(Minghui.org) לאחר שקראתי כמה מאמרי שיתוף אודות פטירת תלמידי דאפא לא יכולתי שלא לחשוב על כמה מתרגלים מקומיים שהלכו לעולמם.
אחדים מאלו שהלכו לעולמם, וגם כמה מאלה שכרגע תקועים עם קארמת מחלה, היו בעבר די אקטיביים בטיפוח-תרגול. כלומר, נראה היה שהם התקדמו במרץ ושהם יצאו החוצה להבהיר את העובדות על הדאפא, בגשם או בשמש, וחילקו חומרי הבהרת אמת בכמויות גדולות לעוברים ושבים.
זה כולל מתאמים, מומחי תמיכת מחשבים, וכאלו שתמיד הושיטו יד ועזרו למתרגלים במצוקה, וכמה שהשתחררו מהכלא שוב ושוב באמצעות מחשבות נכונות. אבל בסופו של דבר הם לא נמלטו מציפורני קארמת המחלה. הם חשו חסרי תקווה, חסרי אונים ומבודדים, ללא מחשבות נכונות עוד. הם עזבו את העולם עם חרטה ובלבול, ואחדים אפילו אמרו שהמאסטר אינו דואג להם יותר.
המאסטר אמר:
"אתם יודעים אולי שמתרגלים ספורים שלנו נפטרו. חלקם הגיעו לשלמות המלאה, בעוד שחלקם [מתו] כדי לגרום לנו נזק. אז לא הערתי כלל על הנושא, ולא נתתי אף הסבר. אבל אני חושב שהדברים האלה היו מבחן של חיים ומוות עבור המתרגלים שלנו. על אף שהם לא קרו לכם באופן אישי, זה היה כמעט כאילו הם כן. בטוח הרגשתם כך. אז זה מבחן קריטי של חיים ומוות. אם אדם לא יכול לעזוב את הדאגה שלו לחיים ומוות, אז הוא בטוח לא יוכל להגיע לשלמות המלאה". ("הוראת הפא בוועידה בסינגפור" 1998)
מזה אנחנו מבינים שמותם של מתרגלים אחרים מהווה גם ראי עבורנו, ומשהו שכל אחד מאיתנו צריך להרהר בו. זה כמו מבחן שלנו של חיים ומוות, בעיה רצינית מאוד. איך לעבור את המבחן הזה? בואו נתחיל עם הטיפוח שלנו עצמנו.
החשיבות בלימוד כִּתבי הדאפא
בתחילת הרדיפה יצאתי לאמת את הפא ללא היסוסים, באותו הזמן לא היו לנו חומרי הבהרת אמת ולכן כתבנו בעצמנו מסרים על הדאפא ותלינו אותם במקומות הבולטים ביותר, כגון עמודי חשמל, ראשי גשרים ואפילו מגדלי משטרת התנועה בצמתים.
מאוחר יותר חומרי הבהרת אמת חולקו מדלת לדלת. ככל שהזמן עבר, כדי להציל ישויות חיות הבהרתי את האמת בשיחה עם האנשים פנים אל פנים, הצעתי להם חומרי מידע או שניסיתי לשכנע אותם לפרוש מחברותם מארגוני המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). חשתי תחושה חזקה של הישג. חשתי שרק על ידי שאני עושה זאת אני ראוי להיות תלמיד פאלון דאפא בתקופת תיקון הפא.
אבל הזנחתי את החלק החשוב: לימוד הדאפא עם ראש רגוע! זאת אומרת, החשבתי את עשיית הדברים כטיפוח, ואת לימוד הדאפא כדבר פורמלי. לא ידעתי איך לחפש פנימה, כך שלעיתים קרובות התווכחתי עם מתרגלים, והיו לי מריבות רבות עם אחרים. זה המשיך עד שהופיעו אצלי תופעות של אי נוחות פיזיות, ואפילו שתרגלתי את תרגילי הדאפא, זה לא עזר. ולכן לא הבנתי מה קורה.
לאחר מכן, קראתי התנסות של מתרגל. זה העיר אותי. הבנתי שאני צריך ללמוד את כתבי הדאפא ברוגע ולהעריך דברים לפי עקרונות הדאפא. לכן התחלתי ללמוד את כתבי הדאפא בתשומת לב יותר ובשלווה, כשאני מחפש פנימה כל אימת שאני נתקל בקשיים.
בתהליך הזה, שמתי לב שהייתי להוט לעשות דברים מתוך אנוכיות כאשר הייתי חסר סבלנות, לא רגוע, שתלטן וכוחני. לא קיבלתי ביקורת היטב והמשכתי כל הזמן לחפש החוצה במקום לחפש פנימה בתוך עצמי.
לאחר זמן מה של לימוד ושל לימוד בעל-פה של הדאפא, הייתה לי הבנה טובה יותר בקשר לעקרונות הדאפא. הצלחתי לזהות את הקשיים שנתקלתי בהם ואת מקור הקארמה. המאסטר כבר נשא חלק ממנה עבורי, ועליי לשאת גם כן חלק ממנה.
קארמה היא משהו עקשן. אבל אנחנו יכולים לסלק אותה על ידי ביצוע תרגילים ושליחת מחשבות נכונות. בעזרת המנגנון שהמאסטר העניק לנו אנחנו יכולים לשבור ולפזר את הקארמה השחורה לפיסת קטנות. על ידי ההתמדה שלנו בטיפוח אנחנו יכולים להחליש אותה כך שלא תהווה כל איום על גופנו. הכוחות הישנים לא יוכלו לנצל את הפרצות שלנו כדי לפגוע בגופנו הפיזי.
לכן, רק על ידי הבנת עקרונות הדאפא ושמירה שכל מחשבה תהיה נכונה, נוכל לעבור כל צרה. רק כך אנחנו יכולים לשלול את הסידורים של הכוחות הישנים.
במהלך שנות הטיפוח האלו, תלמידי דאפא רבים פועלים היטב בטיפוח. אמונם במאסטר ובפא מוצק כסלע.
סיפורה של מטפחת
בקבוצת הלימוד שלנו יש מתרגלת מבוגרת המאמינה ביציבות במאסטר ובדאפא. היא שרדה כמה מצבים של חיים ומוות. פעם לאחר שהתעלפה בביתה בעלה ההמום ניסה להתקשר ולקרוא לאמבולנס אך קו הטלפון בצד השני היה תפוס. הוא גם התקשר לבנו. היא חזרה להכרתה לפני שסיים לדבר עם בנו, דחפה את בעלה הצידה ואמרה: "אני בסדר. פשוט הייתי צריכה ללכת לשירותים".
כששמה לב שהיא איבדה שליטה על מעייה, בנה ביקש ממנה ללכת לבית החולים. היא אמרה לו: "אני בסדר. לא אלך לבית החולים". המתרגלת הייתה רגועה ודעתה הייתה צלולה, היא הרגישה מעט יותר מתחושת כבדות בגופה. היא נרדמה וחלמה. בחלומה ראתה מישהו חופר בור באדמה והוא אמר לה שזה עבורה. בחלומה ענתה לו: "זה לא עבורי, עליי להוביל את הישויות החיות שלי דרך שערי גן עדן אל העתיד". היא התעוררה, ועקב המחשבות הנכונות שלה היא החלימה תוך מספר ימים. אם הייתה מקבלת את הסידורים של הכוחות הישנים, ההשלכות היו בלתי נתפסות.
לאחרונה עברה קשיים נוספים, כשלפתע חוותה כאבי גב בלתי נסבלים ולא יכלה לשכב או להסתובב במיטה. במשך ימים אחדים סבלה כאבים נוראיים, אבל היא לא פחדה. כשהיא רואה את המצב כאשליה. היא הבינה שזה לא יכול למנוע ממנה לעשות את שלושת הדברים. היא נעמדה לאט וירדה למטה כשהיא נעזרת במעקה המדרגות, ורכבה על האופניים החשמליים שלה כדי להבהיר את האמת פעם נוספת.
כדי לפרוץ את חסימת האינטרנט היא הייתה יושבת שעות מול המחשב, להורדת חומרי מידע והאזנה לרדיו מינג-הווי. היא סיפרה שבחלום החזיקה בידיה בשיח גפן, ולא משנה כמה גופה התנודד, היא לא שיחררה והחזיקה חזק בשיח הגפן.
רצינות הטיפוח תרגול
המאסטר אמר:
"כמטפח ומתרגל אמיתי הפאלון שלנו יגן עליך. השורש שלי נעוץ ביקום. מי שיכול לפגוע בך יכול לפגוע בי, בפשטות הוא יכול לפגוע ביקום הזה". ("ג’ואן פאלון” הרצאה ראשונה, "מאפייני הפאלון דאפא")
בשנות תרגול אלו, אחדים מהמתרגלים לא מבינים היטב את החלק הזה שהמאסטר לימד. עם הגנתו של המאסטר ולאחר שביצעו פרויקטים רבים של דאפא והצלת חיים של אנשים רבים. הם חושבים שאין עליהם להירדף בצורה כה קשה, להתייסר במחלות או לאבד את חייהם וכו’. זה לפרש את הדאפא באמצעות מושגים אנושיים ומחשבות אנושיות. המאסטר ידאג לתלמידי דאפא בעלי מחשבות נכונות.
לפי הבנתי, המאסטר לא רוצה בשום מקרי מוות. על ידי תרגול טיפוח של גוף ונפש, אנחנו מאריכים את חיינו על ידי התרגול. אבל עלינו לתרגל לפי הדאפא וגם לדעת לתרגל נכון. כמה שיותר ניטמע בפא כך גם נקבל הגנה מהדאפא. זה בטוח.
מתרגלים הנמצאים במצוקות, בבקשה אל תבזבזו זמן ולימדו את הפא היטב. אם נעבוד היטב על טיפוח האופי המוסרי שלנו, נחפש פנימה ונסלק החזקות, נוכל לחזור עם המאסטר באופן ישר ומכובד.
זאת הבנתי ברמה שלי, אנא הצביעו בחמלה על כל דבר שאינו הולם.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2025 Minghui.org. All rights reserved
קטגוריה: תובנות בטיפוח
