כפריים ישרים מגִנים על מתרגלת פאלון דאפא

(Minghui.org) אני חקלאית והתחלתי לתרגל פאלון דאפא ב-1998. מאסטר לי הונג-ג'י העניק לי בריאות טובה, טיהר את גופי ולימד אותי את המשמעות האמיתית של החיים. אני ממש בת מזל להיות מתרגלת דאפא. ביום הראשון לתרגול שלי כבר נשבעתי שאלך בעקבות המאסטר עד הסוף, לא משנה באילו מצוקות אני אתקל בדרך. לעולם לא אתנדנד באמונה שלי בדאפא.

כרזות להבהרת האמת זעזעו את הרוע

בפברואר 2009, כאשר מנהיגי רשות הפרובינציה הגיעו לפקח על האזור שלנו הם ראו כרזות רבות להבהרת אמת על פאלון דאפא תלויות לאורך הכביש. הוועדה של המועצה ומנהיגי הפרובינציה היו מזועזעים. הם הורו למשרד לביטחון הציבור ולמשרדי הממשל למצוא תוך שלושה חודשים את המתרגלים שתלו את הכרזות.

המשרד לביטחון הציבור זימן מיד לתחנת המשטרה את כל המתרגלים שהיו ברשימה שברשותם, ובניגוד לרצונם צילם אותם ולקח מכולם טביעות ידיים (כפות הידיים משני צִדן). הם הצליחו לאתר את כל המתרגלים חוץ ממני ועוד מתרגל. בכל פעם שהמשטרה הגיעה לביתי, שלחתי מחשבות נכונות חזקות. תחת הגנתו של המאסטר, יצאתי מזה בשלום בכל פעם.

שלושה חודשים חלפו מאז והרשויות לא הצליחו לגלות מי תלה את הכרזות.

שד התאווה הפריע לי

לפני שנים רבות, אחרי שבעלי הלך לעולמו, גרתי עם שלושת ילדיי בחווה. ביתי היה קרוב לכביש הראשי. מדי שנה בעונות של חריש האביב, שתילת הקיץ וקציר הסתיו, השכנים סביב היו לרוב משאירים את כלי העבודה שלהם ליד ביתי, מטעמי נוחות. המאסטר מלמד אותנו להתחשב באחרים, אז באופן טבעי שמחתי לאפשר לכולם לעשות זאת.

אבל עקב כמה מהחזקות האנושיות שלי, שלא קלטתי אז שיש לי אותן, הרוע מממדים אחרים ניצל את מחשבותיי.

בחודש מאי, שכן אחד שאל אם הוא יכול להשאיר את משאבת המים שלו בביתי לאחר השקיית השדות, והסכמתי. הוא שם את משאבת המים בתוך הבית, אבל סירב לעזוב וניסה לפלרטט איתי. כשהבנתי שיש לו כוונות רעות ושהוא נשלט על ידי תאוותנות, נעשיתי מיד ערנית. יצאתי במהירות מהבית החוצה ואמרתי לו: "אלוהים נתן לך אישה. אתה צריך להיות נאמן לאשתך, אחרת תיענש בעתיד".

הבהרתי לו את האמת במשך כשעה; בינתיים ביקשתי מהמאסטר לחזק את מחשבותיי הנכונות ולא לאפשר לאדם רגיל לבצע עוול נגד תלמידת דאפא. בסופו של דבר השכן עזב.

נכנסתי פנימה וסגרתי את הדלת. לא יכולתי להתאפק ובכיתי. הרגשתי שממש נעשה לי עוול, וכל מיני מחשבות אנושיות התעוררו להן. גם למחרת, כשעבדתי בשדה, בכיתי כשנזכרתי במה שקרה יום קודם לכן. היו לי באותו זמן מחשבות אנושיות במקום מחשבות נכונות. חשבתי על כך ששלושת ילדיי כולם לומדים בחוץ, ואני לבד בבית. לא יכולתי לספר לילדיי או לאנשים מבחוץ על מה שקרה. יכולתי רק להסתיר את הרגשות בפנים.

הכפריים הישרים שלנו הגנו על מתרגלת דאפא

לאחר התקרית עם השכן, לא הסתכלתי פנימה על מצב הטיפוח שלי עצמי. הכוחות הישנים ראו את הפרצות שלי והגבירו את הניסיון שלהם לרדוף אותי.

באותו לילה חלמתי ששלושה אווזים שחורים עומדים על גג ביתי. כשהתעוררתי חשתי שהחלום הזה מבשר רעות ושמשהו רע עלול לקרות באותו יום. יצאתי לשדות לעבוד בעבודות חקלאיות בשעות הבוקר המוקדמות וחזרתי הביתה בסביבות 8:30 להאכיל את החזירים.

חברה נכנסה אליי ורצתה לייבש את זרעי הלפתית שלה בחצרי לפני שהיא הולכת לבית הבד להפיק את השמן. עדיין הייתי די עצבנית באותו עת, אבל עזרתי לה לייבש את הזרעים. אחת השכנות הגיעה בריצה לפתע לביתי ואמרה שראתה שוטרים מתקרבים. היא הפצירה בי לברוח. לפני שהספקתי להגיב, שלושה שוטרים מלווים במזכיר המפלגה של הכפר כבר עמדו בשער ביתי.

מזכיר המפלגה צעק שאישאר במקומי, והוא תפס ומשך בחוזקה בבגדיי. הוא אמר שהמשטרה תצלם אותי ותיקח ממני טביעות ידיים. כפריים רבים הפסיקו את עבודתם כששמעו את הרעש בחווה ורצו לביתי מכל הכיוונים. כ-50 עד 60 כפריים התאספו במהרה. כולם ידעו שאני מתרגלת פאלון דאפא ששמחה לעזור לאחרים. הם הצטופפו בחצר שלי, צופים בשקט בהתפתחות המצב.

כשראיתי כל כך הרבה כפריים נוכחים, חשבתי שזו הזדמנות מצוינת להבהיר את האמת למזכיר המפלגה ולשוטרים: "כל כך הרבה מתרגלי פאלון דאפא סיפרו לך את האמת על הדאפא. ובכל זאת הבאת את המשטרה לרדוף מתרגלים", אמרתי למזכיר המפלגה שתפס אותי. "אתה תיענש על ידי השמים".

מזכיר המפלגה רעד, הרפה ממני במהירות ורצה לברוח. אחד השוטרים תפס אותי וניסה לגרור אותי לתוך הבית. תושבי הכפר החלו להאשים את מזכיר המפלגה. אחד מהם אמר בקול רם: "בעלה מת לפני שנים רבות. היא לא עשתה שום דבר רע. למה אתה מביא את המשטרה להטריד אותה? אתה איש בכיר בכפר, ואתה אמור להגן על תושבי הכפר". מזכיר המפלגה לא היה מסוגל לומר דבר והלך משם במהירות.

שלושת השוטרים ניסו לקחת אותי לתחנת המשטרה. כשתושבי הכפר ראו זאת, כולם רצו קדימה והקיפו אותנו. השוטרים תפסו את ידי וסירבו לשחרר. הכפריים דאגו שמא ייקחו אותי בכוח, אז הם ניסו כמיטב יכולתם למנוע מהשוטרים לתפוס אותי.

בתה של החברה שייבשה את הלפתית ראתה את ניידת המשטרה חונה בסמוך, אז היא רצה ישר לכיוון ביתי. כשראתה שהשוטרים תופסים את ידיי, היא אמרה להם בקול רם מול כל תושבי הכפר: "היא מתרגלת פאלון דאפא, היא אדם טוב. היא לא עשתה שום דבר רע".

אחד השוטרים התכופף והפשיל את המכנס על רגלו הימנית. הוא הצביע על צלקת בגודל כף יד על רגלו ואמר לתושבי הכפר: "פעם הייתי חייל בבייג'ינג, והצלקת הזו נגרמה על ידי מתרגל פאלון דאפא שהכה אותי".

מאחר שהוא ניסה להשמיץ את הדאפא, הצבעתי על החזה שלי: "תסתכל על מצפונך ותגיד את האמת. האם מתרגל פאלון דאפא הוא זה שהיכה אותך?" הוא ידע שהוא משקר, אז הוא הפשיל מטה במהירות את המכנס על רגלו.

"אתה כבר ידעת שמתרגלי דאפא הם אנשים טובים כשהיית חייל בבייג'ינג. ובכל זאת המשכת להשתתף ברדיפת הדאפא אחרי שחזרת לעיר הולדתך", אמרתי. "אני אחשוף את המעשים המרושעים שלך באתר מינג-הווי, ואתה תיענש".

השוטרים שינו את טון הדיבור שלהם ואמרו: "אחותי, אנחנו רק עושים את העבודה שלנו. בבקשה תשתפי איתנו פעולה, תני לנו לצלם את התמונה שלך ואת טביעות הידיים שלך. אנחנו מנסים כבר כמה חודשים לאתר אותך".

ידעתי שזו רק עוד טקטיקת רדיפה שלהם. אמרתי בתקיפות: "אתם לא יכולים לצלם אותי! המצלמה שלכם תישבר אם תנסו".

כל תושבי הכפר הדהדו אחריי: "לא תוכלו לצלם! המצלמה שלכם תישבר".

האירוע נמשך מהשעה 9 בבוקר ועד הצהריים. בסופו של דבר השוטרים הלכו לדרכם במבוכה כשכולם מגנים אותם.

הסתכלתי על אותם כפריים מקסימים וראיתי שיש להם לבבות זהב להגן על תלמידי הדאפא. כשראיתי את רגליהם הבוציות וידיהם המחוספסות והסתכלתי בעיניהם הישרות והתמימות, התרגשתי ופרצתי בבכי.

"תודה לכולם! אתם כל כך טובי לב, אתם בחרתם כולכם בעתיד הטוב שלכם".

כשהכפריים ראו שאני בטוחה מרע, הם הלכו לדרכם בהדרגה.

המאסטר הציל אותי מסכנה

לאחר התקרית דיברתי עם גיסתי, שגם היא מתרגלת. הסתכלתי פנימה וגיליתי החזקות של תאווה, טינה ורגשות לבני המשפחה. הבנתי שההחזקות האנושיות שלי הן שגרמו לצרות האלה.

המאסטר אמר ב"הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק ביום השנה העשרים וחמישה להוראת הדאפא":

"לא משנה כמה משוגע הרוע, הוא לא יעז לגעת בך כל עוד אין לך כלל החסרות".

ניסיתי לשלוח מחשבות נכונות כדי לחסל את הדברים הרקובים האלה ולחזור למצב המחשבה הישר של הפא.

שלושה ימים לאחר מכן, הכוחות הישנים ניסו שוב לרדוף אותי. הפעם, עם מחשבות נכונות, ניצלתי מסכנה. באותו ערב, בתי הבכורה הייתה בבית. בדיוק כשעמדנו לאכול ארוחת ערב, היא קיבלה טלפון מהשכנה שאמרה שהמשטרה נמצאת בעיר ושעליי לצאת מיד מהבית. הודות לאזהרה של השכנה, המשטרה פגשה בדלת נעולה כשהגיעה.

את הסיפור המלא שמעתי לאחר מכן: אשת חברו של בעלי המנוח, שגרה בעיר אחרת, בילתה בריקוד רחוב כשראתה כמה מבכירי הכפר ושוטרים. היא שאלה את אחד מבכירי הכפר מה קורה, ונאמר לה שהם הולכים לעיירה כדי לעצור מתרגלי פאלון דאפא. היא חשה שאני בסכנה, רצה הביתה וסיפרה לבעלה. בעלה התקשר לחבר של בעלי המנוח וביקש ממנו להודיע לי לעזוב את הבית. בעלה אפילו אמר לו בטלפון: "אם לא תודיע לה (לי) בזמן והיא תיעצר, אשתך תצטרך ללכת לביתה לבשל, לעשות את עבודת החווה ולשמור על הילדים". אותו חבר יצר קשר עם אחת השכנות שלי, שהגיעה לביתי בזמן.

לדברי השכנים, ברגע שיצאתי מהבית באותו לילה, הגיעו לדלת ביתי בכירים מקומיים ותריסר שוטרים עם אלות. כשראו שהדלת נעולה ואין אור בבית, הם המתינו בחצר שלי. הם חשבו שאם יגיעו בלילה זה לא יגרום לסצנה גדולה בין השכנים, אבל הם לא ציפו שאף אחד לא יהיה בבית. לאחר שהמתינו זמן רב הם התייאשו ועזבו.

אני כל כך אסירת תודה על הגנתו של המאסטר! ברגע שהסתכלתי פנימה והשתפרתי, המאסטר פורר את התכנונים של הכוחות הישנים. מאז, הבכירים המרושעים לא הגיעו יותר לביתי.

מילה אחרונה

במהלך 20 שנות הטיפוח האחרונות שלי חוויתי באמת עד כמה רבת עוצמה היא ההסתכלות פנימה. כל מעידה נגרמה עקב ההחזקות האנושיות שלי. המאסטר סבל כל כך הרבה קשיים עבור תלמידיו. לא הייתי מסוגלת לעבור את כל הקשיים, בזה אחר זה, ללא ההקרבה וההגנה של המאסטר!

תודה רבה לך מאסטר על הצלתך החומלת! כמה בת מזל אני להיות אחת מתלמידיו של המאסטר בחיים האלה. אני רוצה להפוך את הכרת התודה שלי למאסטר למוטיבציה להשתפר ולהצליח בטיפוח!

[מאמרים בהם מתרגלים משתפים את הבנותיהם משקפים בדרך כלל תפיסה אישית בנקודת זמן מסוימת, בהתבסס על מצב הטיפוח שלהם, והם מוצעים ברוח המאפשרת התרוממות הדדית. [