(Minghui.org) צ'ן-צ'יו-לאן, מתרגלת מהעיר דא-צ'ינג בפרובינציית היי-לונג-ג'יאנג נעצרה ביולי 2001 כשחילקה חומרי מידע של פאלון גונג. המשטרה החזיקה אותה במרכז המעצר של דא-צ'ינג, שם היא מתה ב-14 באוגוסט 2001, כתוצאה מהאכלה בכוח ובכפיה.
מתרגלת נוספת בשם (בדוי) מיי, כתבה לאחרונה לאתר מינג-הווי שגם היא הוחזקה באותו מרכז מעצר ב-2001 ונודע לה על מתרגלת פאלון גונג שהייתה שם, שהואכלה בכוח ובכפייה שעות אחדות טרם מותה. לאחר שלאחרונה נתקלה בכתבה מוקדמת המדווחת על מותה של גב' צ'ן, היא הבינה שהמתרגלת שהיא הכירה בזמן מעצרה ב-2001 היא למעשה גב' צ'ן, שפרטי מותה תאמו למה שהיא ידעה.
במרכז המעצר דא-צ'ינג עצורים גם גברים וגם נשים.
עדותה של מיי
"נלקחתי למרכז המעצר בעיר דא-צ'ינג בסוף יולי 2001. נודע לי שכמעט 20 מתרגלות פאלון גונג אחרות גם כן עצורות שם, כולל גב' צ'ן. באותו זמן לא הכרתי אותה וגם לא הייתי מודעת לכך שהיא בתא שלידי. היא ואני, יחד עם עוד כמה מתרגלות, פתחנו בשביתת רעב באוגוסט 2001. הסוהרים אילצו אותנו בכוח לאכול כל יום.
ב-14 באוגוסט 2001 לקחו אותי ללובי לעינוי "האכלה בכפייה". שלושה אסירים גברים דחפו אותי בכוח על מיטה. נאבקתי כדי לקום. אחת הסוהרות בשם האן קיללה אותי ומשכה בשיערי. הסוהרים צבטו את אפי והחזיקו ברגליי. הם החדירו צינור האכלה לנחיר וכמעט נחנקתי. המשכתי להקיא וסבלתי מכאבי תופת.
אחרי שהם סיימו, עמדתי על רגליי וראיתי כמה מתרגלות אחרות שהאכילו אותן בכפייה. תוך הליכה לתא שלי, ראיתי ש"מאכילים" בכוח ובכפייה מתרגלות נוספות בתאים שלהן.
זמן קצר אחרי שחזרתי לתאי, בסביבות השעה 9 בבוקר, שמעתי רעשים ומהומה בתא שלידי. מישהו צלצל בפעמון כדי לדווח לסוהרים שהמתרגלת (שעכשיו אני יודעת שזו הייתה גב' צ'ן) ממשיכה להשתעל ולהתעוות. אחת הסוהרות נכנסה לתא, אך עזבה זמן קצר לאחר מכן. אחרי כשעה בערך, האסירות מהתא הסמוך צלצלו שוב בפעמון. סוהרת אחרת בשם הו באה ואמרה: "פשוט תתעלמו ממנה. היא תהיה בסדר בקרוב". נראה היה שהו ניסתה לרמוז שגב' צ'ן מזייפת מצוקה.
בסביבות שעת הצהריים האסירות מהתא הסמוך צלצלו שוב בפעמון. קול גברי נשמע באינטרקום: "מה קורה?" ואז הייתה שתיקה.
אחר הצהריים דיווחו האסירות בתא הסמוך שלגב' צ'ן יש עוויתות בלתי רצוניות. הסוהרת הו הורתה באינטרקום לצבוט את רקתה. בסביבות השעה 15:00 האסירות דיווחו כי גב' צ'ן נכנסה להלם. הו שוב הורתה להן באינטרקום לצבוט את רקתה. האסירות השיבו שאין בכך תועלת.
בסביבות זמן ארוחת הערב דיווחו האסירות מהתא הסמוך כי גב' צ'ן נכנסה להלם מספר פעמים והיא במצב אנוש. אף סוהר לא הופיע. בסביבות השעה 20:00 שמעתי את האסירות בחדר הסמוך מבוהלות. הן צלצלו בפעמון שוב ושוב ואמרו שהיא גוססת. לאחר זמן מה הגיעה סוהרת. לא יכולתי לשמוע מה היא אמרה כי היה הרבה רעש בתא הסמוך. כרבע שעה אחר כך היא הורתה לאסירות לשאת משם את גב' צ'ן. אחרי שהן חזרו לתא, לא שמעתי רעש נוסף עוד. חשבתי שגב' צ'ן חולה והוציאו אותה משם.
למחרת בסביבות השעה 10:00, מנהל בית המעצר, ג'אנג, הגיע לתא שלי והורה לי להפסיק את שביתת הרעב. סירבתי להיענות והוא איים שמותי יהיה לשווא אם לא אוכל לשרוד את שביתת הרעב. הסוהרת הו הגיעה לפני שעת הצהריים וגם היא הורתה לי לאכול. עדיין סירבתי.
יומיים לאחר מכן, אסירה מהתא הסמוך הגיעה לשוחח עם אסירה אחרת בתא שלי. המבקרת אמרה: "הפאלון גונג הזאת [המתרגלת, גב' צ'ן] מהתא שלי פתחה בשביתת רעב. אחרי שהאכילו אותה בכפייה באותו היום, היא השתעלה כל הזמן, גופה התעוות והיא נכנסה להלם מספר פעמים. הסוהרים התעלמו ממנה על אף שדיווחנו על כך מספר רב של פעמים. היא מתה באותו לילה והסוהרים ביקשו מאיתנו להוציא אותה החוצה". האסירה בתא שלי ענתה: "ידעתי שהיא מתה כשלא שמעתי שום קול בתא שלך, אחרת הסוהרים לא היו מאפשרים לאף אסירה לעזוב את התא בלילה".
באותה תקופה צ'י הונג היה הרופא של מרכז המעצר, והיה האחראי על ההאכלה בכפייה. באי היה מנהל נוסף המעורב בפיקוח על הרדיפה נגד מתרגלי פאלון גונג.
בשלב זה או אחר במהלך השנים מתרגלים רבים נוספים סבלו גם כן מעינוי "האכלה" אכזרי בכפייה ומצורות אחרות של התעללות, בזמן שהוחזקו במרכז המעצר בעיר דא-צ'ינג. חלקם עונו למוות בעודם במעצר, בעוד שאחרים מתו לאחר ששוחררו. היו גם מתרגלים ששרדו את העינויים האכזריים, אך סבלו מנזק פיזי ופסיכולוגי ארוך טווח.
לפחות חמישה אחרים מתו באותו מרכז מעצר של דא-צ'ינג [שהיו בו גם גברים וגם נשים]
מר לי באו-שווי מת במרכז המעצר של דא-צ'ינג ארבעה ימים אחרי מעצרו ב-22 ביולי 1999.
גב' וואנג שו-צ'ין נעצרה ב-24 ביולי 2002 והוחזקה באותו מרכז מעצר של דא-צ'ינג, כשנעצרה בינואר אותה שנה. היא פתחה בשביתת רעב והאכילו אותה בכפייה ובכוח. היא מתה ב-21 בספטמבר 2002 בגיל 63.
גב' לי-יו שיו-יון הואכלה בכפייה ב-22 בינואר 2002 ונכנסה למצב קריטי. היא מתה בבית חולים ב-7 במארס 2002.
גב' יאנג יו-הואה נעצרה באפריל 2005 ומתה במרכז המעצר דא-צ'ינג ב-12 במאי אותה שנה.
גב' ג'יאנג-פאי נעצרה ב-26 באפריל 2007 ועונתה בברוטליות במרכז המעצר דא-צ'ינג. היא סבלה מפגיעות פנימיות חמורות וכשהתקשתה לאכול, האכילו אותה בכפייה יום יום. היא נלקחה לבית החולים ב-26 ביוני 2007 ומתה כעבור יומיים, בגיל 34.
לפחות ארבעה מתרגלים מתו לאחר שחרורם ממרכז המעצר דא-צ'ינג
מר הואה האי-יו מת ב-5 במאי 2003, חמישה חודשים אחרי ששוחרר ממרכז המעצר.
גב' ג'ין שו-ליאן מתה ב-13 באוגוסט 2003, שנה אחרי שחרורה ממרכז המעצר. היא הייתה בת 43 במותה.
מר לי יואן-גואנג מת ב-4 במארס 2004. הוא נעצר באפריל 2004 ועונה חמורות במרכז המעצר דא-צ'ינג. לאחר מכן נשלח לשנתיים למחנה עבודה בכפייה ושוחרר תוך זמן קצר כשהפך לחולה קריטי. הוא מת בביתו ב-2004.
גב' שיונג שיאן-צ'ינג נעצרה בדצמבר 2002 ובתחנת המשטרה התעללו בה כה חזק עד ששברו את בהונות רגליה. היא הועברה למרכז המעצר דא-צ'ינג ופתחה בשביתת רעב ביום השלישי. בנקודה מסוימת היא הפסיקה לנשום והוזרקו לה זריקות שגרמו לנזק בבריאותה. היא שוחררה כעבור 13 יום במצב גופני קשה. היא מתה ב-2019 בגיל 83.
לפחות שמונה מתרגלות ניזוקו חמורות במרכז המעצר דא-צ'ינג
גב' וואנג ג'ינג-צווי בת 82 הייתה עצורה בדא-צ'ינג שש פעמים במשך השנים. פעמיים היא שבתה רעב והאכילו אותה בברוטליות בכפייה. באחת הפעמים הועפו מפיה שתיים משיניה החותכות.
גב' טאנג דזנג-יה בת 58 השתחררה מהכלא בינואר 2025. היא גם הייתה עצורה בדא-צ'ינג ועברה עינויים קשים שכללו: האכלה בכפייה, סטירות בפנים ופגיעה עם מספריים כירורגיות על ידי אחד הרופאים במרכז, פגיעה בראש עם קערת אוכל על ידי אסירה. כתוצאה מכך היא הקיאה דם ועדיין היא משהקת כל הזמן.
גב' צ'נג צ'יאו-יון בת 66 שבתה רעב ב-2001 במרכז המעצר של דא-צ'ינג. כבר מההתחלה האכילו אותה בכפייה פעם אחת ביומיים, אחר כך פעם אחת ביום ועד לפעמיים כל יום. היא שוחררה ביום ה-26 כשהיא על סף מוות.
גב' דאי מינג-רונג בת 64 הייתה עצורה 10 חודשים בדא-צ'ינג. כששוחררה בספטמבר 2023 הייתה רזה ושדופה, זזה ממקומה ללא שליטה ונראתה מבוהלת מאוד. משפחתה חשדה שסוממה בחומרים בלתי ידועים שגרמו למצבה הפיזי והנפשי.
עוד ארבע מתרגלות ששמותיהן אינם ידועים גם כן הואכלו בכפייה ובכוח והיו נתונות לצורות שונות של עינויים בעודן במרכז המעצר בדא-צ'ינג: בפברואר 2000, בסוף 2004, באוגוסט 2006 וב-2007. שיטות העינויים שהופעלו עליהן כללו מכות, הרעלת מזון בסמים בלתי ידועים, בידוד, מניעת שירותים ומקלחות, קשירה בכיסא מתכת, כיסוי הראש בשקיות פלסטיק. כולן סבלו מחבלות ופציעות חמורות, רזו מאוד והיו על סף מוות בנקודה מסוימת.
כתבה קשורה:
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2025 Minghui.org. All rights reserved
קטגוריה: דיווחים על הרדיפה
