העתירה השקטה של ה-25 באפריל 1999: אנדרטה למוסריות

(Minghui.org) לפני 26 שנים, בבוקר ה-25 באפריל 1999 החלו אנשים להתכנס ליד משרד העתירות של מועצת המדינה בבייג'ינג. האנשים עמדו בשקט לאורך הכביש, דאגו לא לחסום הולכי רגל או כלי רכב.

היו אלה מתרגלים של פאלון גונג, שיטה רוחנית המורכבת מסדרה של חמישה תרגילים ומהעקרונות המנחים של "אמת-חמלה-סובלנות". כמה ימים קודם לכן, נעצרו עשרות מתרגלים בעיר הסמוכה טיאן-ג'ין. כאשר מתרגלים פנו לבקש לשחרר אותם, גורמים רשמיים אמרו להם לנסוע לבייג'ינג כיוון שפקודת המעצר הגיעה מהממשלה המרכזית. כך הגיעו המתרגלים למשרד העתירות של מועצת המדינה. אף שלא הכירו זה את זה, כולם הגיעו עם אותה משאלה.

חבר של מתרגל אחד עבד במחלקת המשטרה. החבר הזה התקשר ערב קודם לאחת המתרגלות והסביר לה מדוע היא אינה צריכה ללכת לשם. "הבכירים רמי הדרג אמרו לנו לעצור את כל מי שהולך לשם", הוא אמר. המתרגלת הודתה לו, אבל הלכה לשם בכל זאת למחרת בבוקר.

המתרגלים שהשתתפו בעתירה השקטה היו מכל הגילאים ומכל תחומי החיים. חלקם היו בשנות ה-60 או ה-70 לחייהם ועברו את הקמפיינים הפוליטיים הרבים של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס), כמו רפורמת האדמה, הקמפיין האנטי-ימני והמהפכה התרבותית. הם ידעו היטב עד כמה המשטר הוא חסר רחמים.

חלק מהמתרגלים היו בשנות ה-20 או ה-30 לחייהם. הטבח בכיכר טיאננמן (1989) היה עדיין טרי במוחם: כאשר סטודנטים בקולג' הפגינו בשקט למען רפורמה, ונתקלו בטנקים, רובים ומוות.

היו מתרגלים שעבדו בסוכנויות ממשלתיות וידעו איך המק"ס ניצלה לרעה את מנגנון המדינה הסיני כדי לדכא ולרדוף אנשים, וחלק מהמתרגלים אפילו לקחו חלק בביצוע הקמפיינים האלה.

אבל המתרגלים האלה הלכו לעתור בכל מקרה. אחרי שהחלו לתרגל פאלון גונג, הם חוו ממקור ראשון שיפור בבריאות והתרוממות רוחנית. משפחות שבורות רבות חזרו לתפקד ומזל רע הפך לתקווה מחודשת. כמה מהסיפורים המדהימים שלהם דווחו בעיתונים הגדולים של סין, כולל: China Economic Times;  את China Youth Daily ; ואת Yangcheng Evening News.

לרוע המזל, המק"ס – שמחזיקה בכוחה באמצעות קידום מאבק מעמדי, שנאה ושקרים – לא יכלה לגלות סובלנות לערכים מסורתיים כמו "אמת-חמלה-סובלנות". הוועדה לעניינים פוליטיים ומשפטיים (PLAC) החלה "לחקור" את הפאלון גונג ב-1996 וניסתה למצוא ראיות להפליל את השיטה. כשעשרות מתרגלים נעצרו מאוחר יותר בטיאן-ג'ין ב-1999, אזרחים סינים רבים כבר ידעו שהמק"ס יכולה לאסור בכל רגע לתרגל פאלון גונג.

למתרגלי פאלון גונג אין רדיפות פוליטיות ואין להם החזקות הקשורות לאינטרסים חומריים. הם רק רוצים לשפר את עצמם ולהיות אזרחים טובים יותר, ובכך להועיל לכל החברה. הם חשבו שיש לקדם שיטה אצילית כזו במקום לדכא אותה. מתרגלים רבים הגיעו למסקנה שמי שפרסם את הפקודה לעצור מתרגלים, כנראה לא הבין מהו פאלון גונג.

זו הסיבה שהמתרגלים הלכו למשרד העתירות של מועצת המדינה, כדי להביע את דעתם. חלקן היו נשים בהריון, וגם משפחות שלמות הגיעו לשם. הם רצו לספר לבכירים ש"פאלון גונג הוא טוב" וש"השיטה מעניקה לנו בריאות טובה ומלמדת אותנו להיות אנשים טובים יותר".

היו מתרגלים שהשתמשו בשקיות הניילון שהביאו וניקו את הרחובות באספם קליפות פירות, אשפה ואפילו בדלי סיגריות שהשוטרים השליכו, והניחו אותם בצורה מסודרת בפחי אשפה. מפועלים ועד חקלאים, ממדענים ועד פרופסורים, אף שמקצועותיהם ומעמדם החברתי היו שונים, כולם היו מתרגלי פאלון גונג.

שוטר אחד בתורנות הצביע על הרצפה הנקייה ואמר לאחרים: "תראו את זה. אתם יודעים מהי מוסריות? זוהי מוסריות".

אנשים רבים אמרו שהם רואים תקווה לסין מהאירוע הזה. "אנחנו חיים בבייג'ינג כל חיינו ורואים כל מיני עותרים – בוכים, צועקים, נאבקים ונדחפים קדימה למשרד – אבל מעולם לא ראינו קבוצה שקטה כמו זו", אמר אחד התושבים המקומיים. "לא חייתי לשווא".

לאחר שהמק"ס עלתה לשלטון ב-1949, היא חיסלה את הערכים המסורתיים ודיכאה את המחשבה העצמאית. המשטר דחף אנשים לרדוף אחר רווח חומרי בכל מחיר. עבור אלה שנסחפו לאורך עשרות שנים של ניוון מוסרי, קשה היה לדמיין שכל כך הרבה אנשים הולכים לאותו מקום, באותו זמן, למען אותה מטרה נעלה – להיות אזרחים טובים יותר – ללא כל דאגה לביטחונם. תושבים מקומיים ושוטרים היו עדים לטוב לב וכנות שנראו רק לעתים נדירות בסין. זו הסיבה שהעתירה השקטה ב-25 באפריל 1999 מהווה אנדרטה למוסריות.