי אסירת תודה גם לאלה שהפיצו את הדאפא באופן חיובי.
מאוחר יותר גם בני התקבל לאוניברסיטה מצוינת. המאסטר העניק לנו ברכה שכזו! לא ניתן לתאר במילים את תודתי למאסטר.
להתייחס בטוב לב לבעלי לשעבר
בתחילה הייתי מלאת טינה כלפי בעלי לשעבר לאחר הגירושים. האשמתי אותו בכאב שגרם לי. ככל שטיפחתי יותר, הבנתי יותר את חשיבות שיפור השין-שינג והתחלתי להזדהות אתו. הרגשתי שלווה ושמחה לאחרי שהתגברתי על הקשיים. שחררתי את ההחזקה שלי לרגשנות והתייחסתי אליו בצורה רציונלית ושלווה. קיוויתי שגם לו יהיו חיים בטוחים ומאושרים בעתיד.
תמיד אמרתי לעצמי להיות סובלנית, לא משנה כמה עוול חוויתי. מעולם לא העברתי ביקורת על בעלי לשעבר מול ילדיי. ניסיתי לשמור על תדמית טובה שלו למען הילדים. תמיד הזכרתי לילדים שלי להביא כמה מתנות לאביהם בכל פעם שביקרו אותו.
המאסטר טיהר את מחשבתי והאיר את חוכמתי, ועזר לי לעבור קשיים רבים בחיים ולא לכעוס בגלל הכאב. חוויתי את האושר שבוויתור על החזקה, ואת התרוממות התחום שלי.
עכשיו לבתי ולבעלה יש שני ילדים. כל אחד במשפחתה מתרגל דאפא. אני אסירת תודה למאסטר שמדריך את משפחתי בנתיב הטיפוח.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2025 Minghui.org. All rights reserved
קטגוריה: שיפור אישי
